בשירות הוד מלכותה

ל-44 מבין 196 מדינות העולם יש בתי מלוכה, אך רק מלכה אחת כל כך מפורסמת, שלא צריך להציגה בשמה הפרטי. מיליונים קוראים לה פשוט "המלכה". אליזבת השנייה, שתציין בעוד כשבועיים 60 שנה על כס המלוכה, היא הריבונה של בריטניה ושל 15 מדינות אחרות. היא עומדת בראש חבר העמים ובראש הכנסייה האנגליקנית, והיא אחת המדינאיות המובילות בעולם.

היא פגשה כמעט את כל מי שאפשר, מהאדם הראשון שנחת על הירח ועד ממציא האינטרנט. היא נועדה עם כוכבי הוליווד ועם כל נשיאי ארה"ב מאז 1952, למעט לינדון ג'ונסון שהחליף את ג'ון קנדי. 156 ראשי ממשלה שירתו אותה בכל מדינות חבר העמים, מהם 12 בריטים - מווינסטון צ'רצ'יל ועד דיוויד קמרון. והיא השנייה בשושלת המלוכה הבריטית שהגיעה לנקודת הציון הזאת: בשיא עדיין מחזיקה קודמתה, המלכה ויקטוריה, שמלכה במשך 63 שנים ושבעה חודשים.

על פי כל קריטריון, למלכה בת ה-85 היו חיים יוצאי דופן. את דעותיה הפוליטיות לא חשפה מעולם בשום מחלוקת מרכזית; אף שרבים מ-2.1 מיליארד האנשים שהשתייכו בעבר לאימפריה הבריטית ושמרכיבים כיום את חבר העמים חושבים שהם יודעים הכל עליה ועל משפחתה, היא מעולם לא העניקה ראיון לתקשורת. "פחות או יותר" הוא המונח שמאפיין אותה בצורה הכי קולעת. אליזבת השנייה היא אישה אלגנטית ומאופקת, שמעניקה עצות למנהיגי העולם ומגלמת כל מה שהבריטים מאמינים שהוא טוב באומה שלהם.

60 שנות מלכותה של אליזבת יצוינו בבריטניה בחמישה חודשים של חגיגות. הן יגיעו לשיאן בסוף שבוע ארוך בחודש יוני, שיכלול בין השאר תהלוכות רחוב ברחבי הממלכה, מפגן של 1,000 סירות במורד נהר התמזה בלונדון ומופע פופ בארמון בקינגהאם. בני המשפחה המלכותית יישלחו לפינות הרחוקות של האימפריה הבריטית בסידרת ביקורים רשמיים לציון התאריך, וגם כדי לשמר את ההשפעה הבריטית שם.

אשת כפר פשוטה

בארמון בקינגהאם כבר מתכוננים בקצב מטורף לפסטיבל המתמשך. "כולם משתתפים בפגישות בלתי נגמרות", מספר אחד העוזרים במקום. המלכה דווקא מקרינה על סביבתה שלווה ונותנת לכולם להרגיש שאינה מבינה מדוע עושים עניין כזה מהחגיגות. אחד מיועציה הבכירים אומר: "בתוך תוכה, היא ומשפחתה הם אנשי כפר פשוטים. היא תעדיף להיות בחוץ עם הסוסים והכלבים שלה מאשר להסתובב בגלימה ותכשיטים".

ככל שאליזבת השנייה מתקרבת ל"יובל היהלום" שלה, משפחת המלוכה נמצאת במקום טוב מאוד בהשוואה לתקופות קודמות. בנה הבכור ויורשה, הנסיך צ'ארלס, למרות היותו דמות שנויה במחלוקת, זכה לראות את אשתו השנייה קמילה מקבלת לגיטימציה מהציבור לאחר תקופה של עוינות שבה ייחסו לה אחריות להרס נישואיו הראשונים עם הנסיכה דיאנה. בנו הבכור, הנסיך וויליאם, השני בתור לירושה אחרי אביו, התחתן עם אהובתו זה שנים, הדוכסית מקיימברידג' קייט מידלטון, שהעניקה לבית המלוכה פנים זוהרות חדשות.

אליזבת, האישה הצנועה שנוטה לבטל את עצמה, בעלת חוש הומור מצוין עם כישרון טבעי לחיקויים, יכולה להביט על מורשתה בסיפוק. עם זאת, אי אפשר לטעון כי 60 שנות שלטונה היו שקטות; היו שם גירושים מלוכלכים, טרור, מותה של דיאנה וסקנדלים שעירערו את יסודות בית המלוכה.

היא נולדה ב-21 באפריל 1926 כבתו הראשונה של ברטי, בנו השני של המלך ג'ורג' החמישי, ואשתו אליזבת, בתו של הרוזן מסטרסמור, אריסטוקרט סקוטי. ילדותה האידילית כבתם של הדוכס והדוכסית מיורק, שכללה חודשים בכפר עם כלבים וסוסי פוני, הופרעה בגסות בדצמבר 1936 כשדודה, המלך אדוארד השמיני, ויתר על כהונתו לאחר עשרה חודשים בלבד כדי להתחתן עם אהובתו האמריקנית הגרושה, וואליס סימפסון. אביה (שעליו נעשה הסרט "נאום המלך") הוכתר למלך וקיבל את הכינוי ג'ורג' השישי - שם שנועד להדגיש את ההמשכיות לג'ורג' החמישי, המלך האהוב, בניגוד לאדוארד השמיני רדוף הסקנדלים. מעמדה של אליזבת, שהיתה עד אז נסיכה נטולת פאר, השתנה באופן דרמטי.

"האם זה אומר שאת הולכת להיות המלכה הבאה-", שאלה אותה אחותה הצעירה מרגרט רוז, לאחר שאחד המשרתים בישר להן על הכתרת אביהן. "כן, יום אחד", השיבה אליזבת בת ה-10, שכונתה במשפחה ליליביט. "מסכנה", אמרה מרגרט רוז. מאותו רגע ואילך התמקדו חייה של אליזבת בהכנות ובאימונים לנטל האחריות הענקי שיוטל על כתפיה ביום מן הימים. היא חונכה בבית על ידי אומנות, למדה היסטוריה וקיבלה שיעורים על החוקה הבריטית בעזרת סר הנרי מרטן - שהיה באותה עת סגן מנהל הפנימייה המפורסמת ביותר בבריטניה, איטון.

על עץ תאנה בקניה

בגיל 13 היא פגשה את אהבת חייה. הנסיך פיליפ, בן דוד מרוחק שלה המבוגר ממנה בחמש שנים, נדד בילדותו בין קרובי משפחה ברחבי אירופה לאחר שמשפחתו גורשה מיוון והוריו התגרשו. ביולי 1939 הוא היה צוער במכללה המלכותית של הצי בדרמות', דבון, כשהמלך והמלכה לקחו את בנותיהם לביקור במקום. זו היתה פגישתם האמיתית הראשונה, אף שלפחות פעמיים לפני כן חלפו זה על פניה של זו. פיליפ הצליח להקסים אותה מייד. הוא היה נסיך בלונדיני יפה תואר ורודף נשים עם צחוק שובב, אך חסר פרוטה. "מאותו רגע היא לא חיפשה מישהו אחר", סיפרה אחרי שנים בת דודתה וחברתה של אליזבת, מרגרט רודס. בתקופת מלחמת העולם השנייה, כששירת כקצין צי נמרץ באוקיינוס השקט ובים התיכון, כתב פיליפ בקביעות לנסיכה הצעירה. היא נותרה עם משפחתה בבריטניה גם בתקופת הבליץ הגרמני, מעשה שהגביר את נחישות האוכלוסייה המקומית.

המלך והמלכה ערכו ביקורים להרמת המורל באיסט אנד של לונדון, וכאשר ארמון בקינגהאם נפגע מהפצצה גרמנית, אמה של אליזבת - המלכה האם (שהוגדרה על ידי היטלר כ"אישה המסוכנת ביותר באירופה") - טבעה את הביטוי: "עכשיו אנחנו יכולים להביט לאיסט אנד בפרצוף". בקיץ 1946, עם שובו של פיליפ הביתה לאחר שהיה עד לכניעה היפנית במפרץ טוקיו, הוא הציע לאליזבת נישואים. המלך נתן את הסכמתו, בתנאי שאירוסיהם יישמרו בסוד עד אחרי יום הולדתה ה-21. ההכרזה הרשמית הגיעה רק כעבור שנה, ביולי 1947, והזוג התחתן בנובמבר.

הם נהנו מקצת יותר מארבע שנים של חופש יחסי כזוג צעיר של הצי הבריטי, לפני שג'ורג' השישי הלך לעולמו, בתחילת פברואר 1952. כשהידיעה הגיעה אליהם, אליזבת ופיליפ שהו בשמורת טבע בקניה, בסוויטה שכללה שלושה חדרי שינה והוצבה על עץ תאנה. "היא טיפסה במעלה העץ כנסיכה וירדה כמלכה", אמרה ליידי פמלה היקס, עוזרתה האישית לשעבר.

עבודתה של אליזבת, בייחוד בתקופה המוקדמת יותר, הותירה לה מעט מאוד זמן עבור המשפחה. ילדיה, צ'ארלס (63), אן (61), אנדרו (51) ואדוארד (47), מצאו עצמם לפעמים בעדיפות שנייה למחויבויותיה הרשמיות. היא ופיליפ ביקרו ברחבי העולם במשך שבועות, וגם כשהיו בבריטניה, שעות העבודה הארוכות פגעו ביחסיהם עם הבת והבנים. בימים טובים, הילדים היו משחקים עם הוריהם בסביבות תשע וחצי בבוקר ושוב בעת שתיית התה, לפעמים בבריכת הארמון. את שאר זמנם, עד שהלכו לבית הספר, הם העבירו עם המטפלות. לימים יספר צ'ארלס כי הוריו היו מרוחקים, מה שהוביל אותו לילדות לא מאושרת. אגב, דווקא אנדרו, זה שנוטה להסתבך יותר מכולם, הוא הבן המושלם בעיני המלכה. גם אדוארד נחשב מקורב אליה, יותר מצ'ארלס ומהנסיכה אן. לאחרונה הפכה אליזבת לסבתא רבתא לנינים, והיא מצליחה ליהנות מבילויים ארוכים יותר עם בני המשפחה.

מסקנדל לסקנדל

לאור חיי המשפחה הלא נורמליים במיוחד, בד בבד עם כובד המשקל של הציפיות, אין זה מפתיע ששלושה מארבעת הילדים לא הצליחו לשמר את נישואיהם הראשונים. צ'ארלס ודיאנה התגרשו
וכיבסו את הכביסה המלוכלכת בפומבי, כשכל אחד מהם מצביע על רומן מחוץ לנישואים של השני
כסיבה לפרידתם. אנדרו מורטון חשף בספרו "דיאנה: סיפורה האמיתי" כי הנסיכה לא היתה מאושרת ואף ניסתה להתאבד. בתחילה היא הכחישה שהתראיינה, אך מאוחר יותר התברר כי השתמשה במתווך כדי להעביר למורטון קלטת, והספר אכן היה במידה רבה סיפורה האמיתי.

גם יחסיהם של הנסיך אנדרו והדוכסית מיורק, שרה פרגוסון, לא צלחו. בבלמורל, הטירה הסקוטית שבה המלכה ומשפחתה מבלים את חופשת הקיץ השנתית שלהם, לא אהבו לראות את התמונות של פרגי, שבהן היא נראית חשופת חזה - כשמי שהגדירה כיועצה הכלכלי, ג'ון בריאן, מוצץ את אצבעות רגליה. הנסיכה אן וקפטן מארק פיליפס הודיעו על גירושיהם שעות בודדות לאחר שארמון בקינגהאם התעקש כי הדיווחים על קשיים במערכת היחסים ביניהם היו סיפורים בעלמא.

טראומת דיאנה

הדברים החמירו באוגוסט 1997. אליזבת ופיליפ היו באחוזת בלמורל עם בני משפחה נוספים כשהגיעו הידיעות הראשונות על מותה של דיאנה בתאונת דרכים לילית בפאריז, במהלך חופשה עם בן זוגה דודי פיאד. הציבור הבריטי, ששומר בדרך כלל על איפוק בעיתות משבר, התמוטט ופרץ בבכי. ראש הממשלה דאז, טוני בלייר, המחיש את התחושות כשכינה את דיאנה "נסיכת ההמונים" ואמר שהיא קירבה את בית המלוכה לעם. המלכה, שהכעיסה את הנסיכים כששללה מדיאנה את התואר "הוד מלכותה" בעקבות הגירושים, לא יצאה בתגובה פומבית. היא נותרה באחוזת בלמורל עם נכדיה השבורים, וויליאם והארי, ועוררה עליה את חמתו של הציבור.

מצב הרוח הלאומי הפך מעצב לכעס שהופנה כלפי בית המלוכה. רבים האשימו את המשפחה המלכותית בנידוי של דיאנה השברירית לאחר הפרידה מבעלה. רבים זעמו על כך שהמלכה סירבה להוריד את הדגל בארמון בקינגהאם לחצי התורן. גורמים בבית המלוכה הסבירו אז כי לפי הפרוטוקול, אקט כזה אפשרי רק כשהמלכה נוכחת במקום. העם התקשה להבין מדוע היא לא שבה ללונדון האבלה והעצובה. רבים חשו שאליזבת היתה צריכה להעמיד את המדינה בראש סדר העדיפויות, לפניה ולפני נכדיה. "הציגי בפנינו את האכפתיות שלך", זעקה אז הכותרת של ה"דיילי אקספרס".

תיאוריות הקונספירציה לא בוששו להגיע. היו שחשדו כי משפחת המלוכה עמדה מאחורי המזימה להתנקש בדיאנה. אולם חקירות בצרפת ובבריטניה הגיעו למסקנה כי הנסיכה מתה מתאונת דרכים פשוטה, שנגרמה בעיקר בגלל נהגה השיכור שנסע במהירות מופרזת תוך מאמץ לחמוק מצלמי פפראצי. אילו היתה דיאנה חגורה, היא היתה כנראה שורדת את התאונה. ייתכן שההיסטוריה תשפוט את המלכה על התנהלותה באותו שבוע. היא התעשתה לבסוף ונכנעה לרצון העם: הקדימה את שובה ללונדון וספדה לדיאנה בנאום מיוחד לאומה. היא אף שינתה את החוקים המלכותיים והורתה להוריד את הדגל בארמון לחצי התורן גם כשלא שהתה בו. פעולותיה מנעו מרד נגד בית המלוכה, בניגוד למה שקרה בנקודות שפל אחרות לאורך ההיסטוריה. אחת מהן התרחשה שני עשורים לפני כן, כשבמהלך משבר כלכלי הציגו סקרים עלייה חדה בתמיכה בביטול בית המלוכה.

באותם ימים של שנות ה-70 נשאב הצבא הבריטי לתוך המאמץ לחיסול המאבק המדמם בין הקתולים לפרוטסטנטים בצפון אירלנד. עוד ועוד משפחות הצטרפו למעגל השכול, והאלימות הגיעה עד למשפחת המלוכה: ב-27 באוגוסט 1979 הרגה המחתרת האירית את הרוזן לואי מאונטבאטן, דודו האהוב של הנסיך פיליפ ויועץ נאמן למלכה. בפיצוץ הסירה שבה שהה מתו גם נכדו ניקולאס (14) ונער נוסף. זו היתה מכה קשה לאליזבת. בתחילת 2002, אגב, היא איבדה בתוך שבועות ספורים את אחותה, הנסיכה מרגרט, ואת אמה האהובה, אליזבת הראשונה. זה קרה דווקא בשנה שבה חגגה יובל שנים למלכותה.

סוד ההצלחה

"עוצמתה של המלכה טמונה בכך שהיא לא משתנה יותר מדי", העיד אחד מעוזריה, שעבד לצידה 50 שנה, באוזני ההיסטוריון המנוח בן פימלוט, אחד מכותבי הביוגרפיה הרבים של אליזבת. סיימון ווקר, איש שיווק ויחצ"ן שהיה לפני כעשור מזכיר התקשורת של המלכה, הסביר זאת באופן שונה. הוא הישווה בין בית המלוכה לצנצנת של מרמייט: "אתה תמיד חושב שהיא לא השתנתה, אבל למעשה היא השתנתה באופן שלא רואים. הרעיון הוא לבצע שינויים בלי שהציבור יבחין בהם".

עובד בארמון תלה את הצלחתה של אליזבת בעבודה קשה ובמשמעת. "אחד הדברים שאני תמיד מבחין בהם בנוגע למלכה ולנסיך פיליפ הוא שאם תשלח להם פתק בכל נושא, תקבל תשובה כמעט מיידית. הלוואי שיכולתי לומר אותו הדבר על חברים צעירים יותר בבית המלוכה".

גם בגיל 85 מקפידה המלכה לעבוד לפחות 30 שעות בשבוע. לחו"ל היא טסה פחות מבעבר, אך היא מדלגת בין פגישות עם דיפלומטים ופוליטיקאים, ביקורים ברחבי הממלכה, קבלות פנים בארמון, פעילויות לקידום ארגוני צדקה ופיקוח על גדודיה. היא עובדת בכל ימי השנה, למעט חג הפסחא ומוצאי חג המולד, כשלצידה תמיד קופסאות אדומות המכילות מסמכי מדינה שעליהם היא מעירה. דעותיה והערותיה נשמעות על ידי שרי הממשלה, המכבדים את מומחיותה וניסיונה, למרות שתפקידה סמלי והפוליטיקאים הם שאוחזים בכוח האמיתי. חוקים מחוקקים בשמה, הצבא נשבע לה אמונים - אך בכל הנושאים החשובים, מחליטה הממשלה. על אף שהיא פורמלית ראש הכוחות המזוינים, היא אינה מתערבת בהחלטות הפוליטיקאים לגבי מועד היציאה למלחמה, אך מתגאה בדאגה לשלומם של החיילים והחיילות המשרתים בשמה.

אליזבת ובית המלוכה השתנו עם המדינה. עם כניסתה לתפקיד, החלה בריטניה להתפרק מנכסיה כאימפריה הגדולה אי פעם. כיום שולטת המלכה, שאמה היתה הקיסרית האחרונה של הודו, על בריטניה רב-תרבותית המשחקת תפקיד עולמי קטן בהרבה לעומת זה שהיה לה: היא כבר לא מעצמת-על, הגם שהיא אוהבת לחשוב שהיא שווה יותר ממעמדה הנוכחי.

בינואר 2005 יצאה המלכה להתקפה נוקבת נגד ממשלת הלייבור של בלייר, על רקע אופן טיפולה בחיילים בריטים שנפצעו בעיראק. זאת לאחר שגילתה כי אף שר לא טרח לבקר את הפצועים בבית החולים הצבאי המרכזי במשך קרוב לשנתיים. היא אמרה את הדברים במהלך שיחה אישית עם אורח בארמון ולא התכוונה שיפורסמו, אך הם הגיעו לידיי. "לא היה ביקור של שר כלשהו מאז שהאנשים האלה לחמו בעיראק", אמרה, "חבל שהתקשורת אינה מדווחת על זה, במקום חלק מהנושאים שמתפרסמים בעיתונים".

מי שהסבה את תשומת ליבה של המלכה היתה הנסיכה אן: מבחינת השרים, פציעותיהם החמורות של החיילים היו תוצר בעייתי של מלחמה שהם היו מעדיפים לטאטא מתחת לשטיח. "לפי טון הדיבור היה ברור שהמלכה כעסה כמו בתה", ציין המקור שהדליף לי את הסיפור. מאז, מבקרים שרים וחברי בית המלוכה בבתי החולים באופן קבוע, והמאמצים לעזור לפצועים ולפצועות הפכו חלק מרכזי מהחיים הלאומיים.

כנוצרייה אדוקה, המלכה היא המושלת העליונה של הכנסייה האנגליקנית. המעמד הזה נוצר כתוצאה מהנתק בין המלך הנרי השמיני ומרכז הקתוליות ברומא במאה ה-16. אלא שאליזבת ופיליפ גילו עניין בדתות אחרות. המלכה נפגשת באופן קבוע עם מנהיגים מכל הדתות המרכזיות בבריטניה ומעניקה את חסותה ליום הזיכרון לשואה ולגבורה ולארגון הצדקה היהודי נורווד. ב-2006 היא ובעלה שיבחו את הקהילה היהודית בבריטניה על תרומתה לחיים הלאומיים במהלך קבלת פנים בארמון סנט ג'יימס, שבה צוינו 350 שנים לשובם של היהודים לבריטניה לאחר שגורשו ממנה על ידי אדוארד הראשון ב-1290.

כשהמלכה אינה עוסקת בנושאי מדינה, היא מבלה בארמונותיה המועדפים - ווינדזור, בלמורל וסנדרינגהם שבנורפוק. היא אוהבת להיות מוקפת בכלביה ולהתאמן ברכיבה על סוסים. בכלל, סוסים הם אהבתם העזה: במהלך ביקורה ההיסטורי באירלנד, אשתקד, היא היתה נלהבת במיוחד בסיור בבית ההרבעה האירי הלאומי. "אני זוכרת שנהגת להשתתף במירוצים עבור אמי", אמרה לרוכבת סוסים מבוגרת לפני שהחלה לספר על מירוצים שבהם צפתה לפני עשרות שנים. למרות שאינה מהמרת, יש לה טביעת עין לסוסי מירוץ טובים, והיא שמחה לשוחח על כך עם כל אחד - ממנהל המירוצים שלה ועד עובד האורווה הפשוט ביותר.

המלכה ידועה גם באהבתה לכלבי קורגי. העובדים בארמון בקינגהאם יודעים שהיא עומדת להגיע כשהם רואים את להקת הכלבים שלה רצה מעבר לפינה. המלכה קיבלה קרדיט גם על יצירת גזע משלה, "דורגי", תוצאה של זיווג של אחד הקורגים עם כלב תחש. כשהיא מסיירת באזור הכפר מתלווה אליה לברדור שחור, זן מיוחד שנוצר ב-1911, ותפקידו לאסוף את השלל מציד הציפורים. בעבר היא סיפרה כי אלמלא התמנתה למלכה, ייתכן שהיא ופיליפ היו עוברים להתגורר באזור כפרי בוולנד שבצפון אנגליה.

החברה הכי טובה

מעגל החברים של המלכה מורכב ברובו מבני האריסטוקרטיה הבריטית והמעמד הגבוה, אבל את הזמן הרב ביותר היא מבלה עם אשה מהמעמד הבינוני, אנג'לה קלי (59), בתם של מפעיל מנוף ואחות רפואית מליברפול. היא העוזרת האישית שלה, התופרת, הכובענית, המלבישה הראשית, שומרת הסף ואוצרת אוסף הבגדים והתכשיטים הענקי שלה. מדובר בעיקר במערכת של יחסי עבודה, אך מדי פעם הן צופות ביחד בטלוויזיה, תוך ישיבה על הספה ושיחה על שלל נושאים. קלי היא גרושה, אם לשני בנים ובת, סבתא לארבעה נכדים. היא צוטטה ב"סאנדיי טלגרף" ב-2007: "אני דואגת למלכה ומטפלת בה, אבל אנחנו גם נהנות ביחד. אנחנו שתי נשים טיפוסיות, שמדברות על בגדים, איפור, תכשיטים ודברים כאלה. יש לה חוש הומור נהדר, והיא חקיינית נהדרת. היא מסוגלת לדבר בכל המבטאים, כולל שלי".

למלכה אליזבת יש אוסף מרשים ביותר של יהלומים ואבני חן, מגוון שלא יסולא בפז של מצנפות, סיכות ושרשראות רבות, שהועברו לה בירושה המלכותית. קלי, בשיתוף מעצבים אחרים שעובדים עבור המלכה, שמרה במשך השנים על המראה האלגנטי של אליזבת. הצבעים שהיא לובשת יהיו תמיד עזים, כך שאפשר יהיה להבחין בה בקהל. משקולות זעירות נתפרות לתוך המכפלות של כל השמלות והחצאיות שלה, כדי למנוע מהן להתנופף ברוח.

עם כל ההנאה בשיחות הבנות שלהן, קלי מבינה כי אינה יכולה להחליף את האדם הקבוע בחייה של המלכה: פיליפ, בן ה-90. האיש שצמוד לאליזבת כבר 72 שנים התלווה אליה לכל ביקור בחו"ל שבו השתתפה, אולם לאחרונה הוא החל להאט את הקצב. בימים אלה הוא מתאושש מצנתור שעבר בחג המולד האחרון, לאחר שהובהל לבית החולים בעקבות אירוע לב. בחגיגות יום הנישואים החמישים שלה ושל פיליפ, ב-1997, התייחסה המלכה למערכת היחסים ביניהם ברגע נדיר של כנות פומבית. "הוא אדם שמתקשה לקבל מחמאות, אבל הוא היה מקור כוחי ונשאר כזה לאורך כל השנים האלה. אני, כמו כל משפחתו וכל המדינה, חבים לו חוב גדול יותר משהוא אי פעם ידרוש".

רוב נתיניה, אפילו לדידם של מבקריה, המתנגדים לבית המלוכה, רואים אותה באותו אופן. ב-1947, כשעוד היתה נסיכה, היא פרסה את שאיפות חייה במהלך נאום לציון יום הולדתה ה-21 ששודר מקייפטאון. "אני מכריזה לפניכם כי כל חיי, קצרים או ארוכים ככל שיהיו, יוקדשו לשירותכם ולשירותה של משפחת האימפריה הבריטית, שלה כולנו שייכים". כפי שציינה הביוגרפית האחרונה שלה, סאלי בודל סמית, מכל המשפט המחייב הזה - המילה היחידה שלא עמדה במבחן הזמן היא "אימפריה".

מאנגלית: אלי לאון
shishabat@israelhayom.co.il

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו