אין באמת דואר בישראל. כבר חודשים שהדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, המדינה המערבית והמשגשגת המכנה את עצמה "וילה בג'ונגל", מתנהלת ללא שירותי דואר ראויים לשמם. אני באופן אישי באתי בטוב כבר לפני חצי שנה, והקדשתי טור לתופעה המבישה הזאת. בינתיים מה שקרה הוא שהשירות המשיך להידרדר, ורוב הציבור, מצידו, פשוט השלים עם זה. מכתבים מגיעים באיחור, או שלא מגיעים בכלל. דו"חות ותשלומים צוברים קנסות עוד לפני שהגיעו ליעדם. ושירות "עקוב אחריי" הוא פשוט שערורייה.
בשבוע שעבר קיבלתי ערימת מכתבים שלקח להם כתשעה חודשים לעקוב אחריי משכונת בית הכרם לשכונת קטמון. הדרך, למי שלא מכיר את ירושלים, יפה עד מאוד, והיא עוברת, כמה סמלי, בעמק הצבאים. הצבי ישראל, על במותיך סקנדל. מה צבי, מה?! אפילו שלשול חיגר, חילזון פיסח או חשופית שסובלת מפלטפוס יגמאו את המרחק הזה ברוורס בפחות משבוע. אבל כן, התאריך המאוחר ביותר שהופיע על סטיפת המעטפות (שנזרקו, אגב, מייד לסל המיחזור) היה איפשהו באמצע מארס!
לא מעט עצמאים בישראל נהגו לקבל את שכרם בדואר. לא עוד. חבל לשלוח את הצ'ק. במדינה שבה צירוף המילים "שוטף פלוס 90" עדיין לא יצא מחוץ לחוק, המחשבה שאחרי כל העיכוב הזה תפליג המעטפה למסע הרפתקאות שאין לו מגבלת זמן הופכת את הרעיון לצאת לעבודה למופרך. אז מה עושים? מוותרים על הדואר. או על העבודה. עומדים על כך שהתשלום יבוצע מיד ליד, ורצוי מראש. או דורשים שהתשלום יתבצע בהעברה בנקאית. על פניו זה נשמע כמו פתרון פשוט, אבל האמת היא שעדיין יש כמה גופים בישראל (ובהם עיריות ומוסדות מכובדים אחרים) שטוענים שהם פשוט לא מסוגלים לבצע העברה בנקאית דרך הטלפון. הם גם לא יודעים איך רושמים המחאה בפחות מחודשיים, ונראה אתכם מתווכחים עם מנהלת חשבונות ותיקה שעדיין מקישה על המקלדת באצבע אחת מקושטת בטבעת כבדה, עם כתמי ניקוטין וציפורן בלכה לבן־פנינה, בתוספת מבחר נצנצים.
בקיצור, מצב הדואר גורם לא רק לתסכול ולפגיעה בלקוחות, אלא גם לביטול של עסקאות. חוץ מזה מסתבר שהנפש האנושית מתרגלת לכל תהפוכות הגורל. אם, למשל, משק החשמל ינוהל במשך חצי שנה כמו הדואר, בהתחלה זה יכאב ויציק אבל עם הזמן פשוט נסתדר. נקנה גנרטורים. נדליק מדורות. נשב בחושך ונדבר פולנית או שנסתובב עם עששית כמו גמדי שלגיה.
השבוע בכל אופן הצליח שירות הדואר להפתיע אותי. הזדמנתי לאחד הסניפים, השלטים במקום הכריזו על שירות חדש־ישן, "דואר 24" שמו. אפשר לקנות מעטפות מיוחדות, תוספת של 2 שקלים בסך הכל (למה להיכנס לאחוזים ולכל הכאב ראש הזה), לשלשל לתיבה ולהיות סמוך ובטוח שהפעם זה יגיע פחות או יותר בזמן.
העניין הזה יכול היה לעצבן מכל מיני סיבות. אבל אני, אם יש דבר שאני לא אוהב זה חוסר מקוריות. מדובר כבר בשיטה. במקום סתם להקפיץ מחירים מהיום למחר כמו איזה גנב עלוב נפש, אנחנו פשוט נדרדר אט אט את השירות שאנו חייבים לך. ואז כשהשירות הישן יאבד כל תוכן וערך, נציע לך את סל השירותים החדשני והיוקרתי שלנו שאי אפשר לסרב לו. במסגרת הסל החדש אתה תקבל בדיוק את מה שהיית אמור לקבל ממילא ומלכתחילה, אבל למה להתקטנן? הלקוח האידיוט יסנן קללה, ימכור כליה ויצטרף כמו כולם לסל, שגם הוא - כמה צפוי - ילך ויתרוקן, כדי לאפשר לחברתנו (שסיסמתה "זאת זכות לתת שירות" או משהו כזה) לעשות עליך את הסיבוב הבא.
הדואר, כמה פתטי, לא המציא שום דבר חדש. היה לנו את זה בזמנו עם ערוצי הספורט. צופים ישראלים קנו ערוץ כדי לראות בעיקר כדורגל וכדורסל. זה מה שחובבי ספורט ישראלים אוהבים. עד מהרה מצאו את עצמם הצופים יושבים מול תחרויות סנוקר, כדורעף חופים, חמש אבנים ואליפויות שכונה ב"פינות".
אהה, כדורגל אתם רוצים לראות? - אמרו להם נציגי השירות - או.קיי, גם כדורגל הוא ספורט לגיטימי. אבל, בשביל זה עליכם לרכוש את ערוץ הפרימיום פלטינום! בהמשך יתברר שאותו פלטינום אכן משדר כדורגל, אבל בעיקר מן הליגה של דאגסטן, מה שיאפשר לחברה להציג בפנינו את קומבינציית "גולד סופר פלוס". כך ממשיכה להתגלגל השיטה העתיקה של אותם סוחרים מן היריד שרוקנו את מושק'ה מכל כספו, בלי למכור לו את הסוס הנהדר עם הכתם על המצח וכתם על הגב ושערה של כסף זוהרת בזנב.
גם היום יודע כל ילד שלקראת היציאה לשוק של דגמי סמארטפונים חדשים, דואגת החברה לדרדר את השירות על המכשיר הישן. פתאום הכל נתקע. פתאום אין הרבה מה לעשות. בעיקר אין שום כיבוד הסכמים בין חברה ללקוח. יש רק מיקסום רווחים. וכמו עם הדואר וכמו מושק'ה המסכן מהשיר ההוא, כולנו יודעים שעושים עלינו סיבוב, רואים ומבינים בדיוק את השטיק, הרי אנחנו לא טמבלים. אבל גם חכמים גדולים איננו, ולכן אנחנו שולפים את הארנק. הכוריאוגרפיה הזאת חזקה מאיתנו ככל הנראה, עובדה שאנחנו שוב מגהצים את כרטיס האשראי, כדי לרכוש בכסף טוב את מה שממילא היה שלנו, ומאפשרים לריטואל עתיק להמשיך לפרוח.
(איור: עציון גואל)טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו