שמונה שנים אחרי שנפתח משפטו של ח"כ צחי הנגבי (קדימה), ולמרות ניסיונותיו החוזרים ונשנים לנקות את שמו, נאלץ אתמול יו"ר ועדת החוץ והביטחון להשעות את עצמו מתפקידיו בכנסת לאחר שבית משפט השלום בירושלים קבע ברוב דעות כי דבק קלון בעבירות שבהן הורשע. "אנו קובעים, ללא היסוס, כי עבירה של עדות שקר היא עבירה אשר מטבעה ומעצם מהותה לוקה בפגם מוסרי וערכי, ולכן על דרך הכלל יש לקבוע כי מדובר בעבירה שיש עימה קלון", קבעו השופטים אריה רומנוב ועודד שחם, אשר בנוסף גזרו על הנגבי קנס של 10,000 שקלים. עם זאת, לא נענו השופטים לדרישת התביעה להטיל על הנגבי עונש מאסר על תנאי, וגם לא עבודות לתועלת הציבור כפי שהציעו סנגוריו. ראש הרכב השופטים, השופט יואל צור, היה היחיד שהתנגד להטלת הקלון. החלטת השופטים גררה את השעייתו האוטומטית של הנגבי מהכנסת, אך בשל אי הטלת מאסר בפועל או על תנאי אין מניעה חוקית שהנגבי יציג את מועמדותו בבחירות לכנסת הבאה.הוא אף יוכל לשוב ולהתמנות לשר עם כינונה של הממשלה הבאה. שופטי הרוב כתבו בגזר הדין כי הנגבי, שכיהן כשר, מסר תצהיר שקר ועדות שקר בפני יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, ועשה זאת לאחר שהוזהר פעמיים שאם לא יאמר אמת, יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק. "השר לא הודה במעשה", כתבו השופטים, "לא לקח אחריות. לא הביע חרטה. האם יש פגם מוסרי במעשיו? האם דבק בהם קלון? האם יוכל לשוב לעבודת הכנסת כתמול שלשום כאילו לא אירע דבר? בסופו של דבר, חרף כל הנסיבות המקלות, חרף כל הטיעונים המלומדים שהובאו בפנינו, חרף כל מערך השיקולים הרחב שהיינו מוכנים לשקול - בסופו של דבר נותר השקר. והשקר הוא שקר, ובשקר יש קלון". שאלה ערכית עוד הדגישו שופטי הרוב כי שאלת הקלון שבה הכריעו היא במידה רבה שאלה ערכית. בגזר הדין כתבו: "כאשר אנו מדברים על ערכים, אנו מדברים על אמות המידה שלאורן אנו מחנכים את ילדינו; על דרכי ההתנהלות שאנו מבקשים להקנות לאזרחי המדינה; על הציפיות שאנו מצפים מהמתדיינים בערכאותינו; על דרכי ההנהגה שאותן אנו מבקשים למצוא אצל מנהיגינו; על דמותה של החברה שאנו מייחלים לעצמנו. כאשר אנו מדברים על ערכים אנו רואים לנגד עינינו את האנשים שוחרי הטוב ונקיי הדעת ההולכים בדרך הישר. הנוכל לקבוע כי בשקר אין קלון-". "הענשה לא מידתית" השופט צור, שזיכה את הנגבי בהכרעת הדין מכל האישומים, סבר מנגד כי אין להטיל עליו קלון. השופט הדגיש כי הוא "מתנגד לשקר בפני כל פורום", אך יצא נגד "הענשת יתר של אדם באופן לא מידתי, כאשר אותו אדם למעשה כבר נשא בעונש. חלפו שמונה שנים מאז היה האירוע שבו אנו עוסקים. לאורך כל התקופה הרכין הלה ראש בפני בית המשפט ולנוכח שלטון החוק, ובעיקר עבר 'תיקון'... הטלת קלון פירושה היפוכו של כבוד האדם וחירותו". ביולי השנה הורשע הנגבי בעבירה של עדות שקר הנוגעת להכחשתו בפני יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שופט ביהמ"ש העליון בדימוס מישאל חשין, ולאחר מכן גם בחקירתו במשטרה וגם בביהמ"ש, כי היה מעורב בניסוח מודעה אשר התפרסמה ב-2002 בעלון פנימי שהופץ בקרב חברי מרכז הליכוד ערב הבחירות לכנסת ה-16. תחת הכותרת "חשיפה: השר צחי הנגבי - שיא לאומי במינוי חברי ליכוד" פורסמו שמות עשרות חברי ליכוד שהנגבי פעל להעסקתם במשרד לאיכות הסביבה. עם זאת, בית משפט השלום בירושלים החליט לבטל מחמת הגנה מן הצדק את האישום נגדו בעבירה של מירמה והפרת אמונים בפרשת המינויים הפוליטיים במשרד לאיכות הסביבה. הנגבי גם זוכה ברוב דעות מעבירת שוחד בחירות ומניסיון להשפיע על בעלי זכות הצבעה. התובעים בתיק הנגבי, עוה"ד ארז פדן ונעמה סולטניק, הביעו אתמול שביעות רצון מהחלטת ביהמ"ש: "הכרעת הדין קובעת שהנגבי ביצע עשרות מינויים פוליטיים כדי להיטיב עם חברי מרכז הליכוד ובכך עבר עבירה של הפרת אמונים, אך ביטל את הרשעתו מחמת הגנה מן הצדק". הפרקליטות הדגישה כי בזמן הקרוב תגיש ערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין לבית המשפט המחוזי בירושלים.