לפני חודשיים, במהלך ביקור משפחתי תקופתי בארץ, לינט מצאה את עצמה בכניסה לכפר ערבי במזרח ירושלים, רועדת מפחד.
זה קרה אחרי רדת החשיכה, כשנסעה עם אחותה סימה להתפלל בכותל המערבי בירושלים. הן תעו בדרכן, ועד מהרה הוקפו בלוחמי משמר הגבול, שיצאו אליהן בנשקים שלופים מתוך ארבעה ג'יפים.
"יצאנו מהרכב ומאוד פחדתי", היא מודה. "לא הבנו מה קורה, כי לא ידענו לאן הגענו, ופתאום צעקות שנעצור ומדים וכלי נשק. אני לא פחדנית, אבל זה היה מלחיץ. צעקנו שאנחנו ישראליות ושלא יירו בנו. ביקשו מאיתנו תעודות זהות, וכשסיימו לבדוק אותנו, כיוונו אותנו בחזרה למערב העיר".
לא רק בכבישי ישראל היא מתקשה להתמקם. גם הקריירה שלה דורשת לא פעם תוכנת ניווט דו־לשונית. ככה זה כשאת מתגלה כילדת פלא בישראל, אבל הופכת לכוכבת דווקא בטורקיה.
במסעדה טרנדית בפאתי יהוד, עיר הולדתה, לינט (40) משוחחת בטורקית עם האמרגן הטורקי שלה, סוגרת קצוות לקראת חזרתה לאיסטנבול, בלילה. מעטים, אם בכלל, מזהים אותה, למרות יופייה הניכר.
"אני חושבת שיש לי המון מעריצים בארץ. מרגישה שמאוד מתגעגעים אלי. יש לי מיליון עוקבים בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם, ואני יודעת שאחוז גבוה בא מישראל. יש לי קהל קבוע שעוקב אחריי כבר הרבה שנים, ויש גם קהל חדש, שסקרן להכיר את הישראלית הזאת שמצליחה בחו"ל. יש גם צעירים, נראה לי שגידלתי נכדים. זה בלתי נתפס".
אם תשאלו אותה, היא הזמרת הכי גדולה שיצאה מכאן אי פעם. "מי ששמע אותי לא יכול להגיד אחרת. כשאני פותחת את הפה, כולם שותקים. אני יודעת לכוון את הקול שלי לפי מה שאני שרה. זה הכישרון שלי, שאין אותו לאף אחד".
שרית חדד עלולה להיעלב.
"אי אפשר להשוות בינינו מבחינת היכולות. אתה מדבר על שמיים וארץ. שמיים וארץ. כל הדור החדש בא אחרי הצעדים שלי. אחרי מה שאני הבאתי. אני לא אומרת ששרית לא כישרונית, חלילה. היא מאוד כישרונית. אבל היא בסדר לסגנון הארצי.
"בעיניך היא יכולה להיות סופרסטאר, ובטורקיה היא תנסה לשיר ולא תצליח. זה ההבדל. אני לא חושבת ששרית יכולה לצאת מהנישה של ישראל. אני יכולה להצליח גם בארץ וגם בטורקיה וגם ביוון".
גם אישתאר מצליחה בחו"ל.
"הצלחה אפשר להשוות, כישרון לא. אני אף פעם לא ניסיתי להיות כמו מישהו אחר. אני הייתי לפני זהבה בן ולפני שרית חדד ולפני כולן. כששרתי את 'לאורך הים', אהוד מנור אמר שעפרה חזה היתה כמו מעיין, אבל אני שרה כמו ים סוער, אוקיינוס. עד היום יש לי מזה צמרמורות.
"כשהשמעתי לעוזי חיטמן את הביצוע שלי בטורקית ל'נשבע', הוא כרע לפניי, חיבק לי את הברכיים ואמר שיש לי קול אלוהי שהוא לא שמע מימיו. טורקיה כבר יודעת את זה, ובישראל, מי שישמע יבין שיש פה כישרון אחר".
ב־23 בפברואר היא תשמיע את עצמה לישראלים בהאנגר 11 שבנמל תל אביב, בליווי תזמורת של 14 נגנים, על במה מסתובבת ("מעולם לא היתה לי הופעה כזאת, הקהל יקיף אותי מכל הכיוונים"). בהופעה תבצע את להיטיה הנודעים - "אתה לא ראוי לאהבה הזאת", "אנא אלי", "ילדה", "מאמי מאמי" ו"ליילים ליי" - בשלל שפות: עברית, טורקית, יוונית (דואט עם הזמר היווני אלקוס זאזופולוס), ספרדית, ערבית ואנגלית.
"עשינו סקר שוק כדי לבדוק את הדופק, ובלי פרסום, רוב הכרטיסים להאנגר כבר נמכרו, במחיר של 250-200 שקלים לכרטיס. הכל רק מפה לאוזן ודרך הפייסבוק".
זה סוג של קאמבק בזירה המקומית. למה רק עכשיו?
"הציעו לי לחזור להופיע כבר הרבה פעמים. בכל שנה פונים אלי פעמיים־שלוש, אבל לא היה לי אומץ. אני מופיעה באמריקה, בצרפת, בגרמניה, אבל כאן אני לא מכירה אף אחד ולא נמצאת פה כבר 20 שנה. תמיד אמרתי שלא אבוא להופיע סתם באולם אירועים, כי השקעתי את הנשמה שלי בקריירה.
"יש לי הרבה ביקוש, ואין לי זמן להתעסק עם זה. אז אחותי סימה, שכתבה לי את הלהיט 'אתה לא ראוי לאהבה הזאת', טיפלה לי במופע הזה מול חברת ההפקות הישראלית".
• • • •
אחרי חמישה אלבומים מקוריים בטורקיה וצמד אלבומי קאברים לקלאסיקות טורקיות, מניותיה של לינט שם זינקו, בעיקר בשנתיים האחרונות. ב־2013 זיכה אותה אתר אינטרנט טורקי מוביל בתואר "זמרת הקאברים של השנה". ב־2016 בחר מגזין אגודת העיתונאים הטורקי באלבום הקאברים השני שלה ל"אלבום השנה". והמגזין "קוואליטי" הטורקי הכתיר אותה לאחרונה כ"זמרת השנה".
"אני אחת משלוש הזמרות המובילות בטורקיה כיום", היא אומרת. "אני היחידה שם שיש לה אומץ לשיר בלייב בטלוויזיה. זכיתי המון פעמים בתואר 'זמרת השנה'. ממש עכשיו זכיתי בפרס מעוזר ראש הממשלה בטורקיה. אני כבר ב־level אחר".
טענו כלפייך שאת מפריזה בתיאור מידת הכוכבות שלך בטורקיה.
"בישראל אף פעם לא פירגנו ולא מפרגנים. אין מצב שמי שעוקב אחריי באמת יגיד שאני לא מפורסמת בטורקיה. אני בניתי את עצמי עם הכישרון שלי, מתוך אמביציה להצליח. יש לי מועדון מעריצים גדול, פנאטים שהולכים אחריי לכל הופעה ומחכים לי בכל מיני מקומות, בתקווה שיצליחו לראות אותי.
"ויש את כל המסביב, הגלאמור של איך מקבלים אותי. זה תמיד סוויטות ופירסט קלאס. יש לי שומר ראש קבוע, שהוא גם הנהג שלי, ובהופעות יש תגבור של האבטחה".
עם נשיא טורקיה, ארדואן. "הוא מתקשר אלי בחגים לראות שהכל בסדר" // צילום: סימה משה
היא מתגוררת באחד המגדלים היוקרתיים בצד האסיאתי של איסטנבול, ולא מרבה לצאת מהבית. "אני בעד דיסטנס וסודיות בחיים. לא הולכת לכל אירוע ולא נכנסת לכל בית של חברים. הכל צריך להיעשות בהזמנה מיוחדת. גם ביהוד, שבה כולם מכירים אותי מילדות, אני לא יוצאת מהבית".
זאת הסיבה שלא התחתנת?
"לא התחתנתי ולא עשיתי ילדים כי בחרתי להשקיע את כולי בעבודה. זה גם עניין של מזל. היו לי אהבות ובני זוג. לפני חצי שנה סיימתי מערכת יחסים מאוד רצינית עם איש עסקים יהודי־צרפתי שחי על קו פאריס־איסטנבול והיה בא אלי כל הזמן. היינו יחד שנתיים.
"אני עוד חולמת להתחתן. אם פעם הייתי מסתכלת על חתונות כעל אירוע שאני באה לשיר בו, היום אני שואלת, 'וואלה, למה אני לא מקבלת הצעות חתונה?'"
איזה גבר תרצי להכניס לחייך?
"אחד עם הרבה אמביציה ואומץ. מישהו שיידע לראות את לינט, שבאמת יאהב אותי ולא יגיד לי לעזוב את הבמה ולשבת בבית".
תעשי הסכם ממון?
"אני בת מזל דגים, אז אני מאוד רומנטית ומסתכלת על הדברים ברגש. מובן שאת הצד הכספי אפשר לסדר איכשהו. כשהבחור שלי יגיע, גם הוא יבוא עם משהו, לא? אז הסכם הממון יהיה בשיווי משקל".
• • • •
היא נולדה בכפר סבא כלינט מנשה למשפחה שעלתה מטורקיה, וגדלה ביהוד. אמה, לילה (במקור לאה), היתה זמרת מבוקשת שהגיעה להופעות במועדונים כמו "אריאנה". אביה, שמואל, היה אמרגנה. בארץ נכנסה לילה להריון וילדה את לינט, בת שלישית אחרי דוד וסימה, שנולדו בטורקיה. בעקבות הלידה החליטה המשפחה להישאר בישראל.
אביה של לינט נפטר בגיל 58 מסוכרת, כשהיתה בת 7. "הוא היה אבא מבוגר, ואני לא זוכרת ממנו שום דבר. כואב לי שהוא לא זכה לראות אותי מצליחה. זה חיסרון עצום לגדול בלי דמות אבהית. למזלי, יש לי את אחי, דוד, אבל עד כמה אח יכול להיות אבא?
"התרגלתי להיות חזקה כמו אמא שלי. לעמוד על הרגליים ולהיות אסרטיבית. היא התאלמנה בגיל צעיר ולא התחתנה שוב. גידלה אותנו לבד. היה לנו מאוד קשה, אמא ושלושה ילדים בדירת עמידר".
בתחילת שנות השמונים, בגיל 5, החלה להופיע עם אמה במועדונים בטיילת של בת ים והתפרסמה כ"לינט, ילדת הפלא". "היינו שרות בטורקית שירים כבדים, עם נגנים שבאו מטורקיה. המיקרופון היה גבוה ממני פי שלושה. אנשים עמדו בתור, כמו בבית מרקחת, להדביק עלי שטרות של דולרים. עופר לוי, לפני שהתפרסם, היה מבקש שנעלה אותו לשיר. זה היה הזוי".
בגיל 16 הוציאה את להיטה הגדול הראשון בעברית, "אתה לא ראוי לאהבה הזאת", שאת מילותיו כתבה אחותה סימה, ללחן טורקי. הקלטות נמכרו בעשרות אלפי עותקים, אבל ברדיו התעלמו. "באותה תקופה המוסיקה המזרחית לא היתה רק בחיתולים, אלא בחרא של החיתולים. לא היה מצב להיכנס להשמעות".
בהמשך הוציאה לינט עוד קלטת, "אבל היא לא הופצה נכון, והמומנטום הלך לאיבוד. בארץ אתה מנסה כל הזמן לחתום על הקרח וזה נורא קשה".
באותן שנים, תחילת שנות התשעים, נוהלו לינט ואמה לילה על ידי האמרגן הירושלמי ישראל בונדק. הוא זיהה את הפוטנציאל ודירבן את הזמרת הצעירה לצאת לקריירת סולו, ללא הצלחה. "מאז קום המדינה לא נולדה כאן זמרת כמוה, בקנה מידה עולמי", נזכר בונדק השבוע. "אי אפשר היה שלא לקבל צמרמורות כשהיא פתחה את הפה. אם היתה נשארת בארץ, היא היתה יכולה להיות יותר גדולה מעופר לוי ושרית חדד".
על אף המילים החמות, ההתקשרות בין הצדדים הסתיימה בטונים צורמים, שכללו חילופי האשמות ותביעה משפטית שהגיש בונדק נגד לינט ואמה, בטענה שהפרו את חוזה הייצוג הבלעדי שחמתו עימו. הקשר בין הצדדים נותק בפברואר 1993, והתביעה הסתיימה בפשרה. כיום טוען בונדק שהיחסים תוקנו: "יש בינינו אהבה הדדית".
"אף פעם לא הצלחתי ליצור בארץ צוות נכון", אומרת לינט. "הכל מתחיל ונגמר באיך אתה משווק, כי שיווק נכון יכול למכור זבל. בהתחלה הופעתי בכל הארץ, אבל הכל היה בקטן, מועדונים קטנים. לא הגעתי לשום תוכנית אירוח בטלוויזיה".
אקורד הסיום שלה בישראל נרשם בקדם־אירוויזיון של 1993, שם הופיעה לצד אמה בשיר "אני אנא". השתיים הגיעו למקום לפני האחרון, ואחותה של לינט טענה ש"המשחק היה מכור, רצו לתת את האירוויזיון לשרהל'ה שרון".
מיואשות מהמאבקים ומהכישלונות עזבה לינט את הארץ עם אמה, לטובת איסטנבול. "באופן אירוני, הוצאנו את השיר שלנו בטורקית - והוא תפס שם", היא מדגישה בהנאה.
• • • •
בטורקיה הפכה אמה למנהלת האישית שלה. "אמא ויתרה על הקריירה בשבילי. היום מעריצים מבקשים ממני להקליט איתה דואט לזכר ימים עברו, אולי נעשה את זה".
ב־1995 היא הוציאה את אלבום הבכורה שנשא את שמה. "המפיק הטורקי המליץ לי לבחור בשם במה טורקי, שיעזור לי להיכנס יותר לתודעה, אבל כשהגעתי לשם הייתי ישראלית צברית בת 18, ומי זה הטורקי הזה שיגיד לי להחליף את השם. אז התעקשתי להישאר לינט.
"בדיעבד, אולי הייתי צריכה לקחת את השם של אמא שלי, לילה, כשם הבמה שלי. אולי זה היה צעד יותר חכם. אבל עובדה שזה מכר. כשהאלבום יצא הופעתי בטלוויזיה, ולמחרת כולם בטורקיה ידעו מי זאת לינט. נפלתי עליהם כמו פצצה. התחילו בטירוף להתקשר למפיק לשאול מי זאת, מאיפה הבאת אותה. זה היה מדהים. האלבום נמכר במיליון וחצי עותקים".
איך היה להשתלב כישראלית בטורקיה?
"מהרגע הראשון הם קיבלו אותי בזרועות פתוחות, במאה אחוז. אני הישראלית היחידה שעושה שם קריירה. לבמה אני עולה עם תליון 'חי'. כולם שם יודעים שאני ישראלית ומקבלים את זה באהבה גדולה, לא רואים בי זרה.
"בישראל הייתי 'הזמרת הטורקייה', ובטורקיה אני 'הזמרת הישראלית'. אני רואה בעצמי גם ישראלית וגם טורקייה, לא צריכה לבחור. תושבת העולם הגדול, שמסתובבת עם דרכון ישראלי".
ב־1999 נקלעו לינט, אמה ואחותה לרעש האדמה הקטלני, שגבה עשרות אלפי קורבנות. ביתן באיסטנבול קרס, והן מצאו את עצמן ישנות במשך שבוע במכונית בפארק.
בעקבות הטראומה ("יצאנו בין ההריסות ממש") חזרה לארץ וגרה ביהוד. "זה היה משבר עצום בשבילי, לעזוב בעל כורחי את טורקיה ואת הקריירה שהיתה לי שם. בכל לילה לפני השינה הייתי בוכה. פתחתי דוכן ממתקים בקניון ביהוד, אבל הוא לא הצליח. אני ועסקים לא הולכים יחד. גם השמנתי בחזרה ל־90 קילו".
היא הופיעה במועדוני מוסיקה יוונית, ובטלוויזיה היתה זמרת הבית בתוכנית של אלי יצפאן. "ועדיין, לא פירגנו לי. אין מה לעשות. אין נביא בעירו".
ב־2001, בניסיון לשקם את הקריירה בישראל, חתמה על חוזה ייצוג עם האמרגן והיוצר אלי לוי, המכונה "קפה". ב־2003 הוציאה בהפקתו את האלבום "אישה אחרת", אבל הסתכסכה גם איתו, והחליפה אותו בישראל סבן.
"שוב. לא הצלחתי לבנות סביבי את הצוות הנכון. אני אישה אמיתית. לא יודעת להמציא ולא יודעת לשקר. אני אישה שקופה וישרה. לא יודעת לשים על עצמי משהו שלא שייך לי".
• • • •
ב־2006, מקץ שבע שנים לא מוצלחות בארץ, קיבלה לינט הצעה ממפיק טורקי לחזור לטורקיה. "חזרתי, וגיליתי שיותר קשה לעשות קאמבק מאשר להתחיל משהו חדש", היא אומרת.
לפני כמה חודשים קיבלה הצעה לשפוט בתוכנית ריאליטי מוסיקלית בטורקיה, אחרי ששימשה מנטורית בתוכנית אחרת. לדבריה, דחתה את ההצעה, "בגלל לוחות הזמנים הצפופים".
"אני עובדת על אלבום מקורי חדש ועל אלבום קאברים שלישי. אני שואפת להגיש תוכנית אירוח משלי בטלוויזיה הטורקית ולהביא אליה זמרים מישראל ומיוון. אני מחכה לקבל לזה אישור ותקציב. הטורקים קצת מקובעים בקטע הזה, הם רוצים תכנים טורקיים, ואני רוצה יותר בינלאומי. בסוף אני אעשה את זה, זה קרוב".
היחס אלייך השתנה בעקבות המתיחות בין ישראל לטורקיה בשנים האחרונות?
"בפייסבוק יש לפעמים טורקים פנאטים שיכולים להגיד משהו על זה שאני ישראלית ויהודייה. אבל הם מבקרים ומטילים חרמות על זמרים מוסלמים יותר מאשר עלי. אני ממש לא מרגישה שם סכנה כלשהי.
"זה שאני ישראלית לא אומר שאני צריכה לתפוס צד, אני לא זמרת מחאה. אני זמרת נשמה שמנסה לרפא אנשים. יש מספיק טרור ומלחמות ובעיות, אני לא צריכה להכביד עוד, אלא לבוא מהמקום של הנחמה והשקט".
בחודשים האחרונים היו בטורקיה המון פיגועים. את מפחדת?
"אני נולדתי וגדלתי בארץ, אני יודעת מה זה פיגועים. גם בישראל אני יכולה להתפוצץ באוטובוס. זה גורל.
"לפני כמה שבועות היתה לי הופעה במועדון גדול באיסטנבול, ובמרחק כמה רחובות משם ירו טיל על תחנת משטרה. זה מפחיד, בטח שמפחיד. בתקופה כזאת העבודה עוצרת, הופעות נדחות או מתבטלות, אנשים מפחדים. כישראלית, זה מחזיר אותי לעבר ועושה לי המון טראומה".
"זה שאני ישראלית לא אומר שאני צריכה לתפוס צד, אני לא זמרת מחאה. אני זמרת נשמה" // צילום: רונן אקרמן
על נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, היא מדברת בלהט. "הוא מעריץ גדול שלי, אני מופיעה בהופעות פרטיות שלו ושומרת על קשר איתו ועם אשתו, אמינה, שעושה הרבה אירועי התרמה. בחגים שלנו ושלהם, או כשיש משהו שקשור לנשיאות, הוא מתקשר אלי לראות שהכל בסדר.
"דיברתי איתו ועם אשתו גם על האירוויזיון. כרגע טורקיה לא משתתפת, אבל הם אמרו לי שברגע שטורקיה תחזור לתחרות - אני אהיה הנציגה שלהם".
הישראלים לא מחבבים את ארדואן.
"אבל הוא נשיא המדינה, אין מה לעשות".
איפה היית בניסיון ההפיכה נגדו בקיץ?
"בבודרום, בשיא ההופעות. זה היה אסון, סיוט. חברים ובני משפחה שלי באיסטנבול, כולל אמא שלי, עברו טראומה. מטוסים של חיל האוויר הטורקי הרעידו את כל מי שגר על הבוספורוס. הם לא יצאו מהבתים יומיים, עד שזה נגמר".
• • • •
מי שיצפה בהופעת הבכורה הטלוויזיונית שלה בטורקיה, לפני 22 שנה, ייתקל במישהי שנראית שונה מאוד מלינט של היום. "עשיתי שינוי עצום בחיי לפני 15 שנה. ירדתי 40 קילו, עשיתי ניתוח באף, קצת בוטוקסים ומילויים. אני בת 40 שנראית בת 20, עם הרבה ספורט והרבה אמביציה. אבל השפתיים שלי תמיד היו כאלה.
"אני יודעת שאני נראית מיליון דולר. בשנים האחרונות אני בשיא. נראית מאוד נשית ומאוד סקסית. אבל אני משתמשת בזה רק כשצריך. כשאעלה לבמה בתל אביב, הקהל יסתנוור מאיך שאני נראית".
הטרידו אותך פעם?
"אף פעם. כנראה יש לי לוק שמרתיע. אני רואה איך מסתכלים עלי כשאני על הבמה, אבל תמיד ידעתי לא להרחיק לכת. תמיד שמרתי על דיסטנס ואמרתי שהבחור שאחלוק איתו את חיי לא יהיה חלק מהדבר הזה.
"אני אולי בין הזמרות היחידות בעולם שהצליחו ביושר, בלי לתת למפיקים או לאמרגנים שלהן לנצל אותן. אני לא מבינה את הקטע הזה. זה לא מתלבש עלי.
"תמיד הרגשתי את יד אלוהים מעלי ואת אבא שלי שומר מלמעלה. ככה אני מאמינה. אני חיה לבד ולא צריכה אף אחד. יש לי את אלוהים ואת המוסר שלי. אני יודעת מי אני ומה אני שווה".
את מוציאה עדיין שירים בעברית?
"אין לי בעיה לשיר בעברית. כשאני שרה 'יד ענוגה', 'חומות חימר' או 'אדון עולם', זה נשמע טוב. בקרוב אני מתכננת להוציא בארץ סינגל בשם 'תפילה', עם מילים שכתבתי בעברית בעצמי ללחן טורקי.
"אגב, תירגמתי לטורקית להיטים ישראליים, כמו 'ערב טוב לך' של ליאור נרקיס ו'כסף ואלכוהול' של דודו אהרון".
מה דעתך על ההצלחה של המוסיקה הים־תיכונית בארץ?
"זה מחמיא. כשאני הייתי מופיעה פה, לא היה כלום. היום יש הרבה יותר זמרים, והתודעה גדלה.
"גם השירים מאוד התקדמו. אני אומרת לעצמי, וואלה, אנחנו השקענו - והילדים האלה הצליחו. כל הכבוד. אני מוחאת להם כפיים. האחיינים שלי שולחים לי שירים חדשים. אני אוהבת, למשל, את 'איילון'".
את מתכוונת ל"דרך השלום".
"כן, כן. אחלה שיר. תפס לי את האוזן. הקצב שלו מאוד קליט. אפשר לעשות איתו משהו, אולי לשיר אותו בטורקית. אין לי בעיה לעשות דואטים עם כל הזמרים בארץ".
יש סיכוי שתחזרי לגור בארץ?
"יש לי כאן דירה ביהוד שאני שוהה בה כשאני באה לארץ. איפה שיותר צריכים אותי, שם אני אהיה. אם ירצו אותי יותר בארץ, אבוא יותר".
איפה נראה אותך בעוד עשור?
"החלום שלי הוא להוציא אלבום ביוון. יש לי ביקוש גדול גם במדינות ערב, אבל בגלל שאני ישראלית, אני לא יכולה להגיע לשם. גם לא עם הדרכון הטורקי, כי כתוב בו שאני ילידת ישראל.
"אני רוצה להיות הרבה יותר גדולה במזרח התיכון ולהיות בתוך שנתיים בחשיפה ברמה העולמית, לא משנה לי באיזו שפה".
asafn@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו