פיצוץ בכור הגרעיני בפוקושימה. השלטונות: לא יהיה אסון צ'רנוביל. צילום: רויטרס

הפצצה השלישית?

אחרי שהאדמה רעשה והצונאמי שטף את חופי יפן התברר: ייתכן שטרם צפינו בגרוע מכל • פיצוץ עז החריד את הכור הגרעיני בפוקושימה, רמת הקרינה הרדיואקטיבית עלתה והממשלה פינתה מאות אלפי תושבים ברדיוס של 20 ק"מ • היפנים והעולם חוששים: אסון גרעיני יכה ביפן, שוב

רעש האדמה החזק ביותר שפקד את יפן בעת המודרנית ונחשול הצונאמי ששטף עיירות שלמות מייד בעקבותיו עלולים להיות רק תחילתו של אסון אפוקליפטי בארץ השמש העולה - אם תסריט האימים יתממש והכור הגרעיני בפוקושימה יתפוצץ.

שעות בודדות אחרי תחילת האירוע עבר מוקד תשומת הלב ביפן ובעולם כולו לכור גרעיני מספר 1 במתחם האנרגיה של פוקושימה, לאחר שהתברר כי הכור נפגע קשות ברעש האדמה היוצא דופן בעוצמתו. תחילה עוד הונחו התושבים להישאר בביתם, אולם מהר מאוד התברר כי הסכנה בכור עולה ביחס ישיר לטמפרטורה בתוכו, שיצאה מכלל שליטה.

ביום שישי בסביבות השעה 17:30 שעון יפן, כמה שעות אחרי רעש האדמה, החריד פיצוץ עז את הכור ותקרתו קרסה. שעות אחרי הפיצוץ התברר כי יחידות הקירור בשניים ממתקני הגרעין באתר קרסו. שני בני אדם נהרגו וארבעה נפצעו בפיצוץ עצמו, אולם רמת החרדה עלתה בעיקר מחשש כי כעת הליבת הכור בסכנת התכה ואסון רדיואקטיבי חסר תקדים יפגע ביפן, שעדיין מלקקת את פצעי שתי הפצצות הגרעיניות שהוטלו בהירושימה ובנגסאקי בסוף מלחמת העולם השנייה.

מייד אחרי הפיצוץ השתנתה ההנחיה של היפנים לתושבי האזור, והשלטונות החלו לפנות כ-83 אלף תושבים המתגוררים ברדיוס של 20 ק"מ מסביב לכורים. ממשלת יפן הגדירה את מתחם הכורים כאזור מסוכן ושלחה מומחים כדי לבדוק לא רק את מצב הכורים, אלא גם את מצב הקרינה במקום.

גורמים בסוכנות הבטיחות הגרעינית ביפן הביעו חשש אמיתי מסכנה של התכת הכור וציינו כי הטמפרטורה של הכור עולה כל הזמן. הניסיונות לקרר את הכור לא צלחו ולצורך מניעת התכת ליבת הכור הוזרמו לתוכו מי ים, דבר שמשבית כליל את האפשרות להפעיל אותו בעתיד.

במקביל, החלה התקשורת המקומית לדווח על נפגעי קרינה בודדים שהגיעו לבתי חולים באזור. הרשויות הנחו את התושבים שלא פונו מהאזור שלא לצאת את הבית, לא להדליק את המזגנים ולהימנע משתיית מי ברז עד שיתבררו מימדי האסון והסכנה הגרעינית. כמו כן, לתושבים המעטים שעוד נשארו באזור חולקו גלולות יוד על מנת להגן על גופם מסכנת חשיפה לקרינה רדיואקטיבית.

"אנחנו מנסים לנתח ולהבין מה עומד מאחורי הפיצוץ", אמר מזכיר הממשלה היפני, שהודה בקיום דליפה רדיואקטיבית מהכור שבו אירע הפיצוץ. גורמים בסוכנות הביטחות היפנית הבהירו כי הפעילות בששת הכורים בפוקושימה, כמו בכל יתר הכורים במדינה, הופסקה מייד עם תחילת רעש האדמה, אולם הנזק שגרמו הרעש, הצונאמי ורעידות המשנה הצליח לגרום לפיצוץ בכור. אנשי הסוכנות הבהירו כי כור נוסף איבד את מערכת הקירור שלו.

מומחים עולמיים לאנרגיה אטומית הסבירו כי הקריסה של מערכות הקירור בכור מספר 1 גרמה לעלייה מסוכנת בטמפרטורה ובלחץ הנמדד בתוך הכורים, וכפועל יוצא מכך גם ברמות הקרינה שהם פולטים. בכור מספר 1 נמדדה קרינה בעוצמה של פי 1,000 מהתקן. היפנים נאלצו לשחרר לחץ מהמתקן, דבר שהמתקנים אמורים להיות מסוגלים לבצע. כמו כן, חלה תקלה במתקנים לקירור הכור והיפנים מיהרו לנתק את מנוע הכור.

המומחים מציינים כי הכורים ביפן הם מהמתקדמים והבטוחים בעולם, וכי האנרגיה הגרעינית ביפן מחויבת לעמוד בתקנים המחמירים ביותר.

הכורים בפוקושימה נבנו בשנות ה-70 והם ממוקמים כ-250 ק"מ מצפון לטוקיו וקרוב מאוד לעיר סנדאי, שנפגעה יותר מכל ברעש האדמה.

צפירת הרגעה חלושה

כעבור כמה שעות של חשש כלל עולמי ביקשו שלטונות יפן להרגיע והודיעו כי רמת הקרינה שדולפת מהכור ירדה. במקביל, הודיעו הרשויות כי המומחים שבדקו את האתר קבעו שהדליפה אינה דומה לפיצוץ בצ'רנוביל ב-1986, וכי פוטנציאל הנזק הוא פחות חמור ממה ששיערו תחילה.

היפנים הדגישו כי לא נגרם נזק לליבת כור מספר 1 בפוקושימה, אולם העולם עדיין מודאג. ראש ממשלת רוסיה ולדימיר פוטין ביקש לבחון את רמת הכוננות שבה ניתן לפנות את האוכלוסייה הרוסית המתגוררת באזור המזרח הרחוק, ואילו ממשלת צרפת אף היא בחנה את סכנות הקרינה מיפן על האיים הקרובים לאזור שתחת שליטתה. רשת סקיי הבריטית מסרה כי כתוצאה מהפסקת פעילות שני הכורים הגרעיניים בפוקושימה החליטו שלטונות יפן ליזום האפלות ברחבי המדינה על מנת לחסוך בחשמל.

* * *

תזכורת:

הצלקת של הירושימה ונגסאקי

לקראת סוף מלחמת העולם השנייה הטילה ארה"ב על יפן את שתי פצצות הגרעין הראשונות, והאחרונות עד כה, שהוטלו אי פעם. הפצצות, שהיו נשק יום הדין שנועד להכניע את היפנים העיקשים, זרעו נזק חסר תקדים בהירושימה ובנגסאקי והותירו צלקות מדממות בעם היפני.

הפצצה הראשונה - "ליטל בוי" - הוטלה על הירושימה ב-6 באוגוסט 1945. יותר מ-16 שעות חלפו עד שהאמריקנים סיפרו לעולם על הנשק הבלתי קונבנציונלי והסודי שהוטל על ידיהם, ורק כעבור שעות נוספות התבררו מימדי הנזק. מהפיצוץ עצמו נהרגו כ-83 אלף מתושבי העיר, ומספר דומה של תושבי העיר נספו מהשלכותיו רבות השנים. מדי יום מצאו את מותם כ-100 איש שנפגעו מתופעות הלוואי המזוויעות.

שלושה ימים לאחר מכן, ב-9 באוגוסט, לאחר שהיפנים סירבו להיכנע, הונחתה על נגסאקי הפצצה השנייה. קרוב ל-75 אלף בני אדם נהרגו עוד באותו היום, וגל ההדף של הפצצה הצביע על עוצמת נפץ של 21 אלף טונות של טי.אן.טי והטמפרטורה הגיעה לכ-4,000 מעלות צלזיוס. מייד אחרי הטלת הפצצה השנייה נכנעה יפן ומלחמת העולם השנייה באה אל קיצה העקוב מדם.

הנזק האיום שהטילו הפצצות נמשך שנים רבות לאחר הפגיעה, ורבים מתושבי הערים ממשיכים עד היום לסבול ממחלות גנטיות שונות עקב הקרינה הרדיואקטיבית שנפוצה לכל עבר. כתוצאה מכך, מרבית אומות העולם פועלות כדי שהנשק הקטלני לא יופעל שוב.

נעמה טלמור-דגן

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו