כדאי לתפוס מחסה

ח"כ זאב בילסקי (קדימה) הוא אדם אופטימי. מספר בדיחות, מרתק את הח"כים בנאומיו במליאת הכנסת, חיוך תמידי על הפנים. אבל כשהוא מדבר על ההיערכות לקראת המלחמה הבאה חיוכו נעלם, פניו מתכרכמים והוא נראה ונשמע מודאג מאוד.

בילסקי, המכהן כיו"ר ועדת המשנה לבחינת מוכנות העורף במצב חירום, אומר כי היעדר המוכנות לקראת המלחמה הבאה מדיר שינה מעיניו. "לצערי הרב, ועדת החקירה הבאה שתקום תידרש לחקור איך ייתכן שהממשלה ושריה ידעו את כל העובדות - ששטחה של ישראל מכוסה על ידי טילים של האויב, שהעורף אינו מוכן מכל הבחינות - ולמרות זאת לחלק נכבד מהאזרחים אין שום מיגון. לא ערכות מגן, לא ממ"ד ולא מקלט, ולמעשה הם מופקרים לגורלם. מה נאמר לאזרחים אם חלילה יגיע אלינו מידע שבתוך כמה שעות עומדים חמאס וחיזבאללה לפתוח בירי מאסיבי של טילים על ערי ישראל, היכן הם יסתתרו - מתחת לשולחן בסלון ביתם-"

להשתדל זה לא מספיק

בילסקי (63) הוא ח"כ חדש יחסית. רק שלוש שנים בכנסת, אבל יש לו ניסיון ציבורי רב. הוא היה 16 שנה ראש עיריית רעננה ולאחר מכן כיהן במשך ארבע שנים כיו"ר הנהלת הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית. לפני כשנה נכנס לתפקידו וקיווה שעם הקמת המשרד לפיקוד העורף ומינוי שר מיוחד (מתן וילנאי) לתפקיד זה, יחול שינוי דרמטי בהתייחסותה של הממשלה לנושא. אבל הוא התאכזב.

"השיקול להקמת המשרד להגנת העורף היה פוליטי, אבל בירכתי עליו. לצערי, עד היום, שנה לאחר הקמתו, עדיין לא הועברו לידיו של וילנאי הסמכויות בנושא מצב החירום ולא הקצו לו כוח אדם. וילנאי משתדל במשך 24 שעות ביממה למלא את תפקידו, אבל לא נותנים לו. בכל דבר מערימים קשיים בדרכו. ממש השאירו אותו עירום ועריה".

כשהוא נשאל מה עושה הוועדה בראשותו, שתפקידה לבקר ולפקח על מערכת הביטחון, בעניין זה, משיב בילסקי: "רק השבוע שלחתי מכתב נזעם מאוד לראש הממשלה, ובו התרעתי על כך שאף שחלפה שנה מאז הוקם המשרד, לא הועברו לו סמכויות והן עדיין נמצאות בידיו של שר הביטחון. נוסף על כך, הוחלט בשבוע שעבר לקצץ 30 אחוזים מתקציב המשרד, שעדיין לא הועבר לידיהם".

כשהוא מתבסס על מידע ששמע במהלך דיוני הוועדה בראשותו, המתנהלים בדלתיים סגורות, מספר בילסקי כי ל-30-20 אחוזים מהאוכלוסייה בארץ אין שום אמצעי הגנה ומדובר בעיקר בשכבות החלשות.

ושוב, מכשול הביורוקרטיה

"במלחמת המפרץ ובמלחמת לבנון השנייה הוכח שאנשים שהיו תחת מחסה ניצלו והפגיעים יותר היו אלה ששהו בחוץ", הוא אומר, "אבל התוכנית לחיזוק המבנים (תמ"א 38) היתה כשלון חרוץ בגלל ביורוקרטיה והתנגדות של אזרחים".

גם מצב ערכות המגן, שנועדו לסייע לאזרחים בעורף מפגיעת נשק כימי, הוא עגום למדי. לעומת זאת, שואבים במערכת הביטחון עידוד מהצבתן של סוללות כיפת ברזל בעוטף עזה. "פריסתן של שלוש סוללות מהווה פריצת דרך משמעותית ולכן ראשי הערים רבים ביניהם היכן הן יוצבו", מספר בילסקי.

"יש לשפר את ההיערכות שלנו לקראת מצב חירום", הוא מסכם, "לצערי הרב, האסימון עדיין לא ירד אצל מקבלי ההחלטות. לא ייתכן שבגלל ביורוקרטיה נושאים לא יקודמו. הלוואי שנתניהו היה מטפל בנושא זה כפי שטיפל בנושא השריפה הענקית שפרצה בכרמל. הוא פיקד על העניין, הביא מטוסים מחו"ל, דאג לאשר תקציבים להגדלת מספר הכבאים והכשרתם וכו'. הלוואי שיבין את חובתו כלפי הגנת העורף וישקיע את כל כישרונו בנושא זה, שהוא בנפשנו".


* * *

השר להגנת העורף, מתן וילנאי:

"כדי לראות תוצאות - צריך תקציבים ללא דיחוי"

השר להגנת העורף, מתן וילנאי, מחזק את הטענות כי טרם הועברו למשרדו תקציבים, סמכויות וכוח אדם כדי שיפעל כראוי: "כדי שהעורף יהיה מוכן למערכה הבאה, לרעידת אדמה ולנפילות טילים בעומק שטח ישראל, על משרד האוצר להקצות תקציבים ראויים לטיפול בעורף ובמוכנותו לשעת חירום ללא עיכובים נוספים. אנחנו מצפים לתקציב של 300-200 מיליון שקלים". וילנאי הוסיף כי "לצערי, ועדת חוץ וביטחון לא עוזרת לנו. היא רק דורשת מאיתנו להציג נתונים. הם יכולים לסייע על ידי הפעלת לחץ על ראש הממשלה ועל שר האוצר".

ממשרדו של וילנאי נמסר כי בימים אלה מתקיימים דיונים מרתוניים בין המשרד להגנת העורף לבין משרד האוצר על העברת התקציב בהקדם. ראש הממשלה בנימין נתניהו הטיל על שר האוצר יובל שטייניץ להקצות תקציבים ומשאבים למשרד להגנת העורף. "לאחר שנים רבות של הזנחה בנושא זה, לקח על עצמו השר וילנאי לשקם ולבנות את העורף הישראלי", אומרים במשרד.

"מוכנות העורף היום טובה לאין שיעור מבעבר. הסמכויות על רשות החירום הלאומית (רח"ל) ומשק לשעת חירום (מל"ח) הועברו לשר להגנת העורף בהחלטות ממשלה, ובימים אלה מסתיימת עבודת מטה להעברת הסמכות על הג"א (פיקוד העורף) משר הביטחון אל השר להגנת העורף".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו