רבקה מיכאלי || בת 79. תושבת ת"א. שחקנית, קומיקאית, זמרת, מנחת טלוויזיה ואשת רדיו. נולדה וגדלה בירושלים, שירתה בגלי צה"ל. נשואה לראובן שרוני, אם ליונתן ומיכל וסבתא לארבעה. הנחתה תוכניות אירוח וכיכבה בתוכניות טלוויזיה. משחקת בסדרות "אלישע" (ערוץ הילדים), "בנות הזהב" (ערוץ 10) ו"איפה אתה חי" (כאן), ובהצגה "סיפור אהבה בשלושה פרקים" (הבימה). מגישה את התוכנית "באה לשבת" ב־103FM. משתתפת במופע "לוקחים את הזמן" בפסטיבל מספרי הסיפורים (13 באוקטובר בתיאטרון גבעתיים)
מתי בפעם האחרונה צמת ביום כיפור?
"צמתי כילדה, וגם בחיי הבוגרים, אבל לא בשנים האחרונות. בתי מקפידה לצום, וגם ילדיה. גם בעלי צם".
מתי בפעם האחרונה התמכרת לסדרת טלוויזיה?
"עכשיו. אני מכורה לסדרה נחותה בשם 'רופאים' שמשודרת חמש פעמים בשבוע ב־BBC ולסדרה נוספת באותו ערוץ, שמשודרת פעם בשבוע, 'חדר מיון'. אני לא היפוכונדרית, אבל שמתי לב שגם אהבתי את 'האנטומיה של גריי'. בסך הכל, אלו הקונפליקטים שיותר מעניינים אותי".
מתי בפעם האחרונה חשבת על אמא שלך?
"בכל בוקר לפני האיפור, ובכל ערב כשאני מסירה אותו, היא מולי בראי. רק שהעיניים שלה היו ירוקות, וזה שלא ירשתי אותן הוא אחד מסעיפי החשבון הבלתי פתור בינינו".
מתי בפעם האחרונה בדקת את יתרת העו"ש שלך?
"אתמול, אחרי שצלצלו מוויזה לשאול אם ביצעתי קנייה מפוקפקת. וזה כמובן חייב אותי להחליף כרטיס וגם לבדוק את העו"ש. הם לא מימשו את הקנייה הזאת, הם הבינו שזה לא מתקבל על הדעת שזו הייתי אני".
מתי בפעם האחרונה לבשת מדים?
"לפני שנה, בצילומי אחת הסצינות בסדרה 'אלישע'. אני מגלמת שם את המורה ציפורה, וזה פנטסטי. אני עושה סלפי עם ילדים, ואני מאוד אוהבת את עולם הילדים. זו היתה הפתעה גמורה, ההצלחה המסחררת של הסדרה, וזו סדרה נורא כיפית. כולם שם אנשים מוכשרים - יובל סמו, ליאת הר לב, עלמה זק, מלי לוי, מוני מושונוב. היה כיף איתם".
מתי בפעם האחרונה סיפרת בדיחה?
"בדיחות הן חלק מהפרנסה שלי, אני צריכה לבדוק את לוח ההופעות..."
מתי בפעם האחרונה שרת מול קהל?
"לפני שבועיים. אני מצטרפת מדי פעם לחברי המופע 'הטיש הגדול', ואיתם אני שרה. שירה לבד לא היתה מספקת אותי, וגם לא את המאזינים. השירים שלי נכתבו לי, הם יותר קברטים עם אמירה".
מתי בפעם האחרונה יצאת לדייט?
"לפני 26 שנים. הכרתי את ראובן ואת אשתו כשהיינו צעירים, והם היו מגיעים לכל הצגה שלי בחיבה גדולה. כשהיא נפטרה הייתי בשבעה, ואחר כך היתה לו חברה, ובכלל לא חשבתי שהוא מועמד. יום אחד הוא ראה אותי בהקרנה של סרט בקולנוע צפון, ושאל אם אפשר להתקשר. הוא התקשר, לא יכולתי להיפגש איתו בשבת אז נפגשנו בערב שלישי ודיברנו. ממש דיברנו. דיברנו עד שלוש בבוקר במסעדה, ואז ברחוב, ולמחרת דיברנו בלי סוף, ואז ראיתי שאנחנו לא צריכים השלמות".
מתי בפעם האחרונה ניקית את הבית?
"בכל יום חמישי, כשאני חוזרת מהקלטה ברדיו, אני עוברת על השירותים, המטבח והסלון. יש לי עוזרת פעם בשבוע בימי א'. אני לא פדנטית, אני לא מסודרת, אבל נקי אני אוהבת".
מתי בפעם האחרונה זרקת משהו מהעבר?
"אני מנסה לזרוק, בקושי מצליחה. יש לי הרבה חפצים עם ערך רגשי. הכי יקר לליבי הוא שלט שקיבלתי מקיבוץ מעיין ברוך. סבי המנוח היה יהודי דתי עם זקן, ובשנים האחרונות לחייו הוא וסבתי עברו לקיבוץ מעיין ברוך. הוא היה פועל דפוס בעל כתב יד יפהפה, איש משכיל ודעתן. הוא לקח יום אחד לוחית ישנה של אוטו, צבע אותה וכתב 'לא לגעת'. את הלוחית הזו מסגרו עבורי בקיבוץ והיא תלויה בביתי על הקיר, ואנשים לא מבינים מה אומר השלט הזה. בעיניי, הוא כל כך יפה. אני מתארת לעצמי שזה הדבר הראשון שאני אקח אם אעבור דירה. יש לשלט ערך אמנותי גבוה, לא רק רגשי".
מתי בפעם האחרונה טיילת במקום חדש?
"אני נוסעת הרבה לילדיי לארה"ב, וממעטת לצערי לטייל. בעבר היינו בגינאה החדשה, בנפאל, בבהוטן, בהודו, ולפני שלוש שנים הייתי שישה שבועות בטוקיו במסגרת עבודה בתיאטרון הקאמרי, ששיתף פעולה עם במאי מקומי. זאת אחת החוויות החזקות ביותר שנרשמו אצלי. אני אוהבת לטוס, אם זה בתנאים נוחים. אין לי פחד טיסה על כל פנים".
מתי בפעם האחרונה עלית על מטוס?
"לפני שבוע, חזרתי מפריז עם בעלי. לפני כן טסתי בחודש מאי לניו יורק ולבולדר קולורדו. שני הילדים שלי גרים שם. המגורים של הילדים
כל כך רחוק זה עניין. זה התחיל טוב, ועכשיו זה מתחיל להיות יותר קשה. גם הנסיעות יותר קשות, וגם הגעגועים יותר גדולים. הנכדים גדלו, הם מעניינים ואני רוצה יותר קשר. יש לי ארבעה נכדים בגילאי 19, 15, 14 וחצי ו־12 עוד מעט. הם כולם יודעים עברית, כמובן, ועם הגדולה אני מתכתבת בעברית - והיא עונה לי באנגלית. כשהם באים לארץ הם גרים אצלי, ואז זה צפוף וחזק וכיף. בדצמבר אני נוסעת שוב לארה"ב לחגוג לבני יום הולדת 50, ובפסח הילדים יבואו אלי לחגוג לי 80".
מתי בפעם האחרונה אכלת ארוחה מדהימה?
"אני אוהבת לאכול ומאוד מתפעלת מארוחות הגורמה שמכינים כלתו ובנו של בעלי בערבי שבת. היא מחדשת כל פעם. הם עובדים יחד, קוראים ומיישמים מתכונים, הם לא מתעצלים, הם יודעים לעשות מוקרם, להתפיח. הם עושים סביצ'ה מצוין וסלט מנגו בעונה".
מתי בפעם האחרונה קראת ספר?
"היום. ספר חדש יחסית שעניינו ספרות, חכם, עוקצני ומרתק. 'אמן השלילה' מאת אורן קקון".
מתי בפעם האחרונה למדת שפה חדשה?
"אני לא לומדת, אבל מקבלת כל יום באימייל מילה חדשה באנגלית - עם הסבר והיסטוריה אטימולוגית של המילה. אני יודעת קצת אנגלית, כדי להסתדר ולקרוא ספר, אבל לא יודעת לנסח מכתב באנגלית. אם זה מכתב חשוב אתייעץ עם הילדים. בצרפתית אני יכולה להסתדר, אפילו הלכתי להצגה עכשיו כשהייתי בפריז, ואת חלקה הגדול הבנתי. כשיהיה לי זמן אני רוצה לשפר את הצרפתית שלי. אני משתגעת על השפה הזו".
מתי בפעם האחרונה פגשת חבר ילדות?
"מזמן לא. גדלתי בירושלים. אני גרה בתל אביב. התנתקתי. מדי פעם מישהו מציץ מאחורי הקלעים ואומר שלום. אני כבר לא מתגעגעת לירושלים, בטח לא לירושלים כמו שהיא היום".
מתי בפעם האחרונה חזרת לבית ילדותך?
"לפני כעשר שנים, עם יואב גינאי בתוכנית 'לגעת ברוח'. עברנו בשכונת זיכרון משה ובכאלו מקומות. זה היה נורא. היו לי משם זיכרונות ילדות טובים והיום הכל מגובב, אין פרח אחד, אין עץ אחד, מדרכות שבורות וקולנוע אדיסון נמחק. הכל מלא דתיים כבדים. היה לי מאוד עצוב".
מתי בפעם האחרונה קיבלת פרחים?
"לפני שבועיים, כשהסתיימו צילומי העונה השנייה של הסדרה 'איפה אתה חי'. אני שולחת פרחים לימי הולדת, ואני אוהבת לקבל פרחים. זה סימפטי. אני גרה בבית עם גינה, אבל פרחים בתוך הבית זה יפה".
מתי בפעם האחרונה שינית את המראה שלך?
"בחודשיים האחרונים הצטלמתי לשתי סדרות, באחת הייתי ג'ינג'ית ובשנייה בלונדינית, זה חלק מההתחפשות, וזה כיף גדול. אני חושבת שהפאה הג'ינג'ית היא יותר קלה לתפעול, פשוט חבשתי אותה בצילומים וזהו. בחיים האמיתיים אני קמה ונופלת עם הפן. עם פן אני מרגישה מצוין, ובלעדיו קצת פחות מצוין".
מתי בפעם האחרונה היית בים?
"בשבוע שעבר, בשעת ערב, במסעדה על שפת הים בחוף הצוק. זה הכי קרוב שאני מגיעה לים".
מתי בפעם האחרונה היית בהופעה?
"לפני שבועיים. הייתי בהופעה מדהימה בצוותא של 'מקהלת ראנה' - נשים יהודיות וערביות. כשהן שרו את 'חד גדיא' במילים של חוה אלברשטיין מצאתי את עצמי בוכה, כל כך התרגשתי מהן".
מתי בפעם האחרונה עשית משהו ספונטני?
"לא זוכרת. אני יוצאת בימים אלה מחודשיים של משטר נוקשה של צילומים, קשה להתארגן על ספונטני. יש לי לפעמים ימי כיף עם חברות שאינם מתוכננים מראש".
מתי בפעם האחרונה היית בבית מרקחת?
"אתמול, עם המרשם החודשי של תרופות אחזקה שוטפת".
מתי בפעם האחרונה התאמנת?
"כמו שאני אוהבת לומר, אני שומרת מסורת. בכל שבת בחדר הכושר של מועדון הבריאות בנווה אביבים עם המדריכה אורלי, ואחר כך מדוושת מעט וצועדת מעט. בימי שני ורביעי אני בשיעור של אורנית, שמשלב יוגה עם פלדנקרייז. אני לא מרשימה, אבל מתאמצת".
מתי בפעם האחרונה למדת משהו חדש?
"לא לומדת, משתפרת, בעיקר בנושא הסמארטפון. בעזרתו אני משננת כל הזמן טקסטים חדשים".
מתי בפעם האחרונה פגשת מישהו מעורר השראה?
"אני נפגשת לעיתים קרובות עם אנשים מחוננים, אמנים שאני מראיינת בתוכנית הרדיו שלי. לפני כשבועיים התראיין אצלי יוני רכטר והוא היה נפלא. לשבת ולשוחח שעתיים עם אמן אחד זה נהדר. אחת הדמויות שהכי השפיעו עלי זאת נעמי שמר כמובן. נעמי היתה חברה טובה שלי. היא היתה אישה כל כך חכמה והיא הפסקול שלנו. באנו משני קצוות פוליטיים, אבל בתקופתנו הדברים לא הגיעו לשיח מטומטם כמו של היום. היום מתקיפים אותי על גילי וכותבים לי דברים איומים, פעם ידעו לכבד גם מי שחושב אחרת ממך".
מתי בפעם האחרונה נתקלת בגזענות?
"בכל פעם שכותבים לי מצד ימין 'יאללה זקנה, תחזרי לגאורגיה'. כיוון שידוע שאני ב'בצלם' וב'שוברים שתיקה', אני מקבלת טוקבקים איומים לדף תוכנית הרדיו שלי בפייסבוק. הרבה מזכירים לי שאני זקנה וגרוזינית ומבקשים שאחזור לטביליסי, ואני בכלל ילידת הארץ. השיח הזה דוחה. אני לא מבינה איך הם מעיזים לכתוב כך. אני בחיים לא פסלתי בן אדם בגלל הדעות שלו. אני ראיינתי את עמיר בניון ואת אריאל זילבר, ולא העליתי בדעתי לפסול מישהו בגלל מה שהוא חושב ואיפה שהוא גר".
מתי בפעם האחרונה שמחת שאת ישראלית?
"כשקראתי בשפת המקור את דויד גרוסמן, עמוס עוז, א.ב יהושע, ניר ברעם ואחרים".
מתי בפעם האחרונה חשבת על המוות?
"רק כשאנשים טורחים להזכיר לי שזה הנושא שאני צריכה להתמקד בו, מראיינים בעיקר".
מתי בפעם הראשונה שידרת ברדיו?
"השתתפתי בפינת הילד בקול ישראל כשמלאו לי 11. היה אולפן ילדים שכולו הוקדש לשידורי ילדים וכבר בפעם הראשונה שהגעתי לשם קיבלתי את התפקיד הראשי של הבת בתסכית 'השמינייה הנלחמת' של אריך קסטנר. היה במאי תיאטרון אנגלי שעבד איתנו בצורה רצינית ממש".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו