"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
האחריות על הכת"ף
הסוף לחוקים שאושרו ולא מיושמים או לשאילתות שמועברות לשרים ולא זוכות למענה? • הכנסת הקימה יחידה מיוחדת, כת"ף שמה, שתפעל להגברת הפיקוח על משרדי הממשלה
אברמי. "עוד כשנה נחוש בשינוי" // צילום: אורן בן חקון

האחריות על הכת"ף

הסוף לחוקים שאושרו ולא מיושמים או לשאילתות שמועברות לשרים ולא זוכות למענה? • הכנסת הקימה יחידה מיוחדת, כת"ף שמה, שתפעל להגברת הפיקוח על משרדי הממשלה

,עודכן

אחד התפקידים החשובים של הכנסת הוא לפקח ולבקר את פעילותם של משרדי הממשלה ומוסדות הציבור, אולם קשה לומר שבית המחוקקים ממלא תפקיד זה בהצלחה יתרה. שרי הממשלה (לפחות חלקם) נוהגים לזלזל בכנסת, עובדי מדינה בכירים מתחמקים מלהתייצב בפני ועדות הכנסת ולמסור להם את כל המידע שברשותם, השרים אינם מזדרזים להתקין תקנות שיאפשרו ליישם חוקים שהכנסת מחוקקת וגם להשיב על שאילתות שמוצגות על ידי הח"כים.

כדי להתמודד עם התופעה הזו, החליט יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין לנקוט ביוזמה ולהקים יחידה מיוחדת שתעסוק בתיאום פעולות הפיקוח של הכנסת על הממשלה. "אני סבור שנושא הפיקוח על הממשלה מצד הכנסת מחייב חיזוק", אומר אדלשטיין, "העובדה שהכנסת לעיתים איננה ממצה את יכולת הפיקוח שלה על הממשלה מביאה להיחלשות מעמדה. אני מאמין שהקמת היחידה החדשה תהווה שינוי משמעותי ביחסי הכנסת מול הממשלה ותוביל לחיזוקה של הכנסת מול הרשות המבצעת ולקידום היעילות של הפיקוח הפרלמנטרי. אני מייחס חשיבות רבה לנושא ובכוונתי ללוות אותו באופן אישי ולוודא שהוא מקבל את המקום הראוי לו".

לפני כשנה (ב־1 ביוני 2016) התרעם אדלשטיין במכתב לראש הממשלה על כך ששרי הממשלה נמנעים מהתקנת תקנות לצורך יישום חוקים שהכנסת מחוקקת וכתוצאה מכך חוקים רבים נשארים על הנייר כאות מתה.

במכתבו הזכיר אדלשטיין פנייה קודמת שלו לראש הממשלה, בפברואר 2014, שאליה צורפו 46 מקרים שבהם שרים לא עמדו בחובתם להתקין תקנות. כיום מגיע מספר החוקים שטרם הותקנו להם תקנות ל־51 (ראו מסגרת).

אדלשטיין ציין כי בינתיים, גם מבקר המדינה התייחס לתופעה והצביע על חומרתה ועל הפגיעה הכרוכה בה. הוועדה לביקורת המדינה קיימה כמה דיונים בנושא, אבל לא חלה התקדמות משמעותית. לדבריו, "הגיעה העת לשים קץ לתופעה נרחבת זו של אי התקנת תקנות על ידי שרי הממשלה, שאינה נוגעת רק לחקיקה פרטית אלא גם לחקיקה מטעם הממשלה, ומבקש כי תנחה את השרים הנוגעים בדבר להשלים בהקדם את ההליכים של התקנת התקנות בכל המקרים שקיימת חובה לעשות זאת ותקפיד בעתיד על השלמת חובת התקנה במועדים הקבועים בחוק".

רק לפני כשלושה חודשים, באפריל 2017, אישרה הממשלה החלטה "לפעול לצמצום מספרן של תקנות שטרם הותקנו, להטיל על השרים להתקין את התקנות בלוחות הזמנים שנקבעו ולהשלים עד סוף 2018 את התקנת כל התקנות".

בחודשים האחרונים התקיימו בוועדת הכנסת כמה דיונים בנושא זה כדי לבחון כיצד לחזק את הפיקוח של הכנסת על הממשלה. אדלשטיין אמר באחד הדיונים כי "בתחום הפיקוח על הממשלה, ניתן לעשות הרבה יותר והגיעה העת שהכנסת תיתן לכך דגש מיוחד, כמו גם תתמקצע, כפי שהתמקצענו בתחומים רבים אחרים".

מודל חדשני בעולם

הכנסת, כאמור, עברה ממילים למעשים ולאחרונה הוקמה בכנסת יחידה מיוחדת שתפעל להגברת הפיקוח על משרדי הממשלה. מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ' החליט להציב בראש היחידה החדשה את ד"ר שירלי אברמי, שניהלה במשך 11 שנים את מרכז המחקר והמידע של הכנסת (המ.מ.מ) ולפני כן שימשה במשך שש שנים מנהלת ועדת העבודה והרווחה. היחידה תמנה בשלב הראשון חמישה תקנים.

אברמי אומרת כי היחידה שבראשה תעמוד ואשר תיקרא כת"ף (כנסת לתיאום פיקוח פרלמנטרי) היא חדשנית לא רק בארץ, אלא כנראה בכל העולם. בבדיקה שנעשתה לא נמצא בפרלמנטים אחרים מודל כזה שמרכז בידיו את כל פונקציות הפיקוח, דבר שמעיד שמדובר במודל חדשני. לדבריה, "זה שנים מדברים בכנסת על חולשתם של כלי הפיקוח העומדים לרשות הכנסת מול הממשלה, אבל לא ננקטו פעולות של ממש בראייה רוחבית".

אברמי מציינת שבשלב הראשון בכוונתה להיפגש עם ראשי הוועדות בכנסת, מנהלי הוועדות, היועץ המשפטי ומזכירת הכנסת כדי לשמוע מהם כיצד לדעתם אפשר לחזק את הפיקוח על משרדי הממשלה. "לדעתי, כדי להשיג את המטרה עלינו קודם כל לשנות את מערכת היחסים בין הממשלה והכנסת", אומרת אברמי, "כלומר ליצור מערכת שמבוססת על מחויבות ושותפות וזה שינוי תרבותי. עלינו לחתור לכך שלממשלה יהיה רצון להיות חלק מהמהלך היצירתי הזה. גם כשהגעתי למ.מ.מ היו שהזהירו שאין לי שום סיכוי להצליח, היו קשיים במידת שיתוף הפעולה עם משרדי הממשלה, אבל במרוצת השנים חל שיפור ניכר והיום הכל עובד נהדר".

כשהיא נשאלת בתוך כמה זמן יחול שינוי כלשהו בעומק הפיקוח של הכנסת על הממשלה, היא אומרת כי "אני מקווה שבתוך חצי שנה נוכל להשלים את כל תהליך הלמידה ואיסוף המידע מהח"כים ומעובדי הכנסת ונדע במדויק מהם הציפיות והצרכים שלהם, ואז נגבש את דרכי הפעולה מול הממשלה. אני מאמינה שבעוד שנה נחוש בשינוי וח"כים יאמרו שכלי הפיקוח שלהם יותר יעילים ואפקטיביים".

קשה שלא להתרשם שאברמי מודעת לכך שניצב בפניה אתגר לא פשוט, אך היא מתכוונת לעסוק בנושא בנחישות ואין ספק שהידע הרב והניסיון שצברה בשנות עבודתה בכנסת יסייעו לה בכך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו