רגע החטיפה: מחבלי חיזבאללה פותחים את דלת ה"האמר" הפגוע, בתוך שטח ישראל

הכאב והתסכול

לא קל לראות: ארגון חיזבאללה פירסם סרט המתעד את חטיפת שני חיילי המילואים אודי גולדווסר ואלדד רגב ז"ל ביולי 2006 • מהסרטון עולה, שלב אחר שלב, הקלות הבלתי נסבלת של הפעולה שבה נהרגו שלושה חיילים נוספים • שלמה ומיקי גולדווסר: "נסראללה שחושב שהוא גיבור גדול, הביא חורבן והרס לעם שלו ומאז הוא עדיין מסתתר במחילה שלו"

לא קל לראות את סרט חטיפתם של אודי גולדווסר ואלדד רגב, שפירסם חיזבאללה במהלך סוף השבוע. אף שאין בסרט דם או צילומי זוועה, שתי הדקות וקצת שפורסמו מספיקות כדי להציף מחדש את כל רגשות הכעס והתסכול אצל כל מי שמכיר את הפרטים הנוגעים למה שאירע ב-12 ביולי 2006 בעיקול הכביש שליד קו דיווח 105 על כביש הצפון.


בעולם הקלישאות אפשר שהיו קוראים לזה "ברווזים במטווח", או "כצאן לטבח", כי זה מה שהיו רכבי ההאמר של חיילי המילואים - מטרה שאננה, חסרת מודיעין או הגנה, הנעה באיטיות מצמררת אל סופה הטרגי. ללא מידע מוקדם, בלי תצפיות מלוות או מיגון מתאים, קבוצת מילואימניקים במה שהיה אמור להיות פטרול הבט"ש האחרון שלהם לפני החזרה הביתה.

הסרט שפורסם מראה רק חלק מהתמונה, וייתכן שהוא גם ערוך. המחבלים חוצים את הגדר בלי בעיה, נעים לשטח הישראלי, נעזרים במקור אש מכיוון נוסף. עד כאן הכל ידוע, מוכר מהתחקירים, מעצבן בעיקר בגלל המהלומה שאנו סופגים בשעת הצפייה לנוכח הקלות הבלתי נסבלת שבה הניח צה"ל לשלושה חיילים להיהרג ולשניים להיחטף ללבנון.

בחלק הדרמטי הסרט נעצר. את רגע החטיפה לא רואים, ואין זה מקרי. חיזבאללה מעולם לא דיווח אם חטף את גולדווסר ואת רגב בחיים או כשכבר היו מתים. צה"ל ערך בדיקות בליסטיות ורפואיות, אסף מודיעין וחקר עדים, אבל השורה התחתונה נותרה עלומה. לא שזה משנה במשהו את השורה התחתונה - שחשובה בעיקר למשפחות - אבל סימני השאלה ייוותרו לפחות עד שחיזבאללה יחליט לסחוט עוד קצת את הלימון הזה.

השאלה המעניינת האחרת שנותרה פתוחה היא מה פתאום החליט חיזבאללה לפרסם את הסרט הזה דווקא עכשיו. מומחים מעריכים שזה קשור למצבו הפנימי הלא נוח בלבנון ולמלחמה הציבורית-פוליטית-תקשורתית שהוא מנהל. אבל אפשר לחשוד שיש לפרסום גם מניע נוסף: ישראל הזהירה בימים האחרונים כי תנקום בארגון על הפיגוע בבורגס, וחיזבאללה מזכיר בתגובה מה הוא מסוגל לעולל.

הלקח הזה חשוב לכולנו, בעיקר כדי לחדד את הערנות שחסרה ב-2006 (תולדה של שנות הזנחה מאז הנסיגה מלבנון) ולהזכיר שלמרות יחסי הכוחות הברורים - ישראל וצה"ל חזקים בהרבה - יש לחיזבאללה יכולת לא מבוטלת לפגוע ולהכאיב נקודתית בחטיפה וגם במערכה רחבה בהרבה.

* * *

בקלות בלתי נסבלת

שש שנים לאחר חטיפתם של שני חיילי המילואים אהוד גולדווסר ואלדד רגב ז"ל, פירסם החיזבאללה סרטון שבו מתועדת החטיפה. בסרטון ששודר ברשת הלבנונית אל-מידיאין נראה ההאמר שבו נסעו נעצר, לאחר שספג אש מהמארב. החיילים אינם משיבים אש. התיעוד מראה את מחבלי חיזבאללה חוצים בקלות את גדר הגבול ומתקרבים לג'יפ. ברגע שהם פותחים את דלת הרכב הצבאי, התמונה קופאת והוצאתם של רגב וגולדווסר מהג'יפ אינה נראית.

צבי רגב, אביו של אלדד, אמר: "הסרטון לא מחדש כלום. נסראללה מנסה לפרוט לנו על העצבים באמצעות הרגשות". שלמה ומיקי גולדווסר, הוריו של אהוד, אמרו: "נסראללה נמצא במצוקה. נסראללה, שחושב שהוא גיבור גדול, הביא חורבן והרס לעם שלו ועד עכשיו הוא מסתתר במחילה שלו". אלמנתו של גולדווסר, קרנית, אמרה: "האם הסרטון הוא לא הוכחה מספקת לאיחוד האירופי שחיזבאללה הוא ארגון טרור-"

דניאל סיריוטי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו