בצה"ל מחכים בנשימה עצורה לצוללת החמישית של חיל הים, אח"י רהב, שיצאה אתמול מנמל קיל בגרמניה בדרכה לישראל. בצוללת, שצפויה להגיע לארץ בינואר, מפליגים כעת 50 אנשי צוות ובהם בכיר בחיל הים. בדרכה לישראל תעבור הצוללת החדישה מרחק של כ־3,000 מייל (כ־5,550 קילומטרים). במהלך ההפלגה תעצור במקום טביעתה של הצוללת אח"י דקר, שטבעה ב־1968 עם 69 אנשי צוותה במרחק של כ־270 מייל (כ־500 קילומטרים) מחופי חיפה. במקום ייערך טקס מיוחד, כפי שנערך עם הגעתה של הצוללת אח"י תנין בספטמבר אשתקד.
שתי הצוללות, אח"י רהב ואח"י תנין, ארוכות מהצוללות הוותיקות יותר בחיל הים (68 מטרים לעומת 57.3 מטרים), ולשתיהן יכולות AIP - כלומר, תאי דלק שיכולים לשאת כמות גדולה של מימן וחמצן וכך לאפשר שהייה ארוכה מתחת למים. "כצוללת שנייה עם היכולת הזו, אח"י רהב מהווה חיזוק משמעותי לזרוע הים", אמר אתמול בכיר בחיל, "היכולת הזו מאפשרת הגדלה משמעותית של חשאיות כלי השיט. הצוללת בעצם לא צריכה לשנר ולהוציא תורן מהמים, ובאמצעותו להטעין את החמצן במצברים".
מפקד חיל הים רם רוטברג בגרמניה // צילום: דובר צה"ל
יודגש כי שתי הצוללות, כמו גם הצוללת השישית שקנתה ישראל, הן מתוצרת גרמניה - מדינה המשתתפת, לפי פרסומים זרים, גם בחלק ניכר ממימון הפרויקט. בחיל הים מעריכים שחודשים ספורים לאחר הגעתה לארץ תהפוך אח"י רהב למבצעית, לאחר שיותקנו עליה מערכות ישראליות כפי שנעשה באח"י תנין.
לאחרונה אמר קצין בכיר בצה"ל כי הצבא מתכוון להסתפק ב־5 צוללות בלבד. לאחר הגעתה של הצוללת השישית, ככל הנראה ב־2019, תוצא מהשירות צוללת הדולפין, הוותיקה ביותר הנמצאת ברשות חיל הים. שייטת הצוללות היא הזרוע הארוכה של חיל הים, צה"ל ומדינת ישראל. על פי פרסומים זרים, השייטת מאפשרת לישראל יכולת "מכה שנייה" במקרה של עימות גרעיני, ובכך היא מהווה מרכיב חשוב ביותר להרתעה הישראלית. לאורך כל ימות השנה מבצעים לוחמי שייטת הצוללות, שייטת 7, פעילות מבצעית אינטנסיבית במקומות קרובים ורחוקים תחת מעטה חשאיות כבד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו