זה היה כמו מסע במנהרת הזמן. הזמן כאילו קפא שם ושימר מראות, צלילים וריחות מתקופות אחרות. עולם אחר, רחוק וזר. בדיוק כמו בסיפורי התנ"ך. אלה היו חוויות ביקורי הראשון בתימן בקיץ 1991, שאותן סיפרתי עם שובי ארצה.
צילום: Newsenders
הרבה מסעות היו לי מאז. גם לתימן. אבל המסע הראשון היה בלתי נשכח. מסע מרגש. אני זוכר היטב את הנסיעה במרצדס לבנה ישנה מהבירה צנעא לעיירה ריידא. אני זוכר את הכניסה לשוק ואז את ראשו של ילד שהציץ לעברי בחיוך מקסים. התבוננתי בו. לא היה מקום להיסוס: מדובר היה בילד יהודי. החיוך הרחב שלו היה בין שתי פאות ארוכות שהשתלשלו מתחת לכיפה גדולה. זה היה הילד היהודי הראשון שפגשתי בתימן: זהר גברי.
הדיווחים על 17 היהודים האחרונים שעלו ארצה מתימן, החזירו אותי לביקורים השונים שלי במדינה מוכת הטרור ולמודת המלחמות. הם לקחו אותי חזרה לשיחה שקיימתי לפני 25 שנה עם יהודי תימני, שחלם כבר אז לעלות ארצה. הוא ביקש להראות לי כיצד הקהילה המקומית הדתית משמרת באדיקות אורח חיים יהודי.
המארח שחט בעצמו לפניי את ארוחת הצהריים: תרנגולת שהסתובבה לה בחצר. הוא דיבר איתי על החלום לעלות ארצה. אמרתי לו שאני בטוח שהיום הזה קרוב. אתמול הוצאתי את התמונות מהבוידעם, מגלה מחדש את המארח הנפלא שלי מאז, הרב סלימאן נהרי. הוא בא הביתה סוף סוף.
שלוש מהעולות הצעירות במרכז הקליטה // צילום: דודו גרינשפן
את המסע הראשון שלי לתימן אני גם מתקשה לשכוח בגלל הלילות הלחוצים לפני ההמראה. היו אלה חודשים ספורים בלבד אחרי מלחמת המפרץ הראשונה. תימן היתה אז בקואליציה של סדאם חוסיין. אז כהיום, היהודים לא חיו בבטחה על אדמת תימן. פעם נאצר ופעם עיראק, ופעם אל־קאעידה ופעם החות'ים. שלא לדבר על התושבים המקומיים, שהגיעו עד לרציחת יהודים. לא מקום ליהודים.
25 שנה אחרי, נזכרתי בשיחה שקיימתי עם אותו סלימאן נהרי. "כמה אנשים מתו בארץ ישראל?" הוא שאל אותי במלחמה (והתכוון למלחמת המפרץ), "כאן אמרו לנו ש־500 אלף ישראלים נהרגו בידי סדאם חוסיין".
ביקשתי לעדכן אותו כי רק אדם אחד נהרג מפגיעה ישירה של סקאד ובודדים אחרים מתו מהתקפי לב. הוא הסתכל אלי קורן מאושר. "אני יודע", הודה, "אני מקשיב לשידורי קול ישראל (בגלים קצרים)". הוא, כמו חבריו, שמרו על קשר קבוע. פיזית זה לקח להם אולי זמן, אבל נפשית ורוחנית הם כבר מזמן עשו עלייה. "גם אם מלכות תימן תהיה בסדר איתנו, כאן בתימן זה לא בית של יהודים", אמר לי הרב.
עזבתי את תימן בתחושה קשה. אחינו נשארו מאחור, כל אחד וסיבותיו הוא. גם סיבות כלכליות. חלק סיפרו לי כי צברו נכסים ולא פשוט לקום ולעזוב הכל. ב־2010 שבתי בפעם האחרונה לתימן. לקח לי שבוע להגיע לריידא, המנותקת מהבירה כמו כל שאר המדינה. תימן הפכה אז לבירת אל־קאעידה. רצח בנו של הרב השיב אותי למקום.
חשבתי אתמול כי ניתנה לי הזכות לראות את קהילת יהודי תימן בסביבתה הטבעית. היום יש לכולנו הזכות לראות אותם בסביבה טבעית עוד יותר. כי בשביל זה בדיוק יש לנו, ולהם, מדינה.
• • •
בשביל זה יש מדינה
יחיא דהרי (80) ואשתו נדריה (70) עמדו אתמול במרכז הקליטה "נורית" של הסוכנות היהודית בבאר שבע וקרנו מהרגשות שהציפו אותם. "אני מאושר שהגענו לארץ הקודש", אמר יחיא, מוקף בילדיו ובנכדיו.
אלה היו השעות הראשונות שלו בישראל. שעות בודדות קודם לכן יחיא, נדריה ו־15 עולים נוספים עוד היטלטלו בדרכם הפתלתלה, עושים עלייה מורכבת ומסוכנת, שעצם קיומה נשמר בסוד ואשר נערכה בעזרת אנשי הסוכנות היהודית וגורמים נוספים.
17 העולים, שהגיעו בלילה שבין ראשון לשני, הצטרפו לעוד שני עולים שעלו כבר ביום שני שעבר, ובכך השלימו את השלב הנוכחי במבצע "מקצה תימן". 12 מהעולים אתמול מגיעים מהעיר ריידא וחמשת האחרים הם משפחה מצנעא. שבעה מהעולים הם ילדים. כל העולים דוברי עברית ויש להם קרובים בארץ. העולים עזבו את בתיהם עוד בשבוע שעבר.
"היה לנו טוב בתימן, היו חיים טובים מאוד והיהודים לא פחדו", סיפר יחיא, "אבל בשנים האחרונות התחיל להיות שם בלאגן בגלל המלחמות בין המוסלמים. אחרי שהגיעו אל־קאעידה, דאעש והחות'ים, החיים לא היה טובים והיהודים סבלו הרבה. המוסלמים עשו הכל כדי לפגוע בנו: חטפו לנו בנות והכריחו אותן להתחתן איתם. לי פרצו הביתה וגנבו לפחות 300 אלף דולר. בסוף הכריחו אותנו למכור להם את הבתים שלנו במחיר אפס".
בנו משה הוסיף: "זה היה מבצע מורכב וקשה כי תימן נמצאת במלחמה, וכמעט כל האזור מלא מחבלים. אנחנו שמחים שהמדינה הגיעה אלינו והוציאה אותנו מתימן. פעם היה טוב מאוד בתימן, אבל היום כבר בגלל המלחמה הקשה שיש שם פה, בארץ, יותר טוב. פה זה גן עדן".
"זו סגירת מעגל היסטורית", אמר יו"ר הסוכנות היהודית, נתן שרנסקי, "מאז 'מרבד הקסמים' העלתה הסוכנות יותר מ־50 אלף מיהודי תימן. זהו רגע משמעותי ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל ושל העלייה ארצה".
ההתנכלויות לקהילה היהודית בתימן גברו בצורה משמעותית בשנת 2008, אז נרצח המורה משה יעיש נהרי ז"ל, בן 35 ואב לתשעה ילדים. בשנת 2012 נרצח אהרון זינדאני ז"ל וצעירה יהודייה נחטפה ואולצה להתאסלם. אבי המשפחה שעלתה אתמול מצנעא הוא בנו של אהרון זינדאני ז"ל. לאחר הרצח העלתה הסוכנות היהודית את אשתו וילדיו של הנרצח לישראל והביאה את גופתו לקבורה בארץ.
"חלמתי להיות כאן"
כאשר נקלעה תימן למלחמת אזרחים והמצב ההומניטרי במדינה הידרדר, נרתמה הסוכנות היהודית לסייע ליהודי תימן ובשנים האחרונות סייעה לחילוצם של כ־200 יהודים ולהבאתם למקום מבטחים בישראל. כ־50 יהודים בחרו להישאר ולחיות בתימן, מהם כ־40 בצנעא, שם הם מתגוררים במתחם סגור סמוך לשגרירות ארה"ב וזוכים להגנה של שלטונות תימן. הם יישארו בתימן ללא תשתית יהודית קהילתית או ארגונית. "נמשיך לסייע לכל יהודי שיהיה מעוניין לעלות לישראל ולבנות בה את עתידו", אמרו בסוכנות היהודית.
סגן השר לשיתוף פעולה אזורי איוב קרא (הליכוד), שפעל רבות במבצע מיוחד זה, אמר: "אני שמח שהגשמתי מטרה חשובה מאוד לאחיי היהודים בני תימן בעלייתם לישראל".
ואילו יחיא דהרי שיתף במשאלותיו. "אני גידלתי משפחה לתפארת ותמיד חלמתי שיום אחד אנחנו נקים מחדש את שבט דהרי בישראל", אמר, "אנחנו רוצים להיות משפחה מלוכדת, כולנו ביחד פה, בארץ הקודש. ברוך השם שהגענו לארץ הקדושה שלנו, ארץ אבותינו, ועכשיו נחיה בביטחון ובשלווה בארצנו".
• • •
גם ספר תורה בן 800 עשה עלייה // שלמה צזנה וגדי גולן
נתניהו קיבל את העולים: "ברוך בואכם לארץ ישראל"
נתניהו קורא בספר התורה העתיק // צילום: חיים צח; לע"מ
אולי המזכרת היקרה ביותר שהביאו איתם העולים הטריים היא ספר תורה, שנכתב בתימן לפני 800 שנה. הרב סלימאן יעקב דהרי (50) סיפר ששמר על הספר מכל משמר. "אני לא חשוב שיש עוד אחד כזה בעולם", אמר, "והספר הזה היה הכי קדוש לנו, ולאן שהלכתי הוא היה איתי. יהיה לנו בית כנסת ושם נשים את הספר הקדוש והמיוחד".
אמש הספר הגיע גם לירושלים. רה"מ בנימין נתניהו קיבל את העולים בלשכתו, קרא עם אחד הילדים בספר ואמר: "ברוך בואכם לירושלים, לארץ ישראל. אני מאוד נרגש לראות אתכם כאן. מרגש שאתם יודעים לקרוא בתורה. זה הבסיס. הרבה שנים חשבנו להביא אתכם, ובעזרת ה' זה הסתייע".
נתניהו הוסיף כי לישראל יש "מחויבות ליהודים שנמצאים באזורי סכנה ורוצים לעלות לישראל. זו לא הפעם הראשונה שאנחנו מעלים יהודים מתימן. לפני כמה שנים ביקרתי במוסד 'מגדלור' של הרב גרוסמן במגדל העמק וראיתי שם ילדים קטנים שבדיוק אז הגיעו מתימן, קוראים אז בספר התורה וממשיכים את מורשת עמנו. זה ריגש אותי עד עמקי נפשי. כך יש לנו גם מחויבות לעלות ארצה את אחינו מאתיופיה. פעלתי בזה רבות בשנות כהונתי כראש הממשלה, ואני פועל בזה גם עכשיו. נעלה ארצה מאות רבות מהם כבר השנה, ואת השאר - בהמשך".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
