קולה נדם

כשבוע לאחר יום הולדתה ה-86, מתה אתמול יפה ירקוני - זמרת המלחמות, כלת פרס ישראל ומי שהיתה אייקון מוסיקלי מאז קום המדינה. ירקוני, שסבלה בעשור האחרון ממחלת האלצהיימר, נפטרה בביה"ח רעות בתל אביב. היא הותירה שלוש בנות, שמונה נכדים וחמישה נינים. הלווייתה תהיה מחר ב-14:00 בקריית שאול.

שיריה של ירקוני הפכו עוד בחייה לנכסי צאן ברזל ולפסקול של המוסיקה שלנו מאז קום המדינה. היא נולדה בשם יפה אברמוב למשפחה שעלתה מהקווקז, וכבר מגיל צעיר נמשכה לעולם הבמה. בגיל 10 החלה ללמוד בלט והופיעה עם אחיה בבית הקפה המשפחתי בגבעת רמב"ם (היום גבעתיים). בשנות ה-40 התגייסה ירקוני להגנה ושירתה כאלחוטנית בחטיבת גבעתי. בזמן ההפוגות היתה שרה לחיילים דרך רשתות הקשר. כשהוקמה בחטיבה להקת ה"חישטרון" עברה ירקוני את טבילת האש כזמרת, כשלצידה בלהקה טולי רביב, שכתב את להיטיה הראשונים "אל נא תאמר לי שלום" ו"שחרחורת".

ב-1944 נישאה ליוסי גוסטין, סרג'נט בבריגדה היהודית, שנהרג שבועיים לאחר החתונה במלחמת העולם השנייה. ב-1948 נישאה בשנית לשייקה ירקוני, איש ההגנה שנפטר ב-1983. סגנונה המוסיקלי התאפיין תחילה בסגנון "סלוני", אולם הופעותיה לפני חיילים הקנו לה במהרה את התואר "זמרת המלחמות", כינוי שלא ממש היה חביב עליה אף שדבק בה וליווה אותה לאורך כל הקריירה.

השיר הראשון שהקליטה, בזמן הפוגה מקרבות מלחמת העצמאות, היה "עיניים ירוקות", שנחשב להיט הפופ הישראלי הראשון וסלל את הדרך לקריירה ענפה. את "האמיני יום יבוא" ביצעה לראשונה לפני מלווי השיירות שיצאו לפעולת "נחשון" לפריצת הדרך לירושלים. כשחזרו החיילים מהפעולה למפגש עם ירקוני, הבחינה כי על אחד המשוריינים כתוב "האמיני יום יבוא, יפה". ירקוני, שהמשיכה ללוות את החיילים בכל מלחמות ישראל ושרה בהתנדבות לפני לוחמים ופצועים, הוחתמה לאחר קום המדינה בחברת התקליטים הד ארצי ומאז הקליטה כמעט בלי הפסקה.

ב-1949, בהופעתה הראשונה בלי מדים, שרה את שירם המרגש של חיים גורי ושמואל פרשקו, "באב אל-ואד". השיר הוקלט מאז פעמים רבות והפך מזוהה איתה, לצד "רבותיי ההיסטוריה חוזרת", "הפינג'אן", "הן אפשר" ועוד. בשנות ה-50 הפכה לזמרת פופולרית, כזאת שבבעלותה שירים "לאומיים" ("בערבות הנגב", "הסבתא בנגב"), לצד שירים סלוניים, שירי ואלס וטנגו.

את האהדה בקרב הקהל הצעיר תירגמה לכמה אלבומי ילדים, בהם "שירי ילדים כבקשתך" ו"שירים מכנרת".

בשנות ה-60 וה-70 הופיעה ירקוני ברחבי העולם. בארץ זכתה ברציפות בפסטיבלי הזמר בשנים 1965 ו-1966 עם השירים "איילת חן" ו"ליל סתיו".

ב-1998 זכתה בפרס ישראל לזמר עברי, בין היתר, על אומץ ליבה להגיע אל החיילים ולשיר להם בחזית. בקיץ 2000 הקליטה את שירה האחרון, "עכשיו עברו שנים, וכבר קשה להיזכר".

לאורך כל הקריירה, ממש כמו "עפרה נגד ירדנה", ייחסו לירקוני יריבות עם הזמרת שושנה דמארי ז"ל, מעין קרב דיוות בין "זמרת המלחמות" ל"זמרת הלאומית". השתיים תמיד הכחישו זאת, ואף שרו יחד בסוף שנות ה-80.

בעשור האחרון סבלה ירקוני ממחלת האלצהיימר חשוכת המרפא. בתה חשפה בראיון כי אמה כבר לא מזהה את קרוביה ונזקקת לטיפול סיעודי. אבל גם כשנעדרה מהבמות, שמה של ירקוני ויצירותיה עלו לתודעה הציבורית. בשנת 2005 להקת "היונים" הוציאה גירסה מחודשת לשירה "כל היונים". ב-2004 הוציאה בתה אורית שוחט את "עכשיו עברו שנים", שאמה הקליטה ב-2000.

בשנה שעברה צוין יום הולדתה ה-85, בלעדיה: המפיק בועז פייפר (אקס "בנות פסיה") יחד עם משפחתה קיימו ערב מחווה לזמרת בכותרת "הכי יפה בעולם". במקביל נפתחה בצוותא תערוכה גדולה שכללה פוסטרים ותמונות של ירקוני מכל הקריירה המפוארת.

"היא היתה אמא וסבתא שעשתה את זה באופן מושלם", סיפרה אתמול אורית שוחט, בתה הבכורה. לבקשתה של ירקוני, אישי ציבור לא יספידו אותה בהלוויה. "יספיד אותה חיים גורי וחייל מילואים ממלחמת יום הכיפורים, שזוכר את קולה במכשיר הקשר וזה החזיר אותו לשפיות לאחר שאיבד 16 חברים בקרב", סיפרה שוחט. "חשוב לי לתקן את הטעות מ-2002 כשציטטו את אמא ברדיו וטענו שהיא כביכול השוותה בין חיילי צה"ל לנאצים", מבהירה שוחט, "יש לי את התמליל וזה לא היה מעולם. היא אמרה שהיא ראתה בטלוויזיה איך חיילים כותבים על זרועות של עצירים פלשתינים מספרים וזה הזכיר לה דברים איומים. היא בחיים לא השוותה את חיילי צה"ל לנאצים, היא הופיעה מול חיילים כל החיים שלה".

ד"ר שלומית צפרי, נכדתה של ירקוני: "דרך העיניים שלה הרגשתי את האהבה ואת הגאווה שלה. אפילו אתמול כשהייתי לידה והיא לא הסתכלה עלי ולא דיברה איתי, יכולתי לגעת בה - וגם את זה כבר אין. כולנו מאוד רוצים לזכור אותה כמו שהיא היתה לפני המחלה".

* * *

"חלק מהנוף הארץ-ישראלי"

אריק איינשטיין נפרד משכנתו בילדות, יפה ירקוני • רבקה מיכאלי: "גדלתי על השירים שלה, איבדנו פסקול" • אמני ישראל מצדיעים לזמרת

אמני ישראל הרכינו אתמול ראש עם היוודע מותה של יפה ירקוני, שהלכה לעולמה בגיל 86 לאחר שסבלה בשנים האחרונות ממחלת האלצהיימר.

אריק איינשטיין, החבר עם ירקוני במועדון גדולי הזמר העברי, נפרד ממנה: "זה קצת בנאלי לחזור על זה, אבל יפה היתה חלק מהנוף הארץ-ישראלי. בילדותי הייתי גר בבניין אחד סמוך אליה, אבל לא הכרתי אותה בתקופה הזאת. מאוחר יותר הקלטנו יחד ובאחד מפסטיבלי הזמר שרנו שנינו, כל אחד בנפרד, את השיר 'ליל סתיו'. היום אני לא מבין איך עשינו את זה".

רבקה מיכאלי ספדה גם היא לחברתה: "גדלתי על השירים של יפה ונולדתי לתוכם. היא היתה יותר מקולגה, היא היתה חברה. אהבתי מאוד את דרך הגשת השירים שלה. אני מרגישה שאיבדנו פסקול שהיה ואיננו. אני מקווה שנמשיך לשדר אותה כי קולות כל כך מובהקים לא נולדים בכל דור. זו אבידה קשה לנו ולמשפחה".

מי שהופיעה עם ירקוני לא פעם לאורך הקריירה היא ציפי שביט, שנפרדה גם היא מחברתה: "יפה היתה מלכה גדולה, מותה נורא נורא עצוב. אי אפשר לשכוח את העמידה המלכותית, ואת הלאומיות ואת החליפה הלבנה. אני זוכרת אותה מהפסטיבלים ומסיבוב ההופעות שלנו בארה"ב, שם היא העלתה איש מבוגר לרקוד איתה טנגו וחוץ מלבכות וכמעט למות על הבמה, הוא לא יכול היה לעשות שום דבר. היא ידעה מה היא רוצה ובלעה את הבמה עם הציפורניים והתסרוקת הידועה".

הבמאי צדי צרפתי ספד: "כואב הלב, אבל באיזשהו מקום זו גם הקלה. לא הגיע לה לעבור את מה שהיא עברה בשנים האחרונות. קיוויתי בשבילה לסוף טוב יותר, אני מקווה שעכשיו היא תנוח על משכבה". הזמרת אהובה עוזרי: "הלכו לנו בשנים האחרונות שתי אגדות. אני קוראת לשושנה דמארי וליפה ירקוני שתי החיילות הראשונות של מדינת ישראל. היא היתה פרפורמרית ענקית על הבמה. בילדותי תמיד רציתי וחלמתי להיות כמוה".

ערן סויסה

* * *

פרס: "הזמיר של צה"ל והעם כולו"

ראש הממשלה בנימין נתניהו פירסם אתמול הודעת ניחומים בעקבות פטירתה של ירקוני. "יפה היתה מגדולות זמרות ישראל וכלת פרס ישראל לזמר עברי", כתב רה"מ, "שירתה היוותה את הפסקול הישראלי עוד מימי היישוב, דרך הקמת המדינה ועד ימינו. קולה המיוחד יחסר לכולנו והיום בהתאם לבקשתה "אל נא תאמר לי שלום", אנו נפרדים ממנה, אך לא מהמורשת התרבותית והמוסיקלית שהיא משאירה אחריה".

הנשיא שמעון פרס פתח אתמול את טקס הענקת פרס בן-גוריון לרמטכ"ל בני גנץ, שהתקיים בתל אביב, בדברי הספד לזמרת שהלכה לעולמה. "באב אל-וואד, הן אפשר, האמיני יום יבוא. מי יכול לשכוח את המילים האלה ואת יפה ירקוני", ספד, "כשצה"ל כבש עמדות אויב, היא כבשה את לבבות החיילים. היא היתה הזמיר של צה"ל ושל העם כולו, שציפה כל הזמן בליבו לשיר עימה את השיר הנפלא הזה של צבא ההגנה לישראל". שרת התרבות לימור לבנת: "שיריה ואלבומיה של ירקוני נכנסו להיכל התהילה של התרבות הישראלית".

שלמה צזנה, יורי ילון ומתי טוכפלד

* * *

האמיני יום יבוא

היום אחות היא מלחמתנו
לכן רחוק אני מכאן
תחוגי נא את פגישתנו
במטבחנו הקטן

על מקומי שבחרתיהו
תשימי יין מלוא כוסית
תראי כאילו זה אני הוא
יושב איתך כמו תמיד

האמיני יום יבוא
טוב יהיה מבטיח לך
לחבק אותך אבוא
והכל אשיח לך

אתמול לפעולה יצאנו
עד לאשמורת ראשונה
היום שקטנו ונרגענו
ומכסיפה כה הלבנה

את פגישתי איתך זכרתי
ושמלתך הירוקה
הלילה טוב לי, כה אמרתי
כי את קרובה מרחוקה

האמיני יום יבוא
טוב יהיה מבטיח לך
לחבק אותך אבוא
והכל אשיח לך

מילים: רפאל קלצ'קין לחן: מנשה בהרב

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו