"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
"הרושם שלי הוא הרבה יותר טוב משנכנסתי"
פרופ' אהרן צ'חנובר, זוכה פרס נובל לכימיה, מספר על ביקור מיוחד שערך בצפון קוריאה יחד עם זוכים נוספים • צ'חנובר ל"ישראל היום": "המצב יותר טוב ממה שחשבתי"
קים ג'ונג און, שליט צפון קוריאה // צילום: אי.פי // קים ג'ונג און, שליט צפון קוריאה // צילום: אי.פי

"הרושם שלי הוא הרבה יותר טוב משנכנסתי"

פרופ' אהרן צ'חנובר, זוכה פרס נובל לכימיה, מספר על ביקור מיוחד שערך בצפון קוריאה יחד עם זוכים נוספים • צ'חנובר ל"ישראל היום": "המצב יותר טוב ממה שחשבתי"

,עודכן

משלחת של שלושה חתני פרס נובל, בהם הישראלי פרופ' אהרן צ'חנובר זוכה פרס נובל לכימיה בשנת 2004, נחתה אתמול בסין לאחר ביקור בן שבועבצפון קוריאה, כך דיווחה סוכנות הידיעות AP. מטרת הביקור לעודד שיתוף פעולה מדעי וחינוכי, על רקע התהדקות הסנקציות של האו"ם נגד המדינה.

שגריר ונצואלה באו"ם: "האם ישראל מחפשת 'פתרון סופי' לפלשתינים?"

בשיחה עם "ישראל היום" אמר פרופ' צ'חנובר, חוקר בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון, כי הוא כבר רוצה לחזור לצפון קוריאה להמשיך בפעילות. "אני מדען עם נשימה מאוד ארוכה. הזמנתי סטודנטים שלהם להגיע למעבדה שלי. הרושם שלי הוא הרבה יותר טוב מלפני שנכנסתי. הם שמים דגש על הפרט, על חינוך ובריאות, הם בלחץ מסנקציות בינלאומיות גם בסין".

"לא הייתי במחנות עבודה. הקרן שתיווכה בינינו אמרה מראש שהיא לא רוצה מעורבות פוליטית. המצב הרבה יותר טוב ממה שחשבתי. יש חינוך ואין קשר לאינטרנט ולעולם החיצון. חלק מזה היה הצגה, אבל קשה להציג מדינה שלמה".

זוכה פרס נובל ברפואה, ריצ'רד רוברטס, זוכה נובל בכלכלה פין קידלנד ופרופ' צ'כנובר, סיפרו היום במסיבת עיתונאים בבייג'ין כי נפגשו עם סטודנטים ומרצים, ביקרו באוניברסיטאות ובמכוני מחקר והעבירו כמה שיעורים. השלושה השתתפו בכנס ראשון מסוגו במדינה המבודדת מאז התחלף השלטון בשנת 1980.

לדבריהם, הסנקציות של האו"ם והגישה המוגבלת לאינטרנט מגבילים את עבודתם של המדענים בצפון קוריאה והם מקווים שהביקור שלהם יעמיק את חילופי המידע החינוכיים והמדעיים, למרות הבידוד של המדינה. לדברי רוברטס, העובדה שצפון קוריאה הזמינה אותם, מעידה על רצונה להרחיב את שיתופי הפעולה.

השלושה סיפרו, כי חסכון בציוד מדעי מודרני בשל שנים של סנקציות ושיטות מחקר מיושנות, השאירו את המדענים הצפון קוריאניים הרחק מאחור לעומת עמיתיהם בשאר העולם. לדברי רוברטס, "האמברגו פוגע במדענים בכמה תחומים מרכזיים, ויש לקדם את שיתוף הפעולה מסוג זה, כי "זה יכול להיות כלי מאוד חזק לדיפלומטיה".

פרופ' אהרן צ'חנובר // צילום: אי.פי

לדברי רוברטס, בעוד המגבלות הקשות של צפון קוריאה על הגישה לאינטרנט מונעות מרוב המדענים להתקשר בשיתופי פעולה עם עמיתיהם במערב, הוא מרגיש רצון עז להרחבת שיתוף הפעולה. "אילו לא היו רוצים בחילופי מידע, מדוע הזמינו אותנו?", שאל.

השלושה אמרו כי לא היה להם קשר עם ההנהגה הצפון קוריאנית. הפעילות התמקדה בפגישות עם סטודנטים ומרצים, ביקור במוסדות חינוך והשתתפות בדיונים ובהרצאות, לפי לוח זמנים שנקבע מראש.

הנסיך אלפרד מליכטנשטיין, שהיה חבר המשלחת, אמר כי הצפון קוריאנים שפגשו הביעו רצון למשא ומתן עם העולם החיצוני, להסכם שלום עם ארצות הברית והבטחה שארצם לא תותקף.

לדברי הנסיך, הצפון קוריאנים רוצים להפוך לחלק מהקהילייה הבינלאומית, אבל על בסיס שלושת התנאים האלה. נשיא הקרן לשלום, אואה מוראווץ אמר כי הקרן לא הצליחה לגייס חסויות למסע זה כמו ביקורים נוספים של הקרן, וחתני פרס הנובל נדרשו לממן לעצמם את כרטיסי הטיסה לפיונג יאנג וחזרה לבייג'ין.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו