במשרדו של מפקד טייסת "הפילים", סגן אלוף יואב, מונחות שבע אבנים בצורות ובצבעים שונים. על כל אחת מהן כיתוב עברי עם שם קוד של מבצע נועז, מסווג ומורכב שבו השתתפה הטייסת בשנים האחרונות. מעל שולחנו תלויה תמונה של ג'יפ בזריחה ועליה הכיתוב: "לטייסת, בהוקרה על ביצוע מושלם". על החתום - יחידת שלדג.
מהו אותו מבצע? כנראה לעולם לא נדע. לפחות לא בעשורים הקרובים. שמו של המבצע מרמז, אולי, על כך שהוא בוצע במקום רחוק. והביצוע שלו, על פי התמונה התלויה, היה מושלם. אפשר רק להניח שהמבצע, כמו גם המבצעים האחרים ששמותיהם חקוקים על האבנים שנלקחו מאי שם ברחבי העולם, היה נועז ומסוכן, בעומק שטח האויב. לפעילות הזו נשלחו טובי הלוחמים של מדינת ישראל, מיחידת שלדג, שהיא יחידת עילית קרקעית של חיל האוויר, ושאחד מתפקידיה הוא ביצוע מבצעים התקפיים מעבר לקווי האויב.
צילום: דודו גרינשפן
בטייסת הפילים, שמפעילה את מטוסי השמשון החדישים, נזהרים מאוד שלא לחשוף מעבר למה שאפשר על הפעילות החשאית שבה שותפה הטייסת, אך מודים כי יש להם שיתוף פעולה יוצא מן הכלל עם מרבית היחידות המיוחדות של צה"ל. בין השאר, עם סיירת מטכ"ל וחטיבת הקומנדו החדשה, שלה כפופות היחידות המיוחדות מגלן, דובדבן, אגוז ויחידת רימון.
לטייסת תפקיד מרכזי במב"מ, שם הקוד שניתן בצה"ל למערכה שבין המלחמות, ובמילים פשוטות יותר - שורה של פעולות מסווגות, לעיתים התקפיות, שמתבצעות לרוב מתחת לרדאר התקשורתי ונועדו להרחיק את המלחמה הבאה.
צילום: דודו גרינשפן
"הפעילויות מורכבות מאוד ודורשות הכנה מדוקדקת בפרק זמן משמעותי", מבהיר מפקד הטייסת, סגן אלוף יואב. "זה לא אירוע מעכשיו לעכשיו. הפעילות מבוצעת ברמת דיוק גבוהה מאוד, עם בקרה, בצורה בטוחה ואחראית. זה חלק מהיכולת שאנחנו יודעים לתת למקבלי ההחלטות. ראש הממשלה מכיר את היכולות ויודע איך להפעיל את הזרוע הארוכה של מדינת ישראל בכל מקום. בין שזה חילוץ של ישראלים מנפאל, סיוע לקפריסין, או פעילות אחרת, בכל מקום ברחבי הגלובוס. אנחנו יכולים לפעול בחצי השני של העולם או כאן, באזורנו".
אלפי ק"מ ללא תדלוק
טייסת הפילים, במתכונתה הנוכחית כטייסת שמפעילה את מטוסי השמשון החדישים, היא טייסת חדשה יחסית. שני מטוסי השמשון הראשונים של חיל האוויר הגיעו ארצה רק לפני שלוש שנים, באפריל 2014, והתקבלו בטקס רב רושם בבסיס חיל האוויר בנבטים. במשך כמעט שנה למד חיל האוויר את המטוסים, ביצע בהם טיסות אימון והתקין עליהם מערכות ישראליות מסווגות ומתקדמות. רק לאחר תהליך הקליטה הארוך הכריז החיל על מטוסי התובלה הטקטיים הללו ככשירים מבחינה מבצעית.
טרם קליטת מטוסי השמשון, או ה"סופר הרקולס" כפי שנהוג לכנותם, הפעילה טייסת הפילים מטוסי הרקולס מהסוג הישן יותר, הקרנף. חודשים ספורים לפני הגעת מטוסי השמשון הראשונים ארצה נסגרה הטייסת, ונפתחה מחדש כטייסת מטוסי שמשון.
בפתח המטוס, אחרי אנטבה. זרועו הארוכה של צה"ל // צילום: משה מילנר/לע"מ
השמשון, או ה־C130J בכינוי הדגם, משמש את חיל האוויר לאספקה בהיטס והטסת כוחות, כמו גם למבצעים מיוחדים. המטוס החדיש בעל קיבולת גדולה בהרבה ממטוסי הקרנף הוותיקים (הרקולס C-130), והוא מסוגל לשאת בקרבו ארבעה רכבי שטח מסוגים שונים, ו־24 מטעני אפסניה קלה להצנחה. כן יכול המטוס לשאת 97 אלונקות, 8 פלטות לוגיסטיות, 92 צנחנים ו־128 נוסעים ולוחמים.
בחיל האוויר מספרים כי השמשון יכול לטוס אלפי קילומטרים ללא תדלוק ולהצניח אספקה לכוחות בצורה מדויקת בטווח של עד 50 מטרים מנקודת הציון המתוכננת. מעבר לכך שהשמשון יכול לטוס בכל מזג אוויר, וכמובן גם בלילה, מותקנות עליו מערכות הגנה מתקדמות, ובין השאר מערכות הגנה מפני טילים, התרעה מטילי קרקע־אוויר ומערכת פיזור מוץ ונורים. כמו כן, הותקנו עליו מערכות בטיחות מתקדמות ומערכת התרעה נגד התנגשות בקרקע.
"ה'שמשון' מביא איתו בשורה אדירה לצה"ל. זהו מטוס התובלה הטקטי הטוב בעולם", אומר מפקד הטייסת, סא"ל יואב. "הוא יודע לקחת כוחות מכל מקום שנדרש ולהביא אותם לשדה הקרב. להביא כוחות לוחמים, חי"ר, כלי רכב. המטוס הוא גדול ויש לו נפח תא מטען משמעותי. הוא יודע לתספק כוחות קרקע בציוד, מזון, דלק, תחמושת ואנרגיה. הוא יודע להצניח כוחות ולתת מענה מלא לצרכים של צבא היבשה, בכל תנאי".
אותה הגברת, בשינוי אדרת: השמשון, מול הרקולס שטס לאנטבה // צילום: משה מילנר/לע"מ
בשלוש השנים האחרונות הגיעו לישראל שישה מטוסי שמשון מתוצרת חברת לוקהיד מרטין, חברה אמריקנית המייצרת מטוסים צבאיים, וזו שייצרה גם את מטוסי האדיר, ה־F-35, מטוסי הקרב החמקנים המתקדמים בעולם, שהגיעו ארצה לראשונה רק בחודש דצמבר. מטוס השמשון השישי היה מתנת חג שנחתה בישראל ב־6 באפריל, ימים בודדים לפני ליל הסדר. כלומר, לא בדיוק מתנה, מכיוון שישראל שילמה עליו כ־100 מיליון דולר מכספי הסיוע האמריקניים.
עם נחיתת המטוס השישי בארץ הושלמה עיסקת השמשון המקורית שנחתמה בין ישראל לארה"ב. אך בחיל האוויר היו מעוניינים מלכתחילה לרכוש יותר משישה מטוסים. וכידוע, חיל האוויר בדרך כלל מקבל מה שהוא רוצה. לפיכך, לאחר הגעת המטוסים הראשונים לישראל, לאור היכולות המרשימות שהפגינו, הוחלט במערכת הביטחון לרכוש מטוס שמשון נוסף, שביעי במספר, שצפוי להגיע לישראל בשנת 2018.
מבט מבפנים על השמשון. יכול להוביל עשרות טונות של ציוד
כמו מנוקיה לאייפון
סרן טל, טייס בן 26, המשמש קברניט בטייסת השמשון, מספר כי המעבר ממטוסי הקרנף הוותיקים למטוסי השמשון המתקדמים הוא "כמו מעבר מנוקיה לאייפון 6s". לדבריו, "הדברים בשמשון קורים אוטומטית, המטוס מתריע על תקלות לבד ועושה חלק מהפעולות בצורה אוטומטית". לפי סרן טל, "אנחנו נוהגים לומר שהוא 30 אחוז יותר מהקרנף. הוא יכול להגיע לטווחים רחוקים יותר ב־30 אחוז, יש לו מנועים חזקים יותר, הוא יכול לקחת יותר אנשים, יותר כלי רכב, יותר פצועים, הוא שקט יותר. המטוס ממוחשב, יש לו 'גלאס קוקפיט', כלומר, יש לו מסכים דיגיטליים, בלי מחוונים כמו של פעם. כל המטוס מורכב ממחשבים שמדברים זה עם זה, אפשר לשלוט בכל מסך, לסדר כל מסך בהתאם למשימה. השמשון דומה מאוד ל'אדיר', כי שניהם מיוצרים על ידי אותה החברה, לוקהיד מרטין. זה מטוס התובלה הטקטי הטוב בעולם. בתור טייס, חוויית הטיסה היא מדהימה, כל הנתונים מאוד זמינים, יש תצוגה עילית שמקרינה את כל הנתונים החוצה. כטייס אתה עם יד על הסטיק והמצערת ורואה את כל הנתונים מולך. זה מאוד נוח ומביא לביצוע המשימה בצורה טובה ומדויקת יותר".
למרות הקידמה שהביאו עימם מטוסי השמשון, בחיל האוויר לא זונחים את מטוסי הקרנף הוותיקים שהגיעו ארצה בשנות ה־70, ובימים אלה עוברים המטוסים המבוגרים מתיחת פנים והשבחה, שתשפר את יכולותיהם ותאפשר להם לטוס בחיל האוויר עוד כמה שנים. אנשי טייסת הפילים מציינים שבפרמטרים מסוימים לקרנף המושבח יהיו יתרונות על השמשון החדש. גם כעת, הטייסות מחלקות ביניהן את המשימות בהתאם ליתרונות היחסיים של כל אחד מהמטוסים, ובהתאם להתמקצעות של אנשי כל אחת מהטייסות. "עד עכשיו הם עזרו לנו להקים את טייסת השמשון, ועכשיו אנחנו עוזרים להם להקים את עצמם מחדש. יש משימות שהם עושים ואנחנו לא, יש דברים שהם יודעים לעשות ואנחנו נדע רק בעתיד. אם כל אחד יתמקד במשימות שלו, נעשה אותן יותר טוב, במקום שכולם יעשו הכל", אומרים בטייסת הפילים.
מטוס השמשון. נכס אסטרטגי משמעותי של חיל האוויר וצה"ל כולו
בניגוד למטוסי הקרנף הוותיקים, מטוסי השמשון "מחוילים" באופן מלא בחיל האוויר. כלומר, כל הטיפול והאחזקה של מטוסי השמשון נעשה על ידי הגף הטכני של חיל האוויר, ולא על ידי חברות אזרחיות. "זה מטוס־מפלצת שילדים בני 18 ו־19 'חותמים' עליו ומאשרים אותו לטיסה", הסביר רב־נגד מוטי אביטן, בן 47 מבאר שבע, שמשמש מפקד ליין שמשונים בגף הטכני של הטייסת. "בצבאות אחרים, רק אנשים מבוגרים יותר עושים זאת. כמפקד של החיילים האלה, אני לא רואה שום הבדל בין חייל לבין חיילת. אותה חיילת שעובדת על המטוס ומחליפה גלגלים ובלמים - עושה הכל כמו הבנים. בנים ובנות יד ביד, עושים את אותה פעילות".
לפי רנ"ג אביטן, "אנחנו אחראים לטיסה מקצה לקצה. מרגע שיורד הפ"מ (פקודת המבצע) ומגיע לליין, מתחיל השיגעון. המטוס הזה הוא אמנם מטוס תובלה, אבל הוא מטוס תובלה טקטית. הוא לא זורק חימוש, החימוש שלו הוא תא המטען. המטוס יודע לתספק כוחות בשטח, לזרוק צנחנים, לקחת כלי רכב לשטח ולהפוך לבית חולים עם חדר טראומה שלא מבייש אף בית חולים בארץ".
"היום זה היה פשוט יותר"
האסוציאציה הראשונה שעולה במוחו של הישראלי הממוצע, כשמדובר על מבצע שבו השתתפו מטוסי הרקולס, הוא מבצע אנטבה הנועז ביולי 1976, שבו חולצו יותר ממאה נוסעים יהודים וישראלים יחד עם צוות מטוס אייר פראנס, לאחר שנחטפו על ידי טרוריסטים במהלך טיסתם מישראל לצרפת. במבצע, שנחשב לאחד ההירואים ביותר של צה"ל, טסו בחשאי ארבעה מטוסי הרקולס אלפי קילומטרים לאוגנדה הרחוקה, כשבבטנם כוחות לוחמים מסיירת מטכ"ל, גולני וצנחנים, יחד עם כלי רכב, ג'יפי לנדרובר ומכונית המרצדס המפורסמת שדמתה למכוניתו של נשיא אוגנדה, אידי אמין. זו היתה הזרוע הארוכה של צה"ל, במלוא הדרה, שאיפשרה למדינת ישראל להביא לחילוץ מרשים של בני הערובה (למרות המחיר הכבד - מותו של מפקד סיירת מטכ"ל אז, יוני נתניהו ז"ל).
קשה לומר איך מבצע אנטבה היה נראה לפני ארבעה עשורים, לו בידי חיל האוויר היו מטוסי השמשון החדישים. "הם עשו משימה מאוד מורכבת עם המטוסים האלה, והיום כשאני מסתכל על זה אני אומר וואו. זה מרשים", מציין סגן תומר. "היום יש לנו את המטוסים המתקדמים ביותר. הם מאפשרים יותר, תומכים יותר. אפשר לבצע איתם את המשימה בצורה טובה יותר".
"מן הסתם, אם היו את השמשונים אז, זה היה פשוט יותר", מציין פקח העמסה בטייסת הפילים, סגן תומר, בן 23 מירושלים. "האתגרים של היום הם שונים. אז הם היו צריכים להתמודד עם האתגרים שהיו אז, היום יש לנו אתגרים אחרים, ואנחנו יודעים להתאים את עצמנו אליהם".
עד קצה העולם
על כל מטוס שמשון שממריא למשימה יש לפחות ארבעה אנשי צוות: שני טייסים (קברניט וטייס משנה), נווט ופקח העמסה. "השם 'נווט' הוא מאוד מטעה. זה כמו לומר שיש נווט ואני מפעיל 'ווייז'", הסביר סרן טל. "הנווט אחראי לכל המערכות של המטוס. הוא אחראי למשימה, מנהל את המשימה. בעולם יש מטוסים כמו שלנו בלי עמדת נווט. אנחנו בחיל האוויר ביקשנו עוד עמדה לנווט, כי הבנו שאנחנו הולכים למשימות מורכבות, ושצריך עוד איש צוות שינהל את המשימה. אחרי שלוש שנים אנחנו יודעים להגיד שזה מוכיח את עצמו, אי אפשר בלי הנווט במשימות שאנחנו מבצעים, מכיוון שהן מורכבות ויש בהן הרבה דברים שצריך לחשוב עליהם, הרבה בלת"מים, שינויים שצריך לתכנן תוך כדי משימה".
משימתם הראשונה של מטוסי השמשון החדשים של חיל האוויר היתה כשנה לאחר נחיתתם בארץ - סיוע ברעידת האדמה בנפאל, באפריל 2015. "לצאת למשימה הומניטרית לאומית כמשימה ראשונה זה יפה. והטייסת עוד היתה בחיתולים", מבהיר סרן טל. "עשינו שם דברים שלא עשינו עם השמשון מעולם".
עם יציאתם מבסיס חיל האוויר בנבטים בדרכם הארוכה לנפאל, נחתו מטוסי השמשון בבסיס עובדה, שם תידלקו כדי לחסוך כל טיפה של דלק לקראת הטיסה הארוכה. משם המריאו בדרכם לקטמנדו בנפאל הרחוקה, כשבבטנם עשרות טונות של ציוד ובית חולים שדה. "טסנו מישראל עם הרבה ציוד וצוות. על מטוס אחד היו כ־20 טונות ציוד, ובמטוס השני היו אנשי יחידות חילוץ, רפואה, ושלושה כלבי חיפוש. מטוס אחד חזר ארצה בתוך זמן קצר, והמטוס שני המשיך לספק ציוד לקטמנדו דרך ניו דלהי. השגרירות אירגנה ציוד, העמסנו אותו בניו דלהי וחזרנו לקטמנדו", סיפרו סרן טל וסגן תומר. "זו היתה חוויה מדהימה להיות בקטמנדו, עם מטוסים פקיסטני, הודי, אמריקני ומלזי, ולשמוע שהישראלים היו הראשונים להגיע ואלה שתומכים הכי הרבה".
"זו גאווה גדולה שהמטוס יכול להגיע לכל מקום. זה ממלא אותך. כל ישראלי יכול להרגיש בטוח - אם קורה משהו, אנחנו בדרך", ציין רנ"ג אביטן. "המטוס עושה מבצעים מדהימים. בתחושה שלי, אין שום דבר שהמטוס לא יכול לעשות".
מלבד הטיסה הארוכה לנפאל, השתתפו מטוסי השמשון החדשים בשנתיים האחרונות במבצעים רבים שאודותם אי אפשר לפרט. המבצעים שפורסמו הם הומניטריים בלבד, וכללו בין השאר את חילוץ הפצועים וההרוגים בפיגוע הקשה באיסטנבול בשנה שעברה. בפעילות זו הוקם בית חולים שדה בתא המטען של המטוס, שהכיל מיטות ניתוח שאיפשרו פעולות רפואיות מצילות חיים במהלך הטיסה.
"בפיגוע באיסטנבול, השמשון הוכיח יכולת מדהימה של פינוי פצועים והקמת בית חולים בתא המטען, עם מערכות הנשמה, חדר ניתוח. הרגשנו שאנחנו חלק ממשימה לאומית, זו גאווה", סיפר סרן טל. "בתור טייס צעיר, איך שאתה שומע משהו בחדשות, מתקשרים ישר לוודא שאתה על הטיסה. בכל פעם שקוראים על רעידת אדמה הכי קטנה, אתה מתקשר למפקד לוודא שאתה שם. זה קרה לי בנפאל, הבנתי שמשהו הולך לקרות והייתי כבר עם תיק בבית, וגם באיסטנבול".
נוחתים בכל תנאי
"יצא לי להשתתף בכל הפעילויות המבצעיות של הטייסת, והיו לא מעט פעילויות מיוחדות שאי אפשר להרחיב עליהן", הדגיש סרן טל. "הטייסת יחסית צעירה, אבל היו הזדמנויות. נחתנו במקומות רחוקים לפחות כמו נפאל, אבל מסוכנים הרבה יותר. במשימות כאלה בעיקר מתרכזים בפן המקצועי. מתכננים את המשימה היטב, מדויק, יורדים לפרטי פרטים, עושים הרבה אימונים בכל המעגלים, גם בתא המטען, עם הכוחות שעובדים איתם. גם עם הגף הטכני. זה מעגל שלם של אימונים ועבודה עד שאתה מרגיש בטוח לצאת למשימה בצורה מקצועית ומדויקת. כשיוצאים למשימה כזו בעיקר חושבים על איך לבצע אותה הכי טוב, פחות על חששות".
למשימות מהסוג הזה, נערכים בטייסת חודשים ארוכים. ההכנות יכולות להימשך גם חצי שנה, ולעיתים אף יותר. האימונים הם רבים, מדויקים ואינטנסיביים כל כך, עד שברגע האמת, הטייסים ושותפיהם מהיחידות המיוחדות פועלים באופן אוטומטי, כמו מכונה משומנת שכל חלקיה פועלים בסינרגיה מושלמת.
"במשימות כאלה, כל אחד בצוות, מהטייס הכי ותיק לפקח הכי צעיר, שיכול להיות גם פקח שעכשיו סיים את ההכשרה, יודע מה הוא עושה בכל שלב ובכל רגע של הטיסה", מבהיר סגן תומר. "אתה לא מתרכז בלאן טסים או כמה זה מסוכן, או מה ההשלכות של הדברים שאתה עושה. אתה מתרכז במה צריך לעשות בכל רגע ורגע. כשאתה יודע מה צריך לעשות, זה מוריד את הטונים של הטיסה. לא משנה כמה זה מורכב, טסים כמו שאנחנו טסים באימונים - רגוע, רגיל. צוות שקול. מובן שלכל טיסה כזו בוחרים את האנשים הנכונים ביותר למשימה".
במשימות מסוג זה פקחי ההעמסה, כמו סגן תומר, אחראים לתכנון תא המטען של המטוס ולעמידה דקדקנית במגבלות. "פקח ההעמסה הוא מפקד תא המטען. בטיסה יש מגבלות שצריך להתחשב בהן - משקל ואיזון, ריתוק המטען כדי שלא יזוז בטיסה. אתה מגיע לרמה שאתה מטיס תא מטען מאוד מורכב, ואם המטען לא מחשב ומדייק עד רמת הליברה, הקילו, אתה יכול לעשות טעות שתפיל או תהרוס משימה", הוא מבהיר. "למשל, בפינוי פצועים צריך לסדר את תא המטען כדי שיהיה אפשר גם לפנות פצועים וגם להעמיס כלי רכב. מחשבים איך להצניח מטען ואז לאסוף לוחמים. אנחנו מחשבים את זה כך שייקח לנו מינימום זמן על הקרקע בזמן שנוחתים בשטחי אויב. מחשבים איך אפשר לנחות, לפנות אנשים בזמן המינמלי על הקרקע ולהמריא חזרה. הזמן משתנה בין משימה למשימה, בהתאם למה שנדרש".
בחלק מהמקרים, לאחר טיסה בגובה נמוך ובאופן שמקשה מאוד את הגילוי של המטוסים, מנחיתים טייסי השמשון את מבצעי המשימה במהירות האפשרית וממריאים לדרכם, עד לאיסוף הכוחות. במקרים אחרים, ממתינים הטייסים עם מטוסיהם בשטח עד לתום ביצוע המשימה, וממריאים מהשטח עצמו.
למרות ההכנות המדוקדקות, בטייסת מודים כי מדי פעם מתרחשות תקלות. "היו אירועים חריגים", מודים סגן תומר וסרן טל. "בעיקר תקלות שקשורות בנחיתה. מה שמייחד את השמשון, בניגוד לקרנף, הוא שאין אדם שתפקידו הוא מכונן, שהוא הדמות המקצועית שאחראי למערכות המטוס. עבודת הצוות היתה צריכה להשתנות בהתאם, ובנינו את הצוות כך שנדע לתמוך בתקלות".
לפי מפקד הטייסת, סא"ל יואב, "לטייסת יש יכולות רבות. פעלנו במקומות רבים, קרובים ורחוקים. להגיד שפעלנו רק ברחבי המזרח התיכון, זה מצומצם מדי". לדבריו, "השתתפנו בפעילויות גלויות וחשאיות שיודעות לנצל את יכולות המטוס, ולפעול בכל מקום שנדרש. אני לא חייב שדה יפה כמו בנבטים או בתל נוף כדי לנחות ולהמריא עם כוחות. המטוס יודע לנחות גם במנחתים לא מורשים. כל מה שצריך זה רק קרקע".
מתפתחים עם הזירה
אך לא הכל כל כך פשוט. בשנה וחצי האחרונות, נוכח המעורבות הרוסית בסוריה, הגיעו לזירה מערכות לחימה מתקדמות, ובהן גם מערכות הגנה אווירית מהמשוכללות בעולם, לרבות מערכת ה־S-400 הרוסית שמסוגלת לראות כל המראה ונחיתה בשטח ישראל. הרוסים אינם נחשבים לאויב של צה"ל, אך הגעתם לזירה משפיעה על הפעולות שחיל האוויר מבצע.
"כל אמצעי כזה שנכנס לזירה משפיע, אי אפשר להתעלם ממנו", מודה מפקד הטייסת, סא"ל יואב. "אנחנו מביאים את זה בחשבון בתכנון מתווה הטיסה, מתי לטוס, איפה לטוס, כמה לטוס. אלה חלק מהאמצעים שאנחנו בונים מולם את הכשירות שלנו, בין שזה בפריסות, אימונים בארץ, פיתוחים טכנולוגיים. אנחנו גם מפתחים יכולות. יש הרבה מאוד מערכות שנכנסות לזירה, ותמיד יש פיתוחי נגד למערכת שנכנסת. אנחנו לומדים את שיגרת הפעילות שלהם, בוחנים כל הזמן מה עובר שם מיד ליד, אילו מערכות נכנסות לשיגרת ההפעלה אצל הסורים, איפה נמצא חיזבאללה. צה"ל וחיל האוויר מסתכלים על הדברים האלה ולומדים את הזירה. זה חלק מהדברים שמשתנים סביבנו ואנו מתאימים את עצמנו למה שאנחנו נדרשים. בקומת המאקרו, מדינת ישראל עוקבת אחר מה שמתרחש כדי לא להיות מופתעת. חלק ממה שמתרחש זה נוכחות של רוסים בזירה, אבל יש גם נוכחות של גורמים אחרים עם כוונות עוינות".
לפי סא"ל יואב, "לדברים שאנחנו עושים פה יש משמעות בכל טווח הקשת - גם ברמה הטקטית וגם ברמה האסטרטגית, כלומר, להיות הזרוע הארוכה של מדינת ישראל, של צה"ל ושל חיל האוויר. בגלל אופי הפעילות שלנו, האישורים הנדרשים לפעילות שלנו הם לעיתים ברמות הגבוהות ביותר. המטוס הזה הוא חלק מהכלים שיש לחיל האוויר לפעול בכל המעגלים - בתוך שטחנו, במעגלים קרובים או בקצה השני של העולם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו