זה יקרה בעוד עשרה ימים בדיוק. על מגרש המסדרים בבסיס השריון בלטרון, מול עשרות אורחים נרגשים, יחשפו המפקדים את דרגות הקצונה החדשות לעשרות צוערות של צה"ל. עבור שתיים מהן זה יהיה מעמד מרגש במיוחד. סוג של היסטוריה קטנה בצבא. לראשונה בצה"ל - שתי אחיות תאומות, שעלו לארץ כחיילות בודדות, תסיימנה יחד את קורס הקצינות. ספיר וענבר באומוול, בנות 21, הן אחיות תאומות, כמעט זהות, שעלו יחדיו לישראל באוקטובר 2009 במסגרת גרעין צבר. הן התגייסו באותו יום לשירות בצה"ל ורק אז, לראשונה בחייהן, נפרדו דרכיהן. ענבר שירתה כמש"קית קליעה בחטיבת הנח"ל, ואילו ספיר שירתה כמש"קית רתק בחטיבת כפיר. לפני כמה חודשים הן שוב חברו זו לזו והחלו יחד קורס קצינות, שאותו יסיימו בצוותא בשבוע הבא בנוכחות ההורים והאחיות שיגיעו היום מארה"ב לכבוד החג. "כבר מגיל צעיר ידענו שנעלה לישראל ונשרת בצה"ל", סיפרו אתמול האחיות ל"ישראל היום". "גדלנו בלונג איילנד שבמדינת ניו יורק, בבית ציוני ויהודי, על הסיפורים של אבא שלנו, שגם הוא היה קצין בצה"ל. היה חשוב לנו להגיע לישראל, להתגייס לשירות בצה"ל, ואם אפשר להמשיך לקצונה ולתת שירות הכי איכותי ותורם שאפשר". השתיים מספרות כי החיים הנוחים והטובים בארה"ב, שמופיעים בחלומם של צעירים רבים, לא קסמו להן. "ההתארגנות לעלייה לישראל היתה מהירה", הן נזכרות. "נודע לנו על פרויקט גרעין צבר, נרשמנו ממש לפני העלייה והכל הלך מהר מאוד ומצאנו את עצמנו בקיבוץ מלכיה שבגליל העליון עם חבורה של צעירים כמונו שבאו לתרום למדינה. השארנו הכל מאחור - חברים ומשפחה, לימודים והצלחה. ויתרנו על הכל כדי להגשים חלום של שתינו - לשרת בצה"ל". לצד הסיפוק מהגשמת החלום עברו ספיר וענבר רגעים לא קלים. "ידענו שיהיה לנו קשה כחיילות בודדות ובדיעבד התברר שבאמת לא קל כאן. אמנם אנחנו שומרות על קשר טלפוני רציף ושיחות באמצעות רשת האינטרנט וסקייפ עם ההורים שלנו והאחיות התאומות שלנו בנות ה-15 שנשארו בארה"ב, אבל למרות זאת בחגים הכי קשה לנו בלי המשפחה". בסוף גם ההורים תמכו כדי להקל את הבדידות הן זכו לחיבוק חם ממשפחה מאמצת בקיבוץ מלכיה, בסיועו של צביקה לוי, האחראי על החיילים הבודדים בתנועה הקיבוצית שמטפל בהן במסירות ודואג לכל מחסורן. "גם להורים שלנו קשה", הן אומרות. "המרחק גורם להם לדאוג, וזה נכון בעיקר לגבי אמא שעבורה הניתוק היה ממש קשה. למרות הכל אנחנו לא מצטערות ובטוחות שהצעד שעשינו נכון. גם ההורים, שבתחילה התלבטו אם לאפשר לנו לנסוע לבד לישראל, בסופו של דבר תמכו בנו ועכשיו הם גאים בנו על ההישגים שלנו בצה"ל". ענבר וספיר שולחות מסר חשוב לצעירים בתפוצות, ששוקלים לעלות לישראל ולשרת את המדינה: "אנחנו קוראות לצעירים יהודים ברחבי העולם ששוקלים לעלות לישראל ולהתגייס לצה"ל, לא להסס. הקיום שלנו כעם בישראל ובתפוצות אפשרי רק אם נדע להגן על עצמנו כאן בישראל, ולכן על כולנו לשרת בצה"ל ולתרום את חלקנו". צביקה לוי, שעוקב ומטפל באחיות התאומות, מוסיף עם חיוך גדול: "מדובר בבנות איכותיות, חדורות מוטיבציה לתרום ולתת מעצמן, שהצליחו להתגבר על כל הקשיים שניצבים בפני חיילים בודדים בצה"ל. הן הוכיחו שמי שנחוש לתרום למדינה - דבר לא יעמוד בדרכו. אני גאה בהן ויודע שגם בצה"ל מאוד מרוצים מהן ובטוחים שיצליחו בהמשך דרכן גם כקצינות".