קליעת התורה

בידגושץ', פולין. נבחרת הנשים של ישראל תפתח מחר את השתתפותה באליפות אירופה בכדורסל, ובזמן שהשחקניות תיסענה בצוותא למשחק נגד צ'כיה - תלך חברתן נעמה שפיר ברגל מבית המלון הולידיי אין לאולם לוצ'ניצ'קה. הכדורסלנית הדתייה הראשונה בתולדות הנבחרת הלאומית לא תוותר על קדושת השבת גם בהופעת הבכורה שלה ביורובאסקט.

שפיר, בת 21, מהיישוב מצפה הושעיה שבגליל התחתון, הפכה בעל כורחה לשחקנית הכי מסקרנת בטורניר היוקרתי ביבשת. כבר מגיל 12 היא נחשבה לתקווה הגדולה של כדורסל הנשים העברי, ועכשיו היא מקבלת הזדמנות ראשונה להוכיח עצמה ברמות הגבוהות ביותר. אלא ששמה יצא למרחוק לא בזכות החדירה לסל או יכולת הקליעה שלה, אלא בגלל פריט לבוש.

מטעמי צניעות נוהגת שפיר ללבוש חולצת טריקו מתחת לגופיית המשחק. כך עשתה בנבחרות הצעירות, וכך היא עושה גם בליגת המכללות בארה"ב. אבל הפעם היא נקלעה לעימות מתוקשר בין איגוד הכדורסל הישראלי להתאחדות האירופית (פיב"א), שהודיעה באופן חד וחלק: השחקנית תיאלץ להופיע בגופייה בלבד או שכלל לא תורשה לעלות למגרש.

הכרעת בית הדין בעניינה גררה התעניינות גדולה - והסערה לא נעצרה בגבולות ישראל. ב"מארקה" הספרדי, ב"USA Today" האמריקני וברשת ESPN התייחסו בהרחבה לנושא, וגם הליגה נגד השמצה בארה"ב התגייסה למענה. כך או אחרת, המוח היהודי המשיך לעבוד: איגוד הכדורסל דאג להזמין בעבור שפיר שרוול אלסטי שהותאם במיוחד למידותיה. לא פחות מ-100 אלף שקלים הושקעו במאבק המשפטי בסוגיה, שהפכה כבר לדיון עקרוני.

"אני בסך הכל רוצה לשחק כדורסל", אומרת שפיר בראיון מיוחד ל"ישראל שישבת". "הלוואי שלא הייתי צריכה להתעסק בכלל בנושא הזה, ואני לא נותנת לכל מה שקורה לפגוע בחוויה. אני עדיין חלק בלתי נפרד מהנבחרת, אני מתאמנת ומשחקת עם כולן ומתרגשת לייצג את המדינה. אולי יש היגיון בהחלטה של פיב"א, אבל בסופו של דבר לא רוצים לתת לי לשחק בגלל כמה סנטימטרים של בד".

זו בעיה שצריך לפתור

בשבוע שעבר הועלתה האפשרות שכל שחקניות הנבחרת תופענה בחולצות טריקו, ובכך תיפתר הבעיה. אלא שכמה מהבנות חששו בתחילה שהאקט הזה יגביל אותן. "לא סתם משחקים כדורסל בגופייה, ואנחנו רוצים להעמיד בפני הנבחרת את כל התנאים להצליח", הבהיר המאמן אלי רבי. יו"ר האיגוד, שי שני, הוסיף: "אין סיבה שניתן ליריבות שלנו יתרון".

הקפטנית לירון כהן הבהירה בתחילת השבוע שאם שפיר לא תורשה לשחק בדרך אחרת, כל השחקניות יתגייסו למענה ויתלבשו כמוה. את נעמה עצמה העניין די מביך. "אני לא רוצה שמישהי תעשה בשבילי משהו בניגוד לרצונה", היא אומרת. "כולן מתעניינות ושואלות, אבל אני לא אגיד להן 'בבקשה תוותרו על הנוחות שלכן למעני'. אני לא מסוגלת לבקש את זה".

אם המאבק ייכשל, זה עלול להיות תקדים שישאיר אותך מחוץ לנבחרת עד סוף הקריירה.

"אני בכלל לא חושבת על אפשרות כזאת. זו בעיה שצריך לפתור, ומבחינתי זה רק מכשול קטן בדרך. מרגש אותי לראות איך בנבחרת ובאיגוד עושים הכל בשבילי ומשקיעים הרבה זמן, מחשבה וכסף כדי לעזור לי. אני אנסה לגמול לכולם על המגרש".

רבי מעניק לשפיר רוח גבית. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לוותר על נעמה", הוא מבהיר. "היא שחקנית העתיד שלנו, וסומנה ככזו כבר בגיל צעיר מאוד. היא תהיה חלק מהנבחרת בכל מקרה. נעמה השתלבה במהירות בזכות אופי יוצא דופן. היא חיובית ונטולת אגו. זה הקמפיין הראשון שלה והיא לא תהיה הקלעית המובילה בנבחרת, אבל היא תהיה כוח שאי אפשר להתעלם ממנו".

"בכלל", מוסיף רבי, "לאור כל ההתעניינות התקשורתית סביב נעמה, אני מציע שהיא תקים מפלגה לקראת הבחירות הבאות". נעמה מחייכת במבוכה. "אני עוד לא יודעת אם אני רוצה את תיק החוץ או הביטחון. אולי אבקש להיות שרת הספורט", היא מתלוצצת.

את מה שקרה לה אשתקד שפיר עדיין מנסה לשכוח. מהומה רבתי פרצה בערב הפתיחה של נבחרת העתודה הישראלית באליפות אירופה עד גיל 20 במקדוניה. השופטים עצרו את המשחק ודרשו ממנה להסיר את החולצה - או לרדת מהמגרש. נעמה פרצה בבכי ורצה לחדר ההלבשה, אבל כל הנבחרת התייצבה מאחוריה.

"הודעתי שאם נעמה לא תשחק, כל הנבחרת תרד מהמגרש", מספר ראש המשלחת דאז, שאול אייזנברג, "ורק אחרי דקות ארוכות הצלחנו להגיע לפשרה". במשחקים הבאים היא הופיעה עם מדבקות מאולתרות שהסתירו את כתפיה וזרועותיה.

כאן בארץ פחות מתחשבים

נעמה שפיר היא הרביעית מבין תשעה אחים ואחיות. אביה איציק הוא מהנדס מכונות, ואמה שלומית היתה מורתה למתמטיקה בתיכון - בחמש יחידות כמובן. "נעמה מקסימה, ולפעמים היא משלמת על זה", אומרת האם הגאה. "כשהגיעה העת להגיש אותה לבגרות, ביקשתי ממנהל האולפנית בטבריה שיקבע בעצמו את המגן שלה על סמך הנתונים. אחר כך, לבקשתה, הורדנו את הציון בכמה נקודות".

שלומית שפיר מחמיצה לא מעט שעות שינה בגלל הקריירה של בתה. בשלוש השנים האחרונות היא הקפידה להשכים בשעות הקטנות של הלילה כדי לצפות דרך המחשב במשחקיה של נעמה באוניברסיטת טולדו ("ואם לא היה שידור באינטרנט, הייתי בוהה בטבלה שמעדכנת את הנתונים בזמן אמת"). גם הסאגה סביב החולצה גוזלת ממנה לא מעט כוחות. הדבר העיקרי שמפריע לה הוא העובדה שכדורסלניות הנבחרת לא התגייסו מהרגע הראשון לצד נעמה והבהירו כי תשחקנה כמוה עם חולצות.

"התחושות קשות", היא משתפת. "מתקשרים אלינו אנשים מארה"ב שקראו את הפרסומים על נעמה, והם שמחים שיש פתרון כל כך פשוט. אני מתביישת להגיד להם שכאן פחות מתחשבים. אני אשמח אם בסופו של דבר תהיה התגייסות של כל הבנות. אני לא כועסת עליהן, כי הציבו אותן בסיטואציה בעייתית. צריכה להתקבל כאן החלטה עקרונית, כחלק ממדיניות ברורה של איגוד הכדורסל".

ח"כ זבולון אורלב התערב למען העניין, ובעובי הקורה נכנס גם ראש עיריית רמלה יואל לביא, אבל המשפחה חוששת להתערב באופן פעיל. "אני לא רוצה שיתחילו להתלונן על כפייה דתית", טוענת שלומית. "היה שלב שבו אמרו לה: 'אל תרגישי שאת חייבת לבוא לאליפות'. זו אמירה קשה מאוד. כאילו שהבעיה תיפתר אם נעמה לא תופיע בנבחרת".

מבחינת נעמה, הספורט והאמונה דווקא יכולים לצעוד יד ביד ללא כל קושי. היא קיבלה היתר רבני לשחק בשבת, "כי זו הנאה, אבל להתאמן זו עבודה - ולכן את זה לא אישרו לי". ובכל מקרה היא דואגת להבהיר: "לעולם לא אחליף את האמונה שלי".

דרכה לעולם הכדורסל לא היתה מתוכננת. "מאז שאני זוכרת את עצמי שיחקתי עם האחים שלי ועם הבנים ביישוב", היא נזכרת. בכיתה ד' נרשמה לחוג בפעם הראשונה, אבל גם אז לא חלמה שתהפוך לשחקנית שזוכה בתארים והופכת את התחביב למקצוע. "פשוט חייתי את הרגע. שיחקתי בנערות של עמק יזרעאל, הופעתי בנבחרות הצעירות, וכשסיימתי תיכון החלטתי לטוס לקולג' בארה"ב. ככה התגלגלתי מתחנה לתחנה".

"מעולם לא האמנתי שתהיינה לי בנות כדורסלניות", מודה שלומית שפיר. גם אחותה הקטנה של נעמה, יעל שפיר, שיחקה בנבחרות הצעירות של ישראל - עד שהחליטה לקחת פסק זמן ולהתנדב לשירות לאומי. "למזלנו, אנחנו גרים ביישוב בצפון הארץ, ולא סובלים מהשטאנצים שקיימים מקו חדרה ודרומה, כך שלא נתקלנו בעיקומי פרצופים או בתגובות שליליות. נעמה קיבלה תמיכה גם מהאולפנית. שיחררו אותה משיעורים וממבחנים, התחשבו בלוחות הזמנים שלה. זה דבר נדיר בחינוך הדתי. לא דחפנו אותה לכדורסל, אבל בהחלט הלכנו איתה".

בשבת אף אחת לא מתקשרת

באופן פרדוקסלי, דווקא באוהיו הרבה יותר קל לשפיר לשלב בין הקריירה לאמונה. נעמה מכדררת כבר שלוש שנים בחולצה מספר 4 של אוניברסיטת טולדו, תוך כדי לימודיה לתואר במינהל עסקים.

אימוני יום שישי הוקדמו כך שיסתיימו לפני הדלקת הנרות, ולמחרת נפגשות השחקניות במגרש רק לאחר זמן ההבדלה. חברותיה האמריקניות מתקשרות אליה רק כשהן מוודאות ששלושה כוכבים נראים ברקיע, ומזמן הפכו את יהדותה לחלק משיגרת יומן.

"כשהקבוצה כולה יוצאת למשחק בשבת, דואגים שאני אסע ביום שישי עם איש צוות ועם אחת השחקניות", מספרת שפיר, "ואם המשחק עצמו מתקיים לפני צאת השבת, אז משכנים אותי במלון שנמצא במרחק הליכה מהאולם.

"זה ממש מצחיק שאני פותחת את הסלולרי במוצ"ש ואני לא מוצאת שום הודעת טקסט או שיחה שלא נענתה מהבנות".

ואיך את מצליחה לשמור על כשרות-

"טולדו היא עיר קטנה, אבל יש אוכל כשר בכל מקום. אפילו מצאתי חנות בשר שאני קונה בה בקביעות. לאט לאט גיליתי יותר ויותר יהודים בעיר. גם השחקניות עצמן מתעניינות במה שאני עושה, והן לא מצליחות להבין למה אנחנו אוכלים קרקרים כאלה גדולים בפסח. בקיץ כל הקבוצה תגיע לביקור של עשרה ימים בישראל".

לא קשה לצאת מהבית בגיל 18, ולחיות במקום זר הרחק מהמשפחה והחברים-

"ההתחלה היתה קשה. ההורים לא החמיצו משחק שלי עוד מהימים הראשונים בעמק יזרעאל, ולא היה לי פשוט להתרגל למציאות החדשה. פתאום הם צריכים לקום באמצע הלילה רק בשביל לדעת מה קורה איתי. סבא וסבתא באו לבקר אותי כאן, וגם אחי וההורים, וזה היה כיף גדול, למרות שהיה לי יותר קשה כשהם הלכו. אני שמחה שבחרתי בדרך הזו. עכשיו מעציב אותי לחשוב שנשארה לי רק עוד שנה בטולדו".

ומה הלאה? חולמת על קריירה בליגת ה-WNBA-

"כמו שעשיתי עד היום, אני חיה את הרגע ולא חולמת על מחוזות רחוקים. האזור שלנו נחשב חלש יחסית, ולכן הוא שולח רק נציגה אחת בכל שנה לטורניר המכללות המרכזי, ה-NCAA. זו המטרה שלנו לעונה הבאה. אנחנו חייבות לעמוד בה".

רגע השיא בקריירה של שפיר הגיע לפני חודשיים. טולדו אירחה את משחק הגמר של ה-WNIT, טורניר המכללות השני בחשיבותו בארה"ב. הכרטיסים נחטפו מראש, ו-7,300 אוהדים מילאו כל כיסא באולם הביתי. הגארדית מישראל הדהימה את היריבות מדרום קליפורניה וגם את עצמה, כשקלעה 40 נקודות והובילה את האוניברסיטה לניצחון ולזכייה בתואר היסטורי. "אפילו לא שמתי לב שקלעתי כל כך הרבה", היא משחזרת. "כל העיר חגגה איתנו".

המשחק התקיים, איך לא, בשבת. כמיטב המסורת, אחרי זכייה באליפות הונפה כל שחקנית על הכתפיים ועלתה לגזור את רשת הסל. "כשהגיע תורי, לא לקחתי מספריים ועשיתי כאילו, עם האצבעות", נזכרת נעמה. "אחר כך עטו עלינו האוהדים וביקשו חתימות, אז הסברתי להם בנימוס שאני לא יכולה לכתוב בשבת. חזרתי הביתה ברגל עם אחת השחקניות, ולא הפסקנו לשיר כל הדרך".

aralew@israelhayom.co.il

* * *

עם הפנים קדימה

כדורסל הנשים הישראלי פורח

כדורסל הנשים הישראלי נמצא בפריחה: אליצור רמלה זכתה העונה ביורוקאפ, לירון כהן הוכתרה לאלופת איטליה עם קבוצתה פמיליה סקיו, והנבחרת הלאומית תופיע ממחר בפעם השלישית ברציפות ביורובאסקט. ועדיין, הבנות בכחול-לבן רוצות להחזיר את הענף 20 שנים לאחור.

ב-12 ביוני 1991 קלעה ענת דרייגור האגדית 33 נקודות והובילה את ישראל לניצחון היסטורי 90:91 על צ'כוסלובקיה, באליפות אירופה שנערכה ביד אליהו. מאז אותו ערב עומדת הנבחרת על 15 הפסדים ב-15 משחקיה בטורניר.

בשבוע שעבר הודחה דרייגור ממעמדה הנצחי כמלכת הסלים של הנבחרת בכל הזמנים. לירון כהן טיפסה על חשבונה למקום הראשון וכעת תנסה לשבור את רצף ההפסדים. כהן היתה גם מלכת הסלים (20.8 נקודות למשחק) והאסיסטים (6.7) של טורניר המוקדמות בקיץ החולף, ובצוותא עם שי דורון (19.5 נקודות) הוליכה את ישראל לקמפיין יוצא מן הכלל.

היריבות אינן קלות: צ'כיה היא סגנית אלופת העולם, בעוד בלארוס הגיעה לחצי הגמר בשני טורנירי היורובאסקט האחרונים. האופציה הריאלית לניצחון אמורה להגיע מהמפגש מול בריטניה, שנערכת לאולימפיאדת לונדון. אם ישראל תשכיל לגבור עליה, היא תוכל אולי לעלות שלב בפעם הראשונה בתולדותיה.

"כנראה לא נזכה באליפות אירופה, אבל אנחנו משדרים לשחקניות שאין דבר כזה בלתי אפשרי ושהן יכולות לנצח בכל ערב נתון", אומר המאמן הלאומי אלי רבי. "אני סוחב פצע מהטורניר הקודם, שבו הפסדנו על הקשקש לנבחרות גדולות. אנחנו לא נמצאים בסביבה הטבעית שלנו, ובכל זאת אנחנו מרשים לעצמנו לחלום".

* * *

יו"ר איגוד הכדורסל: "נעמה הפכה לסמל"

המאבק המשפטי בעניינה של נעמה שפיר הגיע השבוע עד בית הדין העליון לספורט (CAS) בלוזאן שבשווייץ. "החלטת פיב"א מחזירה את הענף הרבה מאוד שנים לאחור", אומר יו"ר איגוד הכדורסל, שי שני. "נעמה הפכה לסמל, ולא ניתן שיהרסו לה את הקריירה בגלל החלטה אדמיניסטרטיבית שגויה".

מתחת לפני השטח מתנהלת מערכה נגד מנכ"ל פיב"א אירופה, נאר זאנולין, שעמד גם מאחורי ההחלטה להעתיק את משחקי הבית של נבחרת הגברים ב-2006 מתל אביב לסופיה שבבולגריה. "תפיסת העולם של זאנולין אינה תומכת בפלורליזם, ואנחנו לא מקבלים את דבריו כתורה מסיני", תוקף שני. "לקחתי את העניין הזה באופן אישי, ואני אמשיך להילחם. אני נגד כל כפייה דתית באשר היא, ולכן יש לי גם התוקף המוסרי לצאת נגד כל כפייה אנטי דתית".

בפיב"א טוענים שמתן היתר לשפיר יעניק לה אפליה לטובה על רקע דתי.

"פיב"א היא אלופת העולם בהמצאת פרשנויות לתקנון. הם נכנסו לפרינציפ. גייסתי ידידים מאיגודים מקבילים בחו"ל וניסינו להגיע להבנות, אבל בפיב"א לא מוכנים".

יש קשר בין ההחלטה הזו לבין האיסור שהוטל על כדורסלניות נבחרת איראן להופיע כשחיג'אב לראשן-

"זה שונה לגמרי. בתקנון פיב"א וגם בתקנון פיפ"א (התאחדות הכדורגל העולמית) כתוב במפורש שאסור לשחק עם כיסוי ראש. הרי אין איסור בחוק ששחקנית תופיע עם בגד תחתון, ובלבד שצבעו יהיה תואם לצבע הגופייה. נעמה מופיעה כך במכללות בארה"ב בלי שום בעיה".

למעשה, הפתרונות הפשוטים שיאפשרו לשפיר לשחק באליפות אירופה נמצאים בהישג יד - בין שמדובר בשרוול אלסטי או בגיוס כל הנבחרת להופיע כמוה בצורה אחידה. "אנחנו לא מחפשים תחמונים זמניים אלא את דרך המלך. 20 אחוז מהבנות בישראל הן דתיות ועוד 20 אחוז מוסלמיות. לא יעלה על הדעת שנפסול 40 אחוז מהנשים בארץ לשחק כדורסל בגלל מגבלות כאלה".

הממסד הישראלי, ובתוכו משרד התרבות והספורט, לא נרתם למאמצי האיגוד. "ברמה ההצהרתית תומכים בנו, אבל בסופו של דבר אנחנו לגמרי לבד", מקונן שני. "נעמה היא שחקנית צעירה שאמורה לשמש עוגן לנבחרת למשך שנים רבות. אם לא יתאפשר לה לשחק באליפות אירופה, היא לא תוכל להופיע גם במדי קבוצות שמשחקות ביורוליג או ביורוקאפ. נעמה שפיר היא חלק מנבחרת ישראל - וגם תשחק במדיה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו