צאצאים מדור רביעי של יהודים, שאינם זכאים לאזרחות באופן אוטומטי על פי חוק השבות, יוכלו להתגייס לשירות צבאי בלי להמתין לאישור אזרחותם. כך הוחלט לאחרונה בצה"ל.
אותם צעירים, נינים ליהודים, נחשבים ל"תושבים ארעיים" בעלי אשרות א'5, הניתנות בדרך כלל לזרים הנמצאים בתהליך לקראת קבלת אזרחות בישראל. בני דור רביעי של יהודים המעוניינים לקבל אזרחות בישראל נמצאים בדרך כלל במעמד זה במשך כחמש שנים, עד שמשרד הפנים מאשר את אזרחותם (לרוב). בצה"ל החליטו לשנות את המדיניות בעקבות פנייתו של שר הביטחון אביגדור ליברמן.
בעקבות פניות של צעירים ניני יהודים בגילים הרלוונטיים להליכי הגיוס, הוחלט לאחרונה בצה"ל לאפשר להם להתגייס לצבא בגילים הרלוונטיים, בלי להמתין חמש שנים לאישור אזרחותם. בעקבות ההחלטה, נין של יהודי הנחשב לתושב ארעי ומעוניין להתגייס לצבא יכול מעתה לפנות לאחת מלשכות הגיוס ברחבי הארץ, להציג מסמכים רלוונטיים המוכיחים כי הוא (או היא) דור רביעי ליהודי ולהתחיל בהליך גיוס ככל צעיר או צעירה בישראל.
הגיוס לצבא צפוי לקצר לאותם צעירים גם את הליך ההתאזרחות, שכן לאחר כשנה וחצי של שירות צבאי יכולים אותם צעירים להגיש בקשה למשרד הפנים ולקבל אזרחות, ואין הם צריכים עוד להמתין חמש שנים. בשבוע וחצי האחרונים אישר צה"ל לעשרה ניני יהודים להתחיל בהליכי גיוס לצבא, ובימים אלה נבחנות בקשות נוספות.
עוד מקווים בצה"ל כי בעקבות פתיחת האפשרות לאותם צעירים להתגייס לצבא, כבר בתקופה הקרובה יגיעו צעירים מארבעה שנתונים רלוונטיים ללשכות הגיוס כדי להתגייס עם בני גילם (מלבד צעירים בני 16 ו־17 שנמצאים בגילי המועמדים לשירות ביטחון, בצבא מעריכים כי גם צעירים בני 18 ו־19 יבקשו כעת להתחיל בהליכי גיוס). יודגש כי תושבים ארעיים שאינם נינים של יהודים לא יקבלו אישור להתגייס, מכיוון שההערכה היא שסיכוייהם להישאר בארץ בהתאם להחלטות משרד הפנים אינם גבוהים.
"יש פה הזדמנות לאפשר לתושבים ארעיים שרוצים את זה להתגייס לצבא", אמר ל"ישראל היום" קצין בכיר בצבא. "הרעיון הוא לתת הזדמנות שווה למי שבסוף הופך לאזרח. החבר'ה האלה יהיו ככל הנראה אזרחים בסופו של דבר, ועיתוי הגיוס עם בני גילם הוא קריטי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו