מיותר

קשה לי לכתוב את הדברים. קשה לעכל את מה שקרה אתמול. הכרתי היטב את תומר, היינו ידידים טובים, ומה שקרה לו החזיר אותי בדיוק שנה לאחור, לאותו יום שבו איבדתי את חברתי הטובה יאנה. היא נהרגה כשהיא בת 17 וחצי בלבד, כשנסעה עם חברה בת גילה. אותה חברה נהגה ללא רישיון, איבדה את השליטה על הרכב ושתיהן נפלו לתהום ליד ירושלים.

כל כך הרבה צעירים היו אתמול בהלווייה. זה פשוט הזוי ומטורף - לאבד את תומר בגיל 16 וחצי ואת יאנה בגיל 17 וחצי. הם בקושי התחילו לחיות, עוד לא התחילו להגשים את כל החלומות שצברו. ועל מה הם מתו? על שטויות. חשוב לי לומר לנוער, במילים הכי פשוטות - אל תהיו דפוקים. לקחת אחריות עצומה על חיי אדם אחר, לשבת מאחורי ההגה כשאין רישיון נהיגה - זה רצח מכוון וקר. תתחילו לחשוב קצת לפני שאתם עושים דברים שתצטערו עליהם כל החיים. תחשבו על ההורים שלכם ושל החברים שנוסעים איתכם. זו לא חוכמה להגיד אחר כך "לא ידעתי, לא התכוונתי". האנשים האלה עולים על ההגה ויודעים שזה הדבר הכי קרוב למוות. אנשים שלוקחים רכב בלי רישיון ויוצאים לכביש הם כמו מישהו שלוקח סכין ודוקר, או לוקח אקדח ויורה למוות באדם אחר. רק שהוא עושה את זה כשהוא יושב מאחורי ההגה.

מילא, על החיים שלך אתה מוותר, אבל למה לסכן חיים של אחרים? קחו אחריות. כשאני עולה על רכב עם רישיון נהיגה, מיד אני פוחדת ונזהרת, שמה חגורת בטיחות לפני שאני בכלל מתניעה. די להתחכמויות המיותרות. לא סתם מורים לנהיגה למדו וקיבלו רישיון ללמד. חשוב לי להגיד לנוער: מה עדיף - למות בגיל צעיר, או לעשות דאווין ורושם על החבר'ה-

החבר של תומר גנב את המפתח של הרכב לסיבוב דאווין, ומה יצא? שני הרוגים שהיו מאוד יקרים לנו, ואדם מאושפז בביה"ח וולפסון. הכאב האדיר הזה, הלוויות והריק העצום - לא שווים כלום. שום דבר. עצוב מה שקורה פה בכבישים בזמן האחרון עם בני הנוער, ועצוב יותר איך זה קורה שוב ושוב, פעם אחר פעם, ולא נגמר. איך אף אחד לא לומד-

"אני מבקש סליחה ומחילה מההורים של תומר. זה אסון. מעשה חד פעמי של השטן", כך אמר אתמול רונן בן עמי, אביו של דודי שנהרג שלשום יחד עם חברו הטוב תומר זיו בתאונת הדרכים בסמוך לפלמחים.

משפחתם וחבריהם של השניים הוכו בהלם ובתדהמה עם היוודע דבר התאונה הקטלנית. הם ספדו לשני ילדים טובים ואחראים שטעות אחת עלתה להם בחייהם.

האב השכול הוסיף: "לדודי היה קטנוע והיו לו כבר כמה תאונות בעבר. דאגתי לו ופחדתי שמשהו יקרה לו, אז דרשתי ממנו למכור את הקטנוע. רק אתמול הוא אמר לי שהוא החליט למכור אותו לבקשתי. בסוף הוא הלך במכונית. רק לפני חודש הוא אמר לי באיזו שיחה: 'אבא, אני יודע שאמות בתאונה'.

"לפני כמה ימים דודי אמר לי שהוא יקעקע את המילה אבא על הגוף שלו. הוא אמר לי שהוא כל כך קשור אלי, כל כך אוהב אותי ואני בתוך הנשמה שלו. עכשיו אלוהים לקח אותו מאיתנו.

"הלקח שלי הוא שצריך למנוע מהילדים את הדבר הזה. עדיף שהם יכעסו על ההורים ויבכו בלי הפסקה, אבל שלא יגמרו ככה. הבן שלי היה כל עולמי. ילד בוגר, עצמאי. ילד טוב וחכם. עכשיו אני קובר אותו".

בשעות הערב הובא דודי למנוחות בשדרות, מקום מגוריה של אמו ושל אחיו הקטן. רגע לפני שטמנו את דודי באדמה עמד אחיו, תלמיד כיתה ג', ואמר אל מול הגופה: "אחי המקסים, לא נוכל לראות ולשמוע אותך יותר. אני כל כך אוהב אותך, לא אשכח אותך לעולם".

במשפחת זיו מראשון לציון סיפרו כי תומר היה "ילד זהב. ילד טוב, ספורטאי, מתאגרף. זה פשוט לא נתפס שאנחנו קוברים אותו בגלל מעשה כל כך טיפשי. ההורים פשוט שבורים". בני המשפחה ביקשו שלא לסקר את הלווייתו שהתקיימה בראשון לציון.

בבית הספר טומשין בראשון לציון, שבו למדו השניים, סיפרו חבריהם: "זה לא הגיוני שאנחנו מדברים עליהם בלשון עבר. איך אפשר להבין מה הניע אותם לקחת את הרכב בלי רישיון? זה מוות מיותר". אחד מתלמידי בית הספר סיפר כי תרבות הנהיגה ברכב ללא רישיון אינה דבר חדש: "היו מקרים בעבר שתלמידים בכיתות הגבוהות שאין להם רישיון לקחו רכב, כמו שאחרים צעירים יותר נוסעים לפעמים על קטנוע ללא רישיון. לגבי תומר ודודי לא שמעתי על זה, זה לא מתאים להם".

שלומי דיאז וגדי גולן

כ-87 אחוזים מההורים בישראל מעוניינים שילדיהם יתנסו על סימולטור כחלק משיעורי הנהיגה ואף מוכנים לממן זאת, כך עולה מסקר שערך לאחרונה מכון אג'נדה.

הסקר מגלה עוד כי 75 אחוזים מההורים ומהתלמידים היו רוצים לראות את התרגול בסימולטור משתלב במכסת שיעורי החובה לפני הטסט. הסקר מגלה עוד כי ההורים היו מוכנים לתת לילדיהם את כלי הרכב באופן תדיר יותר, אם היו עוברים שיעורים בסימולטור על נהיגה בתנאי קיצון.

בסקר מציינים ההורים כי אמנם "הסימולטור אינו מהווה תחליף למורה הנהיגה, אך אנחנו כן חושבים שחייבים לכלול את התרגול בו במסגרת שיעורי הנהיגה". גם בני הנוער ציינו שמצבי קיצון (כדוגמת כמעט תאונה) אינם נלמדים במסגרת שיעורי הנהיגה, ולכן הם היו מעוניינים להתנסות בתרגול על הסימולטור לפני הטסט, וכן לפני היציאה לכביש.

מערכת הסימולטור מאפשרת לתלמידים לתרגל כיצד עליהם להתנהג במצבים מסוכנים ומעניקה להם סביבה סטרילית, שבה יוכלו להתאמן על תגובות ועל ההתנהגות הנכונה במצבי קיצון בכביש. בין השאר, ניתן לתרגל נהיגת לילה בגשם ובערפל, נהיגה תחת לחץ חברתי ועוד.

הסימולטור פעיל כיום רק בבית הספר לנהיגה "המסלול המהיר" באשדוד, שמשמש מרכז לימוד והדגמה של הסימולטור, כאשר "החברה לתרבות הנהיגה בישראל" היא האמונה על הקמת מרכזי מולטימדיה עם סימולטורים נוספים בארץ ושילובם בלימודי נהיגה.

הסימולטור מאושר ללימוד נהיגה בחלק ממדינות אירופה וכן בחקיקת האיחוד האירופי. בנוסף, בארה"ב הוכנס הסימולטור לבתי הספר התיכוניים, ובפינלנד ובצרפת הוא מהווה חלק משיעורי הנהיגה שתלמידים לוקחים, כאשר השיעורים עליו מוכרים ומאושרים כתחליף לשיעורי נהיגה רגילים.

שלומי דיאז

כ-13 אחוזים מבני הנוער בארץ שאין להם רישיון נהיגה הודו כי יצא להם אי פעם לנהוג ברכב ללא רישיון נהיגה", כך עולה מסקר שערכה עמותת אור ירוק בשנה שעברה.

מנכ"ל העמותה, שמואל אבואב: "יש שלושה גורמים עיקריים המשפיעים על רמת הסיכון של נהגים צעירים - ידע ומיומנות טכנית נמוכה, חוסר ניסיון נרכש ורמת התפתחות ובגרות נפשית נמוכה. ביטחון עצמי גבוה מאפיין צעירים - הם מעריכים את עצמם כנהגים מעולים גם אם אין להם רישיון נהיגה ולא מתחשבים בתנאי הדרך. מביטחון עצמי גולש מדרון חלקלק אל היוהרה, ומהיוהרה מדרון נוסף - אל הפזיזות והסכנה. לצערנו, את התוצאות ראינו אתמול".

שלומי דיאז