"בכל מקום אשר אמות אל ישכיבוני בקברות רבי המעלה, מיוחסים או גבירים, אלא דווקא בין המוני היהודים בעלי המלאכה, בתוך עמי", כתב הסופר שלום עליכם בצוואתו, טרם מותו ב-1916 והוא בן 57 בלבד. מאה שנים בדיוק חלפו מאז ודומה שהאופן בו שירטט את עצמו ואת דמותו באותה צוואה חי וקיים אף בימינו, שכן שלום עליכם, מגדולי הסופרים היהודיים, יוצר דמויות אלמותיות כטוביה החולב או מוטל בן פייסי החזן, שהפכו לבנות בית בקנון הספרות העברית, היה ונותר אחד הסופרים האהודים והפופולרים בתולדותיה, זאת אף על פי שבחר לפרסם את יצירתו ביידיש.
עדות מובהקת לכך היא הפסטיבל החגיגי שייפתח היום לציון מאה שנים למותו, בסינמטק תל אביב ויימשך גם מחר. הכרטיסים לאירוע הפתיחה של פסטיבל, אותו עורך בית שלום עליכם בשיתוף עיריית תל אביב, הרשות הלאומית לתרבות היידיש וסינמטק תל אביב נחטפו בתוך 24 שעות ועל כן הוחלט לקיים שני אירועי פתיחה בזה אחר זה, מספר אברהם נוברשטרן, מנכ"ל בית שלום עליכם. בינתיים, הוא מעדכן, גם אירוע הפתיחה השני כבר סולד אאוט. בנוסף על כך, ביום רביעי, 18/5 יתקיים בבית אבי חי בירושלים ערב מחווה לציון התאריך העגול, בהשתתפות אבירמה גולן, הסופר ד"ר מתן חרמוני, חוקרת הספרות בלהה בן־אליהו ועוד.
השחקן גרשון וייסרפיפר מתוך הסרטון "מנחם מנדל בתל אביב", שיוקרן בפסטיבל
"כוח המשיכה של שלום עליכם נובע וניכר לא רק בעושר הרב והמגוון של יצירתו", הוא אומר, "פטירתו ב-1916, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, היתה גם חתימה של תקופה. הקהל שקרא את יצירותיו או צפה במחזותיו הרגיש שהוא מתחבר לעולם שעוד היה קיים, אך החיוניות שלו התפוגגה והלכה. לכן החיבור בין הקהל, שהורכב לא פעם מאנשים שהיו בעברם חלק מהעולם ההוא ורחקו ממנו, ובין היצירות, הנקראות או המומחזות, היה טעון מאוד רגשית. החיבור הזה נמשך בדור הבא בארצות שונות; קריאה ביצירתו כדרך להתחבר עם עולם ההורים. גם כיום אנחנו משתדלים לשמר את הזיכרון החי הזה ולטפח יצירות שמבוססות על העולם הזה".
מחפשים שורשים
תכניית הפסטיבל עשירה למדי וכוללת הופעות של זמרים כגון חווה אלברשטיין ורונה קינן לצד שחקנים שיגישו עיבודים עכשוויים ליצירותיו, מרתון סרטי יידיש, יריד קולינרי שיגיש מאכלים מזרח־אירופאיים, מופעי כלייזמר ועוד כהנה פיצ'עפקס ברוח השטעטל הישנה והטובה.
בלה בריקס קליין, מנהלת "ברית העבודה", מרכז לתרבות יידיש, שתעמוד מאחורי דוכן הספרים למכירה סבורה, כי יש התעוררות שאינה מוגבלת לשלום עליכם לבדו. "הדור הצעיר מתעניין בשורשים, מתגעגע לשפה של סבתא", היא טוענת. "לא מזמן הקמתי דוכן דומה ביריד הספרים הבינלאומי; נמכרו אלפי עותקים. פשוט לא האמנתי למראה עיני".
"הנתק הכפוי מתרבות היידיש, שהוחל על העברית באופן מודע הוא מאוד מוזר, ולו ברמה הבסיסית של תרבות אנושית", מנסה יעד בירן, יוצר הסרט הקומי הקצר "מנחם מנדל בתל אביב", שיוקרן בפסטיבל, להסביר את פשר השיבה שלו ושל יוצרים אחרים אל סופרי היידיש של מפנה המאה. בירן – דוקטורנט ליידיש באוניברסיטה העברית, מורה דרך ויוזם פרויקט הסיורים "יידיש ברחובות" - יצר עם ערן טורבינר סידרת סרטי יוטיוב מחזירה סופרים ומשוררים יידיים לסיור בארץ הקודש ואגב כך מעמתת את הצופים באופן ביקורתי והומוריסטי כאחד עם עבר והווה גם יחד.
"לזהות הישראלית כפי שאנחנו מכירים אותה יש שורשים מובהקים במזרח אירופה של סוף המאה ה-19, והשאלות שהעסיקו את האידיאולוגים ואנשי התרבות של אותה תקופה שייכות לאותו רצף תרבותי, שעדיין רלוונטי", טוען בירן. "זהות יהודית, לדוגמה: חילונית או דתית? מודרנית או מסורתית? טריטוריאלית או מפוזרת? אלה שאלות אקוטיות גם כיום. זה לא אומר שנפתח ספר של שלום עליכם ונקבל תשובה לכל השאלות שלנו, אך חברה ששואפת לקיים רצף תרבותי נורמלי, לשאוב השראה מהעבר ולהתמודד עם אתגרים למען עתיד טוב יותר, צריכה להיות מסוגלת להתייחס לביקורת של העבר ככל שמציעים לנו. תרבות היידיש היא חלק משמעותי וחשוב מהעבר הזה".
שאלות מעין אלה נדונות גם בכנס הבינלאומי לזכרו של שלום עליכם, הנערך בצמוד לפסטיבל, אותו מקיים מרכז "דעת המקום" באוניברסיטה העברית יחד עם המכון ללשון, לספרות ולתרבות יידיש על-שם משפחת גולדרייך באוניברסיטת תל אביב. בכנס, שהחל ביום ראשון ויימשך עדיום רביעי, לוקחים חלק חוקרים בכירים מן הארץ והעולם כגון פרופ' דן מירון או פרופ' רות וייס, לצד דוקטורנטים צעירים בתחילת דרכם; הנושאים הנדונים בכנס, כגון ההומור היהודי, טיפוסי העיירה או דמות המהגר בעיר הגדולה מצטברים לכדי פסיפס עשיר ומסקרן של יצירתו של שלום עליכם, כמו גם של המחקר אודותיו.
חבורת אודסה, 1910. מימין לשמאל: חיים נחמן ביאליק, מרדכי בן עמי, שלום עליכם ומנדלי מוכר ספרים
"העבודה על הכנס נמשכה כשנה והיתה אינטנסיבית ומאומצת", מספרת ד"ר גלי דרוקר בר-עם, פוסט-דוקטורנטית במכון גולדרייך ליידיש ומארגנת הכנס, שכמו הפסטיבל נתמך על ידי I-CORE, תוכנית מרכזי המצוינות של הוועדה לתכנון ותקצוב הקרן הלאומית למדע. "הגיוון שמאפיין את התכנייה ראשית מעיד עד כמה לא נס לחו של שלום עליכם ועד כמה הוא רלוונטי לתרבות ולמחקר; כפועל יוצא נוצר אחד המופעים המרשימים, המשמחים והמנחמים של מה שאפשר לעשו עם מדעי הרוח ומה שמדעי הרוח יודעים לעשות".
מה לדעתך מושך את החוקרים הצעירים לשלום עליכם?
"שלום עליכם הוא יוצר יוצא דופן בתרבות המודרנית בכלל וזו היהודית בפרט. הטון שלו אמפתי וידידותי; לא ביקורתי כשל מנדלי מוכר הספרים או לעגני וסרקסטי כשל ברנר; שלום עליכם צוחק. נכון שהצחוק מעורב בבכי, אבל לדעתי, דווקא המורכבות הזו הופכת אותו לאטרקטיבי. כולנו כבני אנוש מרגישים את הרגשות המורכבים האלה. אלה החיים והוא ידע ללכוד אותם".
"אני מקווה שהפסטיבל יהפוך לאירוע שנתי", מסכם נוברשטרן, שבית שלום עליכם בראשותו הוא אחד האתרים השוקקים ללימוד יידיש ואירועי תרבות ברוח התקופה. "כמובן שהכל תלוי בשאלת המימון ולשם כך ניזקק לשותפים משמעותיים לטווח ארוך. אני מקווה שיהיו מי שיבחינו בביקוש הרב ויסייעו לנו לצאת למסע הזה גם בשנה הבאה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו