לא רק אשתו של

במשך שנים ליוותה אלינור קופולה את העשייה הקולנועית של בעלה, פרנסיס פורד קופולה, הבמאי זוכה האוסקר שחתום בין השאר על טרילוגיית "הסנדק" ועל "אפוקליפסה עכשיו". אחר כך החלה ללוות גם את העשייה הקולנועית של בתה, סופיה קופולה, מי שזכתה באוסקר על התסריט ל"אבודים בטוקיו", שאותו כתבה וביימה. עכשיו, בגיל 81, יוצא סוף סוף סרטה העלילתי הראשון של אלינור עצמה. הסרט, "פריז יכולה לחכות", עולה בסוף השבוע בבתי הקולנוע בארץ.

אלינור נשואה לקופולה זה 54 שנים. במשך השנים היא תיעדה באמצעות סרטים דוקומנטריים קטנים את מאחורי הקלעים של חלק מהסרטים שביימו בעלה ובתה. ב־2008 היא הוציאה אוטוביוגרפיה ששמה "הערות על החיים" ובה קורות המשפחה מאחורי המצלמה. לפני שנתיים השלימה את כתיבת התסריט העלילתי של "פריז יכולה לחכות", שאותו גם ביימה והפיקה. הסרט הוקרן בבכורה בפסטיבל הסרטים בטורונטו שהתקיים בספטמבר.

עלילת הדרמה הקומית הקלילה עוקבת אחרי אן (דיאן ליין), אשתו של מפיק קולנוע נחשב (אלק בולדווין), שבשל אילוצי עבודתו מוצאת את עצמה מתלווה למסע באוטו מהריביירה הצרפתית לפריז, בליווי שותפו העסקי המקומי ז'אק (ארנו ויאר). השותף לוקח אותה לכל מיני מקומות מסתור קסומים בדרום צרפת, על שלל הקולינריה העשירה שלהם והתאווה לחיים הטובים.

אלינור קופולה // צילום: אי.פי

"רציתי לעשות משהו שטרם התנסיתי בו ודווקא בגילי", אומרת קופולה בראיון לקידום הסרט, "יש לי ברזומה שבעה סרטים תיעודיים שהיו קשורים בבני משפחתי ושודרו בערוצי כבלים קטנים בארה"ב. לא היתה לי תוכנית לעבור לקולנוע עלילתי, אבל מעצם הסביבה הביתית שלי אני מוקפת ביוצרי קולנוע מחוננים והגיעה שעתי לנסות את מזלי. לא רציתי להישען עליהם, יצאתי מחוץ לגבולות המוכרים וגייסתי את התקציב להפקה העצמאית הזו מקרנות בינלאומיות. השותף שלי להפקה היה פוּדי (חובב אוכל), שבכל מקום ידע לספר לי מאיפה הגיע הדג שאנחנו אוכלים וכיצד הכי טוב להכין אותו. התשוקה הזו מאוד השפיעה עלי בכתיבת התסריט הסופי. אנחנו חיים בעידן שבו אנו נהנים לאכול טוב, מתענגים על תיעוד של מסעות קולינריים, ורציתי שזה יבוא לידי ביטוי בסרט".

לדברי קופולה, הדמות של דיאן ליין קרובה אליה מאוד. "כתבתי את הדמות והבטתי לאחור אל עצמי, בתור אישה בתחילת שנות החמישים לחייה, על סף פרק חדש שבו ילדיה עזבו את הקן. נעזרתי באלמנטים שהיו לי מוכרים ממה שחוויתי", היא מספרת, "עבורי זה היה רגע שהתעוררתי ורציתי לטרוף מחדש את החיים, ליהנות מטיול או מארוחה ולהעריך את מה שיש לנו. לאחרונה סיימתי עבודה על סרט קצר חדש, אבל אני לא יודעת מה צופן העתיד ומחכה להרפתקה הבאה".