"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"המופתי רצה להקים משרפות בעמק דותן"

קצין ערבי במשטרה הבריטית סיפר ב־1970: "הדגם שלו היה אושוויץ" • "אל המשרפות עמדו להביא יהודי א"י וארצות ערב" • ומה יש לבית הלבן להגיד? "קורא לשני הצדדים להפסיק את ההתלהמויות"

,עודכן
1941: פגישת היטלר והמופתי, צילום: ארכיון: אי.אף.פי

על רקע הסערה שקמה סביב דברי נתניהו על תפקידו של חג' אמין אל־חוסייני בשואה, היו שנזכרו באחת מתוכניותיו הזדוניות של המופתי.

במארס 1970 הופיעה בעיתון "הארץ" כתבה של חביב כנען, שעסקה בפועלו של המופתי בתקופת "מאתיים ימי חרדה" - התקופה בין אביב לסתיו 1942 שבה התכונן היישוב לאפשרות של פלישת צבאות גרמניה הנאצית. כנען מספר כי הגיע ב־1968 לביתו של "אציל ערבי זקן" ביריחו, פאיז ביי אידריסי שמו, שהיה בכיר הקצינים הערבים במשטרת המנדט. "צמרמורת חולפת כיום בגופי בהיזכרי מה סופר בחוגי המשטרה ובקרב תומכי המופתי בארץ באותם החודשים, למקרה של כיבוש הארץ בידי הגרמנים", מצטט כנען את אידריסי, "חג' אמין אל־חוסייני עמד להיכנס לירושלים בראש עוזריו חיילי הלגיון הערבי, שאורגן במסגרת הצבא הגרמני. תוכניתו הגדולה (של המופתי) היתה להקים בעמק דותן, בקרבת שכם, משרפות ענקיות, דוגמת אושוויץ, שאליהן עמדו להיות מובאים יהודי ארץ־ישראל וכן יהודי עיראק, מצרים, תימן, סוריה, הלבנון ואפילו מצפון אפריקה, כדי להשמידם בשיטות הס.ס. שהופעלו במחנות ההשמדה באירופה".

1943: המופתי בביקור בדיוויזיית אס.אס

כל זה לא צריך להפתיע במיוחד לנוכח עמדותיו של אל־חוסייני ופועלו בשואה ואף לפניה. הוא נולד בירושלים ב־1895 למשפחה מיוחסת של בעלי קרקעות ערבים בארץ ישראל. גם אביו היה המופתי של ירושלים ודודיו עמדו בראש הוועד הערבי העליון, וכולם נאבקו למנוע את עליית היהודים.

לתפקיד המופתי מונה אל־חוסייני בשנת 1921 בידי שלטונות המנדט. נאום הסתה שנשא באוגוסט 1929, נתן את האות לפרוץ מאורעות תרפ"ט, שבהם נטבחו עשרות יהודים בידי המון ערבי. הנציב העליון הבריטי ג'ון צ'נסלור הטיל את האחריות המלאה למאורעות על אל־חוסייני.

זמן קצר לאחר עלייתו של היטלר לשלטון, העביר המופתי לקונסול גרמניה בירושלים מסר התומך במשטר החדש וקיבל מימון מהנאצים. באמצע שנות ה־30 אף הקים אל־חוסייני תנועת נוער ערבית, שנקראה "הצופים הנאצים".

"בשיטות של האס.אס"

למרות היחס המועדף שזכה לו משלטונות המנדט, היה למופתי חלק מרכזי בפעולות המרד הערבי הגדול שבו נרצחו בריטים ויהודים כאחד, אך בשל מעמדו והחשש מתסיסה במדינות ערב נמנעו שלטונות המנדט מלנקוט צעדים נגדו. רק ב־1937 הדיחו אותו מתפקידו והוא נמלט ללבנון ולסוריה. תחנתו הבאה היתה עיראק, שם השתתף במרד נגד הבריטים ובמאורעות האלימים נגד הקהילה היהודית בבגדד. לאורך כל תקופה זו המשיך אל־חוסייני בקשריו עם המשטר הנאצי.

ב־1941 נמלט לברלין, שם נפגש עם היטלר ועם צמרת ההנהגה הנאצית. אל־חוסייני קיבל הבטחה כי עם כיבוש המזרח התיכון, "מטרתה היחידה של גרמניה תהיה אז להשמיד את היסוד היהודי המתגורר במרחב הערבי בחסות הבריטים". לפי חלק מהעדויות אל־חוסייני התלווה לא אחת לאדולף אייכמן כדי לצפות בתהליך ההשמדה של יהודים בתאי הגזים באושוויץ.

בעת שהותו בגרמניה פעל אל־חוסייני למניעת הנפקת אישורי יציאה של יהודים מאירופה לארץ ישראל ודרש כי יועברו לפולין לצורך הסגרתם לנאצים. "התנאי שלנו לשיתוף פעולה עם גרמניה היה מתן יד חופשית לחיסול היהודים בפלשתינה ובמדינות ערב אחרות", כתב ביומנו.

לאחר המלחמה נמלט לשווייץ וב־1948 שב לארץ ישראל כדי להשתתף במלחמה נגד ישראל. הוא התגורר לסירוגין במצרים ובלבנון, ומת בביירות בשנת 1974. למרות פועלו למען הפלשתינים, אל־חוסייני מעולם לא זכה לכבוד רשמי כגיבור לאומי פלשתיני בשל יחסיו הרעועים עם יאסר ערפאת וטענות נגדו כי היה לו חלק מרכזי ב"נכבה" הפלשתינית ותבוסת הערבים ב־1948.

1944: המופתי עובר בפני בוסנים מוסלמים חברי אס.אס

• יצוין כי הבית הלבן התייחס אתמול למחלוקת סביב תפקידו של המופתי אל־חוסייני בזמן השואה. "אין כל ספק מי אחראי לשואה, שבה נרצחו שישה מיליוני היהודים", אמר. סגן דובר הבית הלבן אריק שולץ ציין בהקשר הזה כי על שני הצדדים להנמיך את גובה הלהבות. "האשמות או פעולות מתלהמות בשני הצדדים עלולות להלהיט את הרוחות עוד יותר ולכן יש לשים לכך קץ".

בהכנת הידיעה השתתףארז לין

• • •

"המופתי היה יועץ בכיר לפתרון הסופי"

ד"ר שווניץ, מבכירי החוקרים של הקשר בין הנאצים לאיסלאם: זו עובדה היסטורית שהמופתי אל־חוסייני היה שותף לדבר עבירה של היטלר

המופתי ייעץ להיטלר בנושא השואה, כך אמר אתמול לאתר "מידל איסט פורום" ד"ר וולפגנג שווניץ.

שווניץ הוא אחד משני מחברי הספר "נאצים, איסלאמיסטים ויצירת המזרח התיכון", שראה אור בהוצאת אוניברסיטת ייל בשנת 2004. בספר בחן את הברית שקמה בשנות ה־30 וה־40 בין מנהיגי הרייך השלישי, הלאומנים הערבים ואנשי דת מוסלמים.

"זו עובדה היסטורית שהמופתי הגדול היה שותף לדבר עבירה, ששותפותו עם אדולף היטלר מילאה תפקיד חשוב בשואה", אמר ד"ר שווניץ, "המופתי היה היועץ החוץ־אירופי המוביל בתהליך של השמדת יהודי אירופה".

ד"ר שווניץ \ צילום: Pryde Brown

שווניץ אמר כי כאשר תיאר נתניהו כפי שתיאר את הדיאלוג בין היטלר לבין אל־חוסייני, זו היתה הפעם הראשונה ששמע על כך. אך עם זאת, אמר, יהיה זה אבסורד להתעלם מהתפקיד שמילא המופתי, פושע המלחמה, בעידוד היטלר ונאצים בכירים אחרים לבצע את הפתרון הסופי.

כתב ישראל היום

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר