"תמונה שווה אלף מילים"

הערב ב־21:50 ישודר בערוץ 2 (קשת) הפרק השני של סידרת הדוקו "המתמחים". הסידרה, שעלתה בשבוע שעבר, עוקבת אחר חמישה רופאים מתמחים בבית החולים "שיבא" בתל השומר, שנמצאים בשלבים שונים של ההתמחות שלהם.

שניים מבין החמישה הם ד"ר ליאור אונגר (35), מתמחה בנוירוכירורגיה, וד"ר בלה אונגר (33), מתמחה בגסטרואנטרולוגיה, זוג נשוי שמגדל ילד ומתגורר בשיכון הרופאים של תל השומר. כשהציעו לשניים להצטלם לתוכנית, הם התלבטו. העבודה האינטנסיבית והתובענית, נוסף על זוגיות וגידול ילד, יוצרים עומס מספיק גם בלי מצלמות שנכנסות לעניין. בסוף הם הסכימו. 

"היתה התבלטות רצינית אם להשתתף בסידרה", מספרת בלה. "פחדנו שהשתתפות בסידרה תחשוף צדדים אישיים, שלא בהכרח מחמיאים תמיד". 

ליאור: "התגובה הראשונה היתה צחוק פרוע. בהמשך, כשראינו שההצעה רצינית, ניסינו להבין מה בדיוק יש לנו ולחיינו האפורים להציע לתוכנית. ההתלבטויות ארכו תקופה לא קצרה. חששנו מאוד מההשפעה של המצלמות על חיינו, על הזוגיות, וכמובן על לביא בננו".

מי רצה יותר ומי התנגד?

בלה: "את ליאור זה מאוד עניין. גם לי זה נשמע כמו חוויה מעניינת של פעם בחיים, אבל חששתי מההשלכות. עד היום אני לא מאמינה שהסכמתי".

ליאור: "אנחנו אנשים פרטיים מאוד וחששנו מהחשיפה. שנינו לא ממש רצינו בהתחלה. בלה התנגדה ממש. אבל ככל שהתעמקנו בזה הבנו שאנחנו כל הזמן מתלוננים שלא מבינים אותנו - לא החברים שאנחנו בקושי פוגשים, לא המשפחה שצריכה לקבוע איתנו אירועים משפחתיים חודשים מראש, ואפילו לא החולים שאנחנו מטפלים בהם בתורנות בלב חפץ. הבנו שתמונה שווה אלף מילים, ושזאת הזדמנות אמיתית להראות לאנשים איך נראים החיים שלנו כרופאים, כזוג נשוי וכהורים". 

לא מומלץ לבני זוג לעבוד יחד. אתם מסכימים?

בלה: "מסכימה במאה אחוז. חילוקי הדעות בעבודה משפיעים גם על החיים בבית. לצד הדילמות הרגילות שכל זוג חווה, אנחנו מתמודדים עם דילמות מהחיים המקצועיים".

ליאור: "היתרונות הם שאנחנו באמת מבינים אחד את השני. מבינים את העומס, את מצבי הרוח המשתנים, את העייפות, את התסכול ואת הביקורת העצמית. אנחנו יכולים להיות נחמה אחד לשני במקומות הקשים. החסרונות הם ציפיות היתר שלנו אחד מהשנייה. כשבלה צריכה ייעוץ נוירוכירורגי במיון - היא מצפה שאגיע מייד, לא משנה לה שאני עמוס. היא מערבבת בין הציפיות שלה כאשתי לציפיות שלה כקולגה. יש גם חולים שיוצא לנו להתווכח עליהם".

איך התחושה אחרי ששודר פרק הבכורה?

ליאור: "בהקרנה של הסידרה הרגשתי כאילו אני צופה במישהו אחר, איזו דמות מסידרה שפשוט דומה לי. אני מניח שזה מנגנון הגנה להתגבר על המבוכה הגדולה. כששודר הפרק הראשון הייתי בטיסה לשיקגו לכנס רפואי. נחתתי שעה לאחר השידור, והסלולרי היה מלא הודעות מפרגנות בטירוף מחברים, מבני משפחה, מתלמידים לשעבר, מחולים שטיפלתי בהם. בנוסף קיבלתי הודעות מכל מיני אנשים שביקשו ייעוץ רפואי למגוון תחלואים. הפניתי את כולם לקולגות הרלוונטיים ולאשתי".

בלה: "אותי עדיין לא ראו בפרק הראשון, אבל מטופלים כבר מבקשים ממני להצטלם איתם סלפי לפייסבוק, בזכות הפרומואים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו