"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

שיתוף כתבה
"פעילי טרור משוחררים כי לא ניתן להעיד נגדם"
גורם בשב"כ חשף: ישראל נאלצה לשחרר פעילי טרור כי לא ניתן היה להביא לבית המשפט את מי שהעיד נגדם • משרד המשפטים מבקש לאפשר קבלת עדות גם אם העד לא נוכח בדיון
עדים לא יהיו חייבים להיות נוכחים בבית המשפט. המחבל טארקי יחיא בבית המשפט // צילום: גיל אליהו // עדים לא יהיו חייבים להיות נוכחים בבית המשפט. המחבל טארקי יחיא בבית המשפט

"פעילי טרור משוחררים כי לא ניתן להעיד נגדם"

גורם בשב"כ חשף: ישראל נאלצה לשחרר פעילי טרור כי לא ניתן היה להביא לבית המשפט את מי שהעיד נגדם • משרד המשפטים מבקש לאפשר קבלת עדות גם אם העד לא נוכח בדיון

גדעון אלון
, עודכן

גורם רשמי בשב"כ חשף היום כי ישראל נאלצה בעבר לשחרר "פעילי טרור כבדים" משום שלאחר שנעצרו לא ניתן היה להביא לבית המשפט למתן עדות, את האיש שהעיד נגדם משום שהוא שוחרר.

נציג המחלקה המשפטים של השב"כ הופיע בישיבת ועדת החוקה של הכנסת, שדנה בנושא חוק המאבק בטרור. הוא אמר כי "במקרים רבים קיבלנו עדויות מפלשתינים, או ממסתננים, על טרוריסטים טרם מעצרם. בעדויות הללו קיבלנו מידע רב על פעילות הטרור ברצועת עזה. לאחר זמן כאשר החשוד נעצר, לעיתים פעילי טרור כבדים, לא היה ניתן להביא אותו לעדות בבית המשפט כיוון שהעד שוחרר ועקב זאת נאלצנו לשחרר לעזה פעילי טרור כבדים".

איש השב"כ הוסיף כי "עצורים בעמוד ענן העידו על פעולות בעופרת יצוקה אבל לא יכולנו לעשות דבר עם עדויות אלה כי לא יכולנו להסתמך על הודאת החשוד. בלתי אפשרי להביא חיזוק להודאתו כשהעד נמצא ברצועת עזה. למשל, יש עדויות של פעילי טרור שמוסרים שמות של מנהלי מחלקות בארגוני הטרור, איך תביאו אותם לחקירה נגדית?".

הדיון בוועדה התמקד בנושא קבילות עדות שנמסרה מחוץ לכותלי בית המשפט בעניין נאשם בפעילות טרור. עפ"י דיני המשפט הפלילי, עדות של עד במשפט פלילי תהיה קבילה אם העדות נאמרה בבית המשפט, השופט יכול להתרשם מהעד ומנאמנות עדותו, והנאשם יכול לחקור את העד בחקירה נגדית. בחוק המאבק בטרור מציע משרד המשפטים לאפשר קבלת עדות אף אם לא ניתן להביא את נותן העדות לבית משפט בשל היותו ברשות הפלשתינית או מחוץ לגבולות מדינת ישראל.

בהקשר לכך הוזכרה עדותו של משה טלנסקי במשפטו של אהוד אולמרט, כדוגמא לעדות שניתנה מחוץ למשפט. ח"כ בני בגין אמר על עדותו של טלנסקי, "העדתו של משה טלנסקי בעדות מוקדמת לפני שהחל משפטו של אהוד אולמרט, כאשר העדות פורסמה בתקשורת ללא חקירה נגדית, בעיתית מאוד".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...