בצהרי חג הסוכות התבשר העולם על זכייתו של קאזואו אישיגורו בפרס נובל לספרות, ובאחת החלו הסופרלטיבים לזלוג מהרשתות החברתיות, דרך הפרשנים מטעם עצמם ועד למאמרי היום־שאחרי בתקשורת. מכל עבר דיברו על בחירה ממלכתית, טובה לכולי עלמא, לאחר הבחירה "חסרת האחריות והאופק" בבוב דילן, אשתקד.
דומה שגם הדיבור על בחירה "נכונה" - ובמקרה של אישיגורו זו אכן בחירה שאינה תעלול - חוטא למטרתו של הפרס, כיוון שה"נכונות" הזו מתבטאת בעשורים האחרונים בחיפוש אחר סופרי־קפסולה: זוכים שיגדירו רוח של תקופה או זרם מחשבה. יותר מדי פעמים הבחירה בפרס כרוכה בקריצה לאופנות - פוליטיות, חברתיות, מסחריות.
הבחירה של אישיגורו נראית אחרת, אבל רק על פניה. במאמר מעורר מחשבה של פרופ' שרה ברוילט באתר הוצאת הספרים "ורסו", היא טוענת להקשר כלכלי־תאגידי לבחירה בסופר הבריטי השנה. ברוילט מזכירה ראיון עבר של ג'ף בזוס, מייסד אמזון, שבו העיד כי "שארית היום" - הרומן המפורסם של אישיגורו - הוא הספר האהוב עליו. במאמר היא מציעה כי התלות של מר סטיבנס, גיבור "שארית היום", בעבודת כפיים - עד למצב שבו אישיותו וחייו המקצועיים מתמזגים - הקסימה את בזוס, שידוע במודלים הקשוחים שלו לגיוס המוני של עובדי כפיים למחסני הענק של אמזון.
האם הרוח הגבית של תאגיד בזוס, הגם שהיא טעונה הוכחה, יחד עם העיבוד הקולנועי של "שארית היום" שהיה שובר קופות - כל אלו הקלו את הבחירה באישיגורו ככזו שמשדרת השנה איכות אך גם פופולריות?
זו מחשבה שמזמנת מלכוד שאינו פתיר. סביב תחומים אחרים בפרס נובל, מכימיה ועד כלכלה, לא קיים שיח העוסק במוטיבציות שיווקיות כמו בספרות. כשפרס נובל לספרות, שמניב מדי פעם בחירה תמוהה, מגיע לצד מנה של סנסציה, מדובר ביחס מפלה, ובהנמכת קומת התרבות לכדי פולקלור.
עם זאת, כנראה שעלינו לשמר את הרוח החופשית של הפרס לספרות, כיוון שלספרות אין אופציה שמרנית. היא אינה נוסחה, ותגליותיה אינן מדורגות בכתבי עת מדעיים. הספרות משיבה רוח רעננה ולא צפויה בפרס נובל. בלעדיה, ייתכן שמוסד הנובל היה נכנס לקיבעון קטלני.
אפשר להאשים את סוכנויות ההימורים ביצירת רעשי רקע סביב הפרס לספרות. ניתן גם לטעון שספרות היא מעיין של תשוקה ולכן תמיד תלווה בשערורייה. כך או כך, חשוב להפנים כי הפרס סטה בחדות מצוואתו של אלפרד נובל, שעל ערש דווי כתב ב־1895: "חמישית מסכום הפרס יוענק לסופר אשר יצר את העבודה המרשימה ביותר בכיוון האידילי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו