מנכ"ל חברת היי-טק וקצין בכיר מחיל האוויר החליטו לשפר את מצב החינוך במדינה. זה אולי נשמע כמו התחלה של בדיחה, אבל זה מציאותי לגמרי. יוזמה חיצונית, עוקפת ביורוקרטיה, מבקשת לבנות אסטרטגיה כוללת לפתרון המחסור במורים איכותיים, וזוכה לשיתוף פעולה נלהב של משרד החינוך. זאת, אף שמרכיב מרכזי בה הוא הקמת גוף חיצוני, שיישבו בו בכירים שאינם אנשי חינוך ושיהווה כוח משמעותי בגיבוש המדיניות החינוכית בישראל.
למעשה, משרד החינוך תומך ביוזמה שנועדה, בחלקה, להוציא את החינוך מתחום אחריותו הבלעדית - ולהופכו לנחלת הכלל. שלא במפתיע, יש כמה וכמה מורים שממש לא מאושרים מהנטייה ההולכת וגוברת להפקיע את החינוך מידם של אנשי החינוך, ולהפקיד את האחריות על התחום החשוב הזה בידי אנשי העסקים וההיי-טק. "כל הזמן רק מדברים על איך להביא אנשים מבחוץ", טוענת במרירות אחת מהם.
למתג את החינוך
סיפור היוזמה מתחיל לאחר השביתה הארוכה של ארגון המורים בבתי הספר העל-יסודיים בשנה שעברה. במשרד החינוך החליטו למנף את רוח השינוי ופתחו מרחבים, שבהם כל אדם שביקש להיות מעורב בחינוך הוזמן לבוא ולשאת דברים. לאחד מהם הגיעו אנשים יוצאי דופן בנוף החינוכי, מנכ"ל חברת ההיי-טק "אינטל ירושלים" לשעבר, יצחק אוחיון, ומפקד להק מודיעין בחיל האוויר לשעבר, תא"ל במיל' רם שמואלי.
היוזמה, "הטובים להוראה", היא תוכנית חדשנית שמטרתה שיפור הדימוי המקצועי של המורה ופתרון המחסור במורים איכותיים. התוכנית מורכבת משני רבדים: הראשון, הטקטי, כולל הצעות שפורסמו לראשונה ב"ישראל היום": שילוב אנשי היי-טק בהוראה, הפניית פורשים מצה"ל להוראה, הפניית דוקטורנטים ומאסטרנטים לליווי תלמידים בעבודות חקר ולמתן שעות פרטניות ועוד. יוזמה נוספת שמקודמת היא ליווי בן חמש שנים של מורים חדשים, שמטרתו מניעת נשירה של כוח אדם איכותי בשנים הראשונות.
הרובד השני של התוכנית מורכב יותר. אוחיון ושמואלי, שאליהם הצטרפה בשלב מסוים גם פנינה זיו, ראש מינהל החינוך באילת, שמו לעצמם מטרה לבנות אסטרטגיה כוללת שתציל את דימוי ההוראה, תמתג מחדש את החינוך באופן אטרקטיבי ותיצור תנועה סוחפת שתעלה את החינוך לראש סדר העדיפויות. כדי לעשות זאת הם מציעים ליצור מעורבות של המגזר השלישי ושל האליטה החברתית בנושא, במטרה להביא לכך שהחינוך יפסיק להיות עניינו הבלעדי של משרד החינוך ויהפוך לנושא עליון בסדר היום של הכוחות המובילים.
התוכנית האסטרטגית כוללת פנייה למנכ"לים לשעבר של משרד האוצר, לאנשי עסקים והיי-טק ולגורמים מובילים, והקמת מועצה ציבורית לחינוך. בימים אלה ממש מנסים השלושה לגבש נוסחה כלכלית מול משרד האוצר שתאפשר זאת. הצעה אסטרטגית נוספת שנשקלת היא יצירת דיפרנציאציה יעילה בשכר המורים, לתגמול לפי הישגי התלמידים ועוד.
תמיר: "רעיונות מעניינים"
כמו כל התוכניות להצלת החינוך, גם היוזמה הזאת זוכה להתלהבות מצד אחד ולביקורת מצד שני. הרוח העסקית הרעננה שמביאים שמואלי ואוחיון הצליחה להרגיז לא מעט גורמים במערכת החינוך. חלק מהמורים, למשל, חוששים שהמורים הרגילים יהפכו לעובדים השחורים. "רוצים להביא אנשים מבחוץ, כל הזמן חושבים איך להציל את החינוך על ידי אנשי עסקים", אומרת רחל, מורה מהמרכז, "זה כמו ועדת דוברת. במקום לתת למורים שכר הגון ונורמלי כפי שקיים בכל משרה ציבורית, מחפשים פתרונות יצירתיים. עושים הכל כדי לא לתת את הפתרון האמיתי".
אוחיון ושמואלי סירבו לדבר, אולם מי שדווקא מגלה התלהבות היא שרת החינוך, יולי תמיר. "הרעיונות של החבר'ה האלה נלקחים בחשבון", היא אומרת, "מדובר בכיוונים מאוד מעניינים. בקרוב נפתח את המערך הכולל ונבדוק איך ליישמו. צריך להבין שלנוכח המצוקה פתחנו את השער בפני לא מעט הצעות ולכולן יש מקום". לדבריה, חלק מההצעות נבחנות עתה. "השכר הדיפרנציאלי כבר מיושם חלקית: נותנים תמריצים למורים שמלמדים בפריפריה או לבתי ספר שראויים לתמיכה", היא טוענת, "אנחנו רוצים להחדיר מוטיבציה בבתי הספר ובאנשי הצוות שמתמודדים עם אוכלוסיות קשות יותר".
גם תמיר מודעת לבעיה של מתן שכר דיפרנציאלי למורים לפי הישגי התלמידים: "הבעיות עם שכר דיפרנציאלי בהחלט נלקחות בחשבון ולכן אנחנו חושבים בצורה מורכבת. אני לא מדברת במונחים של 'מורה ייתן לי ציון ואני אתן לו כסף', אלא במונחים של 'אני רוצה מורה איכותי ואני רוצה לתגמל אותו כדי שיהיה כזה'. 'אופק חדש' ממילא עובד על תגמולים של שכר".