ביקורת טלוויזיה: הוויכוח הנצחי

סדרת הכתבות של אבישי בן חיים על הכפייה הדתית שהחלה אמש ב"חדשות 10" היא שילוב נכון של טיימינג ועבודה עיתונאית. ספק אם היה נושא פופולרי יותר בשיחות הסלון בשנה העברית החולפת, כמו הכפייה הדתית. חלק טוענים שכן, חלק טוענים שלא ואחרים מדברים בכלל על כפייה חילונית. אבל לכולם כמובן יש דעה בנושא. עבור מהדורות החדשות הטלוויזיוניות מדובר בבינגו, בטח בתקופת החגים, שגם כך רוב הציבוריות הישראלית מבלה או בארץ או בחו"ל אבל לא יכולה להימלט "מתקופת החגים" שמשתקת פה את המשק הישראלי.

אבישי בן חיים כצפוי שולט בחומר. הוא לוקח אותנו לרזולוציות הכי מדויקות, שלרוב הציבור בישראל אין שום גישה אליהן, וחוזר משם עם שפה חילונית שמבשרת שבקרוב לא נוכל לבקר בגן החיות התנ"כי בירושלים ולחלופין לקנות חלב בסופר בתל אביב. זה שילוב נכון של בן חיים שמצליח להביא תוצאה שלפחות על פי הפרק הראשון, נותנת חשק לראות את הפרקים הבאים.

ניכר בבן חיים שעל אף ניסיונו לשמור על המושג הלא רלוונטי לתקשורת ההמונים במאה ה־21 "אובייקטיביות", הוא מסכים עם הקביעה שמתקיימת כפייה חרדית. וזה בסדר, ככה עושים היום חדשות. להביא תגובות מכאן ומכאן ולתת לצופה לשפוט זה נחמד לבתי ספר לתקשורת אבל לאנשים שאשכרה עובדים בתקשורת אין סיכוי עם כתבה דלוחה בנושא כל כך לוהט.

סדרות כתבות מסוג אלו, בדרך כלל משכנעות את המשוכנעים. על פי הסקר שפורסם מייד לאחר החלק הראשון ששודר אמש, גילינו כמובן שהחילונים חושבים שהם בדרך לחיים באיראן ואילו החרדים מתגעגעים להיסטוריה, שלטענתם היתה טובה יותר עבורם ומאז אנחנו חיים במדינה שהסטטוס קוו בה מופר תמידית על ידי החילונים. עם זאת, אף שספק אם הן מצליחות לשכנע דפוסי מחשבה, חשוב שכתבות כאלו מגיעות מהרשתות החברתיות אל תוך מהדורת החדשות המרכזית, כדי לרכז עבורנו את עליבותם של הפוליטיקאים והעסקנים מכל הצדדים, שמתפתלים בכל פעם ששואלים אותם שאלות קשות. יהיה מעניין לראות מה מכין לנו בן חיים בכתבות הבאות שעוד נותרו, כאשר ברקע סוגיית הרכבת הקלה שהעבודות הקשורות אליה אמורות להימשך גם בסוף השבוע הנוכחי בבני ברק. אולי ב"חדשות 10" צריכים לשמור מקום לפרק מסכם במוצאי החג.

סלקום TV מתחמשת

אמש הודיעה סלקום TV שהיא מכניסה אל חבילת השידורים שלה גם את "ערוץ הילדים" ו"לוגי". מדובר בעוד מהלומה בקרב השוחות שמתנהל בטלוויזיה הישראלית בין כל השחקנים, כאשר מדי שבוע כל צד יוצא עם בשורה חדשה שמאלצת את המתחרים להגיב. נכון שצריך תרשים זרימה כדי להבין כבר מי נגד מי, אבל עבור הצרכן הישראלי על הנייר הוא ממשיך לקבל תכנים שפעם היו רק אצל HOT ו־yes במחיר נמוך יותר. ערוצי הילדים הם כלי חשוב במאבק, אבל הם רק עוד חלק ממלחמה שאנחנו לא רואים את סופה. עם זאת, ממש כמו בשוק הסלולרי בזמנו נראה שכשישקע האבק, הציבור הישראלי דווקא ירוויח מכל העניין. וזה יקרה יותר מהר ממה שאנחנו חושבים, כאשר את השינויים הגדולים בהרגלי הצפייה כבר נראה באמצע השנה העברית הנוכחית.