בקדימה אומרים: ציפי מאבדת שליטה

מאבדת אחיזה. זו התחושה השוררת בקרב חברי קדימה בשבועיים האחרונים ביחס ליו"ר מפלגתם ציפי לבני. אחרי יותר משנתיים מכינון הממשלה, שהיו צריכות לסמן את תחילת התפוררות הקואליציה, מה שמתפורר הוא דווקא מפלגת האופוזיציה.

בקדימה מתארים את התקופה הנוכחית כמשבר מנהיגות קשה יותר אף מהמשבר שהתחולל בתחילת הקדנציה, כאשר מחצית מחברי המפלגה ניהלו מגעים לפילוגה. למרבה האירוניה, דווקא יציבותה של ממשלת נתניהו, שאותה מנסה לבני בכל כוחה להפיל, היא זו ששומרת על יציבותה שלה. כשאין בחירות באופק, גם הדרישה לפריימריז לא קיימת.

ביום רביעי ישבו מופז ולבני זה לצד זה במליאת הכנסת. הישיבות האלה הן כמו ברומטר לנעשה בתוך סיעת קדימה. בתקופות הרעות השניים יושבים זה לצד זה ולא מחליפים מילה. אפילו במבטיהם נזהרים שלא להיפגש. בתקופות הטובות הם מחליפים לעיתים אפילו חיוכים מבוישים. השבוע נאדה. קפאו כמו שני גלמים. רק שפרפרים כבר לא ייצאו משם.

חברי קדימה כבר מורגלים במחלוקות פנימיות. לא היתה כמעט הצבעה עקרונית אחת בכנסת שקדימה לא התפצלה באופן הצבעתה. חברי קדימה התנגדו בהצבעות שיזמו חבריהם.

התיסכול הוא זה שכנראה דוחף כמה מחברי קדימה להשתמש בגימיקים ככלי פרלמנטרי, למשל להניח גביע קוטג' על שולחנו של ראש הממשלה (על ידי חברת כנסת שבעצמה תמכה בהסרת הפיקוח על מוצרי החלב).

המחלוקות התחדדו עוד יותר לאחר נאומו של נתניהו בפני חברי הקונגרס בוושינגטון. לאחר הנאום מיהרו כמה מחברי המפלגה לשבח את ראש הממשלה ולאמץ את עקרונותיו, חלק מהם אפילו ראה בנאום הזדמנות לפעול לכינון ממשלת אחדות.

אבל ללבני היו מחשבות אחרות. היא תקפה את ראש הממשלה. בקדימה רתחו.

"זה מתחיל להיראות כמו אובססיה", אומר ח"כ עתניאל שנלר. "נראה שהרצון להפיל את השלטון בכל מחיר, גובר על כל שיקול אחר. מתי אמרנו לראש הממשלה שאפו? מה שהוא אמר זו לא דעתנו? אז בואו נגיד את זה. המצב היום הוא שאנחנו רוצים להפיל את הממשלה כי אנחנו רוצים להפיל את הממשלה, גם אם היא עושה את הדברים הכי נכונים. הציבור עוד ישפוט אותנו על זה". שנלר מוסיף כי "ראשי קדימה הופכים את השלטון לערך יותר חשוב מהתוכן, לדעתי זה פוגע בקדימה".

אחת האמירות של לבני שהקפיצו לא מעט מחברי קדימה היתה ש"מצבנו מעולם לא היה גרוע יותר". לדברי שנלר, "אולי זו דעתה. אני לא בטוח שמצבנו לא היה גרוע יותר, ואני לא מדבר רק על מלחמת יום כיפור. אני מדבר על זה שמצבנו היה גרוע יותר דווקא אחרי השיחות בקמפ דיוויד ואחרי ההתנתקות.

"דווקא בתקופה זאת אני רואה ניצנים מאוד חיוביים", ממשיך שנלר, "כמו הניסיון לשקם את היחסים עם טורקיה או ההודעה של אירופה וארה"ב שלא יאפשרו מהלך חד-צדדי פלשתיני באו"ם".

"אם כבר", ממשיך שנלר, "יכול להיות, למשל, שמצבה של ישראל כזה כי הממשלה הקודמת העלתה את הציפיות בעניין המדיני לרמה כזאת שאי אפשר להיענות להן. או אולי בגלל שהאופוזיציה הנוכחית ביטאה הערכה כלפי העולם שממשלה בהרכב כזה לא יכולה לייצר תהליך מדיני".

עשו לדיכטר תרגיל

לפני שבועיים פורסמו בערוץ 10 חלקים ממרכיבי תקציב קדימה. בין השאר דובר על משכורות מנופחות, תקציב גדול לסקרים ושכירת לישכה עבור לבני במגדל אביב בכמיליון שקלים בשנה. חלק גדול מהדברים, כולל דברים רבים אחרים שלא פורסמו עדיין, היו ידועים לחברי קדימה משמועה. די היה בפירסום הזה כדי להתסיס את השטח הבוער ממילא.

הראשון להרים את הכפפה היה ח"כ אבי דיכטר. הוא דרש שקיפות בתקציב והחתים 16 ח"כים, רוב הסיעה, על מסמך עקרונות שניסח בנושא. לבני ואנשיה, שמאוד לא מעוניינים בשינויים שהציע דיכטר ורוצים להמשיך לשלוט בתקציב, הפעילו לחצים אדירים על חברי הכנסת למשוך את חתימתם. גדעון עזרא אכן משך. היתר לא.

במקרה או לא, נקבעה ישיבת הסיעה בעניין התקציב לאתמול, בדיוק כשדיכטר שוהה בחו"ל. דיכטר זעם וטען ששוב מנסים לעשות מחטף. גם השטח התחיל לתסוס. בסוף לבני התקפלה שוב: הדיון יתקיים בעוד שבועיים.

אחד הדוברים התקיפים בנושא התקציב, מלבד דיכטר, הוא ח"כ מאיר שטרית. "לא מקובלת הדרך שבה עובר התקציב. הודעתי מפורשות שאם יקבעו ישיבה בנושא התקציב ויבקשו מאיתנו לאשר אותו כמו חותמת גומי בלי להציג אותו, לא נבוא לישיבה".

לדבריו, "יש הוצאות כספיות שאין להן שום הצדקה, כמו שכר מאוד גבוה לעובדים. צריך גם לחתוך בהוצאות לשכירת הלישכה של לבני. זה קרוב למיליון שקלים בשנה. למה צריך את זה-".

עוד אומר שטרית, "כך גם בנושא הסקרים. מוציאים 600 אלף שקלים על סקרים בשנה. אני לא ראיתי מעולם סקר. לא מכיר מישהו אחר שראה". הוא מתח ביקורת גם על ההחלטה שמתפקדי קדימה, מלבד החדשים, לא מחוייבים לשלם דמי חברות שנתיים ואמר כי "קדימה היא מפלגה מושחתת. היא קמה על בסיס של מפלגה שקופה, אבל אין בה דמי חבר. זה לא הגיוני".

המהלך של דיכטר זכה לתמיכה גדולה לא רק בקרב רוב הח"כים, אלא גם ברמת השטח והפעילים. התחושה שלהם היתה גם כך שכל תקציב קדימה נועד לשמש את המנגנון המפלגתי שבשליטת לבני. באתר הפעילים "יאללה קדימה" שמציג בדף הבית באופן קבוע את "מדד המנהיג" המתבסס על מצבם בשטח של המועמדים, התחזק מעמדו של דיכטר על חשבון לבני, והביא לכך שלראשונה זה שנתיים גובר מופז על היו"ר.

הבאזז של מופז, ולפיו מס' 2 התחזק מאוד בזמן האחרון, יצא מזמן מגבולות קדימה והוא הולך והופך לתוכנית עבודה בקרב כל המפלגות. בלישכת ראש הממשלה כבר עוסקים בתרחיש הזה. גם המועמדים לראשות העבודה מתכננים את היום שאחרי בהתאם להנחה זו. הפירסום השבוע על כך שגם שני יועציה הקרובים של לבני, איל ארד וליאור חורב, נטשו, ושחורב אף מקיים קשר אינטנסיבי עם מופז לאחרונה, חיזק עוד יותר תחושות אלו.

דווקא מי ששומר על לבני בימים אלה הוא מופז עצמו. הוא לא מעוניין בהסלמת המצב. הוא יכול היה לקפוץ על עגלת הביקורת בנושא תקציב המפלגה, אבל הותיר את קידמת הבמה לדיכטר. הוא גם לא היה מעוניין בפירסום על הקשר ההדוק שלו עם חורב, למרות פוטנציאל הפגיעה בלבני.

הכוונת של מופז מופנית כעת כלפי אדם אחד בלבד: ראש הממשלה - מי שמינה אותו ליו"ר ועדת החוץ והביטחון. הדבר מחזק מאוד את מופז בקדימה, וגם בקרב חלקים בתקשורת.

הקשר עם עמיר פרץ

בינתיים מתעסקים בכירי קדימה גם בנעשה במפלגת העבודה. בשתי המפלגות מדברים על קשר חזק בין קדימה לעמיר פרץ. גורמים רבים משוכנעים שקדימה, בעיקר חיים רמון המקורב לפרץ, פקדה פעילים לפרץ כדי לתמוך בו. זאת אחרי שפרץ פקד כמה אלפי מתפקדים שלו לקדימה לפני כמה חודשים, כשניהל מגעים להצטרפות למפלגה.

השמועות בעבודה ובקדימה מדברות על דיל תן וקח בין לבני לפרץ. קדימה תסייע לפרץ להיבחר לראשות המפלגה. פרץ יפעיל את מתפקדיו בקדימה (בסביבות 2,000 איש) כדי לתמוך בלבני בבוא היום. לפני שהחליט סופית להתמודד על ראשות העבודה נפגש פרץ עם רמון. כמה ימים אחרי הפגישה - הודיע רשמית על התמודדותו.

לקדימה יש עניין בפרץ מעבר לחיבור האישי. בסקרים שנערכו בקרב גורמים שונים במערכת הפוליטית נראה שפרץ הוא המועמד היחיד לראשות העבודה שלא לוקח מנדטים מקדימה. וכאילו כדי לחזק את התזה הזאת יצא השבוע פרץ בקמפיין חדש כדי לקחת קולות דווקא מהליכוד. פרץ משוכנע כי הוא היחיד מהמועמדים שלוקח קולות מהליכוד וממפלגות אחרות בימין כמו ישראל ביתנו וש"ס.

אלא שלא כולם בקדימה אוהבים את הבחישות האלה בתוך מפלגת העבודה. לדברי שנלר, קדימה הופכת לאט לאט למפלגה נטולת זהות. "במפלגה שמתיימרת להיות מפלגת מרכז יש מצד אחד ח"כית כמו נינו אבסזדה שהיא בשמאל הקיצוני ומצד שני ח"כית כמו יוליה שמאלוב-ברקוביץ', שקוראת להתיישב בחברון, ואין מנהיגות שמנווטת בין העמדות האלה. הקברניטה שלנו מנווטת את המטוס למקום שלאיש אין מושג מהו".

חדלון האופוזיציה מלייצר אלטרנטיבה לממשלה הביא את חבריה למקומות הזויים בשבועיים האחרונים, כמו מחאת הקוטג'. רונית תירוש, שנואשה מלקבל את תפקיד יו"ר מפעל הפיס שעליו התמודדה, הניחה על שולחנו של נתניהו גביע קוטג' כמחאה על עליית המחירים. המעשה הזה מצטרף לשורה של מעשים שעשו חבריה של תירוש בקדנציה הנוכחית כדי למשוך תשומת לב. כמו התזת ספריי באולם המליאה וחלוקת שטרות כסף עם דיוקנו של נתניהו.

שנלר אומר בהקשר הזה כי "זהו פופוליזם, זילזול וציניות. אני מתבייש בסגנון הזה. זה זול ומכוער. נמאס מהגימיקים ומההפרעות לראש הממשלה בכנסת. זו שפת רחוב. אני כבר מתבייש להשמיע קריאות ביניים שלא יתפסו אותי במצלמות של ערוץ הכנסת באותו פריים עם האנשים האלה".

כשהתפלגו חברי עצמאות בראשות אהוד ברק ממפלגת העבודה, ניצבה קדימה בראש התוקפים והמבקרים את המהלך. יו"ר המפלגה ציפי לבני אף כינתה את המהלך "אופורטוניזם" וציינה כי "מדובר בתרגיל פוליטי קטן שמעורר בוז". זה היה כשלבני הבינה שהמהלך מחזק את הממשלה. אבל כשקדימה רוצה לזכות בתפקיד יו"ר עמית קק"ל, סיעת עצמאות הופכת ללגיטימית לגמרי לחתימה על הסכמים פוליטיים.

ביום חמישי שעבר הוגש לבית המשפט המחוזי בפתח תקווה הסכם שגורמים במוסדות הלאומיים, שראו הסכם אחד או שניים מסוג זה, יכלו רק להתפלץ כשעיינו בו. מסתבר שכדי לזכות בלגיטימיות למנות יו"ר קק"ל מטעמם, פרופ' שמעון שטרית, נאלצה עצמאות להפשיט את יו"ר האירגון כמעט מכל סמכויותיו ולהעבירם ליו"ר העמית, ח"כ אלי אפללו, נציג קדימה. בקדימה הסכימו לחתום על הסכם פוליטי רק לאחר שווידאו שהנושאים החשובים, כמו חלוקת כספים וניהול החשבונות של קק"ל - עוברים לידיהם. וזה עוד לפני החלק המקומם יותר בהסכם: דירות שרד, הגדלת תקציבים, נסיעות לחו"ל ומינוי יועצים.

הפירסום על ההסכם שנחתם עורר עוד יותר את זעמם של אנשי קדימה, שלא היו מודעים כלל לנעשה. "זה הסכם מושחת לגמרי", אמר בכיר בקדימה, "והוא נעשה בגיבוי מוחלט של לבני. זו הפוליטיקה האחרת"-

* * *

מלישכתה של יו"ר קדימה ציפי לבני נמסר בתגובה לטענות כי "לבני מאמינה שהממשלה הקיימת רעה לישראל, מסכנת את עתידה ולכן צריך להפילה מוקדם ככל הניתן כאינטרס לאומי מהמעלה הראשונה. עמדותיה המדיניות אשר זכו לאמונם של למעלה מ-750 אלף מאזרחי ישראל, הן בהתאם למצע קדימה אותו כתבה לבני עם עזיבתה את הליכוד, ואשר אושר על ידי סיעת קדימה, וכך תמשיך ותפעל. לגבי ישיבת הסיעה - זו נקבעה בטרם דיווח דיכטר על נסיעתו, ומשדיווח נדחתה הישיבה לאחרי חזרתו. בעניין הסקרים, כל אחד מחברי קדימה שרוצה יכול להיפגש עם הסוקר לבקשתו".

בעניין קרן קיימת נמסר כי "נחתם הסכם קואליציוני בין סיעות: ארצנו (הרפורמים), ברית עץ (תנועה אמריקנית), מרצ, ישראל ביתנו, המזרחי, האיחוד הלאומי, חירות העולמי, הנוער הציוני, המרכז (קונסרבטיבים) - כשקדימה מהווה מרכיב אחד מהם. חבירה זו נתאפשרה רק לאחר שהסתבר שאין לנציג מפלגת העבודה רוב עם או בלי תמיכת קדימה. לבני אישרה את קיומו העקרוני של הסכם קואליציוני שיאפשר לקדימה לממש ההבנות שהושגו בקק"ל ולא מומשו בשל ענייניה הפנימיים של מפלגת העבודה".

* * *

דרעי: להעביר מנדטים מהימין לשמאל

תרחיש כניסתו של אריה דרעי לפוליטיקה מפיח תקווה חדשה בקרב בכירי קדימה. דרעי, כמו גם יאיר לפיד אם יזנק למים הפוליטיים, הם מה שמכונה "שובר שוויון".

אם הסקרים נכונים, לדרעי יש לכאורה את היכולת להעביר חמישה עד שבעה מנדטים מגוש הימין ישירות לחיקה של קדימה בדרך להרכבת הממשלה. לא במקרה לא רק בש"ס בוחנים בחשש כל צעד של דרעי ונדרכים לאחר כל התבטאות, גם בליכוד.

לאחרונה ניסה דרעי להפיג את החששות כאילו הוא מתכוון להמליך את השמאל בראשות קדימה והעניק ראיונות לכלי תקשורת דתיים-ימניים. הוא אמנם הגדיר את עצמו איש ימין, אולם מעבר לכך לא אמר שום דבר מחייב.

שני חברים קרובים יש לדרעי: איווט ליברמן וחיים רמון. לא בטוח איפה ליברמן יהיה בבחירות הבאות, אבל המסרים שדרעי שומע מחברו רמון הם חד-משמעיים: בעד התמודדות ובעד הצטרפות לממשלת קדימה אחרי הבחירות.

דרעי, שגרעין התמיכה המרכזי בו מגיע מגוש הימין, מנסה להצניע את הקשר הזה, לקרוץ בעין אחת לבוחריו ובעין השנייה לשותפיו הפוטנציאליים העתידיים.

רק שכאשר שתי העיניים קורצות, אי אפשר לראות את הדרך. ובהקשר הזה דרעי אכן תקוע. ההערכה בחוגי ש"ס היא כי הוא לא יעז ללכת נגד הרב עובדיה יוסף ולא יקים מפלגה חדשה אלא בהסכמתו המפורשת. דרעי עדיין מקובל בבית הרב, ויושב עימו מדי שבת ל"סעודה שלישית" (בשבת אחר הצהריים). מנגד, קשה לראות את הרב מסכים להקמת מפלגה מתחרה בש"ס שעלולה להוריד את ש"ס בארבעה-חמישה מנדטים.

קשה גם לראות את הרב עובדיה מסכים להחזיר את דרעי להנהגת ש"ס על חשבון אלי ישי, שזה כנראה התרחיש הרצוי ביותר מבחינת דרעי. הרב עובדיה התרגל לישי הצנוע, המבטל את עצמו בפני רבו. דרעי היה בדיוק ההיפך: בעל יכולות תמרון מפליגות ולשון מתגלגלת.

ויש תרחיש נוסף. הוא הופץ בחוגים חרדיים ולא בטוח עד כמה יש בסיס לדברים, ולפיו דרעי יתחייב בפני הרב עובדיה שהוא יקרא לחרדים שלא להצביע למפלגתו החדשה. זו מפלגה שרק חילונים יצביעו לה, יבטיח לו דרעי. הרב עובדיה כבר לא במיטבו, אומרים יודעי דבר, ולכן במילים הנכונות ובעיתוי המתאים דרעי עוד יוכל לשכנע אותו שהתנועה החדשה היא הדבר הכי טוב שקרה לש"ס.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו