אביחי רוזנשטיין: בן 28, השיל ממשקלו 40 ק"ג
"תמיד הייתי גדול מימדים, טיפוס רחב שאוהב לאכול, בעיקר ג'אנק פוד. כל סיבה למסיבה היתה מלווה בהרבה אוכל, גם עצב היה מלווה באותה הצורה. בעיניי היה מדובר באופי שאי אפשר לשנות אותו. בשיא משקלי הגעתי ל־140 ק"ג, ואז, כשהצעתי נישואים לאשתי, החלטתי שצריך לשנות את המצב כדי להיראות טוב בחליפה".
ההתחלה: "לא אהבתי לרוץ, אבל אחותי לקחה אותי בתור פרויקט והתחלנו בקטנה, לרוץ וללכת לסירוגין בפארק תוך כדי שאנחנו סופרים עמודי תאורה בדרך. התחלנו משישה עמודים בריצה ושישה בהליכה. כשהצלחתי להחזיק לאורך 30 עמודים רצופים בריצה, הצבתי לעצמי יעד לסיים מרתון. פניתי למאמן קובי צוילה, שהפך לסוג של אבא רוחני עבורי. הוא יצר לי מסגרת אימונים, עם יעדים ומטרות, והצבנו לעצמנו את מרתון
פאריס, שהתקיים חצי שנה מאוחר יותר. בדרך השתתפנו במירוצים בארץ ובמרתון תל אביב כהכנה".
כיום: "אני מתאמן אצל מישל דגן בקבוצת 'ת"א 100', שזה מועדון לריצות ארוכות, לקראת המרתון השלישי שלי שיתקיים בינואר בטבריה".
טיפ למי שרוצה להתחיל לעשות ספורט: "הכל בראש, זה עניין של החלטה ודבקות במטרה. גם אל תמנעו מעצמכם הנאות באוכל, אלא תכננו אותן בצורה נכונה".
אמנון בכר: בן 59, השיל ממשקלו 11 ק"ג
"בסביבות גיל 50 היה לי סוג של משבר, שבו חשבתי שהחיים עוברים ואני מפספס אותם. בגיל 55 שקלתי 13-12 ק"ג יותר ממה שצריך, והרופא אמר לי שאני סובל מלחץ דם ומרמת סוכר גבוליים, ושיש סיכוי שאצטרך לקחת כדורים. החלטתי להתחיל לרוץ, זה היה הכי קל: כל מה שצריך זה לקנות נעליים. לא צריך להירשם או לנסוע רחוק מהבית - פשוט לרוץ".
ההתחלה: "התחלתי לרוץ ליד הבית. בהתחלה זה היה קשה, לא פשוט לקום מוקדם בבוקר או לרוץ אחרי העבודה כשאתה עייף, אבל אחרי ששמתי את הנעליים ואת בגדי הספורט - זה זרם יותר. אחרי חודש־חודשיים הספורט הפך לשיגרה, וכשלא יצאתי לרוץ - הרגשתי עייף. לאט לאט גדלו המרחקים בריצה, וכשהגעתי לעשרה קילומטרים השתתפתי לראשונה בתחרות ריצה. חודשיים לאחר מכן הצטרפתי לקבוצת הריצה 'מרתא' ורצתי איתם שלוש פעמים בשבוע. הקבוצה מאוד דירבנה אותי, כי חלק רצו מרתון וזה גרם לי להחליט לרוץ חצי מרתון. אחרי שרצתי חצי מרתון, דיברתי עם המדריך על מרתון שלם".
לצד הפעילות הגופנית הצטרף אמנון לסדנת ריצה ומדיטציה. "למדתי להקשיב לגוף, לאיך הוא מרגיש, מה הגבולות, כיצד חשים לפני ואחרי הריצה. בעקבות כך התחלתי לרוץ ללא מוסיקה", הוא מספר ומוסיף כי "מבחינת התזונה, הורדתי פחמימות וגם הפכתי להיות צמחוני. 60 אחוזים מהירידה במשקל הם התזונה".
כיום: "אני אחרי כמה מרתונים, ואני רשום למרתון טבריה".
טיפ למי שרוצה להתחיל לעשות ספורט: "להחליט שבכורסה משעמם, לצאת לראות את העולם שבחוץ ולקנות נעלי ספורט".
לשבת - לקום!
יום העבודה הסתיים והדבר האחרון שבא לכם הוא להתאמן? רוצים להיות בריאים יותר, אבל אין לכם מוטיבציה לזוז? הטיפים הבאים יסייעו לכם לקום מהכורסה, להיות פעילים - ואף ליהנות מזה:
• הציבו לכם מטרה: זה יכול להיות אירוע כגון חתונה או מירוץ שאתם רוצים להשתתף בו. שימו לב: עדיף לא לקפוץ מעל היכולת - אל תירשמו למרתון הקרוב אם התחלתם לרוץ לפני חודש. גם תוכנית האימונים צריכה להיות הדרגתית כדי שלא תיפצעו, חלילה.
• מיצאו את סוג הספורט המתאים לכם ביותר: חבריי הטובים מבלים שעות בריצה למרחקים, מוסיפים כל פעם עוד ק"מ ונהנים מכל רגע. אני משתעממת מריצות ארוכות ומעדיפה ספרינטים, תרגילי כוח ואימונים בקבוצה. כדי להתמיד בספורט, חשוב להתחבר למה שאתם עושים. תסתכלו באינטרנט, תשאלו חברים איזה ספורט הם עושים, לכו לשיעורי ניסיון, שלרוב הם בחינם, ורק כשתרגישו שאתם עוברים את השיעור הראשון ויכולים להתמיד בו - הירשמו.
• התחייבו לזמן קצר: לאחר שמצאתם את ענף הספורט שלדעתכם מתאים לכם, אל תתחייבו לתקופה ממושכת.
• קבוצות תמיכה: "שתי אחיותיי ואני מתאמנות יחד כבר שנה, לשם כך פתחנו קבוצת ווטסאפ", מספרת ליאור, "אנחנו קובעות שם, מתלוננות ובעיקר מדרבנות זו את זו כשלאחת מאיתנו אין כוח". קבוצות תמיכה חשובות מאוד כשעוברים יחד תהליך של שינוי. הספורט הופך לנושא שיחה, והדרבון לקום ולעשות הוא יקר מפז.
• ביגוד ספורט: נעלי ספורט טובות ובגדי ספורט מתאימים נותנים דחיפה באימונים. מה גם שאם כבר קניתם בגדים איכותיים ויפים, לא חבל שתזרקו את הכסף?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו