בסופו של דבר, הסיפור של אלי גוטמן יתחיל ויסתכם בלב. אותו לב שהרופאים שלו הודיעו לו שהוא תקין ובנוי לעמוד בלחץ של אימון נבחרת ישראל. אותו לב שהגשים למדריך מהקייטנה והמורה מטירת הכרמל את החלום הכי גדול - להפוך למאמן נבחרת. אותו לב שגרם לו להישאר עם האישה שאיתו, סמדי, למרות עליות וירידות במערכת היחסים הארוכה שלהם. ואותו לב שגורם למאות כדורגלנים ואנשים מהענף ללכת אחריו ולהאמין שזה האיש שייקח אותנו למונדיאל ב-2014. אבל כן, זה גם אותו לב שמפחיד לחשוב מה יקרה לו, לדוגמה, אם לא נעפיל לאליפות העולם בדקה האחרונה של המשחק המכריע. ישראל גוטמן נולד בחיפה לפני 53 שנה. כילד סבל מהשמנת יתר. "הוא היה מאוד שמן ובמשך כל חייו נלחם בהשמנה", מספר חבר קרוב. "כיום, ההופעה החיצונית מאוד חשובה לו, והוא מקפיד לשמור על עצמו גם מבחינת האוכל שהוא מכניס לפה". כדי לרזות החל גוטמן לעסוק בספורט. הוא שיחק כדורגל וכדורסל בשכונה והבין כבר אז שחייו יובילו אותו לעולם הספורטיבי. בתחילת שנות העשרים לחייו נרשם ללימודי חינוך גופני בווינגייט עם בחור צעיר נוסף, אלישע לוי שמו. גוטמן סיים את הקורס בהצטיינות והחל לעבוד כמורה לחינוך גופני בתיכון מקיף שיפמן בטירת הכרמל. שניים מתלמידיו הפכו לכדורגלנים בכירים: ראובן עטר ומרקו בלבול. בלבול זוכר היטב את התקופה ההיא. "כמורה הוא היה בדיוק כמו גוטמן המאמן - קפדן מאוד, יודע להיות אנושי וחבר. הוא ממש נלחם בשיניים על הרבה מאוד תלמידים וגרם לכך שהם יסיימו 12 שנות לימוד ויקבלו תעודה. הוא באמת עשה שם עבודת קודש בתור מחנך". ימי הקייטנה העליזים אבל גוטמן רצה כדורגל. הוא החל לאמן בהתנדבות קבוצה מליגת הקיבוצים והמושבים, וגם פתח קייטנות ספורט בחיפה. "בגיל 14, כשהייתי שחקן נערים במכבי חיפה, הוא הזמין אותי לשמש מאמן כדורגל בקייטנה שלו", משחזר בלבול את תחילת שנות השמונים. "אני זוכר את הישיבה הראשונה שהוא עשה לנו לגבי הקייטנה. זה היה אצלו, בדירה השכורה שלו ושל סמדי. היא הגישה לכולם תה עם נענע ועוגיות, ואלי הסביר לכל ילד מה יהיה התפקיד שלו ומה עליו לעשות. כבר אז התרשמתי מאיך שהוא מחבר את הדברים ומקפיד על כל פרט". בעודו מנסה להתקיים כלכלית מעבודתו כמורה ומקייטנות הקיץ שהריץ, החליט גוטמן שהגיע הזמן לעבור לכדורגל האמיתי. הקבוצה הראשונה שלקחה אותו היתה מכבי קריית ביאליק האלמונית. בעונת 1986/7 חתם בבית"ר חיפה, שדישדשה בליגה א'. בהיעדר תקציב לאנשי מקצוע הוא היה אחראי לא רק לצד המקצועי, אלא לקח גם את תפקיד מאמן הכושר (בזכות ההכשרה והניסיון כמורה לחינוך גופני) והרים גם את כפפת מאמן השוערים. איציק אהרונוביץ', קפטן הקבוצה, מספר: "נדהמתי מרמת האימונים שלו. באתי ממכבי חיפה ועברתי כמה מאמנים בקריירה, אבל כשגוטמן הגיע זה היה יוצא דופן. לא חשבתי שזה מה שאראה ממישהו שהגיע מליגת הקיבוצים ומקריית ביאליק". בסופו של דבר התפטר גוטמן על רקע חובות של האגודה לשחקנים, וזו לא הפעם האחרונה שהכסף יופיע בקריירה של האיש, שלא פחות מכדורגל אוהב להרגיש שמעריכים אותו דרך חשבון הבנק. היו"ר דאז, יעקב עיני ז"ל, ביקש מגוטמן שלא לשתף את אהרונוביץ' מכיוון שהאגודה היתה חייבת לו כספים. "כבר אז היו לו קווים אדומים. לא רק עקרונות כלפי השחקנים שלו, אלא כלפי עצמו", מספר אהרונוביץ'. משם עבר גוטמן למכבי טירת כרמל, ולאחר מכן עבד גם במכבי טמרה. "במשך שנים הרוויח גרושים", נזכר אחד מחבריו. "בבוקר הוא היה עובד בבית ספר, ואחר הצהריים מאמן בליגה א'". הישג השיא שלו במדי טמרה היה ניצחון היסטורי על הפועל תל אביב, שבאותה עונה שיחקה לראשונה (ולאחרונה) בליגה הארצית. פחות מעשרים שנה אחר כך יצטלבו דרכיהם של המאמן והמועדון. בתום שבע שנים בליגות הנמוכות עשה גוטמן את קפיצת המדרגה הראשונה בקריירה שלו, כשהגיע למכבי חיפה כעוזרו של שלמה שרף. באותן שנים שיחקו במכבי חיפה שחקנים דוגמת האחים רוני וליאור רוזנטל, ירון גבעול ועוד, שכונו "הכרמליסטים". שלמה שרף נזכר: "הם היו חברים טובים של אלי והמליצו לי עליו. במשך שנה גוטמן רק רשם ואסף חומר, הכין תסקירים על כושרם הגופני של השחקנים ועל הדברים שלמד. בסיום העונה הגיש לי קלסר מפורט עם רשמיו. זה הרשים אותי מאוד, הדפים היו מסודרים ומפורטים. אלי עבד נקי. עד אותה עונה לא עבדתי עם עוזר מאמן, אבל החלטתי לקחת את גוטמן כעוזר שלי - וזה בהחלט היה צעד נכון". ריאל מדריד בחצות את העונה ההיא, אגב, סיימה חיפה עם דאבל היסטורי. אחרי שנתיים כעוזר מאמן במכבי חיפה תחת שרף וגיורא שפיגל הפך אלי גוטמן לראשונה למאמן ראשי בליגה הבכירה. זה היה בצפרירים חולון הקטנה, שאיתה הגיע למקום השישי. הג'וב הבא היה בהרצליה, אבל שם גוטמן נכשל. אחרי הפסד משפיל 8:1 לבית"ר ירושלים - הוא התפטר. אריאל שיימן, היו"ר הוותיק של המועדון ששימש אז מאמן שוערים, נזכר בבעיה שרבים הצביעו עליה אצל גוטמן: "הוא בחור רציני, מאוד דקדקן, עם המון ידע. הדבר היחיד שחסר לו זה שהוא לא היה שחקן פעיל בליגות הבכירות. עם זאת, העובדה שהוא לומד ורוצה לדעת הכל מאוד עוזרת לו לאזן את עצמו". מהרצליה עבר כהן להפועל בית שאן, שבעונת 1995/6 נלחמה בתחתית. אהרונוביץ' היה העוזר שלו. "כשעבדנו שם הוא אימן בהתנדבות קבוצת ילדים מחוננים", מספר אהרונוביץ'. "היינו מגיעים בעשר בבוקר ומעבירים אימון ל-12 ילדים צעירים, כדי לקדם אותם בכל פרמטר של הכדורגל. הוא עשה את זה על דעת עצמו, כי הוא החליט שהוא רוצה לתרום לקהילה בבית שאן. ככה כל בוקר, בערב הוא אימן את הבוגרים". לקראת סיום אותה עונה עזב גוטמן את התפקיד וחתם במפתיע בהפועל באר שבע. בבית שאן היו שטענו אז כי גוטמן סיכם לכאורה בבאר שבע עוד לפני שהתפטר מבית שאן. השחקנים ואנשי הצוות המקצועי כעסו עליו מאוד. אחד השחקנים מספר: "לא חשבנו שזה יכול לקרות. שמענו על העזיבה שלו בתקשורת. הוא לא עידכן אף אחד אלא עזב אותנו ברגעים הכי קשים שלנו". ההגעה של גוטמן לבאר שבע הוציאה אותו מהאלמוניות ונחשבת אחד הצמתים המרכזיים בקריירה שלו ובחייו האישיים. אלי להב, יו"ר הפועל באר שבע באותן שנים, התאהב במאמן הצעיר במבט ראשון: "הגיעו לראיונות ארבעה מאמנים, גוטמן מאוד הרשים אותנו. ראית שיש מולך בעל מקצוע. היו איתי עוד שלושה חברי הנהלה וביקשתי מכל אחד לכתוב פתק מי מהארבעה הכי מתאים לדעתם. כולם כתבו גוטמן. הוא השאיר עלינו רושם חזק מאוד". גוטמן הבין שהוא בליגה של הגדולים ואכן, הוא הביא לבירת הנגב את גביע המדינה - התואר האחרון של הקבוצה. "המושג מאמן תפור בדיוק למידותיו", מספר שמעון ביטון ששיחק תחת גוטמן ואף שימש עוזרו, "עם כריזמה, ועם דרישות מאוד גבוהות מהשחקנים שלו, גם ברמת הביצוע. יש לו עקרונות של משחק - הנעת כדור, לחץ, צמצום פערים, סגירה אלכסונית, עמדות מוצא. זה לא רק ברמת המושגים. היה מתקשר אלי ב-12 בלילה ואומר: 'שמעון, אתה ער? תגיע מהר לבית שלי בעומר'. אני מגיע אליו הביתה ויש משחק של ריאל מדריד. פתאום הוא רואה את רוברטו קרלוס עושה איזה מבצע על הקו, ולמחרת כבר הופך את מה שהוא ראה לתרגיל באימון". דודו חפר, ששיחק תחתיו בעונת הגביע המיתולוגית, נזכר: "בבאר שבע זה סוג שונה של אנשים. הוא התחבר אחרת גם מבחינה חברתית. היינו הרבה שחקני בית, מאוד מגובשים. התאמנו את עצמנו אליו מבחינת הדרישות, והוא התאים את עצמו מבחינת צחוקים פה ושם. הוא חידש לנו דברים והביא סגנון אחר. זה קנה אותנו. פתאום בא לכאן מישהו עם מקצוענות מוחלטת, זה היה אתגר בשבילנו, להראות שאנחנו מסוגלים. הוא עשה אותנו הרבה יותר טובים ממה שהיינו באמת. ראית ששנה אחרי זה, כשהוא עזב, היתה נפילה גדולה. עד היום יש מי שטוען שמרגע שגוטמן עזב, באר שבע לא חזרה להיות באר שבע". שמעון ביטון טוען שכבר אז היה ברור שמדובר במאמן הנבחרת הבא. "חוץ מכדורגל אתה לא יכול לדבר איתו על כלום. כל עולמו סובב סביב הכדורגל. אתה חייב ליישם את הדרישות שלו - לא בשמונים אחוז אלא במאה אחוז - זאת הגרמניות שלו. הכל אצלו חייב להיות מאה אחוז, תמיד. אין לחפף. בגלל זה הדרישות שלו מהשחקנים גבוהות: אני נותן מאתיים אחוז, אז גם אתם צריכים לתת הכל". החוויה הדרמטית בנגב ההצלחה בבאר שבע כמעט פירקה לו את המשפחה. כתבת צעירה של רשת ב' בשם אופירה אסייג שבתה את ליבו. חברים מעידים שבשלב מסוים היו בטוחים שיעזוב את הבית עבור הבחורה הצעירה מדימונה, אבל סמדר החליטה שהיא נלחמת על הבית, שבו היו אז שני בנים ועוד אחד בדרך. גוטמן בחר להישאר בבית. המקומונים בחיפה ידעו לספר באותם ימים איך סמדי הגיעה למגרש האימונים של הפועל חיפה כשבידיה מזוודות עם בגדיו וחפציו האישיים והביכה את גוטמן בפני שחקניו. לפני כמה שנים התראיין אחד מבניו למקומון בחיפה תחת הכותרת: "אני שונא את אופירה אסייג". סמדר בת 46, צעירה מגוטמן בשבע שנים. הם נשואים כבר 28 שנים. כשנפגשו הוא היה סטודנט בווינגייט, שגדל בבית של ניצולי שואה מרומניה, והיא - שמיניסטית ממשפחה מרוקאית-ספרדית. הוא התחיל איתה בבר חיפאי מוכר, ומאז, למעשה, הם יחד. בעשר השנים האחרונות עובדת סמדר כמדריכה ראשית בסטודיו של הולמס פלייס בחיפה ונחשבת למדריכה מוערכת. החברים מספרים שהיא זו שאחראית על אלי גוטמן שמחוץ למגרש. ילדיו של גוטמן הם שילוב של השניים, הן חיצונית והן פנימית. אורי, בן 25, הוא מאמן כדורגל, טל בן 20, וגל חגג לאחרונה בר מצווה ונחשב לילד מבריק ומוכשר; גם הוא נדבק בחיידק הכדורגל. האבא מתייעץ עם כולם ונהנה לצפות עימם במשחקי כדורגל. בר המצווה של גל שנערכה לאחרונה במלון בוטיק בחיפה היתה אירוע צנוע, שאליו הוזמנו רק חברי המשפחה ולא יותר משבעים אורחים - רק מעטים מהם מעולם הכדורגל. סמדי הכניסה את גוטמן חזק לעולם הדת. היא הולכת לרבנים ופוקדת את בית הכנסת. הוא מצידו מתייעץ קבוע עם הרב רפאל מאמו. גם אמונות טפלות יש בשפע: חבר קרוב מספר כי "בחצי השנה האחרונה לא יכולת להעלות לידו את נושא הנבחרת, הוא פחד מעין הרע, שלא יקבל את זה בסוף. הוא נסע לסופר קלאסיקו, להשתלמויות בגרמניה, רק שלא ידברו איתו על הנבחרת". בדרבי התל-אביבי בעונת הדאבל של הפועל, באמצע הסיבוב השני, לבש גוטמן אפודה שחורה ומתחתיה חולצה לבנה מכופתרת. הניצחון הקריטי הוביל לכך שהוא לא החליף תלבושת במשחקים, כולל אותם תחתונים ונעליים. כאמור, התחנה הבאה של גוטמן היתה הפועל חיפה של רובי שפירא ז"ל. הרבה צירופי מקרים הביאו אותו לקבוצה: בעונת 1997/8 אימן את הקבוצה דרור קשטן, אך במהלך העונה הוא לקה בליבו ולא היה יכול להמשיך. שלמה שרף המליץ על גוטמן כמחליפו. ההצלחה השאירה אותו לעונה נוספת, שבה זכה באליפות. גוטמן ואיש העסקים יולי שפירא, ששימש עבורו סוכן שחקנים, הביאו ארצה באותן שנים שחקנים ובהם סיאד חלילוביץ', ג'ובאני רוסו ודימיטרי אוליאנוב. כעבור כמה שנים, ב-2004, פתחה חברת מודיעין אזרחי בחקירה נגד יולי שפירא, בטענה ששימש סוכן שחקנים ללא תעודת סוכן מורשה של פיפ"א. גוטמן זומן לחקירה ולאחר מכן התבקש לערוך בדיקת פוליגרף כדי להפליל את שפירא, אך סירב. עם הזמן נסגר התיק נגד שפירא, והוא הפסיק להביא שחקנים לישראל. "שניהם עבדו יחד באופן צמוד", מספר סוכן שחקנים ישראלי, "אפילו שגוטמן ידע שאין לו תעודה. בסופו של דבר זה התפוצץ, אבל אי אפשר להתכחש לזה שכמה מהזרים הכי טובים בתולדות הכדורגל הישראלי הגיעו דרך שיתוף הפעולה ביניהם". ואכן, זרים כמו אוליאנוב ורוסו הם שהובילו את הפועל חיפה לאליפות ההיסטורית בעונת 1998/9. "נתקלנו במאמן יסודי מאין כמוהו", מספר אבי קאופמן, מנכ"ל הפועל חיפה בתקופתו של גוטמן. "השחקנים מגיעים למשחק ויודעים הכל על היריבה. מי משחקניה ימני או שמאלי, תנועות על המגרש, מי מתעייף מהר, מה הם אוכלים, מתי הם ישנים, הכל. נוצר מצב שאף שחקן לא היה מופתע כשהוא מגיע למגרש". בתקופה ההיא גם דבק בו הכינוי "הגרמני". גוטמן, דובר גרמנית שוטפת, למד הרבה מהכדורגל הגרמני ויישם את זה בהפועל חיפה. "סדר הוא חוק בל יעבור אצל אלי", מחייך אורן זיתוני, ששיחק תחתיו בהפועל חיפה. "הוא היה תמיד חוזר על צמד מילים: 'סדר וניקיון'. כל החיים זה סדר וניקיון. אם יש לך את זה, אתה תצליח. יישמתי זאת במגרש ואני עושה זאת גם היום, בחיי הפרטיים". הבריחה לקפריסין ההצלחה הגדולה עם הפועל חיפה הביאה איתה גם את הכסף הגדול. אחרי עונת האליפות עבר גוטמן לבית"ר ירושלים של המיליארדר גד זאבי. אף שהקבוצה הצליחה, אוהדי בית"ר התקשו להתרגל לשיטת המשחק ההגנתית ולמשמעת הברזל. הלחץ הגדול פגע בבריאותו של גוטמן, והוא לקה בליבו והתפטר מהקבוצה. "היתה לו עונה יוצאת מן הכלל, היינו בצמרת", נזכר מנהל הקבוצה המיתולוגי אברהם לוי. "התוצאות היו 0:1, 1:2, והקהל לא אהב את זה, זאת היתה טעות גסה שלהם. אם הקהל היה ממשיך לתת לו את הקרדיט, היינו זוכים באליפות באותה שנה. הוא קצת סגר את המשחקים והסתפק ב-0:1, והקהל רצה גולים ומשחק יפה. זה הגיע למצב שהוא לא הרגיש טוב מרוב הקללות וההתנהגות של הקהל וקיבל התקף לב, אז הוא הרגיש שהוא לא יכול עוד והפסיק לאמן את בית"ר. ניסינו הרבה לפייס, ולא הצלחנו. ואז המצב התחיל להידרדר, הקבוצה הפסיקה לשחק כמו ששיחקה בהתחלה, והשחקנים נתקעו. לא היה טעם, הוא הבין שהוא לא יוכל להמשיך עם ההתנהגות הזאת של הקהל. עשינו הכל כדי להחזיק אותו, אבל זה לא עזר". את החשבון עם הבית"רים סגר על הדשא בטדי ב-2010, עם דאבל היסטורי של הפועל ת"א. כשגוטמן חזר לכדורגל הוא עשה זאת דרך הפועל פתח תקווה הקטנה ונטולת הלחץ, וב-2002 חזר להפועל חיפה. אלא שאז כבר לא היה שם רובי שפירא, ששם קץ לחייו. המועדון היה תחת מפרקים והתקשה לתפקד. דמיטרי אוליאנוב אף שכר דירה מגוטמן, וגורמים בהנהלת הקבוצה אז מספרים שהמאמן לא אהב את העובדה שהוא צריך להתעסק בדברים נוספים מלבד הכדורגל. "זה לא מקצועי", הוא טען, וכשהקבוצה נכשלה התפטר והחליט לברוח לקפריסין, בית השיקום של המאמנים הישראליים. כשהגיע לפארמליני (בשנת 2005) החליט להתנתק. המשפחה הגיעה אליו רק בסופי שבוע, והוא השתדל לנוח ככל האפשר בווילה הענקית בלימסול ועקב אחרי ישראל באמצעות לווין. המאמן יוסי מזרחי, שאימן אז את אפולון לימסול בקפריסין (והיום מאמן את עירוני אשדוד), בילה איתו את רוב הזמן. "הם היו שותים קפה לפני משחקים, הולכים לאכול יחד, רואים טלוויזיה ישראלית. בית הבראה", מספר אשר הרשקוביץ, סוכן שחקנים מוכר באי, נזכר: "אחרי שגוטמן חזר לארץ, נשיא אפולון לימסול ביקש ממני שאדבר עם אלי שיבוא - אבל כבר היה מאוחר מדי. הוא ניסה עוד פעמיים, אבל לא יצא. כל הקבוצות הגדולות בקפריסין רצו אותו". פרויקט ושמו שכטר גוטמן, שהמשיך לקחת כדורים לטיפול במחלת הלב שלו מדי יום, החליט שהלב חזק מספיק כדי לחזור לכדורגל הישראלי. לאחר חוויה לא מוצלחת במכבי נתניה (בשנת 2006), שממנה פוטר בשיחת טלפון בזמן שרץ על חוף הים, ברח שוב לקפריסין. ואז הגיעה ההצעה מהפועל תל אביב ב-2007. סוכן השחקנים ג'קי דהאן מסביר את זה אולי יותר טוב מכולם: "יש שני אלי גוטמן - של לפני כמה שנים טובות, ושל חמש השנים האחרונות. הוא השתנה. הרבה שחקנים השתדרגו, אם בא לו עליהם. שחקנים שהוא אהב, כמו איתי שכטר וגילי ורמוט. לקחת כישרון כמו שכטר ולהכניס אותו לסדר - בזה הוא אלוף. השנים הראשונות של שכטר בנתניה היו קשות. אחרי זה גוטמן לקח אותו ועיצב אותו, עשה לו סדר במשחק. גם ורמוט וזהבי השתדרגו אצלו. גוטמן הישן היה יותר קשה והשחקנים לא אהבו אותו. אחרי שהוא השתנה הוא עשה חסד עם עצמו. בבית"ר הוא היה מאוד 'אנטי' נגד האנשים. לדוגמה, איתי שכטר היה כישרון גם בנתניה, אבל עדיין לא היה פקטור בקבוצה. אז הוא היה קשה איתו. יש שחקנים שייקחו את זה כמחמאה, כי הוא רוצה לשנות אותם. יש שחקנים שיהיו נגדו". לא מזמן סיפר ורמוט לשכטר: "כשאלי חשב להביא אותך להפועל לא הבנתי למה. הרי הוא היה איתך בנתניה, לא הסתדר איתך כל כך, ובכלל חשבנו שאתה שחקן סולו, רק לבד". אבל מתברר שגוטמן סימן את שכטר עוד בהתחלה. הוא היה מעביר לו סדרות חינוך כשהדריך אותו בנתניה. צעק עליו, ירד עליו. יום אחד אפילו העיף אותו מאימון לאחר ששמע כי החלוץ אכל סחנה (חמין) בשוק לפני האימון. בהפועל שכטר כבר היה הבייבי של גוטמן. כשהשחקן נעצר בשבדיה אחרי משחק של הקבוצה, כשצעירה מקומית טענה כי אנס אותה, גוטמן הגיב בעדינות. "בהתחלה גוטמן לא דיבר, חיכה בשקט שהעניין יירגע ואז לקח את שכטר לשיחה והסביר לו שדברים כאלה לא נעשים", מספר מקורב לגוטמן. "הוא אמר לו: 'אני יודע שאתה ילד טוב, אני מעריך אותך אבל לא עושים דברים כאלה וצריך ללמוד מזה'. אני מאמין שיש הרבה מאמנים אחרים שהיו אומרים 'אני לא רוצה את השחקן הזה ואת הדברים האלה בקבוצה', ומעיף". הועדף על פני אלישע אז עכשיו גוטמן מוכן למשימת חייו. "הקוד הראשי יהיה כבוד", אמר לאחר מינויו ביום שלישי, וכן, גם סדר וניקיון. "אני זוכר שהייתי אצלו בבית", מספר סוכן השחקנים דהאן. "היתה איזו נקודת אבק על הרצפה. הוא עצר את השיחה, לקח נגיעה ברוק וניקה. שתבין כמה הוא יסודי, כמה הניקיון שולט בראש שלו. נקודה ברצפה. הבית שלו מסודר כמו חיילים. סדר וניקיון אצלו זה משהו לא יתואר". לצד הניקיון המוכר הופתעו אנשי כדורגל לגלות שגוטמן, שישתכר בנבחרת קצת מעל 200 אלף דולר בשנה, ויתר על הצעה קוסמת וכפולה ממכבי תל אביב. גורם בכיר בהנהלת הפועל תל אביב מספר: "גוטמן תפס את מוני הראל רגע אחרי שהפועל לקחה את הדאבל, הראל היה במצב רוח מרומם, וגוטמן הוציא ממנו הבטחה למענק של 500 אלף דולר. אלי טביב, שהחליף את הראל, שמע את זה ולא היה מוכן לשלם לו את הסכום. טביב שילם לו רק 100 אלף, וגוטמן לקח את הצד של הראל. היה ברור שיעזוב את הפועל". למרות אמירות כאלה ואחרות עליו, גוטמן תמיד יוצא נקי. עיתונאי ספורט בכיר מספר: "התקשורת מאוד חשובה לו. הוא היה עושה לשחקנים אסיפות ואומר להם: 'את זה אתם יכולים להדליף'. הוא בעצמו גם היה דואג להדליף. שחקנים אמרו לי: 'אתה לא צריך אותנו, גם ככה הוא ידליף לכם הכל'. הוא יודע להשתמש בתקשורת ולעבוד איתה. זה מעסיק אותו הרבה, איך הוא ייצא בתקשורת ומה יכול לעזור לו. לא במקרה הוא עשה מסיבת עיתונאים בזמן שהוא היה מאושפז בבית החולים לאחר התקף הלב השני, בקדנציה בהפועל". שחקן ששיחק תחתיו בהפועל תל אביב מספר: "אלי לוקח הכל ללב. הוא מגיע למקום ובונה את מה שהוא רוצה, וזה גורם לו להיקשר למקום, לפחד שזה לא יתפרק לו. הבלאגן בין טביב להראל איים להרוס לו את הקבוצה, והוא פחד. חוץ מזה היו לנו משימות בליגה, ונאבקנו מול מכבי חיפה על האליפות. זה הכריע אותו. לולא הבעיה בלב, היינו זוכים באליפות שנייה". אז כן, זה הלב. אותו לב שגרם לאשתו סמדי להבין שהבעל שלה חייב להוריד הילוך (שוב). אחרי אירוע הלב השני היא נכנסה לתמונה והתעקשה שיישאר בבית למנוחה של חודשיים לפחות. גוטמן עצמו סיפר בזמנו: "לולא אשתי, שטיפלה בי, לא הייתי עובר את זה". מקורב למשפחה מסביר: "אחרי שאלי סיים את דרכו בהפועל היה לו ברור שיקבל את הנבחרת. גם לאשתו זה היה ברור. ג'וב שבו עובדים רק חודש בשנה, בלי לחץ, מתאים מאוד במצב שנוצר. גם סמדר דחפה את אלי שינוח תקופה - ואז ייקח את הנבחרת". גוטמן נהנה גם מהרבה מזל. עד לפני שנתיים סימן יושב ראש ההתאחדות, אבי לוזון, את רוני לוי כמאמן הנבחרת הבא. המומנטום עבד לרעתו של לוי, שהתרסק במכבי פתח תקווה. בהתאחדות הלכו על מאמן זר, גוטמן בדיוק התחיל את הדרך בהפועל ת"א, ובזמן הקדנציה של פרננדז היה הבולט בליגה. "לוזון, שהתלבט בינו לבין אלישע לוי, הלך עם המחשבות במשך תקופה ארוכה", מספר מקורב ליו"ר ההתאחדות. "לוזון יודע שאלישע בן אדם זהב והשחקנים יאהבו אותו, אבל מבחינה מקצועית, גוטמן עולה עליו. אם אלישע היה היום במצב טוב יותר עם מכבי חיפה, כנראה הבחירה היתה נדחית לאפריל. הלב רצה אלישע, הראש אמר גוטמן". כמה אירוני שבסופו של דבר, ההזדמנות הכי גדולה בקריירה של "הגרמני" מגיעה בסופו של דבר רק כי יו"ר ההתאחדות לכדורגל חשב שמדובר באדם שלב הוא לאו דווקא האיבר החזק שלו.