עמותת חברה קדישא בראשון לציון, שבודקים חיצוניים מטעם רשם העמותות חשפו בה אי סדרים כספיים ומעשי שחיתות במיליוני שקלים - פורקה אתמול בהוראת שופט בית המשפט המחוזי בפ"ת, אילן שילה. הדבר נעשה לבקשת עו"ד מירי כנרי, נציגת רשם העמותות, שחשפה בבית המשפט תמונה מבהילה של פרשיות שחיתות. לבקשתה, מונה אתמול עו"ד אביחי ורדי, כמפרק זמני של החברה. עמותת חברה קדישא בראשל"צ היא מהגדולות בארץ בתחומה, ונשלטת שנים בידי קבוצה קטנה של אנשים שניצלה את מעמדה להשגת הטבות לכיסיה ולכיס מקורביה. בראש הקבוצה הזאת עמד המנכ"ל הכל יכול של החברה, יוסף ברויאר, שחלש על מיליונים רבים מכספי העמותה ועשה בהם למעשה כרצונו. על פי בדיקת חוקרים חיצוניים מטעם הרשם, רואי החשבון גבריאל איזק ונבון וייספלד, ניצל המנכ"ל את ההפקרות ששלטה בחברה כדי להפוך לבעל אחת המשכורות הגבוהות בשירות הציבורי בישראל. בשנת 2005, למשל, הגיעה עלות שכרו החודשית ל-146 אלף שקלים; בשנת 2006 היא הגיעה ל-157 אלף שקלים ובשנת 2007 היא טיפסה עד ל-190 אלף שקלים. ברויאר ניסה להסתיר את סכום משכורתו האמיתי בפני חוקרי התיק, אבל אלה גילו בסוף את כל התרמית: את משכורת העתק הזאת אירגן לעצמו המנכ"ל באמצעות פיצול שכרו לשלושה תלושי שכר, כאשר את הכסף הוא מקבל בשלושה צ'קים נפרדים משני חשבונות בנק של העמותה. בנוסף לפרשה זו אירגן המנכ"ל גם לאשתו, איטה לאה ברויאר, משכורת קבועה בגובה 14 אלף שקלים, אף שלא עבדה בחברה. סכום ההונאה המצטבר במקרה הזה עלה על חצי מיליון שקלים. בנוסף, "העסיק" המנכ"ל בחברה קדישא באופן פיקטיבי גם את בתו, פייגה רבינוביץ, ומשך על שמה סכומים שבמצטבר הגיעו ל-300 אלף שקלים. איך בדיוק עשה זאת המנכ"ל? הוא השתלט על קופת גמ"ח ששמה "רב טוב", שהיו בה מיליוני שקלים והוא היה בעל זכות החתימה היחיד בחשבונה. לקופת הגמ"ח הזו הועברו בין היתר גם 355 אלף שקלים שנמשכו על שם מיכל פיטרמן, בתו של יו"ר הוועד שלום פליישמן, שלא עבדה בחברה ולא קיבלה את הכסף. המנכ"ל השתמש פשוט בשמה לצורך ההונאה, ועלה חשד שמפעם לפעם שינה את שמה כמוטבת ממיכל פיטרמן למיכל פיטר. מהדו"ח שהוגש לשופט שילה עולה, כי למנכ"ל החברה קדישא היה תיאבון גדול והוא השתמש להוצאת כספים במירמה גם בשמו של יחיאל גרינוולד, חתנו של היו"ר שלום פליישמן. גרינוולד הועסק בחברה חודשיים בלבד, בשכר של 8,000 שקלים, וגם אליו לא הגיעו הכספים שנמשכו על שמו. גם במקרה זה הצ'קים הוסבו לטובת גמ"ח "רב טוב" שהמנכ"ל עשה בו כאמור כרצונו. ועוד שני מקרי הונאה שנחשפו בבדיקה החיצונית: 10,000 שקלים הוצאו מהקופה על שם הרב ישראל שוורץ, אף שזה לא הועסק כלל בחברה; 14 אלף שקלים הוצאו מדי חודש כמשכורת לאישה ששמה חיה קסטלניץ, שגם היא לא עבדה בחברה ולא קיבלה את הכסף. עבודות חשמל שלא בוצעו והיתה תרמית נוספת, חמורה עוד יותר: המנכ"ל משך מהקופה 175 אלף שקלים כתשלום ל"חשמל נועם". כשהתבקש יו"ר החברה להסביר את ההוצאה הזאת, אמר: לא ידוע לי על עבודות חשמל שבוצעו עבור העמותה. עוד מגלים כותבי הדו"ח כיצד בעלי תפקידים בעמותה היו במצב של ניגוד עניינים וכיצד ועדת הביקורת עצמה עיניים: "בחשבונות הבנק של החברה קדישא נמצאו צ'קים לפירעון מגמ"ח "רב טוב" (שבשליטת המנכ"ל) על סך 2.5 מיליון שקלים. החוב של הגמ"ח לעמותה אינו רשום בהנהלת החשבונות של העמותה - לכן עולה חשש שהכסף נלקח במזומן או מצ'קים של לקוחות. לא דווח לעמותה על משיכת הכספים, לא ניתנו ביטחונות עבור 'ההלוואה', הסכום לא חויב בריבית והצמדה כנדרש". ועוד צימוק מהדו"ח: "בחשבונות הבנק של העמותה נמצאו צ'קים לפירעון מהיועץ המשפטי של החברה קדישא על סך 1.2 מיליון שקלים. החוב של היועץ המשפטי אינו רשום בהנהלת החשבונות של העמותה. כפי שעולה מהחומר, הגמ"ח נתן הלוואה ליועץ המשפטי והלה שילם בצ'קים לעמותה... עולה כי מר ברויאר לא ניסה ואף לא היה צריך להסתיר את משיכת הסכומים השערורייתיים מהעמותה. כספים נמשכו תוך שחברי הוועד, שהם הגורם שאמור לפקח על פעילותו כמנכ"ל, עצמו עיניים והתעלמו מפעולות אלה".
