"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
גם השנה: עידוד כפרות בכסף, ולא בשחיטה
משרד החקלאות ופיתוח הכפר העלה בימים אלה קמפיין הסברה לעידוד הציבור לקיום מנהג הכפרות, בכסף ולא בתרנגולות
מנהג תרנגול כפרות (ארכיון) , יהושע יוסף
מנהג תרנגול כפרות (ארכיון) | צילום: יהושע יוסף

גם השנה: עידוד כפרות בכסף, ולא בשחיטה

משרד החקלאות ופיתוח הכפר העלה בימים אלה קמפיין הסברה לעידוד הציבור לקיום מנהג הכפרות, בכסף ולא בתרנגולות

, עודכן
0

לקראת חגי תשרי ולקראת יום הכיפורים תשע"ז הבאים עלינו לטובה: משרד החקלאות ופיתוח הכפר העלה בימים אלה קמפיין הסברה לעידוד הציבור לקיום מנהג הכפרות, בימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים, בכסף ולא בתרנגולות.

שר החקלאות ופיתוח הכפר, ח"כ אורי אריאל, אמר: "זה דורות שמנהג הכפרות הוא חלק מהמסורת שלנו לקראת יום הכיפורים. בשנים האחרונות אנו עושים מאמץ לעודד את הציבור להמשיך את המנהג החשוב הזה, אבל לא על ידי תרנגולות שמובלות לשחיטה, אלא באמצעות כסף שהולך לתרומה. זה נכון פעמיים, פעם ראשונה מהיבט של מניעת צער בעלי חיים ופעם נוספת כמתן צדקה לנזקקים".

לרימון, שאף הוא מסימלי הימים הללו, יש מקום של כבוד בארוחת החג של ראש השנה. כמה זנים של רימון גדלים בארצנו, וקשה לדעת לפי הקליפה אם הרימון מתוק, חמוץ או חמוץ־מתוק. גם לאנשי מקצוע קשה להבדיל בין הזנים.

לדברי ד"ר רון בן פורת, חוקר ממכון וולקני ברחובות, הסימן היחיד הוא הצבע. הזנים הוורודים שמבשילים מאמצע אוגוסט עד סוף ספטמבר הם בטעם חמוץ־מתוק. בסוף ספטמבר מגיע זן שקליפתו בצבע אדום חזק, והוא קצת חמצמץ.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו