"יד לוחצת יד"

איש מתוח ועצבני, שנשמע בהאזנות הסתר של המשטרה על גבול ההיסטריה ממש, טילפן בראשית אוקטובר 1999 אל הקבלן דוד אפל וביקש ממנו עזרה דחופה. "אתה זוכר מה שדיברתי איתך ביום שני", שאל מי שהיה אז מ"מ מנהל מחוז המרכז במינהל המקרקעין, עודד טל, "אתה יכול לעזור לי-"

אפל לא נשמע מופתע מהשיחה. טל, 53, הוא האיש שביקר בביתו כמה פעמים, שמר איתו על קשרי עבודה הדוקים ובישל למענו חוזה מושחת, מדהים בהיקפו. החוזה הזה הבטיח לחברת מגדלי הזוהר הטבות ופטורים מפליגים - פטורים ששופט השלום, דן מור, קבע שהם עשויים להסתכם "בסכומי כסף אדירים" - והפך את דודי אפל, אחד מבעלי החברה, לאסיר תודה.

אפל היה אז בראשית קללת האי היווני, נזקק להרבה מאוד כסף, וראה בעודד טל בעל ברית אמיתי. לכן הקפיד לבקר אותו, לחבק אותו, למסור לו דרישות שלום - לא לטרוק לו את הטלפונים גם כשזה התחבר לו ממש לוורידים. הוא נהג בו כבוד לאורך כל הדרך.

טל לחץ על אפל לנצל את קשריו עם שר התשתיות, אלי סוויסה, וביקש להרוג באמצעותו שתי ציפורים במכה: גם לגרום לקידומו לתפקיד מנהל מחוז המרכז וגם להדיח מתפקידו את מנהל המינהל, עו"ד אבי דרכסלר. האחרון היה הבד האדום שלו ובהאזנות הסתר של המשטרה, שנחשפו במשפט השוחד של טל שהסתיים לאחרונה בהרשעה קשה וב-45 חודשי מאסר בפועל, הוא נשמע מתחנן ממש לסלקו.

אפל מילמל כמה מילים מרגיעות, שמע את טל שואל אם עו"ד דרכסלר יישאר בתפקידו והשיב: "לא, מה פתאום". טל הגיב ב"אני סומך עליך", התקשה להתאפק יותר מכמה ימים וטילפן אליו בשמונה בערב. הוא סיפר לו שהאריכו לדרכסלר את המינוי בחצי שנה ושזה גומר אותו.

אפל (שעומד לדין בנפרד) ביקש שהות לבדיקה, הבטיח לשוחח איתו בבוקר, אבל טל לא התאפק וטילפן אליו כעבור שעתיים: "מה שסיפרתי לך נכון, אבל הבנתי שעכשיו הכל בידיו של חיים רמון".

טל הוסיף: " היום בדקתי במשרד, הוא (דרכסלר) שלח מכתב לנציבות לפתוח את כל המכרזים. צריך לבלום אותו לכל הרוחות".

אפל: "מי הוא, מה הוא, הוא שלח, בחייך... לא יעזור לו".

התקווה שרמון, בנוסף לאלי סוויסה, יהיה המושיע - עולה גם בשיחה טלפונית נוספת שקיים טל, הפעם עם יהודה אבידן, אז סמנכ"ל מגדלי הזוהר. בשיחה הזאת סיפר אבידן כי העביר "מסרים חזקים" לדודי אפל בעניין רמון, ואמר שהוא מקווה לדבר איתו עוד באותו היום. "אני עושה מזה מלחמה בכל הכוח", הבטיח לטל וביקש שיסמן לו מטרות נוספות. "לכיוון מי עוד צריך לשים עין", שאל.

"מי שאותו צריך לחסל זה מירון חומש (מ"מ של דרכסלר שהיה מעורב בחשיפת הונאת הענק של טל)", השיב טל, "אבל תתמקד רק בי".

במשפטו התבקש טל להסביר למה התכוון במילים "תתמקד רק בי" והשיב: "שאבידן יגיד עלי מילה טובה. מעולם לא עלה בדעתי שאבידן ידרוש או יבקש ממני לפעול בניגוד להחלטות הנהלה. הדבר היחיד שיכולתי לתת לו זה עצה טובה".

"להתראות מותק"

אבידן חיפש עצה טובה? לא זה מה שעלה בחקירת המשטרה. אבידן, התברר, היה גם הבעלים של חברה פרטית ונזקק לעזרת מתכנן מחוז ירושלים דאז, דודי רוסו. הוא שוחח על כך עם טל, הסביר לו מה הוא צריך ממנו וניצל את פניות טל אליו לקידום ענייניו הפרטיים. אם כבר, אז כבר. השופט מור מצביע בפסק הדין על טענות נציגות התביעה, עוה"ד ענת סבידור, רינה מיוחס ואביבה חפץ, בעניין התן וקח הזה, מציג את שיתוף האינטרסים ההדוק בין השניים ומסכם את הקטע: "ואכן, יד לוחצת יד".

המשפט הטעון הזה קיבל משנה תוקף כשהתברר שאפל מתקשה לממש את הבטחותיו ועודד טל ממשיך, כלשון פסק הדין, "להפעיל את אפל ואבידן בבהילות הגובלת בהיסטריה". בין היתר, מטלפן טל לאפל באוקטובר 1999 וניגש ישר לעניין: "יש מקום שאני אפגש עם חיים רמון-"

אפל: "למה לא".

טל: "אתה יכול לסדר את זה-"

אפל: "אין בעיה".

טל: "אתה לוקח את זה על עצמך-"

אפל: "כן, להתראות מותק".

אלא שאפל לא מצליח שוב לממש את הבטחותיו וטל המיואש חוזר ומציק לו בטלפון בחמש לפנות ערב. הפעם הוא מבקש לדעת כמה זמן עליו עוד להמתין להדחת דרכסלר, שומע מאפל שמדובר בשבועות ספורים, ושואל אותו אם סיפר כבר לשר ש"הוא (דרכסלר) מכפיש את שמי בכל מיני שטויות".

אפל: "אמרתי שהוא גורם לנו עוול על ידי פגיעה בחבר ואני אומר לך את האמת: אני חבר אמיתי... נתתי להם איזו פעולה שאני מבצע אותה".

טל: "יופי".

אפל: "תאמין לי, הכל בדרך הטובה ביותר. אני לא עוזב דברים".

טל שומע, מתקשה להמתין, וכעבור שעתיים מטלפן שוב לאפל ומספר לו ששוחח בעניין גם עם עו"ד דב וייסגלס. ומה אמר לו, לדבריו, הפרקליט הוותיק? "שהכל תלוי בבן אדם אחד - קוראים לו דודי אפל".

התרגיל המסריח נחשף

הערוגה שבה נבטה התרמית הראשונה של עודד טל היתה שכונת גיורא בגבעת שמואל, שם זכתה מגדלי הזוהר במכרז לביצוע פרויקט פינוי-בינוי. הערוגה הזאת נראתה מבחוץ פורחת, איש לא ידע שתולעים מכרסמות בה, רק יד המקרה הובילה את מירון חומש, שנכנס אז לתפקיד מנהל מחוז המרכז, לגלות את קופת השרצים.

זה קרה לקראת סוף 1998, במהלך בדיקה שגרתית של תיקי המחוז, ביניהם זה של עיסקת שכונת גיורא. מישהו מצא בתיקי המינהל את חוזה ההרשאה המקורי עם מגדלי הזוהר, שם לב שחסרה בו חתימת נציגי המינהל, העביר אותו לידי חומש - וזה חתם עליו ושלח עותק למגדלי הזוהר. לא היה לו בדל מושג שמאחורי המסמך הזה מסתתרת חבית אבק שריפה.

ימים ספורים אחרי קבלת החוזה במגדלי הזוהר, טילפנו נציגי החברה אל חומש וביקשו להיפגש איתו. הפגישה התקיימה בלשכתו בפברואר 1999 ונכחו בה גם היועצת המשפטית של המחוז, עו"ד יהודית כהן, ונציגים אחרים. היו מספיק עדים לשפן ששלפו פתאום האורחים.

בעדותו סיפר חומש, בין היתר: "ראש הצוות של מגדלי הזוהר פנה אלי ושאל למה שלחתי להם את החוזה הישן. שאלתי מה זאת אומרת החוזה הישן, כי בתיקי המינהל היו רק החוזים האלה. לא ידעתי מה שהתגלה מאוחר יותר באותה פגישה. הוא אמר לי 'יש חוזה אחר'. ביקשתי לראות אותו והוא הוציא צילום של החוזה ואני ריפרפתי בו. אמרתי לו שצריך לבדוק זאת, מסרתי את החוזה לידי היועצת המשפטית ואמרתי שאני לא יכול לתת תשובה במקום. על החוזה שהם הציגו היה חתום עודד טל".

התדהמה של חומש ויהודית כהן היתה גדולה כי לא הם ולא שום גורם אחר בהנהלת המינהל ראה קודם לכן את החוזה החדש. הם לא ידעו שמאחורי גבם נפגש טל עם נציגי החברה ונענה למה שהוא עצמו כינה במשטרה "הדרישות המופרכות של היזם".

אלא שזה היה רק הפרומו. "למעשה", המשיך חומש בעדותו, "כמעט קמנו מהמקום ואז העו"ד של החברה אמר שיש עוד מסמך. אני קורא לו מסמך יוצא דופן כי ככל שאני מכיר את המינהל, מעולם לא ראיתי מסמך כזה. זה היה מסמך ההבהרות".

הדליף סודות מדינה

בדומה למנהל המחוז גם היועצת המשפטית, יהודית כהן, היתה חדה וברורה בעדותה במשפט. לדבריה, האורחים ממגדלי הזוהר הפתיעו אותה כשאמרו שהחוזה שהם מציגים הוא החוזה המחייב, וכבר במבט ראשון היא הבחינה שהחוזה הזה אינו תואם את החוזה המקורי שבתיק המינהל. המסמך החדש מבחינתה לא היה בתיקי המחוז, וגם לא המסמך המביך הנוסף שהם שלפו פתאום - אותו מסמך שכותרתו: "הבהרות ביחס להסכם ההרשאה".

חשיפת שני המסמכים האלה אילצה את חומש, יהודית כהן וגילה כהן, בכירה נוספת שהשתתפה בישיבה, לערוך השוואה בין הישן לחדש מיד אחרי שהאורחים עזבו את החדר. הבדיקה היכתה אותם בהלם: עודד טל הגדיל למגדלי הזוהר את שטח הפרויקט ב-30 דונם (מ-81 ל-110), הכפיל את מספר הדירות שהם רשאים לבנות בו מ-1,640 ל-3,568, וגרם לכך שצפיפות נוראה תאיים על השכונה החדשה: "ממש סלמס במקום סלמס", לשון אחד העדים המרכזיים במשפט.

הדיבורים על סכנה אמיתית להפיכת האזור הזה לסלמס גדול נשמעו מפי גורמי התכנון הבכירים במינהל, בהם אדריכל המחוז, כשגם איש ציני ומושחת כמו טל העלה בעצמו את הטענות האלה בלי למצמץ: "אמרתי בשעתו לאדריכל המחוז שמספר הדירות מוטרף", טען בעדותו במשטרה, "הזהרתי בשעתו את המועצה המקומית גבעת שמואל שלא ייתכן שניתן ליזם לעבור מסלמס לסלמס".

לא ייתכן? ייתכן גם ייתכן כשמדובר בנוכל מסוגו. העובדות העולות מפסק הדין ומהעדויות השונות - ברורות: האיש שבישל את החוזה החדש לטובת מי שנתן לו שוחד; שהכפיל לחברו דודי אפל את כמות יחידות הדיור; ששימש בובת מריונטה של חברת הבנייה - הוא האיש שטען פתאום, במסגרת מה שמכונה הפוך על הפוך, כי הזהיר מפני אחוזי הבנייה והיקף הפרויקט.

זה אותו עודד טל שהלך כמה צעדים קדימה ותפר למגדלי הזוהר הסכם המגן עליה, על פי פסק הדין של דן מור, בצורה גורפת מפני כל תביעה עתידית של הדיירים המפונים, אפילו הם צודקים; זה אותו רמאי שתפר לדודי אפל הסכם המונע מהמדינה "כל אפשרות להתנגד לתוכניות מגדלי הזוהר להגדיל את מספר יחידות הדיור, אם תרצה בכך"; זה אותו נחש שהוכח כי הדליף מידע פנימי רגיש לאפל ולאנשי עסקים אחרים תמורת שוחד, ושנשמע מזכיר להם כי הם לא שמעו ממנו דבר.

השופט מתאר תרגיל אחר תרגיל של הנאשם רם המעלה, כותב "שהרווח מהכפלת מספר הדירות עשוי להרקיע לשחקים", מוסיף ומצביע על עוד ועוד אבסורדים, כמעט דמיוניים אפשר לומר, ומתעכב בהמשך על שערורייה כבדה נוספת: טל שיחרר את מגדלי הזוהר גם מהתחייבותה המקורית לפנות על חשבונה פולשים בלתי חוקיים. הוא תפר לה כאן עוד כיס כסף גדול.

איך עשה זאת? הוא שתל סעיף מסוים, תמים משהו, במסמך החדש - מעשה שלא נעלם כאמור מעיני השופט: "ברור כי סעיף זה שותל בחוזה המכרז בסיס לטענה עתידית של היזם שמן הדין לפצותו בגין הוצאותיו בפינוי פולשים, בניגוד ועל אף האמור בחוזה המקורי".

במילים אחרות: המדינה תישא בהוצאות האלה, שאמורות להיות כבדות, במקום דודי אפל וחבריו. שולמן שוב ישלם.

הגמגומים בישיבת הבירור

ביום שבו נחשפה במינהל תרמית הענק של טל, הזמין מירון חומש לחדרו את עו"ד אבי דרכסלר, דיווח לו על החשדות ושאל מה עושים. דרכסלר ביקש כמה ימים למחשבה, הזמין אליו כעבור שבוע את עודד טל לישיבת בירור, ובנוכחות חומש ואחרים ביקש לשמוע את הסבריו. טל, יכלו הנוכחים להתרשם, הבין שהוא בצרות צרורות. אבל הוא לא העלה בדעתו שהמשטרה תיכנס לתמונה.

קו ההגנה שלו היה: הכל נעשה בתום לב... טעות בשיקול דעת... התייעצתי עם משפטן הקשור עם המינהל שניסח את החוזה וסמכתי עליו... חתמתי על החוזה, אבל אני לא חושב שקראתי אותו... השורה התחתונה מבחינתו: הייתי רשלן, אבל אני לא פושע, גנב או רמאי. אל תיקחו אותי למקום הזה.

דרכסלר ביקש להבין איך קרה שמסמך ההבנות הגיע לידי החברה של דודי אפל - ועודד טל טען: אני באמת לא יודע. לא מסרתי להם אותו מעולם. הם ביקשו, הם יזמו, אני הכנתי, אבל לא העברתי. הדרישות שלהם לא נראו לי.

גירסאות טל עברו בהמשך שיפוצים, הוא הסתבך בשקרים גסים, טען בשלב מסוים שמישהו ממגדלי הזוהר גנב בכלל את מסמך ההבהרות משולחנו, וסיפר כי שלח לחברה מכתב המבטל את המסמך. לגירסה האחרונה, כמו לרוב האחרות, לא נמצא יסוד. הסיפור התגלגל לפרקליטות, הובא לידיעת מי שהיה המשנה לפרקליטת המדינה, עו"ד יהושע רזניק, וזה הורה למשטרה לפתוח בחקירה שקטה. חושפי הפרשה, שנקראו למסור עדות בחשאי בתוך שעות, התבקשו לשדר עסקים כרגיל.

טל הפך אפוא ליעד, המשטרה החלה לצותת לטלפונים בביתו, מהר מאוד התברר לחוקריה שהם יושבים באמת על דג גדול.

בין היתר, הם העלו בחכתם את הממצא הבא: בעוד טל עוזר לדודי אפל בפרשת גבעת שמואל, דודי מנסה לעזור לו להתמנות למנהל המחוז. בעוד דודי מבטיח לארגן לו פגישה עם שר התשתיות סוויסה, עם חיים רמון ועם אחרים, טל מבקש ממנו לקלוט בעבודה במגדלי הזוהר את אשתו, עו"ד עדנה שקל. המו"מ בנושא הזה הגיע לשלב מתקדם, טל היה מעורב בכל מהלכיו, דובר על דמי קדימה בגובה 20 אלף דולר והתגבש רעיון להטיל עליה לעסוק במכירת דירות בפרויקט גבעת שמואל. לציניות בסיפור הזה לא היה גבול.

המהלך הזה לא צלח בסוף כי הפרויקט נתקע, אבל טל המשיך להסתבך בעבירות שוחד ומרמה גם עם אחרים, שמר על קשר עם אפל, וכאשר גונבה לאוזניו שמועה שמתנהלת בדיקה חיצונית ומדברים על הגשת תלונה למשטרה - מיהר להזהירו. "זה קשור עם גבעת שמואל", אמר לו ברבע לתשע בערב, "נודע לי שמינו איזה בודק ושיעבירו לשר את ההמלצות. זה אמור לקבוע את עתידי".

אפל: "בסדר, אטפל בזה".

טל: "לא שמעת ממני כלום".

"אני ואתה כאילו גנבים"

למחרת בערב צילצל טל שוב אל אפל ונזף בו קלות על אדישותו: "אתמול לא הקשבת לי עד הסוף וחבל...הוא (דרכסלר) ניתב אותם למהלך מטומטם ובלתי הגיוני שאם לא יעשו, הוא ילך למשטרה להתלונן. זאת אומרת, אני ואתה כאילו הכי גנבים".

אפל: "טוב, תן לי לבדוק".

טל שוב מסיים בתזכורת השטינקר שלו: "לא שמעת ממני כלום".

מה רצית להסתיר, נשאל טל במשפטו בידי התובעת, עו"ד רינה מיוחס, והשיב: "אין לי מה להסתיר. השיחות ביני לבינו לא יצאו החוצה. אמרתי את זה כסלנג של דיבור. אני לא רואה בזה פסול".

השופט מור דוחה את ההסבר הזה, כותב כי הנאשם הפר את חובתו למינהל כשהעביר למעורב בפרשה מידע פנימי, וכדי לסלק אי הבנות מצביע על האזנת סתר נוספת, הפעם ממאי 2000, שבה מדבר טל עם אפל במפורש הן על סוד קיום חקירת משטרה והן על התמורה שהוא מצפה לקבל.

אפל: "מה שאתה רוצה זה את התפקיד של מנהל מחוז המרכז-"

טל: "אני רוצה את התפקיד שלו (חומש כמ"מ מנהל המינהל) ואם הוא לא יתפטר אז אני רוצה את המרכז... אם אהיה מספר 2... מירון חומש יעשה מה שאני אגיד לו... לכולנו יהיה טוב. גם לסוויסה (שר התשתיות דאז) יהיה יסמן בלתי רגיל. אז תתחיל לעבוד".

המרצע יצא מהשק, הדרישה ברורה, וטל ממשיך לדחוק בקבלן שמנהל את המדינה להגיע לאלי סוויסה ולסגור עניין. הוא מדבר בנושא הזה גם עם יהודה אבידן, שואל ומנחה אותו מה לעשות בעניין שר התשתיות ("למה שלא תקומו ותגידו לו..."), ומבקש לגייס לעזרתו גם את אריה דרעי. "שאריה יקום ויגיד לו: אדוני, תיכנס לעבוד". אבידן מרגיע אותו, מציע לו לדבר עם עקיבא אטון מבכירי ש"ס ושומע את הדקלום: "יאללה, תתחיל לעבוד, כנס כבר לעבודה".

טל נאלץ בנסיבות האלה של האזנות הסתר להודות בעדותו כי ביקש את עזרת אפל בקידומו בעבודה: "אכן דיברתי אם דודי אפל כמה פעמים בקשר לקידומי במינהל, כשהתפקיד שביקשתי מאפל לסייע בו הוא תפקיד מנהל מחוז מרכז או מנהל אגף החקלאות. גם שאפתי לקבל את תפקיד מנהל אגף שיווק וכלכלה".

התובעת, עו"ד ענת סבידור: "איך היה אמור אפל לסייע לך בקידומך במינהל-"

טל: "לדבר בנושא עם שר התשתיות, אלי סוויסה. למיטב זיכרוני זה התחיל ביוני 98'".

התובעת לא הרפתה בעניין קשריו עם אפל ובקשותיו, וטל הודה כי הזמין את אפל למשרדו במינהל וביקש ממנו לארגן לו פגישה גם עם השר אריאל שרון. הוא נזקק לה כדי שהשר יפעל למינויו כמנהל מחוז.

למה פנה דווקא לאפל, נשאל, ותשובתו: "נאמר לי שיש לו קשרים עם אריאל שרון".

"אפל מילא חלקו בפרשה"

את הניסיון להגיע לשרון זנח טל עם הזמן, והתמקד בארגון פגישה עם השר סוויסה. זה היה החלום. הוא ביקש לגולל בפניו את מסכת ההתנכלויות כביכול מצד אבי דרכסלר ואת סיפור חסימת קידומו למנהל מחוז.

החוסם הראשי היה מירון חומש וקטע מהדרמה נחשף בעדותו במשפט. לדבריו, כשכיהן בקיץ 2000 כמנהל המינהל בפועל, הגיע אליו משה שמעוני, מנכ"ל משרד התשתיות, ושאל מה קורה בסיפור של טל. חומש סירב להכניס אותו בסוד החשדות.

"הסברתי לו שהעניין בחקירה משטרתית ושהנושא חסוי. שמעוני אמר לי שעודד טל ביקש פגישה עם סוויסה ושסוויסה מבקש לדעת במה הדברים אמורים. לא הסכמתי לפרט. שמעוני אמר שטל לוחץ להיפגש וציין שיש אנשים נוספים שלוחצים. לא שאלתי מי. הצעתי לו שהשר לא יקיים פגישה עם טל בגלל החקירה ונקראתי לפגישה אצל השר. היא זומנה למשהו אחר כשהמשהו האחר בוטל.

"השר אמר למספר עוזרים שלו ולמנכ"ל להיכנס פנימה, ופנה אלי: בוא דבר על עודד טל. אמרתי לו שאיני בטוח שאני יכול לדבר. הוא אמר לי שכל הנוכחים בדוקים ואני יכול לדבר חופשי. מסרתי דו"ח וכתוצאה מאותה שיחה נפלה החלטה שהשר לא ייפגש עם טל".

מי שכן נפגש איתו היה שמעוני והוא סיפר על כך לחומש. "בפגישה הזאת ביקש טל קידום למנהל מחוז ולתפקידים אחרים, ושמעוני אמר לי שהוא הביא זאת לידיעת השר וזה סירב. אני זוכר גם פנייה של דב חרירי, שתמיד היה פונה אלי בדברים לא תקינים, וביקש ממני לרדת מעודד. אמרתי לשר סוויסה שחרירי לא יפנה אלי בדברים כאלה כי לא אעבור על החוק".

סוויסה נזהר אפוא, חסם את טל ואף הרחיק אותו מאחת הישיבות. טל נפגע, טילפן לאפל ואמר לו: "נפגעתי מהחבר שלך השר. הוא אמר לי לצאת מהישיבה. מישהו הלך וליכלך עלי שוב".

אפל ניסה להרגיע אותו, הזכיר לו שהם עומדים מול כנופיית פושעים, ושמע את טל מסביר לו שהכנופיה הזאת מאיימת בכלל על כל עם ישראל. אפל ניסה לצנן אותו אבל המלאכה היתה קשה. "אתה רוצה לומר שאני קבור-"

אפל: "לא, חס ושלום".

טל: "מה, אני קברו אותי חי-"

אפל סיפק עוד כדור הרגעה, הסביר לו שהוא נלחם בשבילו בכל הכוח והודיע לו שהוא עומד להיפגש עם השר. הוא לא שיקר. כשהעיד משה שמעוני ותיאר את פניות אפל אליו, את לחציו ואת טענותיו שדרכסלר מושחת והאמת עוד תצא לאור - היה ברור שהוא לא הפקיר את בעל בריתו.

השופט מור, שאימץ את עיקר טענות התביעה, היה ער לעובדה הזאת: "כלומר", כתב כשהרשיע את טל בשורת מעשי מרמה וקבלת שוחד וקבע שאינו מאמין לו, "גם אפל ממלא את חלקו בפרשה".

michals@israelhayom.co.il | uzid@israelhayom.co.il| motig@israelhayom.co.il

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו