"השארנו הכול מאחור ובאנו לתרום"

בסוף השבוע האחרון הסתיים קורס נוסף בשפה העברית לחיילים בודדים בבסיס חיל החינוך "מחו"ה אלון" שבגליל. הקורס נמשך כשלושה חודשים ומהווה הכנה להמשך שירותם הצבאי של החיילים העולים.

בין מסיימי הקורס בלטו שני רופאים, שלא ויתרו על חלומם לשרת בצה"ל, זאת למרות גילם המבוגר יחסית לשאר חבריהם - ד"ר איליה סוקלו (29) וד"ר יעקב פישמן (27). ד"ר סוקלו עלה לפני כשנתיים מאוקראינה, נשוי ואב לילדה בת 4 וחצי, ושימש בעברו כרופא מנתח. ד"ר פישמן הוא בן יחיד להוריו שעלה ממוסקבה לפני כשלוש שנים ובעוד שבועיים עומד להינשא לבחירת ליבו. הוא שימש בעברו כרופא ילדים.

בקורס העברית למדו שני הרופאים עם חיילים הצעירים מהם בהרבה שנים, כך גם המורים והמפקדים שלהם בקורס. ״בצבא יש סדר ומשמעת. לא הייתה לנו בעיה עם זה שהמפקדים והמורים צעירים בהרבה מאתנו. הם מקצועיים ויודעים את העבודה וסמכנו עליהם״, סיפרו השניים, והוסיפו, ״החיילים בצוות שלנו קראו לנו ׳בוקר טוב סבא׳ ורצו שניתן להם ׳גימלים׳. נהנינו מכל רגע ועכשיו אנחנו כבר מחכים לסיום הקורס הבא והתחלת השירות כרופאים ביחידות אליהן נשובץ״.

השבוע יצאו שני הרופאים לקורס רופאים צבאיים שיימשך כחמישה שבועות. בסיומו של הקורס יוענקו להם דרגות קצונה והם יוצבו כרופאים ביחידות אליהן ישובצו כהמשך לשירותם הצבאי.

"לפני שלוש שנים ביקרתי לראשונה בישראל במסגרת תכנית 'תגלית' ומיד הבנתי שזו המדינה שלי. לכאן ארצה להגיע ולבנות את ביתי״, סיפר ד״ר סוקלו והוסיף, ״אחרי שעליתי עם אשתי והילדה שלי, עברתי הכשרה לקבלת רישיון רפואה ישראלי, וידעתי שזה הרגע להתגייס לצבא. זה שאני כבר בן 29 לא הפריע לי. חשוב לי לתרום את חלקי לביטחון המדינה. גם הבת שלי כבר חולמת להיות חיילת״.

ד״ר פישמן, שכאמור הותיר מאחור את הוריו, סיפר: ״במוסקבה עבדתי בבית חולים כרופא ילדים, ובגיל 24 עליתי לישראל. הורי תמכו בי למרות שה היה להם מאד קשה כי אני בן יחיד. עכשיו סיימתי את ההכשרה בישראל וקיבלתי רישיון לרפואה בישראל. ברור לי שבצבא לא אשמש כרופא ילדים, אלא כרופא כללי ואני מקווה שאחרי שאתבסס בישראל אצליח לשכנע את הורי לעלות לישראל ולחיות איתי כאן בארץ״.