כל גיל זוכה לברכות שמתאימות לו, אך יש ברכה אחת שמלווה אותנו תמיד בכל יום הולדת, לאורך כל החיים: הרבה הרבה בריאות. כדי לשמור עליה אי אפשר להסתפק רק בתזונה נכונה ובפעילות גופנית. יש שלבים בחיים שמצריכים מודעות נוספת וערנות מוגברת למתרחש בגופנו, וככל שנשכיל לבצע בדיקות מסוימות מראש, נגביר את הסיכויים לזהות בעיות בזמן ולטפל בהן כראוי. ליקטנו את הבדיקות המרכזיות וסיווגנו אותן לפי שכבות הגיל - מ־20 ועד 120, ואת הבדיקות שמומלץ לבצע כבר מגיל צעיר ועד סוף חיינו הבלטנו באופן נפרד. ככלל, הבדיקות והתדירויות המומלצות מותאמות לאדם בריא, ללא כל תלונה. חשוב לציין כי הכתבה אינה מהווה תחליף לייעוץ רפואי, ולכן מומלץ להתייעץ עם גורם רפואי בעת הצורך.
הבדיקות שילוו אתכם לכל החיים
נעים להכיר: אלה הבדיקות שמומלץ לבצע בכל גיל, בהתאם לרקע הרפואי האישי והמשפחתי.
• סוכר בדם: בדיקות לרמת הסוכר בדם מומלצות לבעלי גורמי סיכון, כמו השמנת יתר. אם רמת הסוכר גבולית, המעקב יהיה תכוף יותר, בהתאם להמלצת הרופא.
• ספירת דם ובדיקת קריאטינין: אחת לחמש שנים, במשך כל החיים, מומלץ לעבור בדיקת קריאטינין - הנותנת תמונת מצב לגבי תפקודי כליות, וכן ספירת דם, גם במהלך ההיריון ולאחר לידה. מטרתה לבחון את מצבם של שלושה מרכיבים מרכזיים של הדם: תאי דם לבנים, תאי דם אדומים וטסיות.
• שומנים בדם: בדיקת פרופיל ליפידים (שומנים) בדם כוללת את ערכי הכולסטרול "הרע" (LDL), הכולסטרול "הטוב" (HDL) והטריגליצרידים. רמות גבוהות מהנורמה של כולסטרול "רע" ושל טריגליצרידים הן גורם סיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם, ואילו רמות גבוהות של כולסטרול "טוב" עשויות למנוע או לעכב מחלות אלה. הבדיקה מומלצת לגברים מעל גיל 35 ולנשים מעל גיל 45 אחת לחמש שנים. עם זאת, אם מעורבים גורמי סיכון (למשל נטילת תרופות להורדת כולסטרול, סיכוי להתפתחות מחלת לב, קרובי משפחה שסובלים משיעור גבוה של כולסטרול או מסוכרת), מומלץ לבצע את הבדיקה אחת לחצי שנה או בהתאם להמלצות הרופא.
בני 65 שעשו את הבדיקה לא צריכים לחזור עליה באופן שגרתי, אלא אם כן מתעורר צורך רפואי. בני 65 ומעלה שמעולם לא נבדקו יכולים לשקול לבצע בדיקת דם חד־פעמית של פרופיל ליפידים. בני 65 ומעלה שנבדקו בעבר ונמצאו תקינים לא צריכים לבצע בדיקות נוספות משום שלא סביר שרמות הכולסטרול יעלו לאחר גיל 65. עם זאת, יש מומחים שסבורים שיש לבצע את הבדיקה אחת לחמש שנים, ללא קשר לגיל. למטופלים בתרופות להורדת כולסטרול מומלץ לבצע את הבדיקה אחת לחצי שנה או בתדירות שעליה ימליץ הרופא. מי שחולה בסוכרת או אובחן עם גורמי סיכון למחלת לב או סובל מיתר כולסטרול משפחתי, צריך להתייעץ עם הרופא לגבי תדירות הבדיקה.
• משקל: יש לבדוק את המשקל ולחשב את מדד מסת הגוף (BMI). השקילה מיועדת לאבחן עודף משקל, שהוא גורם סיכון ליתר לחץ דם, לסוכרת, לטרשת עורקים ולמחלות קשות רבות אחרות. כל אדם יכול להישקל בביתו לפי ראות עיניו, אך מומלץ אחת לחמש שנים לעשות מדידת גובה ומשקל מתועדת אצל רופא המשפחה. בני 65 צריכים להישקל אחת לשנה. הדגשים בהתייחסות למשקל הגוף ול־BMI בקרב אוכלוסייה זו שונים לעומת הדגשים של האוכלוסייה הצעירה יותר, וקיימת מחלוקת אם נדרש איזון הדוק של המשקל בגיל המבוגר כאשר מדובר בעודף משקל (להבדיל מהשמנת יתר). כמו כן, תת־משקל בקרב קשישים מהווה סימן אזהרה למגוון מחלות, לרבות קושי באכילה וקושי בנגישות למזון.
• סרטן צוואר הרחם: לנשים מגיל 25 עד 65 מומלץ לבצע בדיקת משטח צוואר הרחם (פאפ), המזהה תאים טרום־סרטניים, אחת לשלוש שנים, גם אם חוסנו נגד וירוס הפפילומה, משום שיש שיש סוגים רבים של נגיפי פפילומה הגורמים לסרטן צוואר הרחם, והחיסון אינו מגן מפני כולם. אישה המוגדרת על ידי רופא כשייכת לקבוצת סיכון גבוה, תתייעץ לגבי גיל תחילת הבדיקות ותדירותן. הבדיקה כלולה בסל הבריאות לנשים מגיל 35 עד 54, אחת לשלוש שנים. לאישה שיש לה אינדיקציה רפואית (כמו ממצא חשוד שהתגלה) הבדיקה כלולה בסל בכל גיל. שתי הבדיקות הראשונות צריכות להיעשות בהפרש של שנה זו מזו. אם תוצאותיהן תקינות, אפשר להסתפק בבדיקה אחת לשלוש שנים.
בנות 65 ומעלה פטורות מבדיקה לגילוי סרטן צוואר הרחם, אם שלוש בדיקות הפאפ האחרונות שעשו היו תקינות. בקבוצת הגיל הזאת הבדיקה מומלצת רק לנשים שטרם נבדקו או שיש להן בן זוג חדש.
• סרטן השחלות: לנשים שלהן סיפור אישי או משפחתי של סרטן השד או השחלות או המעי או רירית הרחם, שאובחנו לפני גיל 50, מומלץ לבצע ייעוץ גנטי לסרטן השחלות. לאחריו, רק למי שתוגדר כנמצאת בסיכון מוגבר לסרטן השחלות מומלץ לעבור מגיל 25 את הבדיקות התקופתיות הבאות, שיכללו בדיקה גינקולוגית: בדיקת דם פעם בשנה לגילוי סמן שנקרא 125 CA; בדיקת אולטרה־סאונד וגינלי אחת לשנה לגילוי גושים חשודים על השחלות או בקרבתן; בדיקה גנטית חד־פעמית לגילוי הגנים BRCA-1 ו־BRCA-2. נשאיות הגנים הללו נמצאות בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן השחלות והשד.
• סרטן העור: מומלץ לבצע בדיקה עצמית של העור אחת לשלושה חודשים לגילוי של שומות חשודות שעשויות להעיד על התפתחות מלנומה. כדאי לערוך את הבדיקה בחדר מואר היטב, באמצעות מראת יד המכוונת מול מראה גדולה. חשוב להכיר ולהתבונן בכל שטח העור, כולל הקרקפת, בין השערות, בקפלי הגוף, בין אצבעות הידיים והרגליים ובגב (מומלץ להיעזר באחרים לשם כך). רצוי לזכור את מספר השומות בכל מקום, ולבעלי מספר רב של שומות כדאי לצלם בהגדלה את אזור השומות, לצורך השוואה. באגודה למלחמה בסרטן מוסיפים כי רצוי שהצילום יהיה צבעוני ויכלול קצה סרגל שיראה את גודל השומה, תאריך של הצילום וציון של האזור בגוף. לבעלי עור בהיר או שומות רבות, למי שחשוף לשמש באופן קבוע יותר משעתיים ביום בשעות החמות או למי שאחד מבני משפחתו חלה במלנומה, מומלץ להיבדק אחת לשנה אצל רופא עור. הבדיקה כלולה בסל הבריאות. המלצות אלה תקפות גם לשנים הבאות.
• שיניים: בהיעדר גורמי סיכון, מומלץ להיבדק אצל רופא השיניים פעם בשנה. אם יש גורמי סיכון - כגון נטייה לעששת, צריכה מוגברת של מאכלים עתירי סוכרים, מחלות שונות של הפה, הקרנות לאזור הפנים ותרופות מסוימות - עשוי רופא השיניים להמליץ על בדיקות שגרתיות בתדירות גבוהה יותר. אצל השיננית מומלץ לבקר אחת לחצי שנה.
• עיניים: בטווח הגילים 39-20 מומלץ להגיע לרופא עיניים, כדי שיבדוק את חדות הראייה ואת מבנה העין, בתדירות של פעמיים בכל עשור. במהלך תקופת ההיריון וההנקה עלולים להתחולל שינויים בעיניים בגלל שינויים בלחץ הדם ובלחץ נוזלי הגוף או בגלל שינויים הורמונליים, ולכן יש להתייעץ עם רופא העיניים, בייחוד אם השינויים גורמים לראייה מטושטשת או ליובש בעיניים. לעיתים היריון מלווה בלחץ דם גבוה או בסוכרת. במקרים כאלה ימליץ בדרך כלל רופא הנשים להיבדק אצל רופא העיניים, גם אם האישה לא חשה בסימפטומים כלשהם בעיניה.
בגיל 40 מומלץ לעשות בדיקת עיניים מלאה, המהווה בסיס שאליו משווים את בדיקות העיניים שנעשות בהמשך. את התדירות של בדיקות העיניים לאחר גיל 40 קובע רופא העיניים בהתאם לתוצאות שהתקבלו בבדיקה המלאה שנעשתה בגיל 40. בדיקות אלה נועדו לאתר סימנים ראשוניים של מחלות הגיל המבוגר, ובהן גלאוקומה (מחלה העלולה לגרום לעיוורון כתוצאה מהעלייה בלחץ התוך־עיני), קטרקט (עכירות עדשת העין), ניוון מרכז הראייה ולעיתים נדירות גם גידולים בגלגל העין. באמצעות בדיקות אלה אפשר גם להעריך את ההשפעה של מחלות כמו יתר לחץ דם וסוכרת על הראייה.
20 עד 39: שמרו על הקיים
לרוב, בגילים אלה הבריאות נראית מובנת מאליה וזה בדרך כלל המצב, אבל חשוב לא להזניח אותה, שכן הזרעים לשמירה על הבריאות בגילים המבוגרים יותר נטמנים כעת. את תשומת הלב בפרק הזה של החיים צריך להפנות למיגור הגורמים השכיחים לתחלואה ולתמותה בגיל זה. חשוב להקפיד על נהיגה בטוחה, מניעת תאונות עבודה, הפסקת עישון, ביצוע פעילות גופנית סדירה, תזונה נכונה ומניעת השמנה, זהירות מחשיפה יתרה לשמש ומודעות רבה יותר למצבי רוח ולדיכאון. נשים בהיריון במיוחד צריכות להקפיד על תזונה מאוזנת, הימנעות מעישון ומעקב היריון.
• לחץ דם: מומלץ למדוד לחץ דם פעם בחמש שנים, בהנחה שאין גורמי סיכון למחלת לב (למשל, עישון, סוכרת, היסטוריה משפחתית של לחץ דם גבוה, פרופיל שומנים גבוה בבדיקות דם והשמנה). בדיקה זו נועדה לאבחן בעיקר לחץ דם גבוה, שאם לא מטפלים בו עלול לפגוע באיברים חיוניים רבים, ובהם הלב, המוח, הכליות והעיניים. בין גיל 30 ל־39 כדאי לבדוק את לחץ הדם פעם בשלוש שנים, בהנחה שאין גורמי סיכון למחלת לב. אם יש כאלה, צריך למדוד את לחץ הדם פעם בשנה, משום שלחץ דם גבוה הוא גורם סיכון משמעותי להתפתחות של מחלות לב וכלי הדם.
• לב: כשיש רקע משפחתי ממדרגה ראשונה של התקף לב בגיל צעיר (לפני גיל 50), מומלץ להיוועץ ברופא לפני גיל 40. ככלל, ההערכה של הרופא כוללת בדיקה גופנית מלאה, דופק, לחץ דם, האזנה ללב ולריאות, מישוש דפקים פריפריים בידיים וברגליים, מדידת משקל גוף, בדיקת דם לרמות סוכר ושומני דם ותפקודי כליות. אם הרקע המשפחתי ממדרגה ראשונה כולל מוות פתאומי בגיל מוקדם (לפני גיל 35), כדאי לעבור בדיקות אק"ג ואקו לב כמה שיותר מוקדם. נשים, גם צעירות, שסבלו מסוכרת או מיתר לחץ דם בהיריון, ילדו לידות מוקדמות, או סובלות משחלות פוליציסטיות צריכות להיבדק באופן תכוף יותר לאיתור סוכרת ויתר לחץ דם, שכן גילוי מוקדם של גורמי סיכון עשוי למנוע התפתחות מחלות לב וכלי דם ולהציל חיים.
• פעילות גופנית: כמו בכל שלב בחיים, אי אפשר לוותר עליה. בגילים אלה מומלצת פעילות בעצימות בינונית למשך 150 דקות בשבוע לפחות, או פעילות בעצימות גבוהה למשך 75 דקות בשבוע במצטבר, או כל שילוב של השתיים.
• חיסונים: קבלת חיסון נגד שפעת מומלצת מדי שנה לכלל האוכלוסייה ובפרט למי שסובלים ממחלות כגון מחלת לב וכלי דם, טרשת עורקים, סוכרת, מחלות כבד, מחלות נוירולוגיות, השמנה חולנית ודיכוי של מערכת החיסון. החיסון מומלץ גם לנשים שמתכננות להרות, נשים שכבר בהיריון ולמי שאחרי לידה. נוסף על כך, מומלץ להתחסן נגד טטנוס ודיפתריה אחת לעשר שנים. מרבית הנשים בגיל הפוריות בישראל מחוסנות נגד אדמת. לכל אישה בגיל 45-18 שאינה מחוסנת באמצעות ה"חיסון המשולש" נגד חצבת, חזרת ואדמת (MMR) כדאי לקבל שתי מנות חיסון. שימו לב - אסור לקבל את החיסון המשולש בזמן היריון.
• היריון: נשים הרות צריכות להקפיד על מעקב היריון לאורך התקופה. חשוב ביותר ליטול חומצה פולית במינון 0.8-0.4 מ"ג במשך שלושה חודשים לפני הכניסה להיריון ובמהלך שלושת חודשי ההיריון הראשונים, וכן לבדוק את רמת ההמוגלובין - במשך ההיריון ולאחריו, עקב שכיחות גבוהה של חוסר ברזל ואנמיה.
• סרטן השד: אף שסרטן השד הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב נשים, יש מחלוקת לגבי יעילות הבדיקות לנשים בגיל צעיר. יש הממליצים על בדיקה עצמית של השד אחת לחודש מגיל 30, משום שאין תחליף למודעות עצמית לגופנו, ויש הממליצים על ביקור אצל כירורג שד בגיל 30 לצורך בדיקה ראשונית; בהתאם לבדיקה זו תינתן הערכת סיכון אישית ותיקבע תוכנית מעקב. לנשים שלהן קרובת משפחה שחלתה בסרטן השד בגיל מוקדם (לפני הפסקת הווסת) מומלץ להתחיל בבדיקת ממוגרפיה ואולטרה־סאונד אחת לשנה, עשר שנים לפני הגיל שבו אובחנה קרובת המשפחה או מגיל 40. לשאר הנשים מומלץ להתחיל בבדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים מגיל 50.
40 עד 64: שכיחות המחלות עולה
בתקופה זו עולה שכיחותן של מחלות כרוניות כמו יתר לחץ דם, סוכרת, מחלות לב ומחלות ממאירות. האמצעי היעיל ביותר להפחתת התחלואה והתמותה מכל המחלות ולמניעתן הוא ניהול אורח חיים בריא.
• לחץ דם: מומלץ למדוד אחת לשנתיים אם לחץ הדם הוא 120/80 (תקין) ואחת לשנה אם הוא יותר מ־120/80, או אם יש גורמי סיכון למחלת לב כמו עישון, סוכרת, השמנה, היסטוריה משפחתית של מחלות לב וכולסטרול גבוה. יתר לחץ דם מכונה "הרוצח השקט", שכן זו מחלה שלרוב לא חשים בה, אך היא מזיקה מאוד לאיברים חיוניים ובהם הלב, המוח, הכליות והעיניים.
• פעילות גופנית: מומלצת פעילות של לפחות 30 דקות ליום במרבית ימות השבוע (יש לצבור לפחות 150 דקות בשבוע), ולהוסיף שניים-שלושה אימוני כוח בשבוע וכן אימוני גמישות ושיווי משקל.
• סרטן המעי הגס: יש לעבור בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס. בדיקת דם סמוי בצואה מומלצת אחת לשנה מגיל 50, והיא מזהה דימום סמוי שעלול להצביע על פוליפים או סרטן. כאשר תוצאותיה חיוביות, המבוטח יופנה לקולונוסקופייה, שבה אפשר לראות תאים סרטניים ופוליפים וכן לכרות אותם לצורך אישור האבחנה ומניעת התפתחות סרטן. הקולונוסקופייה מומלצת אחת לעשר שנים בגילים 74-50, אלא אם כן התגלה ממצא כלשהו בבדיקה ואז יש לחזור עליה לפי הנחיות הרופא. הבדיקה אינה מצויה בסל הבריאות למי שמוגדרים אוכלוסייה בסיכון נמוך, אך היא בסל בהתאם להמלצת רופא או למבוטח שיש לו קרוב משפחה מדרגה ראשונה שחלה בסרטן המעי הגס. למי שיש קרוב משפחה שחלה, הבדיקה מומלצת אחת לחמש שנים מגיל 40 או בגיל שצעיר בעשר שנים מגיל החולה הצעיר במשפחה.
• סרטן הערמונית: המלצות משרד הבריאות בישראל, התואמות להמלצות במדינות אחרות, אינן כוללות בדיקות סריקה לאבחון מוקדם של סרטן הערמונית לכלל אוכלוסיית הגברים. איגוד האורולוגים בארה"ב והאיגודים באירופה ובישראל אינם תמימי דעים באשר לניסוח ההמלצות לבדיקות לגילוי מוקדם, אך בעיקרון הארגונים ממליצים על בדיקת PSA (בדיקת דם לזיהוי חלבון המופרש מבלוטת הערמונית) ובדיקה רקטלית פעם בשנה לכל גבר בגילים 55-50 עד 75-70 לאחר שיחת הסבר מתאימה וקבלת הסכמת החולה, בשל העובדה שערכי PSA גבוהים לא מעידים בהכרח על הימצאות סרטן ועלולים לגרום לבדיקות נוספות שאין בהן צורך ולחרדה מיותרת.
הבדיקה מומלצת לכל גבר מגיל 40 הנמצא בסיכון גבוה (בעל היסטוריה משפחתית של אב, אח או בן שחלו בסרטן הערמונית לפני גיל 70). על פי משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן, אין המלצה לבדיקות סריקה של סרטן הערמונית בקרב ציבור הגברים הבריאים, שכן עדיין לא הוכח שדרך זו יעילה להפחתת תמותה מסרטן הערמונית.
• סרטן השד: בגילים אלה עולה שכיחות המחלה, ולכן מומלץ לכל אישה לבצע הן בדיקה עצמית חודשית והן בדיקת ממוגרפיה פעם בשנתיים.
• צפיפות העצם: בדיקה זו משמשת לאבחון מחלת האוסטאופורוזיס (בריחת סידן) - מחלה המחלישה את עמידות העצמות ומעלה סיכון לשברים. מדובר בבדיקת הדמיה המומלצת לביצוע אחת לחמש שנים לנשים ולגברים מעל גיל 60. עם זאת, יש מקרים שבהם הבדיקה מומלצת לנשים מעל גיל 50 פעם בשנתיים, ובהם: נשים שהיה להן או לקרוב משפחתן שבר כתוצאה מאוסטאופורוזיס, נשים במשקל נמוך מאוד (BMI מתחת ל־19) ונשים המטופלות בתרופות המעכבות את פירוק העצם. נשים וגברים שנוטלים סטרואידים במשך יותר משלושה חודשים או סובלים ממחלה אחרת שמעלה סיכון לחלות באוסטאופורוזיס צריכים להתייעץ עם רופא לגבי תדירות הבדיקה וגיל הבדיקה. במקרים אלה הבדיקה כלולה בסל הבריאות.
• גיל המעבר: מומלצת פעילות גופנית, הפסקת עישון ודיאטה המכילה לפחות 1,500-1,000 מ"ג סידן ו־800-400 יחידות בינלאומיות של ויטמין D ביום. טיפול הורמונלי לאחר הפסקת הווסת מומלץ רק כטיפול קצר טווח לתסמיני גיל המעבר, וגם אז במינון נמוך ולמשך הזמן הקצר ביותר.
• לב: בדיקת אק"ג (בדיקת הפעילות החשמלית של הלב) מסייעת לרופא לאבחן הפרעות קצב ומחלות של שריר הלב, כמו מחלת לב איסכמית ועיבוי של שריר הלב (היפרטרופיה). לאנשים בריאים מומלץ לעשות את הבדיקה בפעם הראשונה כבר בגיל 40. בדיקה ראשונית זו משמשת להשוואה במקרים שבהם יתעורר צורך לעשות אותה שוב.
• חיסונים: קבלת חיסון נגד שפעת מומלצת מדי שנה לכלל האוכלוסייה, ובפרט לבני 50 ומעלה. לחולים במחלות כרוניות מומלץ חיסון נגד פנוימוקוק - המגן מפני דלקות ריאות, דלקת קרום המוח וזיהום בדם - בשתי מנות במרווח של חמש שנים בהתייעצות עם הרופא המטפל. כדאי להתחסן גם נגד טטנוס ודיפתריה אחת לעשר שנים.
• תרופות: מומלץ מתן אספירין במינון 75 מ"ג למניעה ראשונית של מחלות לב בקרב גברים מעל גיל 50 ונשים מעל גיל 60, המוגדרים בסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם, על בסיס דיון פרטני ושקילת הסיכונים שעלולים להיגרם.
65 ומעלה: המלצות ששוות זהב
בגיל זה קיימת שכיחות גבוהה של מחלות כרוניות וסיכון מוגבר לתחלואה חריפה (העלולה לגרום למוגבלות תפקודית, זמנית או קבועה), ובהתאם לכך שימוש מוגבר בתרופות ובשירותי בריאות. במקביל עלולים להתעורר קשיים אישיים, חברתיים וכלכליים, למשל על רקע טיפול בבן זוג חולה, התאלמנות, פרישה ממעגל התעסוקה, בידוד חברתי, מצוקה כלכלית וכדומה - לקשיים מסוג זה תיתכן השלכה בריאותית.
• בדיקת שמיעה: מעל גיל 65 מומלץ לבדוק את השמיעה אחת לשנה, מאחר שבגילים אלה עולה השכיחות של בעיות שמיעה. הבדיקה כלולה בסל הבריאות.
• כלי דם: בדיקה לגילוי מפרצת באבי העורקים הבטני (בדיקת אולטרה־סאונד בטן), הכלולה בסל הבריאות, מומלצת באופן חד־פעמי לגברים בני 74-65 שעישנו לפחות 100 סיגריות במהלך חייהם, גם אם עישנו לפרק זמן קצר.
• לחץ דם: יש למדוד לחץ דם פעם בשנה עד שנתיים לכלל האוכלוסייה מגיל 65. מומלץ למדוד לחץ דם אחת לשנתיים אם לחץ הדם הוא 120/80 (תקין) ואחת לשנה אם הוא מעל 120/80, או אם יש גורמי סיכון למחלת לב.
• פעילות גופנית: לאנשים בקבוצת גיל זו מומלצת פעילות דומה לזו המומלצת בגילים צעירים יותר, אך אם לא ניתן לבצע פעילות בהיקף זה, יש לבצע כל פעילות ככל הניתן. כמו כן, כדאי לבצע תרגילי גמישות מדי יום לקבוצות השרירים הגדולות, תרגילי שיווי משקל לשיפור היציבה ולהפחתת הסיכון לנפילות, תרגילים מחזקי שרירים פעמיים עד ארבע פעמים בשבוע, ופעילות אירובית בעוצמה בינונית, 60-30 דקות ליום, חמישה עד שישה ימים בשבוע. לקשישים ולמי שמוגבלים בניידות מומלץ לתרגל פעולות הקשורות לניידות, בישיבה ובשכיבה, דוגמת יציאה מהמיטה, קימה מכיסא, הליכה בעזרת הליכון ועוד.
• סרטן השד: את בדיקת הממוגרפיה מומלץ לעשות אחת לשנתיים החל מגיל 50 ועד גיל 74. לנשים בקבוצת סיכון מומלץ לעשות ממוגרפיה אחת לשנה.
• עיניים: מגיל 65 ומעלה מומלץ לעשות בדיקת עיניים מלאה אחת לשנה או לכל הפחות אחת לשנתיים. רופאי העיניים יבדקו את חדות הראייה ואת הלחץ התוך־עיני.
• צפיפות העצם: הבדיקה נמצאת בסל התרופות לגברים ולנשים מעל גיל 60 אחת לחמש שנים. עם זאת, לפי "כוח המשימה הישראלי לרפואה מונעת", "הבדיקה מומלצת לנשים פעם אחת מגיל 65. אין די ראיות להמליץ גם על בדיקה לגברים". לנשים וגברים שנוטלים טיפול תרופתי או סבלו משבר אוסטאופורוטי מומלץ להתייעץ עם רופא.
• חיסונים: חיסון נגד שפעת מגיל 65 נמצא כמפחית אשפוזים ותמותה. חיסון נגד חיידק הפנוימוקוק מומלץ באופן חד־פעמי לבני 65 ומעלה אם לא חוסנו בעבר או שמצב החיסון שלהם אינו ידוע. אם הם קיבלו את החיסון לפני גיל 65, בפרט חולים במחלות כרוניות וחולים עם ירידה בכושר החיסון, וחלפו לפחות חמש שנים מאז מתן החיסון האחרון, אז החיסון ניתן באופן חד־פעמי ואין צורך לחזור עליו פעמים נוספות.
• תרופות: שיעור השימוש בתרופות, במרשם וללא מרשם, גבוה בקרב בני הגיל השלישי. לכן, מומלץ לערוך אחת לשנה סקירה תקופתית של מכלול הטיפול התרופתי - כולל תרופות ללא מרשם, תוספי מזון וצמחי מרפא - כדי לזהות ולתקן השפעות צולבות שפוגעות ביעילות התרופות או עלולות לפגוע במטופל.
• תזונה: מומלץ לצרוך מדי יום (או להיעזר בתוספי תזונה במידת הצורך) 1,200 מ"ג סידן, 1,000-800 יחידות בינלאומיות של ויטמין D ו־24 מק"ג ויטמין B12.
לחוות דעת נוספת
באתר האינטרנט "שווה בדיקה" אפשר להזין נתונים אישיים ולקבל הנחיות - בדומה לאלה שפירטנו לעיל - על בדיקות, חיסונים, המלצות, פעילות גופנית ותזונה המותאמים לכם, ואפילו מידע על התמודדות עם מצבים כמו אלימות ודיכאון. כמו כן, אפשר להדפיס את מסמך ההמלצות האישי. מייסד הפרויקט הוא ד"ר יצחק ברלוביץ', המנהל הפורש של בית החולים וולפסון ומי שהיה משנה למנכ"ל משרד הבריאות. המידע באתר מסתמך על המלצות משרד הבריאות, על המלצות "כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת" וכוחות המשימה האמריקניים והאירופיים, תוך כדי התחשבות בנתונים הייחודיים של מערכת הבריאות בישראל. האתר זוכה לתמיכת משרד הבריאות, ההסתדרות הרפואית ובית החולים וולפסון.
כתובת האתר: www.shavebdika.org.il
• • •
קבלו אחריות על חייכם: אל תזלזלו בבדיקות המקדימות
"הרבה מטופלים מרגישים שמבחינתם לעשות בדיקות סקירה לגילוי מוקדם של סרטן זה מפחיד. זה להכניס ראש בריא למיטה חולה", מתארת ד"ר דנה פלורנטין, מומחית ברפואת משפחה. "חולים נוטים לחשוש מהבדיקות ולא אוהבים לבוא למרפאה כשאינם חולים. הם גם נוטים לזלזל בבדיקות שניתנות להם חינם. אבל חשוב לזכור שהבדיקות הללו חינמיות משום שהן הוכחו כיעילות מאוד ומונעות תמותה ותחלואה".
במקביל קיימת תופעה הפוכה - מטופלים נוטים לבקש בדיקות שהרופאים לא המליצו, ולא מקבלים אותן. אחת מהן היא בדיקה לרמת ויטמין D בדם, שניתנת למי שמתלונן על חולשה או סובל מאוסטאופורוזיס אחת לשנה, ולא מומלצת לביצוע לכל המטופלים. פרופ' שלמה וינקר, יו"ר איגוד רופאי המשפחה והרופא הראשי של לאומית, אף טוען כי "ויטמין D זו בדיקה מיותרת לחלוטין, שבקרוב ל־90 אחוז מהמקרים יוצאת לא תקינה. אז או שהבדיקה לא בודקת נכון או שכל האוכלוסייה צריכה לקחת ויטמין D פעם ביום. מניסיוני, גם אצל חולים שמגלים חוסר בוויטמין, רק מעטים מתמידים לקחת אותו בקביעות, כך שכבדיקת סקר היא מיותרת לחלוטין".
לדבריו, ההמלצות של "כוח המשימה הישראלי לרפואה מונעת" מסתמכות על המלצות אמריקניות ועל המלצות של איגודי המומחים השונים, בהתאמה למערכת הבריאות בישראל. "יש מחלוקות בין איגודים מקצועיים שונים", אומר פרופ' וינקר אך מבהיר: "אנחנו כאיגוד רופאי המשפחה מסתכלים על טובת הציבור וממליצים על בדיקות שיש הוכחות טובות ליעילותן". כמו כן, הוא מדגיש כי רשימת הבדיקות מתייחסת לאדם בסיכון רגיל, ולכן כדאי להיות בקשר עם רופא המשפחה כדי לוודא שאינכם נמצאים בסיכון מוגבר ושאתם מקבלים את ההפניות לבדיקות הנכונות.
המידע בכתבה מבוסס על "המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת" מאת פרופ' חוה טבנקין וד"ר אמנון להד. כמו כן, ייעצו בהכנת הכתבה: ד"ר דנה פלורנטין, מומחית ברפואת משפחה, מנהלת מרפאת לב העיר בפתח תקווה ורופאת הבית של אתר הכללית; מומחי האגודה למלחמה בסרטן; ד"ר נפתלי ברזניאק, רופא שיניים; פרופ' דן געתון, רופא עיניים בכיר בבית החולים בילינסון; ד"ר אופיר אביזוהר, יו"ר החוג לאפידמיולוגיה ומניעה קרדיווסקולרית, האיגוד הקרדיולוגי; ופרופ' רונן רובינשטיין, מזכ"ל האיגוד הקרדיולוגי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו