התור שלהם לשנות

זו אחת המחלות הקשות, הכואבות והכרוניות של מערכת הבריאות הציבורית בארץ: מי שצריך לעבור ניתוח, טיפול או בדיקות חיוניות כמו MRI, עלול לחכות בתור במשך שבועות, חודשים ולעיתים אפילו שנים. מבקר המדינה כבר התריע כי התורים הארוכים פוגעים בבריאות הציבור, וכי הם עלולים לגרום להשחתה של מערכת הציבור ולעודד רפואה פרטית שלא לצורך.

אבל דו"חות רשמיים, וגם עדויות של מטופלים ועובדים במערכת הבריאות, מראים שזה קורה מדי יום ביומו - גם בבתי החולים הציבוריים, אבל גם במרפאות ובמכונים של ארבע קופות החולים. והבעיה היא לא רק באורך התורים, אלא בעובדה שזמן ההמתנה משתנה מקופה לקופה ומבית חולים אחד למשנהו. אפילו שני חברים באותה קופת חולים עצמה יכולים למצוא את עצמם מחכים בתור לאורך פרקי זמן שונים, תלוי היכן הם גרים; זאת מכיוון שלכל מחוז בקופה הסדרים כספיים אחרים עם בתי החולים השונים בארץ.

על ההתנהלות הזו יכול לספר רופא בכיר, מנהל מחלקה באחד מבתי החולים הציבוריים הגדולים בארץ, ששוחח עם "ישראל השבוע". במכון רפואי מרכזי של אחת מקופות החולים, הוא מדגים, קיימת הנחיה לקבוע לחברי הקופה תורים לבדיקת ההדמיה לפי מקום מגוריהם, ולא לפי הבעיה הרפואית שממנה הם סובלים. המשמעות ברורה: חבר אחד בקופה מקבל תור לעוד שבוע, בזמן שחבר אחר שלקה במחלה זהה מקבל תור לעוד חודש, וחבר שלישי אולי יעשה את הבדיקה רק בעוד חודשיים.

חברי הקופה עצמם, כמובן, לא יודעים על הפערים המקוממים האלה. מסתירים מהם שהתור לא נקבע לפי חומרת מצבם, ואפילו לא לפי זמינות השירות במכון, אלא רק לפי ההסכם העסקי בין מחוז ההשתייכות שלהם לאותו מוסד רפואי. ומה עם קופת החולים? היא, כרגיל, פועלת ללא שום פיקוח ובקרה של משרד הבריאות על התורים במרפאותיה - מצב שנמשך כבר עשורים.

לעצור את ההידרדרות

את הצרה הזו, שמטרידה עשרות אלפי ישראלים בשנה, מציעים עכשיו לפתור על ידי הקמת מוקד לאומי לזימון תורים; מרכז שאליו יוכל להתקשר כל אזרח במדינה ולבקש לקבוע תור לפי הזמינות הקיימת בכל מוסדות הבריאות, ללא תלות בהסכמים ובהגבלות של קופת החולים שבה הוא חבר. ההצעה המהפכנית הועלתה לאחרונה על ידי "הפורום לשיקום מערכת הבריאות בישראל", גוף אזרחי־ציבורי חדש שמנסה לשפר את איכות הטיפול בארץ. חברי הגוף הציגו את הרעיון לשר הבריאות, הרב יעקב ליצמן, ולמנכ"ל משרדו, משה בר סימן טוב.

"הפורום לשיקום מערכת הבריאות בישראל", שהצעותיו נחשפות כאן לראשונה, נרשם כחברה לתועלת הציבור. חברים בו כבר כמה עשרות רופאים, מנהלים בהווה ובעבר במערכת הבריאות ובאקדמיה, מנהלי ארגוני בריאות וארגוני חולים וכן עורכי דין. בראש הפורום החדש עומד פרופ' דב טשרניחובסקי, ראש תוכנית הבריאות במרכז טאוב. לצידו חברים בארגון, בין השאר, איש העסקים ליאון רקנאטי, שמכהן גם כסגן יו"ר הוועד המנהל של האגודה למלחמה בסרטן; מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, ד"ר איתן חי־עם; סמנכ"ל מדיניות חברתית והסברה בעמותת ידיד, רן מלמד; ופסיה בן נון, מומחית לשיווק בתחום הבריאות. בשיחות עימם הם מביעים אמון רב ביוזמה להקמת מוקד זימון תורים לאומי.

"נושא הבריאות והרפואה קרוב לליבי, ואני נוכח זה שנים בשחיקה התקציבית של המערכת ובמחסור במיטות אשפוז", אומר ל"ישראל השבוע" ליאון רקנאטי, מיוזמי הקמת הפורום, "אפשר לעשות יותר ולנצל ביעילות רבה יותר את המשאבים הקיימים. המצב הקיים מונע ניצול אופטימלי של הציוד הקיים ושל חדרי הניתוח, והפתרון שאנו מציעים הוא הקמת מוקד לאומי לזימון תורים, ובכך למנוע מצב של זמן המתנה בלתי סביר המסכן לא פעם חיים".

אל הפורום הצטרפו גם כמה פנים מוכרות: חזאי חדשות ערוץ 2 דני רופ וד"ר ורד שלו־הורביץ. בשנים האחרונות שניהם ניהלו מאבקים ציבוריים מתוקשרים נגד בתי חולים וטענו כי טיפול לקוי הביא למות אבותיהם (רופ יצא למערכה מול איכילוב, שלו־הורביץ נכנסה לעימות טעון עם שיבא). כעת הם מנסים לגייס את השפעתם ואת ניסיונם לטובת הארגון.

"כמו רבים אחרים בישראל, יצא לי להיפגש עם מערכת הבריאות ברגע מהקשים בחיי", משתף רופ, "כאזרח ישראל הנסמך על שירותי הרפואה הציבוריים, נתקלתי בקירות שונים שאותם אני מנסה להפיל, גם באמצעות השתתפותי ב'פורום לשיקום מערכת הבריאות בישראל'".

רופ חושב שמוקד לאומי לזימון תורים יוכל "לגשר על פערים רבים במערכת הבריאות הציבורית. המחסום הביורוקרטי הקיים כיום, של זימון תור על פי מיקום גיאוגרפי או הסדר קופת חולים, יוצר אי שוויון בנגישות ובזמינות לשירותי רפואה, לצד פערים משמעותיים בין בתי החולים במרכז ובפריפריה. אני מקווה שמוקד זה, כשיופעל, יאפשר לאזרחי ישראל המוצאים עצמם מטופלים על ידי הרפואה הציבורית ברגעיהם הקשים והכואבים ביותר לא לחוות את התסכול, הבלבול, הכעס והאובדן שאני ומשפחתי חווינו, ושיוכלו ליהנות משירות איכותי יותר, מהיר יותר ואדיב יותר".

ורד שלו־הורביץ מסכימה עם רופ. מאז פטירת אביה לפני ארבע שנים וחצי, החליטה למקד את פעילותה בשני תחומים: הפחתת התמותה מזיהומים נרכשים, וכבוד האדם המבוגר בבתי החולים. היא החליטה לתמוך בתוכניות בתחום הבריאות שתרומתן משמעותית ביותר, שאפשר ליישמן בתוך זמן קצר, ושעלותן נמוכה. כזו, היא סבורה, "היא גם התוכנית לקיצור תורים. היא תקל מאוד על חייהם של אלה המתקשים לערוך את הבדיקות הנחוצות היום למציאת מקום לניתוח, שאין להם חברים 'מקורבים' או ביטוח משלים. השקיפות והתחרות יעשו את שלהן ויחזקו את מערכת הבריאות הציבורית. זו היתה מערכת מפוארת שאבי האמין בה מאוד, אבל היא הולכת ומידרדרת לנגד עינינו זה שנים, ואת ההידרדרות הזו חייבים לעצור".

לחכות 70 יום (או שבוע)

גלגלי הארגון החדש כבר בתנועה. בקרוב יגיש הצעות שונות למשרד הבריאות ולממשלה, וכן הוא צפוי לפתוח בקמפיין לקידום הקמת מוקד התורים הלאומי (תחת הסלוגן "לבריאות שלנו אין זמן לעמוד בתור"). הפורום צפוי לפרסם לציבור שורת פעולות נוספות לשיפור איכות השירות הרפואי וזמינותו, וגם לצמצום תשלומי ההשתתפות העצמית שהציבור נדרש להוציא בעבור טיפולים, ייעוצים ותרופות. הנתונים מראים שחלקים מהציבור מוותרים על טיפולים חיוניים, רק בגלל גובה התשלום.

"מערכת הבריאות בישראל מצויה במשבר חריף", נכתב במסמך שמסכם את הצעדים שהפורום מציע למשרד הבריאות, "ההשקעות בתשתיות רפואיות, בכוח אדם רפואי ובארגון המערכת אינן תואמות את צורכי האוכלוסייה הגדלה והמזדקנת. תושבי ישראל סובלים מתורים ומזמני המתנה בלתי סבירים, ולעיתים אף מחוסר תשומת לב מספקת במערכת הבריאות הציבורית. הם נאלצים לשאת בתשלומים הולכים וגדלים עבור טיפולים רפואיים הניתנים באופן פרטי, ושבחלקם לפחות אמורים להינתן במערכת הציבורית. תשתיות מערכת זו מוזנחות לעיתים עקב השקעות בתשתיות פרטיות, חלקן אף מיותרות. חמור במיוחד סבלם של הקשישים ובני משפחותיהם, אשר ברגעי מחלה, חולשה ומשבר תכופים ומתמשכים 'נופלים בין הכיסאות' במערכת הציבורית".

ואכן, על פי שורה של דו"חות רשמיים של משרד הבריאות ושל הכנסת, בישראל קיימת בעיה מתמשכת של תורים לניתוחים. עד כדי כך, שבכירי משרד הבריאות עצמו כתבו בדו"ח רשמי בנובמבר 2014 כי מצב זה מביא "מטופלים הממתינים לניתוחים, ואשר יש להם היכולת הכספית, לפנות למערכת האספקה הפרטית באמצעות הביטוחים המשלימים של קופות החולים והביטוחים הפרטיים. הפערים בזמני ההמתנה לניתוחים מסוג זה בין המערכת הציבורית לפרטית עשויים להגיע לכמה חודשים במערכת הציבורית מול ימים ספורים במערכת הפרטית".

הדו"ח של משרד הבריאות מצביע גם על פערים עצומים, בלתי נתפסים ממש, בין בתי החולים הציבוריים עצמם בכל הנוגע לזמני ההמתנה בתור. חולה בבית החולים סורוקה בבאר שבע, למשל, היה צריך להמתין 70 יום לניתוח במפרק הברך, לעומת המתנה של 14 יום לאותו ניתוח בבית החולים

איכילוב בתל אביב, ושמונה ימים בלבד בבית החולים בילינסון בפתח תקווה. זאת ועוד: בבית החולים קפלן ברחובות היה צריך להמתין 22 ימים לניתוח לקיצור קיבה, לעומת שבעה ימים בבית החולים כרמל בחיפה, ארבעה ימים בבתי החולים השרון ובילינסון בפתח תקווה ולא יותר מיומיים בבית החולים הממשלתי בנהריה ובבית החולים בני ציון בחיפה.

אז מה הפתרון, לדעת "הפורום לשיקום מערכת הבריאות הציבורית"? הם מציעים שמשרד הבריאות יקים מוקד לאומי לזימון תורים, שבו יוכל כל אחד להתעדכן בזמן אמת (בטלפון, באתר המוקד או באפליקציה) על זמן ההמתנה לטיפול/בדיקה במוסדות הבריאות. לאחר מכן יוכל להזמין תור במוסד שיוכל לתת לו את הטיפול המבוקש, ובהקדם האפשרי.

עוד מוצע כי קופת החולים תחויב לכבד ולממן את ההזמנה שעשה חבר הקופה באמצעות המוקד הלאומי. אנשי הפורום, שמתבססים על מודלים שקיימים בחלק ממדינות המערב, מציעים גם שקופות החולים יחויבו בחוק לקבוע זמני המתנה מקסימליים לבדיקות ולניתוחים העיקריים. אם תתבצע חריגה מהזמנים האלה, נאמר בהצעה, הקופות יחויבו לפצות את החולים או לממן להם טיפולים פרטיים במקום הטיפול ברפואה הציבורית.

"קביעת תור לבדיקה או טיפול הופכת לרוב לסיוט לאזרח", אומרים חברי הפורום, "הוא הופך חסר אונים ותלוי בחסדי מערכת בלתי מוסדרת ולעיתים מנוכרת... המוקד יעודד את מוסדות האשפוז להתחרות על מתן שירות טוב יותר ואת קופות החולים ובתי החולים - למנוע את ניצול האזרח לטובת קבלת טיפול רפואי רק במוסדות שיש לקופה הסדר עימם או לטובת טיפול פרטי".

"התורים הם רק סימפטום"

"התורים בקופות החולים הפכו בשביל חלק מהקופות אמצעי לגיוס כסף ודרך לעודד מעבר לשימוש בביטוח המשלים וברפואה הפרטית", מסביר ראש הפורום, פרופ' דב טשרניחובסקי, ל"ישראל השבוע", "זו ממש טרגדיה לאומית של מערכת הבריאות הציבורית, וכשאין ניהול תורים ברמה הלאומית, זה גם סימפטום שמצביע על חוסר התפקוד של מערכת הבריאות".

לדבריו, הוא קיים פגישה עם שר הבריאות ליצמן ומנכ"ל משרדו, "והיה סיכום שננסה יחד לקדם פתרונות שנראים אפשריים ושעלויותיהם נמוכות, כמו מוקד זימון תורים לאומי. תפקידנו הוא לתת לו רוח גבית כדי להתגבר על הבעיות הכלכליות והפוליטיות במימוש היוזמה".

עמיתו של טשרניחובסקי לפורום, ד"ר איתן חי־עם, כיהן בשורת תפקידים בכירים במערכת הבריאות הציבורית, כולל ניהול בתי החולים סורוקה ואסותא. הוא מכיר את הסוגיה היטב. "כל אחד מאיתנו מקבל בכל יום פניות רבות של מטופלים שמבקשים עזרה בזירוז התור לייעוצים, לניתוחים ולבדיקות", הוא מגלה, "העולם משתנה מאוד, והיום אפשר להזמין שירותים חיוניים רבים בלחיצת כפתור. התחושה היא שרק בקופות החולים הציבור עדיין נשחק תחת גלגלי הביורוקרטיה".

ד"ר חי־עם מאמין ש"במערכת הבריאות בארץ אין שקיפות, וכך קורה שאם שני מטופלים מקופות חולים שונות צריכים תור לאותה פרוצדורה, אחד יקבל תור למחרת היום והשני עלול לקבל את התור בעוד חודשיים. זה נובע מאינטרסים של הקופות שעושות הסכמים שונים עם בתי החולים, וגם מההסכמים השונים שעושים מחוזות נפרדים בתוך כל קופה. זה כמובן דורש שינוי חשיבה רציני, שבמוקד שלו יהיה מבקש השירות - כלומר, המטופל חבר הקופה - ולא קופת החולים. רק כך יהיה אפשר להבטיח שירות רפואי בזמן סביר ובמרחק סביר, ולתת לחברי הקופות לבחור את מקום קבלת השירות הרפואי גם בהתאם לזמינות השירות".

אבל מההיכרות הממושכת שלך עם העוצמה של קופות החולים, ידוע לך שמחובתן לשמור על תקציב מאוזן. איך אפשר לגרום להן להסכים להשתתף במוקד לאומי לזימון תורים?

"נכון, רק לחץ ציבורי חזק מספיק יכריח את המדינה ואת הקופות לשנות את התפיסה. אני מאמין מאוד שהדור הבא ממש לא יהיה מוכן לוותר כשימשיכו להכתיב לו בשיטות הישנות איפה לקבל את הטיפול הרפואי. האמת גם צריכה להיאמר: גם אני, כמנהל מחוז דרום בקופת חולים כללית, מנעתי מחולים להגיע לבתי חולים אחרים מאלה שהמחוז קשור איתם בהסדרים כספיים, מפני שאלה כללי המשחק. שלא יישמע שמנהלי המחוזות או הקופות עושים זאת משרירות לב או מרוע - אבל ברור עכשיו שאת זה צריכים לשנות. אני מאמין שזה אפשרי".

משרד הבריאות לא פוסל

במשרד הבריאות דווקא לא דחו על הסף את הרעיון של מוקד לאומי לזימון תורים. "נושא זימון תורים אחוד ברמה הלאומית חשוב ונמצא על סדר היום של משרד הבריאות", אמרו שם בתגובה לפניית "ישראל השבוע", "בימים אלה עוסק המשרד בגיבוש מפורט של דרישות למערכת שתאפשר זימון תורים שכזה בהדרגה.

"פתרון כזה, כמו גם מוקד זימון תורים טלפוני המוצע על ידי הפורום, דורש לא רק הקמה של המוקד עצמו אלא גם מערך מידע עדכני ודינמי, המצביע על תורים פנויים בכל אחד מספקי הבריאות הרלוונטיים. המשרד שואף לממש פתרון תשתיתי ולייזם אותו הדרגתית, כשהשירותים הראשונים שינוהלו יהיו שירותי בריאות מרחוק, ואחריהם שירותים שיתועדפו כדי לתת מענה לזמני המתנה ארוכים במיוחד, להמתנה של אוכלוסיות ספציפיות (למשל, מטופלים בפריפריה).

"כמו כן, משרד הבריאות נמצא בימים אלו בישורת האחרונה של סיכום עם משרד האוצר לתוספת של 900 מיליון שקלים לבסיס התקציב שייעודו קיצור תורים במערכת הבריאות הפרטית, ומתן תקציב שיאפשר העברת מטופלים מהמערכתהפרטית לציבורית".