התושבים ראויים לתודת האומה

בצהרי היום המתה הכיכר המרכזית בשדרות הוותיקה הולכי רגל, והיה אפילו פקק של מכוניות. נסעתי אל אהרן פרץ בקפה "אצל איתן" ומצאתי אותו בדרך לטפל בענייני סידורים. כאילו עסקים כרגיל. בחנות הנעליים מדדו זוג שחור ובדוכן הפיס לא היה אפשר לבדוק מי זכה ומי הפסיד בגלל תקלה טכנית, אבל היו מתעניינים.

באשקלון ניכרה תנועה רגילה, ולערך באותה שעה היה "צבע אדום" באשדוד ובעוד כמה שעות יהיה גם בבאר שבע. נראה לי כי מפלס הביטחון העצמי של תושבי הדרום עלה משהו בהשוואה לסיבובים הקודמים. אולי מפני שכלי התקשורת סיפרו על ההצלחה הגדולה של כיפת ברזל, שכופפה את הגראד ואת שאר כלי התקיפה המשוגרים מעזה.

אוכלוסיית הדרום ניצבת לפי שעה איתנה. אין סימני נטישה, בריחה. גם לא טרוניה. לפחות עדיין אין. ראויה לתודת האומה.

כוחה בא לה בזכות כיפת הברזל והתחושה הכללית שהפעם המחבלים כשלו. יש מי שסבורים כי תוצאת המאבק בסוף השבוע היא בעלת ערך אסטרטגי, מפני שהתפיסה הערבית המקובלת, שלפיה הטיל יבצע בעבורם את מלאכת המטוס שבה יכולתם נחותה - שוב אינה מצליחה. לפחות בעתיד הנראה לעין.

בנימין נתניהו ואהוד ברק ירדו לשטח לשבח את עמידת האוכלוסייה ואת הכלים הבולמים, אך ברור כי מאחורי דברי ההלל מבצבץ במסתור המאבק הדרמטי הבא. שר הביטחון מציע למגן את כל המדינה בסוללות של כיפת ברזל, עשר לפי שעה, אך כ-100 בסופו של התהליך, לפי הערכה של האוצר. זה הון עתק.

לעומתו, ד"ר יובל שטייניץ מדבר על האפשרות הבלתי נמנעת שיהיה צורך לשוב בראש כוח צבאי לעזה ולעקור את גרעין הטרור השולט בה, אחת ולתמיד. לאוצר אין רצון לממן סוללות נוספות של כיפות ברזל, שצריכות גם צוותים מיומנים במיוחד ומחסנים גדושים בטילי מגן יקרים.

בעבר היו לכיפת ברזל מתנגדים רבים. עמיר פרץ הכריע למענה נגד סדרי עדיפות אחרים שהיו לרמטכ"ל גבי אשכנזי, וברק הצטרף לקו של קודמו ועודד את ייצור ארבע הסוללות הראשונות. עתה הוא מבקש עשר. ברור שכאשר יותר סוללות מגינות על עיר אחת, הסיכוי ליירט את הטיל מעזה גדל. אבל שטייניץ חושש כי ברק לא יסתפק בכך, וגם אם יוותר, יבוא בג"ץ ויאמר כי דמם של תושבי שדרות אינו סמוק מזה של קריית שמונה, וגם על בירת אצבע הגליל יש להגן בכיפת ברזל.

בינתיים תימשך המציאות של הפסקות אש. הג'יהאד האיסלאמי תובע כי ישראל תחדל מסיכולים ממוקדים? בשום פנים ואופן. כאשר יש מידע על מי שמתכנן פיגוע רצחני - שהטרור הפלשתיני מסרב לוותר עליו - צריך לפגוע בראש הנחש, ומראש. גם אם הדבר מביא בעקבותיו ירי של 120 רקטות על יישובי הדרום והמרכז, ואפשר שבפעם הבאה ראוי להגיב ביותר תקיפות מהאוויר נגד הגראדים והקסאמים ופצצות המרגמה.

הדרך היחידה למנוע סיכולים ממוקדים היא להפסיק את הטרור ואת הירי תלול המסלול לעבר ישראל. ההחלטה על כך שמורה באופן בלעדי לחמאס, אלא אם כן איבד את שליטתו בג'יהאד האיסלאמי ברצועה.

בלימה מוצלחת מהסוג שהוכח בסוף השבוע, ועוד גביית מחיר כבד מן המחבלים, הם בשלב זה מהלך יותר סביר מאשר כניסה קרקעית לעזה. כבר היינו שם, ואין לנו סיבה לחזור אלא אם ייווצר כורח.

* * *

חתונה בצבע אדום

הם תיכננו את האירוע במשך חודשים, הזמינו אורחים, ולא חשבו לרגע לבטל בגלל המצב • שלושה זוגות שהתחתנו אמש בדרום מספרים על ההתרגשות והמתח: "לא ניתן לשום גראד להרוס לנו את הערב הכי חשוב"

קבלת הפנים בחתונתם של מאור קרדי ומור פרץ באולם סילבר באשקלון לוותה באזעקות ובכל זאת, בני הזוג המשיכו כרגיל באירוע. "לא ניתן לשום גראד או צבע אדום להרוס לנו את האירוע הכי חשוב בחיים", אמרו בחיוך בני הזוג דקות לפני שעמדו נרגשים מתחת לחופה.

באולם הסמוך נישא זוג נוסף - סער אוזן וחגית אבוטבול מאשקלון - שגם להם היה ברור שאת הערב הזה הם חוגגים בלי ביטולים. אמו של החתן הודיעה בהתרגשות: "אם הבן שלי היה מבטל או דוחה את החתונה, זה בטח לא בגלל המצב המתוח או איום הגראדים - אלא בגלל הביישנות שבו. הוא בחור צנוע שהיה מעדיף להתחתן ברבנות, עם המשפחה וכמה חברים".

מור מספרת כי בתוך ההתרגשות וההכנות לקראת החתונה, לא התפנתה לחשוב על הסיכונים: "חשבנו על הכל - רק לא על הגראדים. מעבר לזה, יהיה לנו מה לספר לדורות הבאים".

"האורחים חיזקו אותנו"

על הימים שלפני החתונה מספרים מאור ומור: "שלחנו הזמנות ל-400 איש ואז הגיעה המתיחות של הימים האחרונים, אבל אנשים התקשרו וחיזקו אותנו. שאלנו את ההורים מה הם אומרים, וכולנו הסכמנו שאת החתונה לא מבטלים. לא ניתן לאויבים שלנו את העונג הזה".

גם נועם בלאו וחגית ברודסקי, שנישאו אמש באולמי "טרויה" בבני דרום הסמוך לאשדוד, סירבו להיכנע לאירועים הביטחוניים. בני הזוג, תושבי ראשון לציון, הזמינו 300 אורחים, שגם הם לא חששו והתייצבו ליום המשמח.

יממה לפני האירוע היו עוד חששות בקרב בני משפחת הכלה, מכך שמטחי הרקטות והוראות פיקוד העורף על איסור קיום אירועים ישפיעו על החתונה. חגית מיהרה לפנות אל בעלי האולם ושאלה אם יש סיכוי שהיום המאושר בחייה יידחה בשל המצב, אלא שהם מיהרו לעדכן אותה שלא הוצאו צו או הנחיה מפיקוד העורף לביטול החתונה. "לפי ניסיון העבר, כשהיו התלקחויות מסוג זה בדרום, פיקוד העורף לא סגר את גן האירועים ולכן אנו מאמינים ומקווים שגם בימים עצובים אלה נמשיך לשמח זוגות ולעשות היסטוריה", אמרו באולם.

את יום אתמול העבירה חגית בסלון הכלות והתכוננה לחגיגה, תוך שהיא מעדכנת את חברותיה בכל התרחשות כדי שיידעו שהעסקים כרגיל. "מעת לעת רצנו לממ"ד כי היו אזעקות אבל זה היה תרגול טוב", סיפרה, "החלטנו שככה נמשיך גם בחופה. יהיו אזעקות? המרחב המוגן נמצא ליד המטבח, אז מקסימום 300 איש ייכנסו לשם. אני לא מפחדת".

בני המשפחה סיפרו כי לא התרגשו מכך שכמה מוזמנים ביטלו את בואם: "לא ידענו שתהיה הסלמה, אבל ברגע שזה התחיל לא חשבנו לרגע לבטל. אולי יהיו הפסקות במהלך האירוע אבל מקסימום נרוץ למרחב המוגן. בכל מקרה תהיה 'קרחנה'".

נצחיה יעקב ושלומי דיאז

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו