זיכרון מתעורר לחיים

ערב מלחמת העולם השנייה היתה אריקה פרסט נערה ככל הנערות. היא התגוררה עם משפחתה במורסקה סובוטה, אז עוד עיר תוססת בשטח יוגוסלביה. באפריל 1941 פלשה גרמניה הנאצית ליוגוסלביה והכניעה את צבאה בתוך ימים אחדים. אזור פרקמוריה ובכללותו מורסקה סובוטה סופחו לשטח הונגריה.

החל מ־1943 מצבם של היהודים החריף משמעותית. כעבור שבועות מספר, בשעה חמש בבוקר, נשמעו מהלומות על דלת הכניסה של בית משפחת פרסט. הם נצטוו לארוז את חפציהם ולהתייצב בתוך חצי שעה בבית הכנסת. מכאן פוסע סיפורה של אריקה בת ה־13 בנתיב הקודר, החוזר על עצמו פעם אחר פעם ובכל זאת נותר בלתי נתפס - הנסיעה ברכבת, ההגעה לאושוויץ, עבודות הפרך, האלימות, הרעב, הקור, ההשפלה. אריקה, אחותה ואמה שרדו את אושוויץ כנגד כל הסיכויים ובחרו לשוב לביתן, בתקווה לפגוש באביהן, שככל הנראה נספה בבוכנוולד. מורסקה סובוטה נמצאת כיום בשטח סלובניה, ואריקה היא למעשה ניצולת השואה היחידה שמתגוררת בסלובניה כולה. 

היסטוריה דרך קוד

סיפורה של אריקה פרסט תופס מקום מרכזי ב"The Land of Shadows", ספר ייחודי פרי עטם של פרופ' אוטו לות'ר ומרטין פוקגאר, העוסק בשואת יהודי סלובניה. הספר, שפורסם במקור ב־2012 כחוברת צנועה, במטרה לסכם את קורות יהדות סלובניה במלחמת העולם השנייה וכדי שישמש כלי עזר למורים בסלובניה ובמדינות שכנות, עבר גלגולים מפתיעים עד שהפך, תוך שיתוף פעולה עם סטודנטים מהמחלקה לתקשורת חזותית במרכז האקדמי ויצו חיפה, לספר אינטראקטיבי ייחודי, שעיון בו מעלה שאלות רבות על הוראת השואה לתלמידים ב־2017 והלאה, לא רק בעולם - כי אם גם כאן. 

"The Land of Shadows" בפורמט המחודש הושק חגיגית ב־10 בינואר, לצד סרט תיעודי שיצרה האנה סיינטפרי, בתה של שגרירת סלובניה וסטודנטית לקולנוע באוניברסיטת לובליאנה, שליוותה מקרוב את העבודה על הספר. אך קדמו לכך שנתיים של עבודה מאומצת שתחילתן בפגישה בין פרופ' אוטו לות'ר, ראש המכון למחקר היסטורי בלובליאנה לירון שין (Jewboy) - ראש המחלקה לתקשורת חזותית ועיצוב גרפי בוויצו חיפה, כמו גם מעצב ואנימטור מהמובילים בתחומו. 

כריכת הספר "The Land Of Shadows"

"במהלך הפגישה אוטו לות'ר העלה את נושא החוברת, וציין שמבחינת הערכים העיצוביים יש מקום לשיפור", מספר שין, "ושאל אם נרצה לקחת את החוברת כפרויקט". שין עיין בחוברת, שנשאה בשלב זה אופי מתנ"סי למדי, וגייס את כל כישורי הדיפלומטיה שלו כדי להסביר בעדינות המרבית שבכל הנוגע לערכים האסתטיים שלה, לא מדובר במוצר מזמין במיוחד. המחלקה לתקשורת חזותית מקיימת שיתוף פעולה ממושך ופורה עם בית הספר הבינלאומי להוראת השואה ביד ושם, שבמסגרתו יוצרים הסטודנטים מדי שנה עבודות בהשראת תמה שנתית, "כך שהשאלה כיצד להנגיש את החומר הזה לבני נוער, בלי לגרום להם להיסגרות ולחרדה, היא שאלה שאנחנו מתמודדים איתה כל הזמן", אומר שין. 

עושה רושם שלשין אג'נדה מוצקה בנושא. "ברור היום שהכלים הישנים להוראת השואה, כל אותם ספרי שחור־לבן ולצידם הסרטים שהיו מוקרנים בערוץ הראשון עם מראות הזוועה - כבר לא עובדים. כפי שעבורי זו טראומה, כך גם  תלמידים רבים נרתעים מהחומר שמוצג בדרך הזו, וכתוצאה מכך לא לומדים דבר". 

שילוב בין טקסט לטכנולוגיה. ירון שין, ראש המחלקה // צילום: הרצי שפירא

שין הציג ללות'ר אפשרות אחרת, להפוך את החוברת לספר שהסיפור ההיסטורי בו מלווה באיורים ובמושגים אינטראקטיביים - ספר מודפס המתעורר לחיים. הסיפור המרכזי, דהיינו קורות יהודי סלובניה וסיפורה של אריקה פרסט, ילווה באיורים ובמושגים אינטראקטיביים - לצד כל מושג שייכתב בקצרה יופיע קוד QR שאפשר לצלם בעזרת הסלולר או הטאבלט ומייד שולח את הקורא לאינפורמציה נוספת ונרחבת יותר, למשל לשיטוט בוויקיפדיה. בדומה לכך, אפשר לסרוק כל איור ובכך להפוך אותו לאנימציה קצרה מלווה בסאונד, כמו סצנה בקולנוע. 

יצירה דינאמית

למעשה הציע שין ללות'ר להפוך את הספר המודפס ליצירה פתוחה ודינמית. "תלמיד שניגש ללמוד את הנושא צריך להסתקרן, להימשך לתוך חוויית הקריאה", הוא אומר. לות'ר אימץ בשמחה את הצעותיו של שין, שהיתנה את שיתוף הפעולה בכך שיאפשר למחלקה לפרק ולהרכיב מחדש את הספר, כולל את תוכנו. לספר צורפו עבודות של סטודנטים, שנוצרו במסגרת שיתוף הפעולה עם בית הספר להוראת השואה, כמו גם תמונות שתרמו מרצים וסטודנטים: הספר נפתח בתמונות של ניצולי שואה מיהדות סלובניה ומסתיים בתמונות שלהם עם ילדיהם ונכדיהם, חלקם אף סטודנטים בבית הספר. "אותם אנשים ששרדו את השואה, מציגים תמונות שיש בהן המשכיות ואופטימיות", כך שין. 

איור מתוך הספר של יערה הירש ונטי שמעוני, בוגרות ויצו חיפה

שיתוף הפעולה שנוצר היה מקיף: גרעין של סטודנטים היה אחראי לאיור ולאנימציה. אחרים סייעו בהפקת הסרט הדוקומנטרי או תרמו עבודות אמנות לספר, לצד סטודנטים, מרצים ואנשי סגל שהתראיינו לסרט. כחלק משיתוף הפעולה עם המכון בלובליאנה נסעו הסטודנטים לסלובניה ופגשו את אריקה פרסט, "אישה מבוגרת אך צלולה, נעימה ומרתקת, מפגש מרגש שהוסיף רובד לעבודה על הפרויקט".

איור מתוך הספר

"The Land of Shadows" מיועד לתלמידים אירופאים, אך לאחר הקריאה בו אי אפשר שלא לשאול אם הוראת השואה בישראל תעבור בעתיד אבולוציה דומה. "טוענים שספרים דיגיטליים דוחקים את ספרי הקריאה המודפסים. מה שיפה בפרויקט הזה בין השאר הוא שהטכנולוגיה כאן מעניקה תוספת לספר המודפס ומשרתת אותו. הפרויקט מתייחס לספר המודפס בכבוד". ובעתיד? "אני לא סבור שעשינו כאן דבר מה חדש, אך זהו בהחלט שכלול של הפורמט, ואני מאמין שבעתיד אלה הכיוונים שאליהם אנו הולכים - טכנולוגיה שמתווספת לספר ומעניקה לו אפשרויות חדשות וחדשניות".

לצפייה באנימציות שנפתחות בספר כאשר סורקים את הברקוד (בסלולר או בטאבלט) שמופיע לצד האיורים:

https://vimeo.com/165036860?ref=em-v-share

https://vimeo.com/165036658

: https://vimeo.com/165036782?ref=em-v-share

: https://vimeo.com/165036357?ref=em-v-share

 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו