במארס 1982 הגיעו ארבעה שחקני משנה של אופרת הסבון האמריקנית "דאלאס" לביקור יחצנות בישראל. מעט יותר משנה חלפה מאז עלתה הסידרה לשידור בערוץ 1, אלה היו ימים בלי אינטרנט או טלוויזיה רב-ערוצית, ולמרות שהתשובה שודרה בארה"ב שנה וחצי קודם לכן - בישראל התעלומה נותרה עדיין בלתי פתורה. על פי הדיווחים הבטיח בגין לשמור את הסוד כפי ששמר על סודות בזמן תקופתו במחתרת. בגין לא היה היחיד. בתחילת שנות ה-80 השאלה הזאת סיחררה את העולם, אנשים הסתובבו עם חולצות "אני יריתי בג'יי.אר", העיתונים פירסמו תיאוריות וניחושים, ולמרות שהתשובה כבר נחשפה לפני 30 שנה - עד היום אפשר להיתקל בתרבות הפופולרית במחוות כאלו ואחרות לאחת התעלומות הגדולות בהיסטוריית הטלוויזיה. השחקן לארי הגמן, ששיחק את ג'יי.אר, סיפר כי התקשורת העולמית הציעה לו רבע מיליון דולר על מנת שיחשוף את זהות היורה בו. "שלושה עיתונים מלונדון, מהאג ומדרום אפריקה", הוא נזכר. "חשבתי לספר לכל אחד מהם גירסה שונה כי זה מה שג'יי.אר היה עושה. אבל באותה תקופה הייתי במשא ומתן מול הרשת על המשכורת שלי ולכן לא עשיתי זאת. אם לא היה משא ומתן, זה היה אחרת". הגמן גם מכחיש כי התנגד לרעיון ההתנקשות בדמותו: "אתה צוחק? זה מה שנתן לי את הרעיון לדרוש יותר כסף. הם חשבו לעצמם: בואו נירה בבן זונה ונראה איך נפתור את זה מאוחר יותר. רק בפגרה בין העונות החליטו מי ירה בי. אהבתי את זה מאוד. היו כ-30 בני אדם שירו בי. הם צילמו כל כך הרבה אנשים. הצלם ירה בי, נערת התסריט, כולם נעמדו בשורה ואמרו: 'אני רוצה לירות בו! תקראו לאנשי הקייטרינג שגם יגיעו לכאן'. כולם ירו בג'יי.אר". לדברי פטריק דאפי, ששיחק את בובי יואינג, צוות השחקנים היה האחרון לדעת מי היורה כי "חברת ההפקה אירגנה לנו מסיבה במסעדה בלוס אנג'לס בערב חשיפת זהות היורה. בחוף המזרחי ידעו את התשובה שלוש שעות לפני כן. היתה לנו מסיבה נהדרת, אבל נעלו לנו את הדלתות. ברגע שאנשים בניו יורק גילו את זהות היורה הם התקשרו לקרובי משפחתם בלוס אנג'לס וסיפרו, ורק אנחנו במסעדה הנעולה היינו האחרונים לדעת. דברים כאלה אי אפשר לעשות היום, זה היה עידן מצוין בתולדות הטלוויזיה". "כאילו אף פעם לא הפסקנו" "דם אולי סמיך יותר ממים, אבל נפט סמיך יותר משניהם", מסביר ג'יי.אר יואינג את תפיסת עולמה של דמותו האכזרית והפופולרית בפרק הראשון של "דאלאס" 2012. ועכשיו, 34 שנים לאחר הבכורה של הסידרה המקורית, חוזרת דאלאס לסיבוב נוסף עם מרבית הדמויות המרכזיות של אופרת הסבון אשר חוללה מהפכה בטלוויזיה האמריקנית. אליהם מצטרף הפעם דור הילדים והנכדים של משפחת יואינג, שממשיכים להתקוטט ביניהם על כסף, כוח ועוצמה בד בבד עם ניהול פרשיות אהבים לוהטות. כי יש דברים שלא משתנים. השבוע תעלה ביס דרמה (ראשון, 21:15) הגירסה החדשה של אופרת הסבון, ומי שהתגעגע מוזמן להתמכר. "מותק, זה היה כמו לשוב הביתה", אמר הגמן בן ה-80 לכתבת "רויטרס" שהתעניינה איך היה לחזור לשחק את ג'יי.אר. "אין לי שום בעיה להיכנס חזרה לדמות. אני כבר לא יודע כמה ממנה זאת היא וכמה זה אני", מודה השחקן, שמתמודד עם מחלת הסרטן. "לא פרשתי. שחקנים אינם יכולים לפרוש. מה הם יעשו? לאחר שאמרו לי שפטריק דאפי (בובי) ולינדה גריי (סו אלן) גם משתתפים הסכמתי לחזור". ג'יי.אר אולי הזדקן, אך דמותו העוצמתית עדיין משחקת תפקיד מרכזי בסידרה, ונוסף על הגיל ושערות השיבה התווספו לדמותו המרתיעה גם גבות כסופות ושובבות. אותן הגבות הפכו לנושא דיון מרכזי בחודשים האחרונים בקרב הצופים והמבקרים בשל צורתן החייזרית, ואף היו חלק מרכזי בכתבת שער של מגזין הבידור "אנטרטיינמנט וויקלי". הגמן הסביר כי בעבר השתמש בשעווה כדי למנוע מהגבות להשתולל, "אבל חשבתי לעצמי, עכשיו אני זקן ויכול לעשות מה שאני רוצה אז אני נותן להן להתפרע". לדבריו, הגבות היו סוג של שדרוג לדמותו. "אני נושא איתי שוקר חשמלי קטנטן שגורם לגבות להזדקר ולרטוט כשאני כועס", התלוצץ. המאפרת של הסידרה, לין ברבר, סיפרה למגזין: "יש להן חיים משל עצמן. בבקרים, לאחר שאני מאפרת את לארי אני פשוט מרטיבה את האצבעות שלי עם מעט מים ולפעמים שמה משחה אם אחת מהן עושה לי בעיות". לעומת הגמן, שנכנס לדמותו ללא בעיה, השחקנית לינדה גריי הודתה כי נזקקה לקצת יותר זמן כדי לעבוד על הקאמבק. "הייתי חייבת לעשות הרבה שיעורי בית", הסבירה. "לקחתי את סו אלן לארוחת צהריים. היתה לנו ארוחת סו אלן-לינדה נהדרת. ככה אני יוצרת". עבור דאפי, "דאלאס" 2012 היא "בעצם כמו עונה חדשה של הסידרה המקורית. זה מרגיש כאילו אנחנו המשכנו לצלם את הסידרה, אבל אתם הפסקתם לצפות בה לתקופה מסוימת". למרות זאת דאפי חשש כי הסידרה לא תחודש כי "חשבתי שאף אחד לא יכול לעשות דבר כזה, בייחוד אחרי שכבר כשלו כמה ניסיונות קודמים לחדש את הסידרה". ההפקה המחודשת יצאה לדרך בתחילת השנה שעברה, לאחר שרשת הכבלים האמריקנית TNT הכריזה ב-2010 כי הגיעה לסיכום על צילומי פיילוט לסידרת ההמשך. אחוזי הצפייה שקיבלה בפרק הבכורה הכפול (כמעט 7 מיליון) זיכו אותה במהירות בעונה נוספת, על אף ירידה משמעותית ברייטינג ככל שהתקדמה העונה הנוכחית, שתסתיים השבוע בארה"ב. "דאלאס" המחודשת ממשיכה לעסוק בתככים בתוך משפחת יואינג. היא נכתבה גם עבור צופים שאינם מכירים את המקור, אך הרקע העלילתי והמיתולוגיה נשמרים. במוקד נמצאים ג'ון רוס יואינג השלישי (ג'וש הנדרסון) - בנם של ג'יי.אר וסו אלן - וכריסטופר יואינג (ג'סי מטקף), בנם המאומץ של בובי ופאם יואינג. שני הבנים נולדו במהלך הסידרה המקורית, ואת דמויותיהם גילמו שחקנים שונים. ב"דאלאס" 2012 ג'ון רוס הבוגר הפך לתעתיק של אביו: גבר חמדן, אגרסיבי, הממוקד בעשיית כסף ובקידוח נפט. באופן לא מפתיע, כריסטופר, בן דודו, גדל להיות גבר שדומה מאוד לאביו מבחינת סדר העדיפויות בחייו. בניגוד לג'ון רוס הוא יותר מתעניין בתפעול החווה המשפחתית, ומבחינה עסקית מקדם את עסקיו בתחום האנרגיה הנקייה ומנסה להתנתק מעסקי הנפט. ניגוד זה בין הדמויות הוא אחד המקורות המרכזיים למתחים במשפחה, על רקע רצונו של ג'ון רוס להשיב למשפחת יואינג את מעמדה המוביל בתעשיית הנפט המסורתית, בין השאר באמצעות קדיחת נפט בשטח החווה למרות התנגדות כריסטופר. מקור נוסף למתח הוא משולש רומנטי שבו מעורבת הלנה רמוס (ג'ורדנה ברוסטר), בתו של הטבח המשפחתי שהיתה ארוסתו של כריסטופר והיום היא שותפה עסקית של ג'ון רוס, שאיתו היא גם מנהלת רומן. את התככים בין בני הדור הצעיר של משפחת יואינג מלווים הוריהם ודמויות אחרות מהסידרה המקורית, בין השאר לוסי יואינג, ריי קרבס, ויריב משפחת יואינג קליף בארנס. נקודת מפנה תרבותית במקור, "דאלאס" כלל לא היתה אמורה להיות סידרה עונתית, ובטח לא אחת שתשרוד על המסך במשך 14 עונות (מאז 1978 ועד 1991). היא עלתה למסכים ב-2 באפריל 1978 ב-CBS כמיני-סידרה של חמישה פרקים בלבד, אולם הרייטינג הגבוה והבאזז המרשים שיכנעו את הרשת כי יש לה בידיים זהב. בספטמבר 1978 חזרה לעונה שנייה, שכבר כללה 24 פרקים, ובשלב מסוים אף היתה לתוכנית הנצפית ביותר באמריקה. "דאלאס" דורגה כאחת מ-100 הסדרות הטובות אי פעם בדירוג של המגזין "טיים" ב-2007; הפרק הרביעי של העונה הרביעית, שבו נחשפה זהותה של היורה בג'יי.אר, השיג שיא צפייה בארה"ב ודורג ראשון בכל הזמנים עם כ-41.5 מיליון צופים, שייצגו כ-53 אחוזים ממשקי הבית. שנתיים לאחר מכן הסידרה "מ.א.ש" עקפה את "דאלאס" ושברה את השיא. הסידרה עסקה בתולדות משפחת יואינג העשירה שמתגוררת בעיר דאלאס אשר במדינת טקסס. היא שאבה מאפיינים רבים מעולם המערבונים - חוות גדולות, בקר, כובעי בוקרים, מבטאים טקסניים מגוחכים, כוחנות ויזמות אמריקנית. בתוך כל זה שילבו הכותבים התרחשויות שיצרו אופרת סבון משובחת - תככים ומזימות, מין, אהבה ושנאה, וגם את מיטב האופנה של שנות ה-80, כולל בגדי ים מינימליים ושמלות נוצצות. הפתיח המוסיקלי הדינמי, שהלחין ג'ראלד הימל והתנגן על רקע התמונות של העיר דאלאס וסביבתה, יישמע לכם מוכר גם אם לא ראיתם אותה מעולם. לצופי הטלוויזיה של היום קשה להבין את חדשנותה של "דאלאס". ב"ניו יורק טיימס" הגדירו את השפעתה כ"נקודת מפנה תרבותית", מאחר שהיתה כל כך שונה ממה שהוצג עד אז בטלוויזיה. אופרות סבון שודרו עד אז רק בבקרים, אולם "דאלאס" הותאמה לשעות הערב וגם שברה את הכללים בכך שהתמקדה בעשירים, ובייחוד בדמותו המרושעת של ג'יי.אר. "דאלאס" הציגה סוג חדש של מיליונרים. היא השפיעה במובן מסוים על כל אופרות הסבון שנוצרו אחריה - "שושלת", "נוטס לנדינג", "מלרוז פלייס" ו"רמת אביב ג'" המקומית - כולן היו בנותיה. סיפור המסגרת עסק במאבקי הכוחות בין משפחות יואינג ובארנס, שמסתבכים כאשר בפרק הראשון פאם בארנס (ויקטוריה פרינסיפל) התחתנה במפתיע עם בובי, הבן הצעיר במשפחת יואינג. מעברה של פאם לחווה כרעייתו של בובי הכעיסה את ג'יי.אר, שתיעב את בני משפחת בארנס וניסה בעקביות לחתור תחת מערכת היחסים של הזוג. בנוסף, אחיה של פאם, קליף בארנס, שירש מאביו את שנאתו ואת כעסו על בני משפחת יואינג, היה בעמדה דומה לזאת של ג'יי.אר בכל הקשור לזוגיות שלה עם בובי. למרות שהפרקים הראשונים התמקדו בדמותו של בובי ובזוגיות עם פאם, ככל שחלף הזמן הפך ג'יי.אר התחמן אך הכריזמטי לדמות המרכזית. הדבר גם מתבטא בכך שג'יי.אר הופיע בכל 357 הפרקים של הסידרה. דמות נוספת שהפכה לדומיננטית למרות שלא הוצגה בחמשת הפרקים הראשונים כמרכזית היתה סו אלן יואינג, אשתו האלכוהוליסטית, התככנית והסובלת של ג'יי.אר. לעזוב בשיא, ואז לחזור ההצלחה הגדולה של "דאלאס" נבעה בין השאר מהסיומים המותחים במיוחד (cliffhangers) של פרקי סיום העונה. הפרק האחרון בעונה השלישית, "בית מפולג", נגמר עם התהייה המיתולוגית "מי ירה בג'יי.אר-" היוצר דיוויד ג'ייקובס דרש שיכתבו תסריטים שונים לפתיחת העונה הרביעית, ואחת האפשרויות היתה להרוג את דמותו של ג'יי.אר אם המו"מ עימו יתפוצץ. בעונה הרביעית התוודתה קריסטין שפרד, אחותה של סו אלן, במהלך שיחה ביניהן כי היא זו שירתה בבעלה. למרות זאת ג'יי.אר לא דיווח עליה לרשויות, לאחר שהתברר כי היא בהריון עם כריסטופר, שהפך לבנם המשותף של בובי ופאם יואינג. מבולבלים? גם אנחנו. תפנית עלילתית נוספת נמשכה שנה שלמה. בסיום העונה השמינית ב-1985 הרגו היוצרים את בובי יואינג, לאחר שהשחקן פטריק דאפי עזב מתוך שאיפה לפתח קרירה עצמאית. "עזבתי בסיום החוזה שלי. הסידרה היתה פופולרית מאוד, היינו כולנו מוכרים כשחקנים ולא ידעתי שזה יימשך 13 שנים. חשבתי שאם יש זמן מתאים לעזוב סידרה מצליחה בשביל משהו אחר אז זה רק כשהיא נמצאת בשיא, וזה בדיוק היה הזמן. אולם לא היתה לי הצלחה גדולה כמו שחשבתי שתהיה לי, ואז קיבלתי טלפון מהגמן". הרייטינג החל להידרדר, ובסיום העונה התשיעית היא ירדה למקום ה-11 במדד נילסן האמריקני. דאפי ו"דאלאס" החליטו להתאחד מחדש. לאור העובדה שבובי נהרג עונה קודם לכן, האופציות להחזרתו היו מצומצמות. הפתרון העלילתי שנבחר הראה בפתיחת העונה את אשתו פאם מתעוררת משינה ופוגשת במקלחת את בעלה החי. למעשה העונה התשיעית כולה היתה חלום של פאם ולא התרחשה מעולם, והעונה העשירית למעשה ממשיכה את אירועי העונה השמינית. אחרי 14 עונות ו-357 פרקים, הרייטינג של "דאלאס" כבר היה בקרשים. מהתוכנית הנצפית ביותר בתולדות הטלוויזיה היא הפכה לסאגה טרחנית עד כדי גיחוך שדישדשה באזור המקום ה-60 בטבלת הדירוג בארה"ב. ב-1996 קיבלו המעריצים פתרון לסצנת הסיום של הסידרה, שבה הסתגר ג'יי.אר בחדרו ונשמעה ירייה - בסרט הטלוויזיה שנקרא "דאלאס: שובו של ג'יי.אר" התברר כי ג'יי.אר לא ירה בעצמו אלא במראה, הוא עבר להתגורר בלונדון וחידש את מאמציו להשתלט על חברת הנפט המשפחתית. עכשיו הם חזרו אלינו. "דאלאס" 2012 לא מצליחה לדגדג את ההצלחה המקורית - סידרה שבימי טרום הכבלים והלוויין ריכזה סביבה את כל העולם. אנשים היו משנים תוכניות כדי לא להחמיץ את המפגש השבועי עם ג'יי.אר; בקיבוץ גנוסר אפילו הזיזו את אספת החברים הקבועה משבת לראשון בגלל שידור הסידרה (ואז חזרו להיפגש בשבתות כשהסידרה עברה לימי ראשון). מה הפך את "דאלאס" לכזאת סידרה בלתי נשכחת? ב"ניו יורק טיימס" סיכמו את זה כך: "לא היו אז הרבה תוכניות לצפות בהן, ושום דבר אחר בטלוויזיה לא היה כזה עסיסי ומלא חיים".
שהיה באותה העת ערוץ הטלוויזיה היחיד בישראל, וההיסטריה בארץ היתה בשיאה. סטיב קנאלי, סוזן הווארד, לי מקלוסקי ואודרי לנדרס ביקרו בקפה כסית, בבית התפוצות ובחיפה, ואז התייצבו למפגש עם ראש הממשלה מנחם בגין במעונו בירושלים. בגין היה נרגש. הוא קיבל כובע בוקרים אותנטי מהשחקנים, ואז פנה לקנאלי וביקש ממנו ללחוש לו באוזן את התשובה לשאלה שהטרידה את כל המדינה: מי לעזאזל ירה בג'יי.אר-
* * *
מכבדים את העבר
"דאלאס" מודל 2012 היא אחת הסדרות החמות של הקיץ. יחסי ציבור ורייטינג נאה הם דבר אחד, אך הביקורות האוהדות אינן עניין של מה בכך. עם שידור פרק הפתיחה, המבקרים קיבלו בברכה את משפחת יואינג, ותיקים כחדשים, ובישרו כי אכן יש חדש תחת השמש הטקסנית מעל חוות סאות'פורק. היוצרים והכותבים סיפקו את הסחורה.
מלבד העלילה, הכוללת אלמנטים מודרניים דוגמת שימוש במקורות אנרגיה ירוקים ולא רק התעסקות בקידוחי הנפט, הסידרה הצליחה להעביר את הדרמה המשפחתית הבלתי פוסקת בלי שתיראה מנותקת מהמציאות. הליהוק הנוסטלגי של לארי הגמן, פטריק דאפי ולינדה גריי הוכיח עצמו כבלתי נפרד מהנוף של "דאלאס", אך עדיין לא פגם בבניית הדמויות הצעירות, במה שהבטיח שאכן יש עוד סימני חיים במותג המהולל.
הנוכחות של שלושת השחקנים המבוגרים היא שנותנת את הטון לקו שבו פוסעת התוכנית, אך הסיפור האמיתי הוא שהם רק חלק קטן ממנו - ופה למעשה טבוע הכוח של "דאלאס" החדשה כסידרת דרמה בת זמננו. בניגוד לעיבודים מחודשים דוגמת "הוואי חמש אפס" או "בברלי הילס 90210", כאן מכבדים יותר את העבר ולא רק מתרפקים עליו בקריצות מתוזמנות היטב. ברור שלשלושה אין יותר מדי הצעות לשחק בגילם במופלג, ובכל זאת הם משתלבים באווירה הרעננה של סאות'פורק בלי להאפיל על יורשיהם.
באותה נשימה, לא היה זה מופרך כי גיבורי עבר, למשל קליף בארנס או הדודנית הצוהלת לוסי יואינג, השתלבו גם הם בסצנות ספורות, כדי לשמר את רוח המשפחתיות המבוססת של הסידרה. גם כאן, הם לעולם לא המנוע אלא עיטור נחמד לטובת הצופים הבוגרים. חתונות, בגידות, התמכרויות, מניפולציות וכל היתר הם במרכז העלילה כמתבקש. ג'וש הנדרסון (ג'ון רוס) וג'סי מטקלף (כריסטופר), שניהם בוגרי "עקרות בית נואשות", לחלוטין שוחים בבריכה מוכרת ועושים עבודת משחק לא רעה בכלל.
ההתמקדות של הכותבים בדמויות הבנים של ג'יי.אר ובובי, ג'ון-רוס ג'וניור וכריסטופר בהתאמה, נבנית על סמך היריבות של אבותיהם. מובן שממשיכי דרכם הם הטוב מול הרע במשוואה הקלאסית, אולם המתיחות היא סביב העובדה שבנו של בובי מאומץ, מה שלעד מעמיד בספק את עובדת היותו יואינג אמיתי. אם בעבר היריבות היתה בין האח הבכור לצעיר, כעת לגיטימיות השיוך למשפחה היא הגרעין, כולל הנערה היפה שהשניים רבים עליה. כי אין ביזנס ואינטריגות באופרת סבון לילית ללא בחורה מפתה שתטרוף את הקלפים.
"דאלאס" החדשה הוזמנה לעונה שנייה בשלב יחסית מוקדם לאחר עלייתה לשידור בארה"ב, מה שבאופן גורף העניק את החותם לכך שמדובר בעיבוד מוצלח. היא חצתה את משוכת המבקרים הוותיקים שזוכרים את המקור וכן אלה הצעירים שמצאו את עצמם מתעניינים בדור החדש. אל תתפלאו אם צאצאי קרינגטון מ"שושלת" יהיו הבאים בתור להגיח מהנפטלין. אלקסיס ממתינה לצלצול.
דודי כספי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו