הפיקוח הוסר, המחירים עלו

ערב ראש השנה, מתפרסמת חוות דעת של מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, החושפת את הסיבות ליוקר המזון בארץ.

בחוות הדעת שעסקה בנושא "הפיקוח על מחירי המזון והפיקוח על מחירי מוצרי החלב", נמצא כי "מחירי המזון בשנים 2011-2005 עלו בשיעור של כ-10%, בעוד ההכנסה של מרבית הציבור ירדה. מכאן שחלה הרעה משמעותית במצבן של השכבות החלשות באוכלוסייה".

הדו"ח לא חסך ביקורת ממשרדי הממשלה שלא ביצעו את תפקידם כראוי, מה שגרם לעליית המחירים המדוברת. חוות הדעת של המבקר מצאה כי "משרד האוצר ומשרד התמ"ת לא ביצעו כראוי את תפקידם; לא התייחסו לשיקולים חברתיים ובריאותיים ולא כללו בשיקוליהם את רווחת הצרכנים".

עוד נכתב כי הורדת הפיקוח על מוצרי החלב בשוק ריכוזי הנטול תנאי תחרות "פגעה קשות באינטרסים הכלכליים של ציבור הצרכנים".

כדוגמה מצוין כי "ביולי 2006 המליצה ועדת המחירים לשר האוצר ולשר החקלאות להוריד את רמת הפיקוח על מחירי גבינות הקוטג' בניגוד להחלטת הממשלה מאוגוסט 2005. כתוצאה מכך בתוך זמן קצר עלה מחיר הקוטג' בשיעור חריף של כ-35%. כך גם לגבי מוצרי חלב נוספים שרמת הפיקוח על מחיריהם הורדה. הם עלו בשיעור חריג של 38%-33%" (ראו מסגרת).

בהתייחס לדו"ח אמר שפירא כי "צדק חברתי אינו סיסמה ריקה. חובתה של הממשלה להביא להגברת הביטחון התזונתי של האוכלוסייה ושל השכבות החלשות. יש מקום לקבוע סל מוצרי מזון חיוניים שעל מחיריהם יתקיים פיקוח הדוק". הוא הוסיף כי "יש לבחון את הצורך בחידוש הפיקוח ברמה הגבוהה ביותר על מוצרי חלב בסיסיים".

ארגונים צרכניים שונים הגיבו לעמדת המבקר. לדברי מנכ"לית ארגון אמון הציבור, גלית אבישי, "אין די בתיקון קוסמטי בפעילות ועדות המחירים. הפעילות כולה נשענת על כשל מובנה שבמסגרתו המשרדים המפקחים ראו בטיפוח התעשייה, המסחר והחקלאות את מטרתם העליונה תוך התעלמות מהאינטרס הציבורי".

מתנועת "הצרכנים" נמסר בתגובה כי אינם מתפלאים על "הממצאים החמורים שמצא המבקר במדיניות הפיקוח על המחירים של משרדי הממשלה השונים. אזרחי ישראל מרגישים בכיסם את המשמעות של אותה אוזלת יד".

צילום: מיקי שמידט

* * *

האוצר: פיקוח על מחירים - פתרון זמני ולא יעיל

בתגובה לחוות דעת מבקר המדינה על הייקור במוצרי החלב בעקבות הסרתם מפיקוח, אמרה יו"ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ', כי חוות הדעת מעידה על כך שהסרת הפיקוח הביאה לעליות חדות ביותר במחירים, וכי הממשלה סירבה להסיק את המסקנות המתבקשות. "פתיחת השוק לתחרות היא הגיונית כל עוד מתקיימת תחרות. ואולם בהיעדר תחרות, הסרת פיקוח היא לא רק ליקוי מוסרי, אלא צעד חסר היגיון כלכלי".

ממשרד האוצר נמסר כי "ועדת טרכטנברג קבעה שפיקוח על מחירים אינו אלא פתרון זמני, חלקי ולא יעיל". האוצר מטיל את האחריות על עליית מחירי החלב ומוצריו על הרפתות, על רשתות השיווק ועל יצרניות המזון: "דו"ח מבקר המדינה מצביע על כך שמבנה מקטע הרפתות ואופן חישוב מחיר החלב הגולמי מכבידים על הצרכן שלא לצורך ומביאים למחירים גבוהים".

חזי שטרנליכט וזאב קליין

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו