אנחנו מזמינים אותן הביתה, אך גם אוכלים במקום. נהנים מהן חמות ויש כאלה שמסוגלים לאכול אותן קרות. עם תוספת אחת או שתיים, עם החברים או לבד, אבל את הפיצה כמעט אין מי שלא אוהב. לקראת יום הפיצה הבינלאומי שחל השבוע (9.2), החלטנו גם אנחנו לחגוג את אחד המאכלים האהובים בעולם, להיזכר מאיפה היא הגיעה ויותר חשוב - לאן היא הולכת.
"המקור של הפיצה לא ידוע", מספר ג'וזפה ג'ורדנו, השף של הפיצרייה "דה פפה" ומי שגדל באחד המקומות הכי מזוהים עם הפיצה, העיר נאפולי שבאיטליה. "יש הרבה גרסאות של 'פיתה' - קמח דורום ומים - עם תוספות של שמן זית וגבינה, שהיו קיימות במצרים, ביוון העתיקה ובמקומות אחרים. זה הגיע לאירופה, יחד עם העגבניות, שנקראו אז 'התפוח הזהוב' והתחילו להשתמש בהן באיטליה".
ג'ורדנו מספר שאת הפיצה הראשונה עשו עם גבינת "לארגו" או עם פקורינו, וזו היתה מנת רחוב של עניים. "ב־1889 היתה מסיבה גדולה לכבוד המלכה מרגריטה, אשתו של אומברטו הראשון, בנאפולי. האגדה מספרת שהפיצאיולו (מכין הפיצה) רפאלה אספויזטו (הבעלים של המסעדה הראשונה בנאפולי, שבה אפשר היה לאכול פיצה) הכין עבורה פיצה בצבעי דגל איטליה, והשתמש במוצרלה ובבזיליקום (כדי ליצור משהו בצבעי דגל איטליה) וקרא לה פיצה מרגריטה. הפיצה החלה לנדוד בהגירה של האיטלקים לארה"ב, ומשם היא הגיעה לכל העולם, וכל מקום פיתח את המנהגים שלו לגבי עובי הבצק והתבלינים".
עידן פרידמן, סמנכ"ל שיווק דומינוס פיצה, מסביר: "פיצה נמדדת בשלושה חלקים: איכות חומרי הגלם, התוספות שקובעות המון בעולם של טעם ומיומנות הפיצאיולו".
משחקי חברה
אז למה הישראלים כל כך אוהבים פיצה? "פיצה לא אהובה רק בישראל, היא אהובה בכל העולם", אומר פרידמן, "לבצק חם עם גבינה איכותית קשה להגיד לא. אבל הסוד של הפיצה הוא בכך שהיא מאכל חברתי. המבורגר, לדוגמה, לא חולקים. הפיצה מגיעה במגש וגם במגש לכל אחד יכולה להיות תוספת משלו".
ברנרדו בלחוביץ', מייסד פיצה מטר בעבר ומייסד מסעדת סילו בחולון בהווה, אומר: "מכל מנות המזון המהיר הפיצה נחשבה תמיד למאכל הנגיש ביותר בעולם".

ענבל שטרן, מנהלת שיווק פיצה האט, מוסיפה: "חלק מהסיבות שהישראלים אוהבים מאוד פיצות הן זמינות המוצר והתמורה הגבוהה בהשוואה לכסף. מגש פיצה משביע כמה אנשים בעלות נמוכה יחסית". אלא שג'ורדנו לא ממש מסכים עם האחרים וסובר כי "הטעם בישראל השתפר והולך לכיוון הנכון, אבל ישראלים לא אוהבים פיצה כמו באיטליה. באיטליה אנשים הולכים לאכול פיצה פעם או פעמיים בשבוע וצורכים יותר. פיצה באיטליה זולה, בישראל היא עולה כפול".
פיצה משוקולד
כל אחד יכול למצוא את הטעם שהוא מתחבר אליו. בסקר מערכתי שערכנו התוספת שזכתה במקום הראשון היתה פטריות, ואחר כך זיתים ודאבל צ'יז. מיטיבי הלכת ציינו גבינה בולגרית, בצל, תירס, אננס ואנשובי.
בלחוביץ': "כשהקמתי את פיצה מטר בגיל 21 כל השוק היה זהה, הומוגני. כולם הגישו את אותן תוספות, אותם צבעים ואותם טעמים. החידוש שלנו היה בשיגעון של טעמים אחרים, ירקות כמו בטטה, סלטים שהוגשו על פיצה ורוטבי פסטה במקום רוטב העגבניות הנדוש".
פרידמן מוסיף: "עולם התוספות יצר מנעד מטורף של טעמים. יש היום פיצה טבעונית, פיצה מחיטה מלאה או פיצה משוקולד".

ג'ורדנו מספר: "כשהגעתי לארץ, הבאתי את הפיצה הנפוליטנית מאיטליה - קמח, עגבניות, שמן ואפילו תנור מיוחד. במזרח התיכון אנשים אוהבים חריף וזה בסדר, אבל פיצה זה לא טאקו עם קטשופ".
פטריות בחיפה, זיתים בירושלים
לפי מדד פיצה האט, התוספת האהובה בישראל היא זיתים. לטענת פרידמן, "התוספות שהכי עובדות בדומינוס הן זיתים ירוקים, פפרוני, פטריות ומוצרלה כפולה".
בדומינוס גם בדקו פילוח תוספות לפי ערים ומצאו כי התוספת האהובה ברעננה היא גבינת עיזים, בחיפה פטריות, בירושלים אוהבים את התירס, בתל אביב פפרוני, בבאר שבע זיתים ירוקים ובאשדוד עגבניות.
פיצה היא אקט חברתי, טוענים כל העוסקים בפיצה. מאכל נהדר לאירועים, למפגשי צפייה, העיקר שעושים אותה עם המוצרים הנכונים ובטעם הנכון. אז גשו גם אתם לפיצרייה הקרובה, תיזכרו במלכה מרגריטה, קחו סלייס ותיהנו. בתיאבון.
צילומים: gettyImagesטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו