בהלה בבנקי הזרע: שני תינוקות נולדו עם מומים קשים
התינוקות נולדו באחרונה מתרומות של 2 גברים שסובלים ממחלות גנטיות • למנהלים של בנקי הזרע נשלחו פרטי התורמים כדי למנוע שימוש נוסף בתרומות • נשים שהרו מהתרומות יזומנו לבדיקה
אזהרה חריגה ודחופה שהופצה למנהלי בנקי זרע בבתי החולים חושפת כי נולדו לאחרונה בישראל שני תינוקות מתרומות זרע של שני גברים הסובלים ממחלות גנטיות קשות שכרוכות במומים ובפיגור. מנהלי בנקי הזרע נקראים לוודא שאינם עושים שימוש בתרומות האלו.
המקרים התגלו לאחר לידת תינוקות חולים. זהותם של תורמי הזרע נשמרת בקפידה והאנונימיות והסודיות מובטחות, אולם במקרה החריג הזה הופצו ארבע ספרות מתוך תעודת הזהות של התורמים, על מנת לאפשר לבנקי הזרע לוודא שהם לא עושים שימוש בתרומות הזרע של הגברים. בישראל אין עדיין חוק המסדיר את פעולתם של בנקי הזרע ואין מאגר מידע מרכזי שיכול לתת מידע כמה תרומות זרע הגיעו מתורם מסוים ובאילו בתי חולים.
בהנחיה החריגה שהגיעה לידי "ישראל היום" דווח כי אחד התינוקות נולד עם מום קשה בתעלת העצבים שגורם לנכות. לתינוק אחר מום שמאופיין בהתפתחות לא שלמה של גלגל העין; התסמונת עלולה לגרום למגוון מצבים, החל מפגיעה קלה בראייה ועד לעיוורון. שתי התסמונות מלוות גם במוגבלות שכלית והתפתחותית. הממצאים הגנטיים התגלו בבדיקת "צ'יפ גנטי" שנערכה לתינוקות.
"באופן חריג, בהתחשב בסכנה המיידית לבריאות הציבור ובשל חשיבות ההגנה על שלום ובריאות הנשים הנתרמות והילדים שייוולדו, הוחלט שיש מקום ליידע את כלל בנקי הזרע בארבע הספרות האחרונות של תעודת הזהות של התורמים האלו", כתב ד"ר יורם לוטן, מ"מ ראש האגף לרישוי מוסדות רפואה במשרד הבריאות.
מנהלי בנקי הזרע התבקשו לוודא אם יש ברשותם תרומת זרע מאותם אנשים. משרד הבריאות הנחה אותם להפסיק להשתמש בתרומות הזרע שלהם ולזמן לבדיקה נשים שהרו מזרע התורמים.
אם עדיין לא נעשתה הפריה, יש ליידע את הנשים ולהחליף להן את תורם הזרע. אם נעשתה הפריה והנשים הרו, יש להזמין אותן לבנק הזרע להמשך בירור והתייעצות. "בעקבות המקרה אנו עורכים דיון מקיף בהשלכות מקרה זה", ציינו במשרד הבריאות.
בישראל פועלים 17 בנקי זרע, מהם ארבעה פרטיים (אסותא, קריובנק, בנק זרע בבית החולים אלישע ומדיקל סנטר בהרצליה) והיתר נמצאים בבתי החולים הציבוריים ברחבי הארץ. בנקי הזרע פועלים מתוקף נהלים ועדיין לא נחקק בישראל חוק המסדיר את פעילותם. כתוצאה מכך, אין הנחיות מחייבות לגבי בדיקות גנטיות לתורמים או לגבי מספר התרומות המותרות או מספר הצאצאים לכל תורם.
פרופ' טליה אלדר גבע, יו"ר האיגוד הישראלי לחקר הפוריות (איל"ה): "רמת הבטיחות של תרומה בבנק הזרע היא בטוחה כמו ניסיון להיכנס להיריון בכל זוגיות אחרת. גם בזוגיות ייתכן שייוולד תינוק עם מום נדיר".
היא הוסיפה: "ההמלצה כיום לכל בנקי הזרע היא לבצע בדיקות בסיסיות שבסל הבריאות. המחלות שעליהן מדובר במקרה הזה הן נדירות ביותר ולא עושים אותן בשגרה. לא ייתכן שיבדקו את כל המומים הגנטיים. נשים שהרו מתרומת זרע והן בהיריון עכשיו יכולות לפנות לבנק הזרע כדי להיות בטוחות. משרד הבריאות נהג נכון והעביר לבנקי הזרע את האחריות לבדוק אם יש עוד הריונות כאלה. זה מקרה מאוד חריג".
פרופ' שבח פרידלר, מנהל בנק הזרע בבית החולים ברזילי באשקלון: "זו תקלה גנטית נדירה מאוד ומשרד הבריאות נהג באחריות רבה. בנקי הזרע נוקטים את כל אמצעי הבטיחות הסבירים לפי התקנות. התורמים והנתרמות עוברים את כל הבדיקות הגנטיות לתסמונות השכיחות. אירוע כזה הוא יוצא דופן ונדיר".
ממשרד הבריאות נמסר: "מדובר במומים נדירים מאוד שאינם נבדקים באופן שגרתי בבנקי הזרע בארץ (כמו שאינם נבדקים לכל הורה המתכנן היריון), ולמיטב ידיעתנו לא קיימת המלצה לעריכת בדיקה כאמור גם בבנקי הזרע בחו"ל".
המשרד ציין כי לאחר קבלת המידע הוא ערך בירור מעמיק של הנושא מול בנקי הזרע בארץ.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו