טוקבקיסטים יקרים, רצוי שמהיום תשימו לב להערות הארסיות שאתם כותבים באתרי האינטרנט - כי מעכשיו אתם חשופים לתביעות דיבה. ועדת השרים לחקיקה אישרה אתמול את הצעת החוק של ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי), הקובעת כי לבית המשפט תהיה הסמכות להורות לספקי האינטרנט לחשוף פרטים של טוקבקיסט שכתב תגוביות (טוקבקים) שהם בגדר לשון הרע על אדם אחר. זאת, כדי שהנפגע יוכל להגיש נגד הטוקבקיסט תביעת דיבה. מטרתה של הצעת החוק היא לסייע לאדם המרגיש כי מידע שהופץ עליו באינטרנט השפיל או ביזה אותו, בעיקר באותן תגוביות שכותבים הגולשים, אבל אין לו אפשרות לתבוע את מפיץ המידע מאחר שהוא אנונימי. לפי החוק, יוכל האדם הנפגע לאתר את האדם שפגע בו. עם זאת, במקרים מיוחדים - למשל, אם הנפגע רוצה לנצל את חשיפת פרטיו של הטוקבקיסט כדי לנקום בו או כדי להשתיק ההתנגדות - רשאי יהיה בית המשפט לדחות את בקשתו של הנפגע. בית המשפט אף יכול לקבוע כי בקשתו של הנפגע לא תתקבל אם הדברים שנכתבו עליו אינם מהווים עילה ראויה לתביעה, או שהטוקבק לא יצא מגדר הבעת דעה שלילית. בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר כי "אף שהאנונימיות של השיח המתקיים באינטרנט משרתת תכליות חשובות בהקשר של חופש הביטוי, אין הצדקה ליצור חיסיון גורף להבטחתה - בעיקר אם זו משמשת מחסה לעושי עוולה. העלאתה של האנונימיות לדרגת מעין קדושה אינה יכולה להפוך אותה למפלטו ולמקלטו של הנבל". בשלב הבא תעלה הצעת החוק שהתקבלה לאישור הכנסת. המצב בעולם כמעט אין חקיקה, יש נהלים מקובלים בעוד אצלנו החלו בהליכי חקיקה אל מול טוקבקים פוגעניים, בארה"ב קיים כבר כמה שנים נוהל חוקי סביב סוגיית חשיפת פרטיהם האישיים של גולשי אינטרנט במקרים של תביעה משפטית. מפעילי אתרים שפונים אליהם כדי להסיר תוכן פוגעני נוהגים לפי נוהל "התרעה והסרה". הכוונה היא שלאחר שהצד שנפגע פונה למפעילי האתר שבו נכתב עליו דבר מה פוגע, הם מסירים את התוכן הפוגע - בלי צו בית משפט, אלא רק לפי בקשה. כך הם מונעים מעצמם הסתבכות משפטית. יצוין כי נוהג זה אינו מעוגן בחוק. באירופה אין חוק שמסדיר את עניין הטוקבקים, ולכן חשיפת פרטי המשתמשים והסרת תכנים פוגעים נעשות לפי נהלים מקובלים. מצבו של האי הדרומי ניו זילנד דומה לשלנו - גם שם החל לאחרונה הליך חקיקה בעניין. בסין, להבדיל, הכל מצונזר. אילן גטניו
* * *