יכול להיות ששמעת על זה…
ישנם מטופלים ששיקום קבוע בלתי נשלף - אינו מתאים להם. הסיבות לכך מגוונות: מחסור בעצם / רצון להימנע מהרמת סינוסים / צפי לקליטה איטית של עצם / בעיה בקרישות דם / נטילת תרופות מדללות דם / סכרת / אוסטיאופורוזיס ומחלות רקע נוספות.
במטופלים כאלה, קיימת פעמים רבות מגבלה - הן בכמות השתלים שניתן להשתיל בפיהם והן במיקום השתלים. התוצאה היא, שמטופלים כאלה, גם אם הם מאוד מעוניינים בכך – מנועים משיקום שמבוסס על שתלים / “חלקי על” / כתרים בלבד, ונאלצים להסתפק בשיקומים נשלפים, שנחשבים לרוב (ולא תמיד בצדק), לשיקומים נחותים בהשוואה לשיקומים מוברגים או מודבקים קבועים.
למה שיקומים נשלפים נחשבים לנחותים בהשוואה לשיקומים מוברגים קבועים?
השיקום המוברג או המודבק הקבוע, נתפס בעיני רוב המטופלים כשיקום הטוב ביותר, משתי סיבות עיקריות:
א. מעצם העובדה שמדובר בשיקום קבוע / בלתי נשלף, כלומר, המטופל לא צריך להסיר את התותבת על מנת לתחזק אותה, והוא מתנהל, פחות או יותר, כפי שהתנהל בעבר עם שיניו הטבעיות.
ב. השיקום הקבוע מעוגן לשתלים באופן מוברג או מודבק - מה שמקנה למטופל תחושה מאוד יציבה ובטוחה, שלא כמו ברוב השיקומים הנשלפים, שבהם כמעט תמיד ניתן להרגיש בחופש / “ריקוד” מסוים של התותבת, שרק הולך ומתגבר עם הזמן, ככל שנשחקים העוגנים של התותבת - וזה פשוט פחות נעים ונוח למטופל.
אם כך, השיקומים הנשלפים באמת נחותים בהשוואה לשיקומים מוברגים קבועים, לא?
אז זהו, שזה לא לגמרי מדויק, מכמה סיבות:
א. לשיקומים קבועים, מוברגים או מודבקים, יש גם חסרונות בהשוואה לשיקומים נשלפים. לדוגמא: בשל המבנה שלו, שיקום מוברג/מודבק קבוע - קשה יותר לניקוי בהשוואה לשיקום נשלף. התוצאה? שאריות מזון מצטברות באזור שבין השיקום לבין החניכיים (איזור שהגישה אליו מוגבלת והוא קשה יחסית לניקוי), שאריות המזון האלה נרקבות במהירות בסביבה הלחה והחמה של הפה, וגורמות לריח רע מהפה - תופעה, שלצערי, קיימת בקרב רבים מבעלי השיקומים הקבועים.
מה שחמור יותר הוא, שבחלק מהמקרים נגרמים גם זיהומים ודלקות באזור השתלים והחניכיים, באופן שמגדיל מאוד את הסיכוי לדחיית שתלים. לעומת זאת, בשיקום נשלף - קל מאוד להגיע ולנקות את כל חלקי השיקום, והתופעות שדברתי עליהן פחותות בהרבה.
ב. חסרון נוסף שיש לשיקומים המבוססים על שתלים / “חלקי על” / כתרים בלבד – הוא עניין המחיר: בשל מורכבות הטיפול, הצורך בכמות גדולה יותר של שתלים, כתרים ו”חלקי על” + לעיתים צורך בהרמת סינוסים ו/או בתוספת עצם - השיקום הזה כרוך בהחלמה קשה וממושכת יותר, וגם בעלויות גבוהות משמעותית (לעיתים יותר מפי שניים), בהשוואה לשיקום נשלף על גבי שתלים.
אז על איזה שיטת שיקום אתה מדבר?
אני מדבר על שיקום נשלף שנקרא: “רובלינג- בר” (RubelingBar), כלומר, בר בשיטת רובלינג.
רגע, הצלחת לסבך אותי. מה זה בכלל “בר” או “רובלינג בר”?
אסביר תחילה מה זה “בר” (Bar): “בר” הוא כינוי לשלד המתכתי שמעוגן, בדרך כלל באמצעות ברגים, אל ארבעת השתלים שבפה (ראה תמונה למטה), ועל הבר הזה, “יושבת” למעשה התותבת השלמה, ומתחברת אליו בשיטות שונות.
קיימים סוגים שונים של ברים, שנבדלים זה מזה במבנה שלהם, ובשיטה שבה מתחברת אליהם התותבת. כל “בר” כזה, מוכר בדר”כ בשם של מי שהמציא אותו.
כך לדוגמא, קיים: דולדר בר, ברדנט בר, רובלינג בר וכו’, כלומר, כאשר אומרים “רובלינג בר” - הכוונה היא לבר שנעשה בשיטת רובלינג.
ומה מיוחד ב”רובלינג בר” - למה אנשים אוהבים את שיטת השיקום הזו?
בר בשיטת “רובלינג”, מיוצר ע”י טכנאי שיניים ישראלים, שעברו הכשרה ייעודית בגרמניה, תוך שימוש ברכיבים מקוריים של חברת “רובלינג” הגרמנית ובטכנולוגית Spark Erosion (בישראל, הטכנולוגיה הזו קיימת אך ורק במעבדה שלנו). לבר הזה, יש יתרונות רבים. לדוגמא:
בברים בשיטות אחרות, כגון: “דולדר בר“, החיבור בין התותבת לבין הבר נעשה באמצעות מחברים העשויים סיליקון שחיק. מחברי הסיליקון האלה, נשחקים עם הזמן, יוצרים חופש בחיבור בין הבר לבין התותבת, גורמים לה להתחיל לזוז ו”לרקוד” בפה - ונוצרת אותה תחושת חוסר יציבות וחוסר ביטחון שמאפיינת את רוב השיקומים הנשלפים. על מנת לצמצם את התופעה הזו - מפעם לפעם, יש להחליף את מחברי הסיליקון האלה - כמובן בעלות נוספת שמוטלת על המטופל.
לעומת זאת, ברובלינג בר – המחברים עשויים ממתכת קשיחה במיוחד, עם פינים מתכתיים ייעודיים, שעמידים בפני שחיקה. לכן, לא נוצרים חופשים שגורמים לתותבת להתחיל ל”רקוד”, ובכך למעשה נפתרת אחת הבעיות העיקריות של השיקומים הנשלפים, שהיא החופשים וחוסר היציבות להם בפה. בנוסף, המטופל לא צריך להחליף את המחברים בעלויות גבוהות נוספות.
היתרון - תחושת יציבות של התותבת בפה כמעט כמו בשיקום מוברג או מודבק, ובנוסף, המטופל חוסך זמן וכסף, כי אין צורך להחליף מחברים והתחזוקה מינימאלית.
איזה עוד יתרונות יש ל”רובלינג בר” בהשוואה לשיקומים נשלפים אחרים על גבי שתלים?
הנה עוד כמה יתרונות:
א. בבר בשיטת “רובלינג” - כל חלקי הבר עשויים ממתכת מסוג “כרום קובלט” (Chrome Cobalt) קשיחה במיוחד.
היתרון - עמידות רבה, תוך שמירה על מראה נקי ואסתטי לאורך שנים רבות. גם אחרי 5 שנים, הבר הזה יראה כאילו הרכבת אותו היום…
ב. מבנה הבר ושיטת החיבור בינו לבין התותבת - מאפשרות לבר להיות קומפקטי יחסית לברים אחרים.
היתרון - ניתן להשיג תוצאות אסתטיות יותר, ובנוסף – ניתן לבצע שיקום באמצעות רובלינג בר – גם במקרים שבהם לא ניתן לעשות שימוש בשיטות שיקום אחרות.
ג. ההתאמה בין הבר לבין השתלים, ובין החלק הזכרי והנקבי של הבר – נעשית בטכנולוגיית Spark Erosion בלעדית למעבדתנו. הטכנולוגיה הזו משמשת, בין היתר, בייצור מנועים, בחלקים תעופתיים, ולמעשה בכל מקום בו יש צורך בהתאמה מדויקת במיוחד בין חלקי מתכת שונים. (סרטון אודות הטכנולוגיה הייחודית הזו ניתן לראות - כאן). הטכנולוגיה הזו, מאפשרת התאמה מושלמת בחיבור שבין הבר לבין השתלים, ללא מתחים ו/או לחצים צידיים, וגם התאמה מושלמת בין החלק הזכרי והנקבי של הבר.
היתרון - הפחתה ניכרת בדחיית שתלים, פחות פגישות טיפול, פחות עבודות חוזרות, ובנוסף - כל חלקי הבר מרגישים בפה כאילו היו עשויים ממקשה אחת, התותבת יושבת בצורה יציבה מאוד והמטופל נהנה מתחושה ביטחון מוגברת, ברמה שהיא קרובה מאוד לתחושה שמתקבל משיקום קבוע מודבק או מוברג.
אבל “רובלינג בר” עדיין נחשב ל”שיקום נשלף”, לא?
רובלינג בר הוא שיקום נשלף, אבל חשוב להבין: פרט לעניין הניקוי - אין צורך להסיר את התותבת. אפשר להסתובב איתה כל היום ואפילו לישון איתה… במובן הזה, אין הבדל בין שיקום קבוע לשיקום נשלף מסוג רובלינג בר. ואם אתה רוצה לנקות את התותבת? אפשר להיכנס רגע לאמבטיה, להסיר אותה, לנקות אותה בקלי קלות ולהרכיב אותה בחזרה - הכל בפחות משתי דקות ומבלי שאף אחד יידע שיש לך תותבת!
האם אפשר להפוך את הרובלינגבר לשיקום קבוע / בלתי נשלף?
בהחלט כן!. ישנם מטופלים שנרתעים מעצם המחשבה שיש להם “תותבת” בפה. “כן יציבה”?, “לא יציבה”? - זה בכלל לא מעניין אותם!. הם אינם מסוגלים לשאת את עצם המחשבה שניתן לשלוף את השיניים שלהם החוצה מהפה, ושהשיניים הן לא חלק בלתי נפרד מהלסתות שלהם.
והאמת? אני יכול להבין אותם, כי יש לי קרובת משפחה שהרגישה בדיוק כך. לכן, במידה שהמטופל מבקש להפוך את הרובלינגבר לשיקום קבוע - אנחנו מעצבים את החלק הנקבי של הבר כמו גשר חרסינה רגיל, ומחברים אותו אל הבר בהברגה. התוצאה? השיקום הנשלף הופך להיות שיקום קבוע לכל דבר ועניין. החיסרון במקרה כזה הוא, שיותר קשה לנקות את השיקום במצב הקבוע שלו, בהשוואה לניקוי במצב הנשלף, אבל זו כבר החלטה של המטופל בהתאם להעדפות האישיות שלו.
תגיד, אתם נותנים אחריות על העבודה הזו?
וודאי. יש לנו ניסיון טוב מאוד עם שיטת השיקום הזו, שהוכיחה את עצמה כעמידה מאוד לאורך שנים. בנוסף, מדובר במוצר פרימיום, שמיוצר מהרכיבים הטובים והעמידים ביותר. לדוגמא, השיניים שמורכבות בתותבת, הינן מתוצרת חברת IVOCLAR הידועה. לכן, אין לנו שום חשש, כאשר אנחנו נותנים אחריות בכתב, למשך 5 שנים, על כל השיקומים מסוג רובלינג שיוצאים תחת ידנו - וכל זה, בלי שום אותיות קטנות!
מה שאתה אומר נשמע מבטיח מאוד… איזה ניסיון יש עם שיטת השיקום הזו?
השיקום בשיטת רובלינג – נפוץ ומוכר מאוד בגרמניה ובמדינות רבות נוספות. כמו שכבר אמרתי - בגרמניה עושים שימוש בשיטת השיקום הזו, בשילוב עם טכנולוגיית Spark Erosion, כבר משנת 1995…. למעשה, אנחנו מקבלים הזמנות למוצר הזה, באופן שוטף, גם ממרפאות שאנחנו עובדים איתן באנגליה ואפילו בארה”ב.
האם גם בישראל מטופל יכול לגשת לרופא השיניים שלו ולהתעניין ב”רובלינגבר”?
בישראל, השיטה הזו חדשה יחסית ופחות מוכרת. אני מניח, שאם מטופל יתעניין אצל רופא השיניים שלו בשיקום נשלף - סביר להניח שהרופא לא יציע לו שיקום בשיטת רובלינג, פשוט מכיוון שהרופא עדיין לא מכיר את שיטת השיקום הזו, או שלא התנסה בה באופן אישי. לכן, ברוב המקרים, יציעו למטופל שיקום בשיטה אחרת, שהרופא מכיר יותר ושיש לו ניסיון בה. למצער, בחלק מהמקרים, התוצאה היא שהמטופל לא יקבל את הפיתרון האידיאלי, אלא פתרון נחות, שפחות מתאים למקרה הספציפי שלו.
ומה אומרים רופאים שכבר התנסו בשיקום באמצעות רובלינג בר?
הרוב המוחלט של הרופאים שהתנסו בשיטת השיקום הזו - מעדיפים לבצע שיקום בשיטה הזו בכל מקום שהדבר אפשרי. הסיבה העיקרית לכך, נעוצה בעובדה שהשיקום הזה לא דורש תחזוקה, הוא עמיד מאוד לאורך שנים, נהנה מתקופת אחריות ארוכה, ובנוסף, בשל השימוש בטכנולוגית Spark Erosion - ישנה הפחתה ניכרת בתופעה של דחיית שתלים…
התוצאה היא, שביעות רצון גבוהה מצד המטופלים והרבה פחות צורך בתיקונים ו/או בעבודות חוזרות. למעשה, אנחנו משתמשים בשיטה הזו כבר משנת 2010, ועד היום, טאצ’ ווד, לא חזר אלינו אף רובלינג בר לעבודה חוזרת. בהחלט ניתן לומר, שמבחינת הרופא - זוהי עבודה של “שגר ושכח”.
האם שיקום בשיטת רובלינג מתאים לכולם?
שיקום באמצעות “רובלינגבר” אינו מתאים לכולם. ישנם מצבים שבהם מסיבות כירורגיות, לא ניתן לעשות שתלים כלל, לדוגמא: מחסור חמור בעצם, או מטופלים אונקולוגיים שעברו הקרנות באזור הראש. יחד עם זה, במצבים בהם ניתן לבצע 3 שתלים או יותר בקדמת הלסת - ניתן לבצע שיקום באמצעות רובלינג בר. בנוסף, בשל המבנה הקומפקטי יחסית של הבר - ישנה גמישות רבה בעיצוב הבר, וניתן לבצע שיקום באמצעות רובלינג בר - גם במקרים בהם לא ניתן לשקם באמצעות ברים מסוג אחר.
מטבע הדברים, בחלק מהמקרים, ניתן ליישם גם שיטות שיקום אחרות, לדוגמא: ישנם מקרים שבהם ניתן לבצע הן שיקום מוברג קבוע והן שיקום נשלף. במקרים כאלה, רצוי שהרופא יציג למטופל את אפשרויות השיקום האפשריות במקרה הספציפי שלו, ושהמטופל יחליט בין האפשרויות השונות בהתאם ליתרונות והחסרונות שבכל שיטת שיקום.
ומה החסרונות בשיקום בשיטת רובלינג?
החיסרון העיקרי, ולמעשה היחיד שאני יכול לחשוב עליו- הוא עניין המחיר שלו בהשוואה לשיקומים נשלפים אחרים (הוא עדיין יותר זול משיקום קבוע באמצעות שתלים / כתרים בלבד). כפי שכבר ציינתי, לצורך ייצור בר בשיטת רובלינג - יש צורך במומחיות רבה, בשימוש בידע ייחודי שטכנאי השיניים שלנו רכשו בגרמניה, וכן בטכנולוגיה יקרה מאוד (Spark Erosion) שנמצאת בשימוש בלעדי במעבדתנו. בנוסף, יש צורך בעבודה מדויקת מאוד מצד הרופא, ולכן, הרופא מצפה לקבל שכר ראוי עבור עמלו, ובצדק!.
אני יכול לומר בביטחון רב, שבאותם מקרים שבהם קיימת אפשרות לביצוע 3 - 4 שתלים אך ורק בקדמת הלסת, כלומר, לא ניתן לבצע שיקום מוברג באמצעות שתלים וכתרים בלבד - שיקום בשיטת רובלינג בר, זהו השיקום האיכותי והעמיד ביותר שאני מכיר, ואני מכיר הרבה שיטות שיקום… בהחלט אפשר לומר שזהו “המרצדס” של השיקומים הנשלפים, ובאופן דומה וצפוי - הוא לא זול (בהשוואה לשיקומים נשלפים אחרים).
מצד שני, אם ניקח בחשבון את האחריות בת 5 השנים, את העמידות של השיקום לאורך שנים רבות, את היעדר הצורך בתחזוקה שוטפת (והחיסכון הכספי שנובע מכך), את איכות החיים, הביטחון והשקט הנפשי ששיקום כזה מקנה למטופל – נגלה שבפועל, השיקום הזה שווה כל שקל שמושקע בו, ובסופו של דבר, אינו יקר יותר משיקומים נשלפים אחרים. ועדיין? השיקום באמצעות רובלינג בר, זול בדרך כלל ב 30% – 50%, בהשוואה לשיקום המבוסס על שתלים/כתרים בלבד.
האם תוכל להפנות את הקוראים לכמה מרפאות שמבצעות שיקומים בשיטת רובלינגבר ?
קיימות למעלה מ 20 מרפאות ברחבי הארץ, שעובדות איתנו באופן שוטף ומציעות שיקומים גם בשיטת רובלינג. מעבר לכך שהמרפאות האלה מציעות שיקומים מסוג רובלינג בר – אני חושב שהמרפאות האלה מספקות שירותי רפואת שיניים ברמה גבוהה מאוד, גם בתחומים, שלא קשורים לרובלינג בר, אבל אל תסמוך עלי, כי אני קצת משוחד בעניין הזה : ) (גילוי נאות – כולם נמנים על חוג לקוחותינו).
לצערי, אסור לי לפרסם את רשימת המרפאות (אני לא רוצה שכמה “נשמות טובות” יתלוננו שאני עובר על חוקי האתיקה ברפואת שיניים ו/או מבצע פרסום אסור). לכן, מי שמעוניין לקבל רשימה של מרפאות שמבצעות שיקומים באמצעות רובלינגבר - מוזמן לפנות אלינו בטלפון או במייל, ולקבל רשימה של מרפאות בהתאם לאזור מגוריו. במידת הצורך, נשמח לתת לו גם כתובות וטלפונים של מרפאות בלונדון, בבוסטון ובניו יורק, שעובדות איתנו.
לסיכום, איזה טיפ אתה יכול לתת לקוראים שלנו?
אתן לקוראים שני טיפים:
א. מי שבוחר בשיקום נשלף משיקולי מחיר בלבד (לדוגמא, שיקום מסוג “דולדר בר”) - צריך לקחת בחשבון שעם הזמן התותבת תרגיש פחות ופחות יציבה ושצפויות לו עלויות תחזוקה. לכן, לאורך זמן, השיקום הזה לא יהיה זול יותר בהשוואה לשיקום באמצעות “רובלינג בר“.
ב. מי שמנוע משיקום קבוע באמצעות שתלים / כתרים בלבד (בשל מחסור בעצם ו/או בשל מגבלה אחרת במיקום השתלים בפיו) ועדיין רוצה ליהנות מכל היתרונות של שיקום קבוע - מומלץ שיבחן שיקום באמצעות “רובלינג בר“. הוא עשוי לגלות, ששיקום באמצעות רובלינג בר הוא הפיתרון האידיאלי מבחינתו, וכמעט תמיד יהיה גם זול יותר בהשוואה לשיקום קבוע באמצעות שתלים / כתרים בלבד.
מה תמליץ למי שמעוניין במידע נוסף?
אם אתה רוצה, אתן לך לינק לספרון הדרכה דיגיטלי שכתבתי, בשם: 13 טעויות בתותבות - האם גם אתה עושה אותן?. 50 הנרשמים הראשונים, יקבלו את הספרון למייל שלהם לגמרי בחינם. בנוסף, הכנתי סדרה של הדרכות וטיפים בנושא טיפולי שיניים בכלל, ובמיוחד בנושאים שקשורים בשתלים ובשיקומים מקיפים יותר. במסגרת סדרת ההדרכות הזו, אני מאפשר לקוראים לשאול אותי גם שאלות פרטניות.
אתה מוזמן למסור את הלינק לקוראים שלך. הנה הלינק שוב: 13 טעויות בתותבות - האם גם אתה עושה אותן?. נתראה בצד השני.
