בשנים האחרונות הפכה מרגלית צנעני לפנים של "כוכב נולד". היא התמקמה בלב הקונצנזוס הפריים-טיימי, והיה נראה כי איש לא מתייג אותה עוד כ"זמרת מזרחית". אבל ההתחלה של מרגול היתה שונה לגמרי. היא נולדה באזור לפני 58 שנה להורים ממוצא תימני, בת בכורה לשבעה אחים. כבר כתלמידה בבית הספר היא שימשה סולנית המקהלה, ובגיל 17 השתתפה כרקדנית וכזמרת במחזמר "שיער" עם צביקה פיק. בין השנים 1970 ל-1980 היתה צנעני חלק מלהקה בשם "השוקולדה" שהיתה פופולרית באירועים משפחתיים, והחלה לקנות לעצמה שם של זמרת חאפלות מבטיחה בתעשיית הזמר המזרחי. מי שניהל אותה בתחילת דרכה היה האמרגן אלי בנאי, שלימים הפך לאמרגנה של זהבה בן. קצת לפני הפריצה הגדולה שלה היא קיבלה החלטה להיפרד מבנאי והעבירה את הניהול האישי שלה לאמרגן אשר ראובני. את הפריצה היא עשתה ב-1986, בהיותה בת 33, כשהתארחה בתוכנית "סיבה למסיבה" בהנחייתה של רבקה מיכאלי בערוץ הראשון ביום שישי בערב. הימים היו ימים של ערוץ אחד בלבד בטלוויזיה, וכל מי שהופיע בתוכנית הבידור הפופולרית - זכה לחשיפה מטורפת. בתוכנית היא שרה את השיר "נערי שובה אלי" וגם התראיינה. בראיון הפגינה צנעני את הסגנון הייחודי שלה, כולל הסלנג המקורי שלימים יהפוך לסימן ההיכר שלה. "אני זמרת מזרחית אורגינל, אשכרה ח'אבר", אמרה בתוכנית וקיבלה חיבוק מהקהל. עצמאית בשטח עם השנים הפכה מרגול לאחת הזמרות המוכרות והמצליחות בז'אנר, שמזוהה בעיקר עם זמרים גברים. היא אחת הנשים הבודדות שבלטו בסצנה המזרחית, והיא עשתה זאת כשהיא מנפצת את הסטריאוטיפ של אישה כנועה וצייתנית. לאורך כל הקריירה שלה היא התנהלה בעצמאות והפגינה כוח ועוצמה. בתעשייה דיברו עליה כעל זמרת קשוחה, כזאת שלא מתפשרת ושקשה מאוד לעבוד איתה. גם בחיים האישיים היא התנהלה בצורה יוצאת דופן. היא אמנם נישאה ב-1977, בהיותה בת 24, ונולד לה בן, אבל הנישואים האלה החזיקו מעמד זמן קצר בלבד והיא המשיכה לגדל את בנה לבד, ולא נישאה מאז בשנית. בנה אסף, אגב, הוא גרפיקאי שאחראי לעיצוב עטיפות האלבומים האחרונים שלה, והוא אף כתב לה שירים. במהלך השנים הוציאה מרגול כ-16 אלבומים, הופיעה באינספור פסטיבלים והוכיחה שהיא כאן כדי להישאר. אחד הדברים שייחדו אותה היה השילוב שעשתה בין רוק מערבי למוסיקה מזרחית פופולרית. באופן יוצא דופן מזמרי הז'אנר, היא שיתפה פעולה עם הכותבת רחל שפירא ועם המוסיקאי ירוסלב יעקובוביץ'. ב-1989 היא הוציאה אלבום בשם "מנטה", שהיה פרי שילוב הפעולה הראשון שלה עם יעקובוביץ'. בשנות ה-90 החליטה מרגול להיפרד מראובני ולצאת לדרך עצמאית. יציאתה לדרך החדשה לוותה בספקולציות רבות. היו שמיהרו להספיד את הקריירה שלה בטענה כי שיאה כבר מאחוריה. אבל הם טעו, כמובן. השיא היה עוד לפניה. ב-1993 היא קיבלה הנחיה של תוכנית אירוח במסגרת שידורי ערוץ 2 החדש. התוכנית "מרגול" לא הצליחה במיוחד וירדה לאחר עונה אחת, אבל הקריירה הטלוויזיונית שלה רק החלה. ב-2001 היא קיבלה שוב תוכנית טלוויזיה, הפעם בערוץ בריזה של yes, שנקראה "במטבח עם מרגול". היא גם הנחתה תוכנית יומית ברדיו ללא הפסקה וזכתה להיכנס לפנתיאון עם דמות ב"ארץ נהדרת". לחיקוי שלה היה אחראי מריאנו אידלמן. ב-2005, לאחר שנים שבהן דישדשה מבחינה מוסיקלית עם אלבומים לא מצליחים, הוציאה את האלבום "גלה לי", שהיה הרבה יותר מסחרי, עדכני ודאנסי, ומיקם אותה מחדש על המפה כזמרת. המבקרים התמוגגו מהעובדה שמרגול חזרה לעשות "חאפלה" כמו שהיא יודעת לעשות. לאלבום היה אחראי בנה אסף. שנה לאחר מכן, ב-2006, זכתה מרגול להצטרף לצוות השופטים של העונה הרביעית של "כוכב נולד", שם התבלטה מהר מאוד בלקסיקון מקורי משלה שכלל ביטויים כמו "עשה לי שליכטה בלב" ו"מחפופים". לא כולם פירגנו מאז "כוכב נולד" הקריירה של צנעני הלכה ופרחה, היא הספיקה להשתתף בפסטיגל גיבורי הממלכה האבודה ולהגיש תוכנית בערוץ 2 בשם "מרגול שופטת", שם היתה על תקן בוררת בסכסוכים אמיתיים. לא כולם פירגנו לה על הצלחתה. גורם בתעשייה אמר אתמול כי "מרגול נחשבת למי שלא רואה אנשים ממטר. בתקופה הקשה שלה אנשים מפסטיבל התימניאדה דאגו לה כל שנה להזמנות, שתופיע, וברגע שהיא הפכה למותג 'מרגול' היא עזבה אותם ולא הסתכלה יותר לכיוון שלהם". לפני שנתיים החלה מרגול לחפש שוב מנהל אישי. כאן נכנס לתמונה אסף אטדגי, שעבד גם עם עמיר בניון. המחלוקת עם אטדגי החלה, ככל הנראה, סביב ניהול הקריירה של עומר אדם. מרגול היתה בעצם שותפה בניהולו של אדם, לאחר שפרש מ"כוכב נולד" (הוא אולץ לפרוש לאחר שהתגלה כי שיקר לגבי גילו). אדם החל לנסוק כמטאור בשמי המוסיקה הים-תיכונית, ואטדגי ומרגול הפיקו ביחד הופעות ענק לזמר הצעיר, ובהן גם הופעות בקיסריה - מה שהיווה פתח למחלוקות בנושאים כספיים. כבר לפני חודשיים ידעו גורמים בתעשייה לספר כי בין השניים עבר חתול שחור. אלה לא הופתעו מהתפוצצות הפרשה אתמול.