"כולם מתו-" שאלה הילדה

שהתעוררה אתמול בבית החולים, רחל אפרת בת ה-7 לא הצליחה כנראה להבין אם כל זה קרה באמת או שמדובר בחלום בלהות. "כולם מתו-" שאלה שוב ושוב את הקרובים שהקיפו את מיטתה, אולי כמי שמנסה לא רק לברר מה עלה בגורל משפחתה אלא גם כאילו אם רק תשאל, אולי בכל זאת יתברר שזה היה סיוט. אבל על פניהם של האנשים ליד המיטה לא היתה כל נחמה.

כמה שעות לפני כן, קצת לפני השעה ארבע, הגיעה רחל לבית החולים, סובלת מחבלות גופניות קלות עד בינוניות, אבל לנגד עיניה תמונות שלא באמת אפשר להכיל.

"אני נמנע משימוש בביטויים כגון 'אירע כאן נס', אבל הילדה יצאה כמעט ללא פגע מתאונה שבה נהרגו הוריה וששת אחיה ואחיותה", אמר אתמול ד"ר מיקי הלברטל, מהנהלת בית החולים רמב"ם, "היא אפילו זכרה רסיסי פרטים מהתאונה, כמו זה שהיא ניסתה להעיר את הוריה והם לא זזו".

זו גם התמונה שנצרבה בתודעתו של אלי לנקרי (52), תושב טבריה שמתגורר סמוך לזירת התאונה שבשעה 01:25 מיהר לתהום, אל הרכב הבוער. "ראיתי את הילדה שעמדה במרחק מטר מהרכב", שיחזר אתמול, "הבנתי מהילדה שהיא ניסתה להעיר את הוריה ואת אחיה, אבל לא שמעה מהם כלום ואז חילצה את עצמה מהרכב. היא היתה בהלם, שיניה שבורות, ואמרה לי: 'הם מתים, הם מתים, אבא ואמא מתים, תעזור להם'. הרמתי אותה על הידיים, הרחקתי אותה מן האש והעליתי אותה מהתהום לכביש, שם העברתי אותה לטיפול רפואי. חזרתי לרכב הבוער. לא נשמעו צעקות, רק קצת פיצוצים והאש גברה. מסביב היו ספרי תורה מפויחים. צעקתי לעבר הרכב אם מישהו צריך עזרה, אבל איש לא ענה", סיפר.

תחילה הוסעה רחל לבית החולים פוריה בטבריה, אולם מאוחר יותר הועברה לחיפה. לאחר סידרת בדיקות, אושפזה הילדה במחלקה הכירורגית, שם התקבצו סביבה הקרובים ועובדי הרווחה.

"אבא נהג באוטו והבנו שיש בעיה", שיחזרה רחל באוזני הנוכחים את השניות האחרונות, "לפני שהאוטו התהפך, אמא קראה תהילים ונישקה אותנו. אני זוכרת שהיתה אש ובגלל שלא הייתי עם חגורת בטיחות, הצלחתי לפתוח את הדלת של האוטו ולצאת. ניסיתי לקרוא לאמא ואבא אבל הם לא ענו לי".

אבל בין השחזורים, ההבנה שהנורא מכל קרה שבה וחמקה מהילדה. "קשה לה להבין שהיא איבדה את כל משפחתה", אמרה קרובת משפחה, "שוב ושוב היא שאלה, 'הם מתו? כולם מתו-' כל הזמן היא קוראת לאמא". מנהלת השירות הסוציאלי ברמב"ם, רוני גגין, אמרה שקשה להעריך עד כמה מבינה הילדה את אשר אירע. מי שבישרה לרחל באופן פורמלי כי משפחתה נספתה היתה קצינת הנפגעים של מחוז חוף במשטרה, רפ"ק מיכל אייל. "אחרי שהסברנו לה שהוריה ואחיה אינם בחיים, היא פרצה בבכי".

"איפה אישן הלילה-"

דקות אחרי האסון, ממררת בבכי, שאלה רחל מה יהיה איתה. סגן ראש משמרות סיור במשטרת טבריה שהגיע לזירה וקיבל את הילדה מידי אלי לנקרי, סיפר לגל"צ: "השכבתי אותה על המדרכה, ליטפתי אותה וניסיתי להרגיע אותה תוך שהיא ממלמלת כל הזמן, 'איפה אני אישן בלילה? מה אני אעשה בלילה-'"

אבל כבר אתמול החלו בני משפחת אטיאס המורחבת להתגייס כדי לעזור לה. "כולנו סביבה ומחבקים אותה. הבטחנו לה שהיא לעולם לא תישאר לבד כיוון שאנחנו נשמור עליה כאן וההורים והאחים והאחיות שלה ישמרו עליה מהשמיים", סיפרה קרובת משפחה. אחיו של רפי אטיאס, איציק, הבטיח: "אין מה לעשות, צריך להמשיך הלאה ולהביט קדימה. נשמור על הילדה, נעטוף אותה בחום ובאהבה, נאמץ אותה ונעניק לה בית חם ומשפחה".

בהכנת הכתבה השתתף דניאל סיריוטי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו