קטלוניה וההקשר היהודי

מה ההיסטוריה היהודית בקטלוניה? מה היהודים שם חושבים על עצמאות? ולמה ישראל "יושבת על הגדר" ולא מביעה עמדה?

מהפגנות התמיכה בעצמאות קטלוניה // צילום: GettyImages

המשבר בין קטלוניה לספרד, "מלכת ה-BDS" האירופית, תופס את ישראל הרשמית במצב בו היא צריכה להכריז במי היא תומכת - אם בכלל. הסכסוך הפנים ספרדי גרם ודאי לישראלים רבים לשאול מהו ההקשר הישראלי-היהודי רב השנים בינניו לבין הספרדים וביננו לבין הקטלאנים - ואולי גם מה היהודים בספרד חושבים? לפניכם ארבע נקודות ששווה להכיר.

 

1. בקטלוניה קהילה יהודית גדולה יחסית

הקהילה היהודית בברצלונה כוללת 15 אלף בני אדם, ותואמת את זו ממדריד בגודלה. בספרד יש כ-45 אלף יהודים, כאשר שליש מהם מתגוררים מחוץ לשתי הערים הגדולות, וגרים ב-15 אזורים אחרים אוטונומיים למחצה במדינה.

בברצלונה כידוע נושא העצמאות מהווה מחלוקות פנימית, ובפרט בקרב חוגים יהודיים, כאשר הדעה המובילה בקרב הקהילה היהודית היא דבקות במדיניות של נייטרליות. "זה עניין של 'שלום בית'", אמר ויקטור סורנסן, נשיא הקהילה, לסוכנות הידיעות היהודית JTA בתחילת החודש.

גם למטרייה הרחבה של הקהילות היהודיות בספרד, שבה ברצלונה חברה, הייתה עד כה מדיניות של נייטרליות. מדיניות זו ננטשה בסוף השבוע האחרון, כאשר הקהילות הביעו תמיכה בספרד מאוחדת והתנגדו לעצמאות קטלאנית.

בית כנסת ספרדי בסנטה מריה, שהפך לאתר מורשת // צילום: רויטרס

מבחינה היסטורית, קטלוניה הייתה מרכז של התיישבות יהודית לפני פשעי האינקוויזיציה שהחלו בשנת 1492. לפני הגירוש שלאחר מסע הרדיפות הדתיות שהונחו על ידי הכנסייה, תועדה לראשונה נוכחות יהודית בקטלוניה בשנת 890 לספירה - יותר ממאה שנים לפני שהיהודים תועדו לראשונה בבריטניה.

המחשבה המקובלת היא שקטלוניה קלטה כמה מן המתיישבים היהודים הראשונים בספרד, שהגיעו לשם לאחר שהרומאים הרסו את בית המקדש השני בירושלים לפני כאלפיים שנה.

העיירה ז'ירונה, הממוקמת 50 קילומטרים צפונית לברצלונה, הייתה בירתה הבלתי מעורערת של החיים היהודים בקטלוניה ומרכז של לימוד ספרדי-יהודי. משה בן נחמן, הפילוסוף היהודי בן המאה ה-13 המכונה הרמב"ן, נולד וגדל שם.

 

2. ישראל "יושבת על הגדר"

ישראל נמנית עם קומץ מדינות מערביות שהעדיפו לא לקחת צד בנוגע למחלוקת הפנים ספרדית. מדריד קיבלה תמיכה ציבורית במאבקה בעצמאות קטלוניה מהאיחוד האירופי, ארה"ב, קנדה, יפן ומקסיקו, וכן שחקנים בינלאומיים אחרים.

"שתיקה" זו היא חלק ממדיניות של חוסר התערבות בעניינים זרים שמנהיג ראש הממשלה ושר החוץ בנימין נתניהו, שנותר נייטרלי גם בסכסוך בין רוסיה לאוקראינה, במלחמת האזרחים בסוריה, וכן בהצבעה הבריטית לעזוב את האיחוד האירופי - כל הנושאים שבהם מדינות מערביות אחרות נקטו בעמדות ברורות.

ב-JTA צוטטו פרשנים שטענו כי המדיניות הישראלית נועדה לצמצם את החיכוך עם בעלי ברית פוטנציאליים. כך גם לפני הבחירות בארה"ב, ישראל הרשמית לא הביעה התנגדות או תמיכה למי מהמועמדים.

הפגנות תמיכה בקטלוניה עצמאית // צילום: אי.אף.פי

לישראל יש רווח פוטנציאלי - לצד סיכונים רבים, אם תתמוך בעצמאות קטאלנית. ה"שתיקה", לעומת זאת, מאפשרת לישראל מרחב תימרון. ספרד היא מממנת נדיבה עבור כמה ארגונים הנחשבים אנטי-ישראליים, אשר מטיחים ביקורת חריפה נגד מדיניות נתניהו בסכסוך עם הפלשתינים. כל עוד נתניהו לא מביע תמיכה בקטלוניה, הוא יכול לנסות למנף את עמדתה של ישראל בסוגיה על מנת להשפיע על המדיניות הספרדית נגד ישראל.

ארצות הברית, לה בסיס ימי גדול מאוד בעיר רוטה שבדרום ספרד, חייבת לתמוך בספרד, וכך גם האיחוד האירופי, שבו ספרד מהווה מדינה מרכזית. אבל ישראל אינה קשורה לשיקולים כאלה, והנייטרליות שלה עשויה להיות התחלה טובה ליחסים עם מה שיכול להפוך להיות המדינה החדשה ביותר באירופה בעתיד הנראה לעין.

 

3. ספרד תומכת בפלשתין - אך לא ללא תנאים

ראשית נציין כי אין מדינה פרו פלשתינית ותומכת BDS יותר מספרד באירופה ובעולם המערבי. בעקבות המשבר הקטלאני, כמה מתומכי ישראל טענו כי ספרד אינה יכולה להתנגד באופן אמין לעצמאות קטלאנית, בין היתר בשל חוסר העקביות שלה בנושא זה בחו"ל - לדוגמה, כאשר הקונגרס הפדראלי שלה הצביע פה אחד בשנת 2014 על תמיכה בכינון מדינה פלשתינית.

כפי שכתב מייקל רובין, בעל טור ב"וושינגטון אקסיינר", "ספרד מקבלת את מה שמגיע לה בעניין הבדלנות של קטלוניה", זאת בהקשר לתמיכתה במדינה פלשתינית. כמו כן, באותה התקופה, בניגוד לדעות של מדיניות מערביות אחרות, ספרד הציעה כי תכיר במדינה פלשתינית עצמאית רק אם זו תוקם במשא ומתן ישיר עם ישראל. זאת, למעשה, גם המדיניות של ישראל בסוגיה זו.

הפגנה פרו-פלשתינית בזמן הופעתו של הזמר היהודי מתסיהו בוולנסיה ב-2015 // צילום: רויטרס

 

4. קטלוניה תומכת בישראל - עד גבול מסוים

תומכי ישראל ועצמאות קטלאנית מעידים על כך שישראל פופולארית יותר באזור זה מאשר ביתר חלקי ספרד. המתנגדים לעצמאות מדגישים את עמדותיה של ספרד כלפי ישראל ואת השותפות עימה, כולל מאבק משפטי שנערך לאחרונה נגד האנטישמיות ונגד החרמות המפלים את ישראל.

יגאל פלמור, לשעבר דובר בכיר במשרד החוץ הישראלי ששירת בספרד, אמר ל-JTA כי קטלאנים באופן מסורתי היו יותר "פתוחים לאירופה" מאשר שאר חלקי ספרד. ניתן לטעון כי זיקה אירופית זו חיסנה כמה קטלאנים לאנטישמיות של ימי הביניים שנמשכת עד עצם היום הזה בחלקים מסוימים של המדינה. בצפון המדינה, למשל, יש אנשים שאומרים "הירגו יהודי" בזמן הרמת כוסית בסעודות בחגים מסורתיים.

"תופעות אלה נעלמו מאירופה, אך לא מספרד, בה לא הייתה לה נוכחות יהודית גדולה מאז הגירוש", אמר פלמור. הקטלאנים היו מבודדים פחות משאר אירופה מאשר אזורים אחרים של ספרד. האחרונים בילו את רוב המאה ה-20 תחת הדיקטטורה הבדלנית של פרנקו.

כל אלה, יחד עם השאיפות הלאומיות הוותיקות של קטלוניה, עוררו זיקה לציונות וליהדות בקטלוניה, אמר פלמור, שציין כי "בקטלוניה יש באופן מסורתי הרבה כבוד לתנועה הקיבוצית, תחיית השפה העברית והציונות בכלל על פני חלקים נרחבים בקשת הפוליטית".

אבל בשנות ה-90, הוא הוסיף, האגף הקטלאני התקרב אל עמיתיו במדריד והציג מסע תקשורתי להחרמת ישראל בקטלוניה. לפחות חמש מתוך כ-50 הרשויות העירוניות שהכריזו על תמיכתן בחרם על ישראל הגיעו מקטלוניה.

בשנה שעברה, מנהיג מפלגה שמאלנית קטלאנית קרא למנהיג הקהילה היהודית (שאינו ישראלי ואין לו אזרחות זרה) "סוכן זר". מוקדם יותר השנה, ראש עיריית ברצלונה התעלם מהפגנות של קבוצות יהודים שהתנגדו לארח בעיר את המחבל הערבי-פלשתיני, לילה חאלד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר