נוסעים לחיפה

אם להודות על האמת, עלעול בתוכניית פסטיבל הקולנוע של חיפה, שייפתח במוצאי השבת הקרובה (עד 8 באוקטובר), לא ממש צפוי לגרום לכם לרייר. שכן מלבד "ארגו", סרטו החדש והמדובר של בן אפלק שיפתח את הפסטיבל, רשימת הסרטים שנבחרה להרכיב את המהדורה ה-28 של קרנבל הקולנוע החיפאי יוצרת רושם שקברניטי הפסטיבל אינם מצויים עם האצבע על הדופק הקולנועי של העולם.

אין בכך לומר שלא יהיו סרטים טובים בחיפה השנה, כי ברור שיהיו רבים כאלה. אך יש בכך לומר שלא בהכרח היינו זקוקים לפסטיבל החיפאי כדי לצפות בהם. בייחוד בימים שבהם המרחק בין מועד היציאה של סרט לאקרנים לבין המועד שאפשר להשאיל אותו או להוריד אותו מהאינטרנט נעלם.

קחו את הסרט "מרגרט", לדוגמה, של הבמאי קנת לונרגן ("מישהו לסמוך עליו"), שדווקא כן יוקרן בחיפה. זהו ללא ספק אחד הסרטים האמריקניים החשובים ביותר של השנים האחרונות. הוא הוקרן בכל הפסטיבלים הנחשבים, המבקרים היללו אותו עד בלי די והוא הופיע בכל רשימת סיכום שנה שמכבדת את עצמה. אבל כל הדברים האלה קרו כבר לפני יותר משנה. סביר להניח שמי ששמע עליו והסתקרן לקראתו, כבר דאג למצוא את הדרך לצפות בו. לכן, יותר מבעבר, לא די להביא סרט להקרנה מיוחדת בארץ - יש צורך להביא אותו לכאן כמה שיותר מהר, כשהוא עוד רלוונטי. והגיע הזמן שמנהלי הפסטיבלים בארץ (והמפיצים, לצורך העניין) יפנימו את זה.

האמנותיים

על כל פנים, למרות חוסר העדכניות היחסית שלו, ואף שאין בו יותר מדי סרטים "חמים" ומלהיבים באמת, גם השנה פסטיבל חיפה הצליח לאסוף אל תוכו כמות נכבדת של יצירות מעניינות ומבטיחות למראה. אחת מהן היא "רחמים", סרטו החדש של קים קי דוק ("להרגיש בבית"), שמגיע לחיפה לאחר שזכה בפרס אריה הזהב בפסטיבל ונציה האחרון, ומסמל את חזרתו של הבמאי הדרום-קוריאני האהוב לפעילות מלאה לאחר משבר עמוק שאליו נקלע (העניין תועד באריכות בסרט של קים שהוקרן בפסטיבל בשנה שעברה). יצירה מעניינת אחרת היא "ריאליטי" של הבמאי האיטלקי מתיו גרונה ("גומורה"), שמגיעה לכרמל לאחר שקטפה את פרס חבר השופטים בפסטיבל קאן האחרון. כמו כן הבמאי הרומני כריסטיאן מונג'יו ("4 חודשים, 3 שבועות ויומיים") יגיע לפסטיבל באופן אישי כדי להציג את סרטו החדש "מעבר לגבעות", שכיכב גם הוא בקאן (שם זכה בפרס השחקנית ובפרס התסריט).

להיטי ארט-האוס נוספים, שראוי לשים אליהם לב, כוללים את דרמת הסמים המדכאת "אוסלו, 31 באוגוסט" של יואכים טרייר הנורבגי, שעוררה גלים בפסטיבלים רבים בשנה שעברה; את "ברבריאן סאונד סטודיו", סרטו החדש של הבמאי הבריטי המבטיח פיטר סטריקלנד ("קתלין ורגה"); את "חרקירי: מותו של סמוראי" של טקאשי מייקה המופרע ("אודישן"); את "בארץ אחרת" של הבמאי הדרום-קוריאני המעניין תמיד הונג סאנגסו ("האישה היא עתידו של האיש"); ואת "אחרי לוסיה", סרטו המטריד של המקסיקני הצעיר מישל פרנקו, שסחט מחמאות כאשר הוקרן במסגרת צדדית בקאן השנה.

האופטימיים

אבל מלבד כובד ראש וייאוש קיומי, תוכניית הפסטיבל מציעה גם כמה יצירות קצת יותר קומוניקטיביות ואופטימיות. אלה כוללות, בין השאר, את קומדיית האינדי "רובי ספארקס", שבוימה בידי ואלרי פאריס וג'ונתן דייטון ("ליטל מיס סאנשיין"); את סרט אנימציית הסטופ-מושן "פרה-נורמן" ("ParaNorman") שקיבל ביקורות מצוינות כשהוקרן מסחרית בארה"ב בקיץ האחרון; ואת קומדיית המדע הבדיוני החביבה "רובוט ופרנק" של ג'ייק שרייר.

נוסף על כך, תוכלו למצוא בתוכנייה את "אני ואת" של הבמאי האיטלקי הוותיק ברנרדו ברטולוצ'י ("שמיים מגינים מעל", "הטנגו האחרון בפריז"), ואת "עוד לא ראיתם כלום", שאמור להיות סרטו האחרון של המאסטר הצרפתי הקשיש אלן רנה ("אשתקד במרינבד", "הירושימה אהובתי"). שניהם אמנם מסתמנים כיצירות מינוריות, אך בזכות זהות הבמאים שניצבים מאחוריהן בהחלט מסקרן לצפות בהן.

אחת הסקציות האיכותיות של הפסטיבל השנה היא סקציית התחרות הישראלית, שמתהדרת בכמה סרטים מקומיים שכבר זכו לקבלת פנים לבבית ברחבי העולם. הבולט מבין אלה הוא ללא ספק "למלא את החלל" של הבמאית החרדית רמה בורשטיין, שקטף את פרס השחקנית בפסטיבל ונציה האחרון (והוסיף לאוסף גם שבעה פרסי אופיר בסוף השבוע). אבל גם מתחריו - שכוללים את "חדר 514" של שרון בר-זיו (שעשה את הבכורה שלו בפסטיבל טרייבקה), את "שש פעמים" של יונתן גורפינקל (שעשה את הסיפתח בפסטיבל סן סבסטיאן), את "הירושה" של היאם עבאס, ואת "מנתק המים" של עידן הובל (שהוקרנו שניהם בוונציה) - רחוקים מלהיות פראיירים.

פנינים נוספות בתוכנייה החיפאית באות בדמות רטרוספקטיבות מקיפות לסרטיהם של הבמאי היווני הגדול תיאו אנגלופולוס ("נוף בערפל", "מגדל הדבורים"), שנהרג בתאונת דרכים בינואר האחרון, ושל הבמאי הרוסי אלכסנדר סקורוב ("תיבה רוסית", "אב ובנו"). לאלה יש להוסיף שורה ארוכה ומבורכת של יצירות מופת קלאסיות (למשל, "לורנס איש ערב" של דיוויד לין, ו"פליי טיים" של ז'אק טאטי), שיוקרנו במהלך הפסטיבל על מסך גדול ובאיכות מעולה. את התוכנייה המלאה תוכלו למצוא ב: www.haifaff.co.il

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו