"אני רוצה לנפץ את הסטיגמה על בחורים גדולים וחזקים. גם בנו יש צדדים רכים"

אורי ששון || בן 27. ג'ודוקא ומרצה. יליד ירושלים, רווק, תושב תל אביב. בן לוורדה ולחיים. אח לליאת, לאלון ולטל. זוכה מדליית ארד באולימפיאדת ריו דה ז'נירו. פעמייים סגן אלוף אירופה במשקל מעל 100 ק"ג (2015, 2016). ישתתף באוקטובר 2017 בתחרות הגרנד פרי באוזבקיסטן

 מתי בפעם האחרונה קיבלת מתנה נהדרת?

"לפני חודש. ילד בשם טומי שלח לי שוקולדים מיפן, שם הוא היה בחופשה עם הוריו. הוא בן 10, מתל אביב, ולפני חצי שנה באתי להרצות מול הכיתה שלו. הוא מאוד התרגש וכתב לי שהוא ראה אותי באולימפיאדה ונתתי לו השראה, ובעקבותיי גם הוא מצא מפלט בג'ודו". 

 מתי בפעם האחרונה דיברת עם אמא שלך?

"אתמול. היא שאלה אותי אם אכלתי, השאלה הקבועה. אני בקשר טוב עם ההורים ואמא שלי מאוד מעורבת בנושא של כביסות. היא עוזרת לי ורוב הזמן היא לא נותנת לי לעשות כביסה לבד". 

 מתי עברת דירה בפעם האחרונה?

"לפני חודשיים בערך עברתי בתוך תל אביב, אבל באפריל 2016 הגעתי לתל אביב מווינגייט. חצי שנה לפני אולימפיאדת ריו הרגשתי שאני צריך לעשות שינוי מהמקום שאני נמצא בו. משהו בעיר הזאת עשה לי ממש טוב. אני לא חי בקצב של בילויים, יש לי סדר יום מאוד אינטנסיבי, אבל יש לי פה חברים ומסעדות טובות וזה נותן לי כוח".

 מתי בפעם האחרונה רכשת חבר חדש?

"חבר בשבילי זו מילה מאוד משמעותית. זה לא משהו שקורה כל יום. אני עם חברים של פעם שמפרגנים על אמת, ירושלמים. גדלנו יחד בארמון הנציב. החברים שהכרתי בג'ודו מלווים אותי כל הדרך, וזה לא מובן מאליו. החוויות שעברנו יחד קירבו אותנו. כולם מלבדי המשיכו ליחידות מובחרות. הייתי ילד בודד. הג'ודו היה מפלט בשבילי. בתור נער הייתי מאוד חברותי, אבל לא הייתי מקובל. אולי גם בגלל הספורט, שגרם לי להחמיץ אירועים חברתיים. אולי נתפסתי כטייפקאסט שאנשים לא התחברו אליו. לא אהבתי ללכת לבית הספר בגלל הקטע החברתי. היה לי שם חבר אחד, אולי שניים. בג'ודו פרחתי. שם קיבלתי הערכה, והעובדה שהייתי ילד בודד היא אחד הדברים שגרמו לי לרצות להוכיח את עצמי. הייתי אומר לעצמי 'אני יודע שייצא ממני משהו'". 

 מתי בפעם האחרונה לבשת מדים?

"ב־2011. הייתי ספורטאי מצטיין בצבא ושירתי בקריה מ־2008 עד השחרור. היה לי ממש כיף בצבא, מאוד התחשבו בי. היה לי מפקד שאהב ספורט אז הוא היה מאוד נוח. בגלל שגדלתי עם אנשים בעלי ערכים, שירות צבאי משמעותי היה ערך חשוב מסביבי. היו תקופות בשירות שהרגשתי שאני סוג של ג'ובניק ושאני לא בסדר. אמרתי שאני חייב להוכיח את עצמי, שאני לא סתם 'ספורטאי מצטיין', וככל שהצלחתי להניף את דגל ישראל בתחרויות בינלאומיות, כך הרגשתי שזה שווה את זה". 

 מתי בפעם האחרונה שוחחת עם אחיך אלון?

"אתמול בלילה. הוא היה אצלי, והכנתי לנו פסטה עם רוטב עגבניות, בצל ושום. אנחנו חברים קרובים. כשהיינו ילדים אני הלכתי לג'ודו בעקבותיו. היום הוא גר לבד בתל אביב והוא בעל בתי ספר לג'ודו. אחי השתתף עכשיו ב'הישרדות' כי היה לו חשוב לקדם את עצמו מבחינה מקצועית ולהראות את הערכים של הג'ודו. פריים טיים בערוץ 2 זו אחלה הזדמנות, והוא יצא מהתוכנית ממש בן אדם. הייתי גאה לראות אותו שם".

 מתי בפעם האחרונה הקפדת על אמונה תפלה?

"ב־2016. היו לי הרבה אמונות תפלות לפני האולימפיאדה, כמו לא להתגלח לפני קרב, להתנתק מהרשתות החברתיות ולהתבודד. יום לפני התחרות הסתכלתי על עצמי במראה ואמרתי לעצמי שאם אני אזכה במשהו וככה אני אעלה על הפודיום, לא יבדילו ביני לבין המצרי. אז אמרתי לעצמי 'יאללה, זה שטויות', והתגלחתי. הבנתי שהאמונות התפלות לא תמיד נכונות".

 מתי בפעם האחרונה עמדת מול קהל?

"לפני כמה ימים, במוסקבה. נאמתי באירוע לכבוד ירושלים. גם ממש לפני הטיסה העברתי כמה הרצאות - לעובדי הייטק, לעובדי עיריית ירושלים ולחברי איגוד התעשיינים. יש לי הרצאה בשם 'הדרך לפריצת דרך' שכתבתי לפני האולימפיאדה, עם מסרים שחשוב לי להעביר, כמו 'יש כמה דרכים להצלחה, לא רק דרך אחת' וניפוץ הסטיגמה על בחורים גדולים וחזקים. גם בנו יש צדדים רכים. דרך ההרצאות אני נוגע בהמון אנשים".

 מתי בפעם האחרונה גלשת ברשתות חברתיות?

"עכשיו, דקה לפני שבאת. אין ספק שיש לי התמכרות. אני חושב שהייתי פחות מכור לפני שהתפרסמתי. היום אני מרגיש צורך לשתף את האנשים שעוקבים אחריי. אני מעלה פוסטים לא שטחיים, למשל אני מלווה את מרכז שלווה, מועדון ג'ודו לילדים עם מוגבלויות, ומכרתי את החליפה שלי ב־100 אלף דולר כדי להקים את הפרויקט, אז פרסמתי את זה ברשתות החברתיות. אלו דברים שחשוב לי שיידעו. אני יותר פעיל באינסטגרם וגם מחזיק עמוד פייסבוק פעיל, ואישית אני עוקב אחרי חברים ולוחמים מאוד גדולים בעולם הג'ודו, בערך 150 אנשים".

 מתי בפעם האחרונה נפצעת? 

"באוקטובר 2016. חודשיים אחרי ריו שיחקתי כדורסל עם חברים, ופתאום שמעתי קליק נורא. מהר רצה בקבוצות הווטסאפ הודעה 'טרגדיה: אורי ששון קרע את הרצועה הצולבת'. קיבלתי את ההודעה בעצמי וחשבתי שזה שטויות, אבל זה היה נכון. הרצועה ברגל שמאל נקרעה וזה הצריך ניתוח ושמונה חודשי שיקום. הפציעה הגיעה בתזמון שבו כבר הייתי צריך לחזור להתאמן. עשיתי שיקום יומיומי, חיזקתי את הברך וזה היה זמן למנוחה וללימודים. אני נמצא בלימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי. אני פורס את התואר, ומאוד עוזרים לי בלימודים. אני שואף להשפיע ולעזור ואוהב את התחום של פסיכולוגיית ספורט".

 מתי בפעם האחרונה אכלת ארוחה יוצאת דופן?

"לפני כשבוע הייתי במסעדה 'הסדנא' בירושלים של אסף גרניט, מסעדה מדהימה. אני אוהב לאכול בשר ופירות ים, פסטות, ריזוטו ואסיאתי, ואני מבשל לעצמי הרבה. כשאני בא הביתה יש דגים חריפים קבועים שאמא שלי, הפולנייה, למדה לבשל מהשכנים, והיא עושה קובה מדהים בימי שישי". 

 מתי בפעם האחרונה ניגנת בגיטרה?

"אתמול. ניגנתי עם חברים. אני מנגן גם באורגן וגם בגיטרה. לימדתי את עצמי דרך יוטיוב בפעם הקודמת שהייתי מושבת - פציעה ישנה ברגל ימין שחזרה להציק לי. תמיד כשאני נפצע אני מצליח להוציא מעצמי דברים. אני לא יכול לשבת במקום ולא להתקדם. התאהבתי בנגינה. לנגן זו שפה להביע את עצמך. זה מרגיע אותי". 

 מתי בפעם האחרונה טיילת במקום חדש? 

"בחג שבועות. היינו בקיבוץ דפנה בצפון הארץ. היינו בטיול משפחתי וטיילנו באזור ואמרתי איזו מדינה יפה יש לנו, לא צריך לחפש רחוק, יש לנו הכל פה. המטיילים ראו אותי ואת אלון והיתה מלחמת סלפי מטורפת". 

 מתי בפעם האחרונה צפית בסרט?

"החודש צפיתי בבית בסרט מוטיבציה, 'ידי האבן', שמביא את סיפור חייו של המתאגרף רוברטו דוראן. באופן כללי אני אוהב קולנוע, בעיקר סרטי אימה ודברים לא קיטשיים. לא קומדיות רומנטיות". 

 מתי בפעם האחרונה השתוללת?

"ביולי האחרון, במסיבת יום ההולדת של אלון. הוא חגג 31 ועשינו מסיבת קריוקי". 

 מתי בפעם האחרונה היית בהופעה?

"השנה הייתי בהופעות של עידן חביב, עידן עמדי, גיא ויהל. אני אוהב מוסיקה ישראלית. עכשיו אני רוצה ללכת לראות את ההופעה של אביתר בנאי".

 מתי בפעם האחרונה עשית ספורט?

"הבוקר. עשיתי אימון ג'ודו בווינגייט בין 10:00 ל־12:00 ויש לי עוד אימון, מ־17:00 עד 19:00. לפעמים אין לי מוטיבציה, כשאני קם בבוקר לא תמיד יש לי כוח לאימון, גם אני בן אדם. אבל איכשהו במהלך הנסיעה אני חושב על דברים שעושים לי מוטיבציה. אני יודע שאני חייב לעבוד קשה עוד יותר מבעבר. כשאני מגיע לאימון אני כבר מגיע עם כוח. זה תהליך שאני עובר כל יום. אחרי הניתוח והשיקום אני בריא במאה אחוז ואני מתאמן לקראת תחרות באוקטובר 2017 - גרנד פרי באוזבקיסטן. המטרה שלי היא להגיע מוכן לאליפות אירופה ולאליפות עולם. פספסתי את אליפות העולם שהיתה ממש עכשיו, והמטרה הבאה שלי תהיה אליפות אירופה שתתקיים באפריל 2018 בישראל". 

 מתי בפעם האחרונה השווית את מצבך למצב ספורטאים בעולם? 

"מזמן. מבחינת הג'ודו, מצבנו בישראל יחסית למדינות אחרות הוא טוב. בארה"ב יש ספורטאים במצב פחות טוב מאיתנו. בסך הכל אני מבסוט. הוועד האולימפי נותן לי תמיכה ומעטפת טיפולית, ויש לי ספונסרים נוספים כמו בנק יהב. מה שקורה בארץ הוא שעד שאתה לא מביא תוצאה יוצאת דופן, קשה מאוד להשיג ספונסר. הזכייה שלי במקום השני באליפות אירופה ב־2015 פתחה בפני אופציות, אבל זה לא כמו כדורגל וכדורסל. זו לא תמיכה של מיליונים. אני מתפרנס גם מהרצאות שאני עושה ומכל מיני שיתופי פעולה. להתעשר מג'ודו אי אפשר, אבל לחיות בכבוד אפשר". 

 מתי בפעם האחרונה שמחת שאתה ישראלי?

"הבוקר. אני כל יום שמח שאני ישראלי. בכל פעם שאני טס לתחרויות או למחנות אימונים, אחרי יום־יומיים אני מרגיש געגוע לארץ. הרבה שואלים אותי למה ומה יש פה. אני חושב שאנחנו מדינה כל כך קטנה ובכל זאת יש פה קסם ענק, ואני בא מירושלים שזה הכי הארד קור של ישראל. יש פה דברים בעייתיים, אי אפשר להתחמק מדפוסי התנהגויות שאפשר לא להסכים איתם, אבל יש פה הרבה טוב. אמרו לי שהפכתי להיות סמל לאומי בגלל מה שקרה עם הג'ודוקא המצרי, שסירב ללחוץ את ידי המושטת, ועד היום אני מקבל הודעות מאנשים מכל העולם שנהגתי טוב. אנשים אומרים לי שהראיתי את ישראל היפה". 

 מתי בפעם האחרונה חשבת על המוות?

"אני חושב הרבה על המוות. לא מהמקום של הפחד. אני רואה סביבי ובחדשות המון מקרים קשים ולא נעימים, דברים שאין לנו שליטה עליהם, ואני אומר לעצמי 'אתה חי כמו שאתה רוצה לחיות?' כל אדם צריך לשאול את השאלה הזאת. אני רואה אנשים מבזבזים חיים שלמים על דברים שהם לא רוצים לעשות. לפעמים גם אני בספקות, שואל את עצמי, 'רגע, לא היית מעדיף לטייל יותר, להכיר את עצמך, לקחת שנה שלמה,' ואז אני עונה 'לא'. הפיתוי לעשות משהו אחר תמיד קיים". 

 מתי בפעם האחרונה התפללת?

"אני מרגיש שהתרחקתי מהדת, וזה משהו שפחות עושה לי טוב. הייתי רוצה להתקרב בחזרה. אני בא מבית עם זיקה לדת, עושים קידוש בשישי, צמים ביום כיפור. בעבר תמיד הייתי צם. בשנים האחרונות טיפה התרחקתי. זה עניין של תקופות, אבל אני בהחלט מרגיש זיקה ליהדות ועכשיו ביום כיפור זו תהיה הזדמנות טובה לעשות חשבון נפש ולהתחבר. אני מאמין שאלך לסליחות בירושלים השנה".

 מתי בפעם האחרונה יצאת לדייט?

"המ? ... לפני הרבה זמן". 

 מתי בפעם הראשונה ייצגת את המדינה בחו"ל?

"הפעם הראשונה שייצגתי את המדינה היתה בתחרות בגרמניה. הייתי בן 15, ודווקא בתחרות הזו הפסדתי בסיבוב הראשון. זו אחת החוויות הכי זכורות לי כחוויות קשות בחיי. נורא התרגשתי מהמעמד. אמרו ברמקולים 'אורי ששון פרום ישראל' וזה משהו שנורא נלחצתי ממנו". 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו