"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פלשתינים ומסתננים רוצים להיות יהודים

כחצי מהפונים לוועדת החריגים להתגייר - עובדים זרים, פלשתינים ומסתננים • בהוראת הממשלה בקשותיהם נדחות

, עודכן
מתפללים בכותל. צום י"ז בתמוז, צילום: צילום: לע"מ (ארכיון)

מחצית מהפונים לוועדת החריגים להתגייר הם עובדים זרים, פלשתינים או מסתננים. מדובר בכ-200 בני אדם. כך נחשף היום בוועדה לביקורת המדינה בכנסת. לפי החוק מי שאינו אזרח ישראלי או זכאי חוק השבות, יכול להתחיל הליך גיור רק לאחר אישורה של וועדת החריגים. על פי החלטת הממשלה, בקשותיהם נדחות.

יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) אמרה בוועדה כי "רבים מהמעוניינים להתגייר נתקלים בהליך ממושך מאד ובבעיות טכניות - וועדת החריגים לגיור אינה נותנת מענה לכך". היא הוסיפה כי לטעמה יש להעביר את ועדת החריגים לסמכות משרד הפנים. "הערבוב בין שיקולים הלכתיים למדיניות-הגירה ממשלתית אינו בריא, ועל וועדת החריגים לעבור לסמכות ואחריות משרד הפנים, ולה תוגש חוות-דעת של מערך הגיור על כנות המבקש", אמרה אלהרר.

הרב יצחק פרץ, ראש מערך הגיור במשרד ראש הממשלה, סיפר כי לפונים יש זכות ערעור על החלטת ועדת החריגים, וגם פעם שניה ושלישית. "מערך הגיור נועד לגייר אזרחי ישראל ולא אנו מעניקים אזרחות ישראלית אלא משרד הפנים. תנאי הסף היא כנות ושהפונה איננו עובד זר, מסתנן, פלשתיני או שוהה בלתי-חוקי. בשנת 2014 התקבלו כ-50% מבקשות ועדת החריגים, כאשר השאר נדחו כעובדים זרים, מסתננים, שוהים-בלתי-חוקיים ופלשתינים".

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

סגן שר הדתות לשעבר, ח"כ הרב אלי בן דהן (הבית היהודי), קרא לבטל את ועדת החריגים, משום שלדבריו, "90% מהתלונות על מערך הגיור מתייחסות ל 10% מהתיקים המטופלים על ידי וועדת החריגים. זהו מצב לא נורמלי ולא סביר ולכן אנחנו חייבים לשנות אותו. יש לנתק בין תהליך הגיור שהוא דתי - לבין מעמד קבלת האזרחות שהוא מדינתי".

חברו לסיעה, בצלאל סמוטריץ', אמר כי "נושא הגיור הוא סבוך ומורכב, ויש לאזן בין הרצון להקל ולסייע לבין ההבנה כי מדובר בתהליך עמוק ורציני". הוא הסכים עם יו"ר הוועדה כי ועדת החריגים צריכה לעבור למשרד הפנים.

ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) הזהיר כי "יותר ויותר אנשים מתחתנים שלא ברבנות, והתנהלות ועדת החריגים מבריחה אנשים אלו לחו"ל". ח"כ עליזה לביא, "הנושא הוא פצע מדמם בחברה הישראלית, המדינה מעודדת ירידה כי בחו"ל הרבה יותר קל להצליח בגיור. לדיינים יש יכולת לבחון את כנות המניעים, ואין צורך בבירוקרטיה של פקידי וועדת החריגים".

לפי שאול פרבר, ממכון "עיתים", מתוך החשש מסחף של עובדים-זרים "זרקנו את כולם, ויש שומרי מצות לחלוטין, המעוניינים להתגייר לפני שיביאו ילדים לעולם. אנשים רבים נדחים על הסף – ולכן לא ניתן לקבל נתוני אמת". לאון אמסשל-וואנקום, סטודנט מגרמניה, בן לאב יהודי ואם לא-יהודייה, שהחליט לעלות לארץ ולהתגייר, סיפר כי הוכר כזכאי חוק השבות וזכאי לעליה – אך נדחה ע"י ועדת החריגים בגלל בעיות בוויזה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר