אחד האלמנטים המרכזיים שגרמו להידרדרות מצבם של היהודים בגטאות ובעיירות בשנים הראשונות של מלחמת העולם השנייה, היתה הוצאתם מחוץ לאחריות המערכת השלטונית. הרשויות המוניציפליות תחת השלטון הנאצי לא ראו ביהודים אזרחים בעלי זכויות. במקרה הטוב הוגבלו זכויותיהם באופן דרקוני, אבל ברוב המקרים הם פשוט הופקרו לגורלם, גוועים למוות ידוע מראש מרעב או ממחלות. יחידי סגולה מנושאי התפקידים ברשויות תחת השלטון הנאצי העזו לפרוץ את חומת האטימות כלפי היהודים. אחת מהן היתה אזרחית פולניה, אירנה סנדלר, עובדת סוציאלית צעירה במחלקת הרווחה של עיריית ורשה. סנדלר, שהיתה בת 29 כשפרצה המלחמה, הצליחה לאחר סגירת הגטו היהודי, בנובמבר 1941, להשיג אשרה מיוחדת שאיפשרה לה כניסה לגטו, באמתלה של בדיקת תנאי התברואה. האשרה הזו הפכה אותה למתווכת בפועל שפעלה להצלת יהודים. היא מצאה מקומות מסתור בחלקים ה"אריים" של ורשה, וניווטה אליהם את הברחתם של ילדים יהודים רבים. לפי רישומי יד ושם, לא ניתן לדעת את המספר המדויק של ילדים שהצילה סנדלר בין 1941 ל-1943, אולם ההערכות הן כי הצילה 2,500 ילדים. ניצלה מגזר דין מוות ב-20 באוקטובר 1943 סנדלר, ששימשה ראש אגף הילדים במחתרת הפולנית "זגוטה", נעצרה. עוד לפני כן הספיקה להסתיר ראיות מפלילות, למשל כתובות מוצפנות של ילדים וסכומי כסף ששולמו לחלק מן המסתירים הפולנים ברחבי ורשה. סנדלר נידונה למוות ונשלחה לכלא פאביאק, שהיה ידוע בתנאי כליאה קשים במיוחד, אך פעילי מחתרת הצליחו לשחד פקידים ולהביא לשחרורה. לפי תיעוד יד ושם, "גם לאחר שחרורה בפברואר 1944, ואף שידעה שהרשויות עוקבות אחריה, המשיכה סנדלר לפעול למען היהודים". העניין בסיפורה של סנדלר, שהוכרה ב-1965 על ידי יד ושם כחסידת אומות העולם, המשיך גם לאחר מותה במאי 2008. רק בחצי השנה האחרונה ראו אור בארה"ב שני ספרים שמעמיקים בדמותה. הראשון הוא "שינדלר האחרת" (The Other Schindler) של אביט טייט, והשני הוא "אירנה סנדלר: אמם של ילדי השואה", שכתבה החוקרת הפולנייה אנה מייזקוסקה. ספר נוסף, "אירנה סנדלר והילדים של גטו ורשה", של האמריקנים סוזן גולדמן רובין וביל פרנסוורת', עתיד לצאת בחודש אפריל הקרוב. לאחר המלחמה אמרה אירנה סנדלר על מעשיה: "יש שני סוגים של בני אדם: רעים וטובים. לאומנות, גזענות ודת אינן משחקות שום תפקיד; מה שחשוב הוא איזה סוג של בן אדם אתה". סנדלר הפכה עם השנים לדמות פולנית נערצת, וכשסיפורה התפרסם אף בארה"ב, היא החלה להיות מוזכרת בנשימה אחת עם אוסקר שינדלר. ב-2003 היא זכתה בחברות ב"מסדר הנשר הלבן" - העיטור האזרחי הגבוה של פולין, זכתה להוקרה מהפרלמנט הפולני, ושמה אף הוזכר ב-2007 כמועמדת מובילה לזכייה בפרס נובל לשלום. בסופו של דבר, סנדלר לא קיבלה את הפרס. ב-2009, שנה לאחר מותה בגיל 98, עוטרה אירנה סנדלר בפרס אודרי הפבורן לזכויות אדם.